ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי בתר ליקוטי · ליקוטים והערות בספר אליהו רבא
סי' קל"ד ס"ק ה' מ' דבשבת א"א שמע כמו בחול מ' להרב פשט די הרמ"א דדווקא ביו"ט אומרים שמע ישראל וכו' וזה תימה:
סי' קל"ח ס"ק ג' אם לא שב בתשובה ראוי לקרא כדי שיתבייש וצ"ע דמ"מ היאך יברך אשר נתן לנו תורת אמת אם אינה מקיימה והעיד מרן חתם סופר זצק"ל על רבו הגאון ר"נ כ"צ אדלר שלא הניח לקרא בפ' אמור פ' חדש למי שלא נהג אי' חדש:
סי' קל"ט ס"ק ב' דזה דווקא בזמן הש"ס ואכתי קשה דהך דנותנין לו כוס של ברכה לברך ואינו מברך הו"ל להביא:
שם ס"ק ח' דאין כבוד לתורה שיהא זמן רב גלוי וא"כ ה"ה כשעושין הרבה מי שבירך יש לכסות הספר:
סי' קס"ה ס"ק כ"א אבל לאחרים אוקמוה אדינא ויש לתת עוד טעם דבברכה אחרונה בעי' קודם עיכול מזון ופחות מכזית הוה עיכול מזון תיכף:
סי' קפ"ב ס"ק ז' שמשים אצבעו בכוס ונותן בפי התינוק צ"ע דבשעה שנותן בפי התינוק כבר בירך:
סי' קפ"ז ס"ק ה' אלא תקנת חכמים וצ"ע לפי' התוס' פ' מי שמתו דלהכי מבעי לן אי נשים בבהמ"ז דאורייתא משום דליתנהו בברית ותורה א"כ ע"כ ברית ותורה דאורייתא:
סי' קפ"ח ס"ק ח' אבל במ"א כתב שאינו חותם וצ"ע דבה' ר"ה כ' המג"א דאפילו מאן דמתיר להתענות ביום בר"ה בלילה וודאי כ"ע מודו דחייב לאכול משום קידוש ואמאי מדמה לה הכי לר"ח:
סי' ד"ר ס"ק ח' וצ"ע מאי פריך פרק המוכר פירות דבריו צ"ע דהרי קאמר הש"ס אילימא למעוטי יין קוסס פלוגתא דר"י וריב"ל עיי"ש:
סי' ר"ז ס"ק א' וכתב בל"ח דנ"ל אי בצירי וכ"כ בסימן נ"ז ששמעתי שחזר בו לכאורה בברכת ברוך שאמר וישתבח הוא דחזר בו שכ"כ בספר שערי אורה שצ"ל בפתח ושייך למעלה אל חי יחיד חי ולא לתיבת העולמים אבל בברכת בורא נפשות לכ"ע צ"ל חי בצירי וכן הוא בספר חיי אדם והכי מסתבר:
סי' רי"ט ס"ק ג' ל' הרמב"ם עומד ומברך י"ל טעם הרמב"ם דכיון דהך ברכה לדידן במקום קרבן תודה צריך עמידה כקרבן:
סי' רכ"ד ס"ק ז' או נוטלין צרור ומניחין על המצבה ובספר יוסף אומץ כ' כי הוא סגולה לשכחה כלפי שארז"ל הקורא כתב שע"ג הקבר קשה לשכחה:
שם באו"ד המנהג שאין מעמידין מצבה עד אחר י"ב חדש ואמנם אמרו על מרן חתם סופר זצוק"ל כשמתה אשתו צוה להעמיד לה המצבה מיד אחר ז':
סי' רל"ט ס"ק ג' דמבואר בש"ס שהיא משום שמירה ואמנם מדאמרו רז"ל דחם תלמיד חכם א"צ כלפי שארז"ל ג' צריכין שמירה ואחד מהם ת"ח ש"מ הטעם משום תורה:
סי' ר"מ ס"ק ח' אפשר שלא נתעברה בלילה ההוא וקשה א"כ היאיך קרא יעקב לראובן ראשית אוני ומצאתי בדברי הרב אליהו רבא סוף סימן רמ"א שעמד על זה עיי"ש:
סי' רמ"ג מה שהק' על רש"י וכן הק' הרמב"ן פ' בא שם:
סי' רס"ח ס"ק י"ג בעדות נפשות בעי' שיעידו צ"ע דאדרבא אמרי' בסנהדרין מכניסין את האדם ושומעין דבריו ואח"כ מכניסין השני:
שם ס"ק י"ח דה"ה דאם בירך מעין שלש במקום ברכת המזון יצא צ"ע הרי קיי"ל ג' ברכות דאוריי' משא"כ כאן דתפלת ערבית רשות אלא דהאידנא קבלוה עלי' חובה:
שם ס"ק י"ט רגילין לסיים וישמחו בך ישראל ע' מ"ש בזה התורת חיים ס' פ"ק דחולין:
סי' רע"א ס"ק כ"ו ועוד דבקושי יש לתקן פגום הנה ד' השכ"ג המה מגמ' פ' ערבי פסחים ג' מנוחלי העוה"ב וא' מהן המבדיל על היין במו"ש והוא דמשייר מקדושי לאבדלתא ומה שהק' הרב מכוס פגום כיון דהמקדש שותה רוב הכוס ולא נשאר כ"א מיעוט כה"ג ליכא חשש פגום לכ"ע דהמיעוט בטל ברוב:
סי' ער"ד ס"ק א' שיעשה כ"ו לחמים לא ידעתי למה לא יהא בזה משום בל תוסיף:
סי' רפ"ח ס"ק י"ד כאלו עבר בכל התורה ע' קידושין ל"ט ע"ב ותבין כוונת הרב:
שם ס"ק ט"ז פרש"י ככי לחיים ובפסחי' קי"ג ע"א לא תעקר ככי פי' רש"י שן ממש עיי"ש: