ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי והערות על נוב"י מה"ק ח' או"ח
סי' א' ד"ה ואמנם מפשטן של דברים ואם צפן זהב אינם שחורים צ"ע הרי העור מצד עצמו אינו שחור אלא שמשחירין אותו והרי גם הזהב יוכל האומן להשחירו כמעשה אומן בכל יום:
שם באותו סי' ד"ה והנה עד כאן ולא קמ"ל רב יוסף כ"א טהורות צ"ע דלמא קמ"ל דלא בעי' עור בהמה דווקא כמו בס"ת:
סי' ה' כהן שיש בידיו מומין למה לא יעלה כצ"ל:
סי' ו' יש לחלק בין נ"כ שבמקדש לולי דמסתפינא הייתי אומר דכל גבולין כבמה דמי דאין זרות בבמה ואף דבזה"ז נאסרו הבמות היינו לענין הקרבה אבל לענין נ"כ בהיתירייהו קיימי:
סי' ט"ו שמצות ביעורה חל על כל אדם צ"ע כיון דאמרה תורה בתרומה טמאה לך שלך תהיה להסיקה תחת תבשילך המצוה רק על הכהן אשר היא לו: סי' י"ח דכאן עכ"פ עשה שלא כהוגן צ"ע קודם שתקנו חכמים ביעור ומדאוריי' בביטול בעלמא סגי ומאי שלא כהוגן עשה:
סי' כ' ולהראב"ד דאכילת חמץ כצ"ל:
שם באותו סי' ד"ה והנה מקור הדברים איזה סברא לחלק אולי דר' ירמי' דמבעי' לי' התם במו"ק ס"ל כר"י בסוגי' דחמץ בזמנו דמ' דס"ל דאפילו מדרבנן לא קניס ר"ש ורבא דס"ל דקניס ר"ש י"ל דפשיטא לי' דלא קנסו בנו אחריו בשום מקום:
סי' כ"א ד"ה ואפילו למ"ד לא גזרו בנוקשה כצ"ל:
סי' כ"ז ד"ה ואמנם וכאילו לא ספר צ"ע כיון דעכ"פ תמימות היו לו נהי שלא קיים המצוה בלילה זו מ"מ הו"ל לברך בשאר לילות ולא דמי לשכח ולא ספר:
סי' כ"ט ד"ה והחשש השני ומכ"ש דכזית בשר סגי ונר' דה"ה אם נוטל השוחט הכרכשתא בעוד השחיטה סגי:
סי' ל' בס' מוכן לא מיירי ביו"ט אחר שבת צ"ע לענין מוקצה מה לי יו"ט אחר שבת או לא בין כך ובין כך לא הוה כ"א מדרבנן:
שם בסוף הסי' בדשיל"מ היינו בשל תורה וצ"ל דרמ"א דפסק ביו"ד רצ"ב דבחדש מהני ס"ס לטעמי' דהביא סי' תפ"ט בשם תשובת רמ"א דחדש בזה"ז דרבנן אלא דביו"ד הביא זה בשם תשובת הרא"ש והרא"ש פסק דחדש בזה"ז דאורייתא:
סי' מ"א שכבר הוא סוף היום ולכאורה בלא"ה כיון דלרוב הפוסקים זמן מקרא מגילה של לילה בצי"הכ ואז וודאי אין זמן הקרבת תמיד ומכ"ש לר"י דס"ל אחר פלג המנחה אין זמן תמיד דאפילו אי זמן מגילה אחר פלג המנחה אין כאן תמיד:
סי' מ"ב ד"ה והנה בשיטת הירושלמי שאין שמחתו תלוי בבי"ד ויל"ד הרי שואלין ודורשין בענינו של יום ואטו זה גרע מהסעודה הרי גם בזה ידעו כי בשבת הוה פורים: