ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי גרגרים מס' אלי' רבה
סי' א' ס"ק י"ג הק' ע"ד מג"א שכ' דאשם לא בעי ידיעה מד' הרמ"בם בה' שגגות פ"ט ועי' דגול מרבבה מה שכ' בזה:
סי' ג' ס"ק ט' אין מקנחין לפי הטבעת:
סי' י"ז ס"ק א' כתב הלבוש דהוה כשמלת גבר ומיכל בת שאול שאני צ"ע אטו בציצית תלי' שמלת גבר אם היא טלית שמיוחד לאיש שייך שמלת גבר ואם בשמלת אשה בת ד' כנפות מניחה ציצית למה יהי' שמלת גבר: סי' י"ח ס"ק ב' ואין גרירין אחר הב"ח כר' דצ"ל ואינן גרירין: סי' כ"א ס"ק ד' נ"ל דראייתו כששוכב עם אשתו בכל השנה פטור ממזוזה צ"ע התם מקיים שוב מצות עונה:
סי' כ"ה ס"ק י"א דכ' לאות על ידך והדר לטוטפות עדיפא הו"ל למינקט והיו לטוטפות כ"ז שבין עיניך יהיו שתים:
סי' כ"ז ס"ק ה' מניח תפילין בכוונה נכונה לא יאונה לצדיק כל און ור"י דאמר בירושלמי דלא הוה מניח תפילין של ראש ממעלי פסחא למעלי פסחא והיה חזיק רישא עד עצרת שכיח הזיקא הוה:
סי' ל"ב ס"ק י"ט אבל נבילה בין מתה מאיליה הוה דין קשה ועיי' שבת ק"ח ע"א א' דנבילה בידי שמים עדיף משחוטה עיי"ש ואולי לדחוי בעלמא קאמר שם:
סי' ל"ח ס"ק ח' שיש להתיר בין במנודה בין במצורע נר' דמצורע דווקא אם החליטו כהן אסור וד' המחבר ג"כ וזה לא שייך בזה"ז:
סי' מ"ז ס"ק א' וראיתי בכ"ג שמפ' שלא ברכו תחלה שלא עלו לפני ע"ה ועברו על כל משניאי וכן פי' בסי' עמודי שמים הגאון יעב"ץ:
שם ס"ק ד' הק' מע"מ למה לא פריך הש"ס פ ג' שאכלו על ר"י שאמר על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש ולפרך מה לחיי שעה שכן נהנה כדפריך על ר"י פ' מי שמתו ונר' דהתם אברכה לאחרי' קאמר ר"י וברכה לאחרי' בעי' תוך שיעור עיכול שיהנה עוד בשעת הברכה וזה לא שייך בתורה משא"כ ר' ישמעאל פ' ג' שאכלו קאי על ברכה לפניה לא שייכא פרכא זו דוודאי יהנה בשעה שילמוד. ויל"פ מ' הנ"ל על שלא ברכו בתורה תחלה ר"ל ולא דרשו ק"ו משום דקשי' להו מה למזון שכן נהנה וע"כ גם בעת לימודם לא נהנו וע"כ אבדה הארץ:
סי' נ"ג ס"ק ה' נוהגין לקרות לש"ץ חזן ע"ש התרגום וירא וחזא שצריך לראות היכן יקרא ועי' משניות תמיד פ"ה מ"ג מסרום לחזנים ומפשיטין בגדיהם הרי דחזנים היינו שמשין:
שם ס"ק ט"ו מצאתי בס"ח כן הוא באבות דר"נ:
סי' ס"ו ס"ק י"ד שבע פעמים אמת ולפי"ז צריך לומר אמת ממצרים גאלתנו וכן הוא בסד' עמודי שמים להגאון יעב"ץ:
סי' פ"א ס"ק ג' תרי"ב פי' הלבוש ג' ביצים נר' דהתם תרוויי' נקט דיש חולה דיו לשהות ג' ביצים והכא סמכא אד' רש"י לחומרא:
סי' פ"ט ס"ק י"א כ' בס' טוב הארץ אפילו קם בחצות לילה אסור לטעום ל' זה מ' אפילו טעימת מים ואנן קייל"ן דאפילו בבקר שרי לטעום מים קודם תפלה:
סי' צ"ה ס"ק ד האר"י הי מתפלל תוך הספר כדי שיכווין נ' דכוונת השמות קאמר לזה מועיל תוך הספר:
סי' קכ"ד ס"ק ג' והחזן אפשר דבאמת חוזר ומתפלל בלחש צ"ע היכן מצינו דאם התפלל י"ח בקול רם דלא יצא ידי חובתו אכן לא קשי' לן למה יתירו לכתחילה להתפלל בקול רם לא זולת:
שם ס"ק י"א גדול העונה אמן ואני מצאתי עוד טעם לדבר דהמברך צריך לכוין כשמזכיר השם באותיותיו ככתיבתו ובפיו בקריאתו כמבואר לעיל סי' ה' בשו"ע ושני השמות כאחד עולין למנין צ"א גי"מ אמן נמצא העונה אמן אומר בפה מה שהמברך רק מחשב במחשבה:
סי' קכ"ח ס"ק ח' ובנ"י של שחרית עיי' חתם סופר חלק או"ח סי' כ"ב וצ"ע:
שם ס"ק י' אם יש כהן אחד ת"ח סיפר לנו מרן הגאון חתם סופר זצוק"ל כי בימי עלומיו היו בביהכ"נ הגדולה בפראנקפורט האב"ד הגאון בעל הפלאה לוי ורבו של מרן:
הגאון מו"ה נתן אדלר כהן וקודם נשיאת כפים הלך הגאון הכהן אל הגאב"ד על מקומו בב"הכנ ושם הי' מוכן קיתון של זהב ונטלא של זהב ויצק מהם ובהם על כפי הכהן:
שם ס"ק י"ב דאם לא בירך שחרית אבל להרמ"בם ביוה"כ ות"ב אין כאן נט"י לתפלה כלל. ואמנם מה"ת נימא דאחר תפלת שחרית יברך עוד על נט"י ורק בשחרית דאיכא ק"ש ותפלה מברכין:
שם ס"ק ל"ב דהא בזה"ז לא שייך לומר ואת האדמה ואיפשר דבזמנינו שדרים ת"ל בא"י כמה אלפים יהודים שוב יש לכהנים לגמור הפסוק לכו"ע: שם סס"ק ל"ז ומן השמים הניחו לי מקום אמנם לכאורה מאחר דבזמנינו אין הש"ץ מוציא הציבור כלל וודאי הדין עם השו"ע והפרישה דא"צ להמתין: סי' קכ"ט ס"ק א' דדין שיכור הוא דרבנן הל' אינו בנידן דשיכור אסור בנשיאת כפים מקרא ילפינן ב' תענית שלהי מכלתין אבל ר"ל דהא דגזרי' מנחה בתענית כשיש נעילה אטו מנחה דשאר יומי הוה דרבנן:
סי' קל"א ס"ק ד' מיהו כשמסיים והש"ץ מתחיל ברכו או ויהי נועם במו"ש יעמד במקומו ויכסה פניו דברים אלו מחוסרי הבנה דמה ענין מו"ש לכפילת אפים ואולי טעות הדפוס הוא:
הערות ותקונים וליקוטי גרגרים בס' חיי אדם:
כלל ב' דין ד' בהגהות חדשים או"ק ה' אם נגע במקום המטונף או עשה צרכיו צריך לברך ר"ל בשחרית קודם תפלה:
כלל ג' דין א' אבל לא בפני עע"ז כצ"ל:
שם דין ו' דהעביט כצ"ל:
שם דין ט"ו ואינו רואה להדיא כצ"ל:
כלל ה' דין כ' וכל זה לברכה ראשונה כצ"ל:
כלל י"ח דין א' צ"ל ולא בערב פסח ולא בחוה"מ של פסח:
כלל כ' דין א' בהגהה הנוספת הידועי' ליודעי חן עשייה יצירה דהיינו המלאכים בריאה אצילות וכלל המחבר אח"ז בעולם העשיי' עוה"ז עם עולם הגלגלים:
כלל כ"א דין י"ב כקורא מותם מת כצ"ל:
כלל כ"ד דין ו' במדינתינו אין אומרים בימות החמה משיב הרוח באמת גם הספרדים אינם אומרים בימות החמה כ"א מוריד הטל וכן הוא בסידור התפלה לרמב"ם ומבואר בש"ס דדוקא דיעבד אין מחזירין אם אמר בימות החמה משיב הרוח אבל לכתחילה לא יאמרו כ"א מוריד הטל:
שם דין יו"ד אף בליל ר"ה א"צ לחזור ויש לפקפק קצת דבשלמא בר"ח התפלל עכ"פ תפלת חול אבל בר"ה אם אין ר"ה בלילה הו"ל להתפלל תפלת חול: כלל כ"ה דין ה' אבל בתפלה שאי איפשר לזוז כצ"ל:
שם דין י"ג עי' טו"ז ססי' ק"ט וצ"ע:
כלל כ"ח דין יו"ד יש בענין זה כעין סתירה ממ"ש מג"א סי' רס"ח למ"ש בזה סי' תפ"ז וצ"ע:
כלל כ"ט דין יעלה ויבא בר"ח שחרית כצ"ל:
כלל ל' דין א' איש"ר וקדושה יענה צ"ע מאחר דהטינוף מפסיק למה יענה קדושה:
כלל ל"א דין ח' עד שתכלה הברכה כצ"ל:
שם דין י"ב וקדשתו לאו דווקא כ"א מוקדשתו ילפי' דפנו ומקדוש יהי' לך ילפי' לברך ראשון עי' רש"י אמור שם והש"ס דרשה פשוטא נקט כדאמרינן בכמה דוכתי':
כלל ל"ב דין כ' עם הש"ץ הברכה ונר' דבמדינתינו שעונין הצבור אמן אחר היום תאמצנו דיו אם הכהנים מאריכין עד אמן זה:
כלל ל"ו דין א' ושהע"ה וב"ד צ"ע פ"ק דשבת בשמעתא די"ח דבר מבואר דשהע"ה לא תקן אלא לקודש:
שם דין ג' די"א דאינו מקבל טומאה פי' מן התורה אבל מדרבנן מקבל טומאה לכו"ע:
כלל ל"ט דין ז' אין הכלב יכול לשתות מהם אין ניטלין מהם כצ"ל: כלל מ"א דין ד' דמותר לכתחלה לאכל כשיעור ע' סי' תע"ה דלא מ' כן וצ"ע:
כלל מ"ו דין ד' דדוקא לכתחלה וצ"ע בש"ס סנהדרין שם דלפ"ז הו"ל להש"ס לשנויי כאן במנחא קמי' אמרי' מי שאינו משייר אינו רואה סי' ברכה כאן במביא איכא משום עורכים לגד:
כלל מ"ח דין ז' בג' יזמנו ר"ל שיאמרו נברך אבל בהמ"ז צריך כ"א לברך לעצמו ואינו יוצא בברכת המזון:
כלל מ"ט דין ב' שהוא דבר פחות צ"ע הרי ארז"ל ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו:
כלל נ"ה דין ו' הנכון שיכוין ואכתי צ"ע אם זה מועיל לענין ברכה אחרונה:
כלל נ"ו דין ג' יטול ידיו ולא יברך לא ידענא טעמא מאי אטו משום שהפת טפל ל"ש גבי' סרך תרומה:
כלל ס"ו דין ג' בהגה דהטעם משום דהתינוק מסוכן היינו למ"ד ב"ד מצווין ועיין שם וצ"ע:
כלל ס"ז דין כ"ד דוד קרא לשאול ז"ל הטוי"ד שם אבל הגאון ראו"ו ביו"ד שם ציין מכילתא פ' יתרו וכן הוא ברש"י יתרו שם על פסוק וישתחוו איש לרעהו ומדוד אין ראיה כי שאול היה מלך:
כלל ס"ח דין ב וכן אסור ליהנות ל' זה לאו דווקא דהרי אתרוג של מצוה מותר להריח בו:
שם דין ח' מעלה עליו כאלו גמרה צ"ע ממה שדרשו רז"ל ע"פ ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל הואיל וגמרו נקרא על שמם אף שמרע"ה אונס היה בדבר:
כלל ס"ח דין י"ח בהגה אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר ע' מ"ש הרמב"ם בח' פרקי' בענין זה לחלק בין חזיר וכיו"ב לגזל ועריות:
שם דין כ"ג ולאכול מצה צ"ע במצה מאי בל תוסיף שייך הרי מצה כל ז' רשות חוץ מלילה הראשונה:
שם בענין אמירת תודה וד' חלות נאכלים לכהנים והשאר לבעלים כצ"ל: ה' שבת כלל ה' דין י"ג ויש מדליקין ז' אבל צריך לזהר שלא יהיה המנורה בת ז' קנים דהוה כלים תבנית כלים כמבואר ביו"ד ס"ס קמ"א ממס' ע"א כ"א יהיה זה קנים יותר:
כלל ז' דין ג' ממצה כתושה ולא יהיו גדולים כזית ע' מג"א סי' קס"ז: שם דין ד' בחול אינה מצוה וברמב"ם ה' תענית כ' דהוה מצוה:
שם דין ד' מקרא קדש צ"ע הרי ביוה"כ כ' גם כן מקרא קודש וחייב להתענות:
שם דין ח' יו"ט שחל בע"ש כצ"ל:
שם דין י"א וכן כשמברכין ר"ח אב במדינתינו לא נהגו כן:
כלל י"ט דין א' ואינו חייב עד שיגבל כצ"ל:
כלל כ' דין א' כמו שמהתכין כצ"ל:
כלל ל"ג דין י' ע"י עכו"ם ויעב"ץ בס' מגדול עז כ' שיטול ידיו מכלי גדול על הבשר:
כלל ל"ה דין ז' אבן היין וויינשטיין בל' אשכנז:
כלל מ"ג דין ב' מותר לפתוח התנור דווקא אם אין בו גחלים בוערות הא אם יש בו גחלים בוערת חייב חטאת:
כלל מ"ו דין י"ט וצ"ע שהרי סוגי' וכו' י"ל הטעם משום דהוה ג"כ מבעיר קצ"ת:
כלל כ' דין א' ועומד בר"ה צ"ל ועמוד בר"ה:
כלל מ"ג דין כ' עומדות זה כנגד זה כגון ב' גזוזטראות כצ"ל: כלל נ"ו דין ה' באבן תקומה מורי הגאון חתם סופר היה באמתחתו אבן תקומה והיה אבן ירוק ובימי היה בפרעשבורג סוחר אבנים טובות אחד וראהו ואמר לי שהוא שקורי' סמראק:
כלל ס' דין ד' ולשמור פירות אם הם בתוך התחום כצ"ל:
כלל ס"ג דין ג' ונ' לי דה"ה קאוועע שמעתי לחלק דבקאוועע טעמא מאי מברכין שהכל הואיל ובטיל לגבי מים מה"ט י"ל דל"ש גבי' ג"כ מוקצה: כלל ס"ו דין י"ב נפסל אחר שעשה בו המצוה וצ"ע לפי"ז מאי מגו דאתקצי לבין השמשות שייך באתרוג הרי מצותו ביום ובין השמשות הזמנה עדין לאו מלתא:
כלל ס"ח דין י"ג אסור לחלל צ"ע לטעמא דמוטב לחלל שבת א' שישמור שבתות הרבה מ"ש בקטן דלא נימא הכי:
כלל פ"ג דין ג' גם תמכא שקורין קרע"ן ע' מג"א סי' תקי"ח ס"ק ז' דאסור:
כלל קי"ח דין ז' אע"ג דאין מדלגין דבריו צ"ע דבנביא א' מדלגין והכא נביא א' הוא:
כלל קכ"א דין כ"ד ובלבד שיאכל השום נ' דצ"ל שלא יאכל:
שם דין ל"ג שאין כותשין בו אלא בשמים לאפוקי אם כותשין בו דייסא:
כלל קכ"ה דין ג' בהגה מ"ע מפאני כצ"ל:
כלל קכ"ח דין כ"ט מדכ' על מצות קרא לא כתיב הכי כ"א ומצות על מרורים וע' רמב"ן שם:
כלל ק"ל דין ג' והגר"א הנהיג כבר רמזתי לעיל דהמג"א סי' תקי"ח חולק ואוסר:
הסדר בקצרה אות ה' בכלי בבית ר"ל בלא עפר:
אות ו' קראפנמעהל שקורין שטערק:
כלל קל"א דין י"ב בליל י"ו בכיסן צ"ל י"ח בניסן:
כלל קל"ח ד"ן ד' המג"א סי' תקכ"ט כצ"ל:
כלל קמ"ד דין ג' פ' עולה מותר צ"ע הרי אין עולה בלא מנחה והמנחה נאכל ואינו מביא בעיוה"כ וא"כ גם עולה אינו מביא:
כלל קמ"ה דין ל"ט דלאחר שסיים ברכת המבדיל כ' דלאו דוקא דצריך לשתות הכוס תחילה משום הפסק בין ברכה לשתיי' כיון שסיים המבדיל ובפרי מגדים כ' דיברך על הבשמים קודם שיברך בופה"ג:
כלל קנ"ד דין ח' בליל שבת שבתוך חנוכה אבל לא להשמש ע' מג"א: כלל קנ"ה דין ט"ז צריך לחזור ולקרותה ונ' דסגי לקרות ממקום הטעות ואילך:
שם דין כ"ד בהג"ה ולא בשעת מצותה צל"ע אמאי מקרי בלילה לאו זמן מצותה:
שם דין כ"ו אף בשאר ימים כצ"ל:
שם דין ל"ח צ"ע לענין תפלין דהוה דאוריי' למה לא נסמוך על הפוסקי' דאין אבילות נוהג:
שם דין מ"א היא סעודת מצוה ולכאורה א"כ גם בחנוכה ליהוי סעודת מצוה ולא כ' המחבר בשו"ע כן:
שם בסוה"ד ואפ"ה לא התענה צ"ע אטו משום דאסור בתענית הוי סעודת מצוה חנוכה יוכיח דאסור בתענית והסעודות בו רשות:
ד"ה הריעו לה' למשפטיך עמדו וכו' פשטא דקרא קאי על שמים וארץ שנזכרו בפסוקי' שלפני זה: