ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט
דרוש לחינוך ביה"כנ
כ' ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. עלינו לחקור מדוע קרא הנביא לבית ה' סוכה וכן ל' הנפלת אינו מדוקדק כי הו"ל להיות הכפולה והנה מצינו גם בתהלי' ל' סוכה על בית ה' אמר הכ' ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון וארז"ל במ' הובא בילקוט שם א"ר ברכי' מתחלת בריאתו של עולם עשה לו הקב"ה סוכה בירושלים והי' מתפלל בה יה"ר שיעשו בני רצוני שלא אחריב את ביתי ומקדשי ומיום שחרב מתפלל יה"ר שיעשו בני תשובה שאקרב בנין ביתי תדע לך שכן הוא אומר והביאותי' אל הר קדשי ושמחתי' בבית תפלתי מלמד שהקב"ה מתפלל הראו לכו רז"ל בזה ענין שם סוכה שהי' לבית המקדש הענין כי מיום שנבנה הבית אמר הקב"ה לשלמה הבית הזה אשר אתה בונה אם אתה תלך בחקותי וגו' ושכנתי בתוך בני ישראל וכפל עוד הדבר אחרי הבנותו ואמר אם שוב תשובון מאחרי והבית הזה כל עובר עליו ישום והנה זה הי' הענין אשר הי' חפץ ה' בתחלה במשכן מיריעות עזים ולהראות כי נקל בעיני ה' לכתשו אם יעזבו בני ישראל את תורתו זה ענין השיכון בד"ה בדבר ה' כי לא ישבתי בבית עד היום הזה ואהי' מאוהל אל אוהל וממשכן הכוונה כמ"ש למען ידע עמי כי ברגע יבער אפי בהדום רגלי ואח"ז כאשר בנה שלמה הבית אף כי בנהו אבני גזית בכל זאת ספכו בגבים ובארזי' למען ידמה יותר לאוהל ולבית וזה ענין שם סוכה שנתן לה הנביא ואמר ויהי בשלם סכו ולא ביתו וא"ר ברכי' כי מה"ט לא הי' כ"א סוכה משום שתמיד הי' הקב"ה מתפלל שלא יגרמו עונותינו להחריבו ואמנם לע"ל אמר ישעי' נכון יהי' הר בית ה' וזה שאמר ושמחתי' בבית תפלתי וכל הענין הזה פי' לנו עמוס ואמר כי לכך הי' שמה סכת דוד משום שהי' כמו סוכה שאינו עומד קיים כ"א עומד ליפול ואמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת ולא תהא עוד נופלת כ"א ובניתי' כימי עולם הא חדא אמנם יש בענין שם סוכה עוד דברי' בגו במ"ש ומעונתו בציון הכוונה ע"ד שכבר חקרנו מימים ימימה לאיזו ענין הי':
צורך גבוה הן במשכן לצוות למשה כל פרט ופרט מהאומנות היאך יעשה כיון שהיו שם חכמי לב וכן בבית שעשה שלמה אמר דהע"ה כאשר מסר לשלמה בד"ה את תבנית הבית הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל וכן נתנבא יחזקאל ומקצת על בנין בית שני והרוב על עתיד המבלי חכמי' ואומנתם הי' הצורך לזה אמנם אמר הנביא כי לא דרכי דרכיכם ולא מחשבותי מחשבותיכם וזה הוא פנת הדעת אשר לא יאמר האיש הישראלי כל אשר יחפוץ בו תבונת האדם הוא הרצוי בעיני ה' כי זה ענין פתח השער לכל האפקורסי' זה יתיר לו מאכלות אסורות מטעם זה וזה מלאכת שבת ויו"ט כ"א אדרבא ישתדל האדם שיהי' רצון ה' לרצון עצמו ואז ילך לבטח דרכו בקדש וזה אמרם במ' אבות עשה רצונו כרצוניך ר"ל שיהי' רצון ה' רצונינו ועי"ז יעשה רצונך כרצונו שלא יהא לבך חלוק עליך וזה הי' סיבת צוות ה' בכל בתי מקדשי' סדר הבנין מקטן ועד גדול ואמנם מחמת זה לא הי' האומן יכול להראות אומנתו ורוחב לבו במלאכת בית ה' כי הכל מה' עליו השכיל והנה כל הבא אל תוכו ימצא בו מצד בינתו חסרונות לאמור הלא זה הי' נאוה להיות כך וזה עד"ז וככה נאוה וככה יאה ותשובתינו על כל הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלי' ולהראות על ענין זה אמר המשורר באמת אין זה בית לכבוד ה' הגדול הגבור והנורא ואין זאת כ"א ויהי בשלם סוכו ואמנם זה הוא. חבתו של ממ"ה כי בחר ה' בציון הש"י אוהב ללכת בדרך אשר ציין לפנינו כמ' הכ' הציבו לך ציוני' וז"ש ומעונתו בציון הסכה המצוינת מאתו הוא מעונתו לבדה ואל זה כיוונו רז"ל במ' ברכות באמרם א"ל רבא לרפרם אימא לן מהני מילי מעלייתי' דאמרת לן משמי' דר"ח במילי דבי כנישתא א"ל הכי אמר ר"ח מ"ד אוהב ה' שערי ציון וגו' אוהב ה' שערי' המצוייני' בהלכה מכל בתי כנסיות של ישראל וק' מאי מעליותא א"ל בזה ולמ"ש הכוונה עד"ז הנה אם בתי כנסיותינו אין להם שערי' המצויני' בנביאים וכתובים כאשר הי' לבית ה' בכל זאת בהלכה בתורה שבע"פ ימצאו כמה ענינים המצויני' לנו בענין תיקון וסידור ביה"כנ והנה כשם אשר בבית המקדש הי' ומעונתו בציון כמ"ש ככה חביב לפניו ית' אם אנו משתדלי' לציין בית כנסיותינו בד' הלכה המצוייני' לנו וז"ש עיקר אהבת ה' לבית הכנסת הוא ע"ד אשר שערי' דהיינו מחלקותי' מצויינו' בהלכה ובאמת זה ענין גדול לבזבז הון רב ולקצר אח"כ ביופי התבנית מפאת ההלכה וע"ז נאמר הנה שמוע מזבח והנה כ"ז שאין הביה"כנ מצויין בהלכה הוא בית תפארת ולאחר שנצויין הוא דומה לסוכה ואמנם עי"ז היה לרצון ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון סכה ואח"כ ראוי לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ונדקדק התיבות האלו א' אל א' ונמצאם מורה על אמרתינו אלה כי הנה האדם יש לו חיות על ג' פני' הפן הא' חיי גופו והנה בזה ישוה כל הב"ח וע"ז אנו אומרי' שהחיינו והפן הב' החיות המוסרי' אשר בו לאדם יתכון על שאר ב"ח וזה מורה על כשמת ה' אשר בקרבו ועל קיומו הנצחיי וע"ז אנו אומרי' וקיימנו והפן הג' הוא החיות באומה מראש ועד עתה ע"ד תחת אבותיך יהיו בניך והנה ל' הגיע שייך ע"ד שיש לו משך מה הן בזמן הן במדה וזה שאנו מודי' ומברכי' בכל זמן שיגיעו מועדינו לשמחה ובעשותינו מצוה ממצות ה' וכן בשאר הענינים כשאנו זוכים לכל דבר ברצון ה' שהחיינו בגוף וקיימנו בנפש והגיענו בנשמה לזמן הזה והנה אנשי כה"ג טפלו לשם סכה עוד כינוי א' יקראו אותה סוכת שלו' כאמרם ופרוס עלינו סוכת שלומיך והנה זה מיוסד על ד' חגי הנביא שאמר גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון ובמקום הזה אתן שלום וכ' הכוונה כי הנה האומה הישראלית כל כוחה תלוי באחדות כי אם גם בתוכם יתפרדו בנקל יוכלו אויבינו לנו ולתכלית האחדות הזה גזר הש"י בבואינו אל הארץ שלא לבנות כ"ח בית א' לה' אל תוכו יאספו כל בני יעקב שלש פעמים בשנה כ"א היו בוכי' כמה בתים לבית ה' אולי א' יטה מעט בתבניתו מחבירו ועי"ז נפסד האחדות ואמנם בבית ראשון ע"י פסל מיכה וע"י מלכי ישראל הרשעי' הופסד תכלית היקר הזה אמנם בבית שני לא הי' ע"א כלל בינינו וכל ישראל רק אל בית ה' א' יאספו הי' כבוד הבית עי"ז ביותר וז"ש בענין זה יהי' גדול כבוד הבית האחרון מן הראשין ע"י כי במקום הזה אתן שלום שלא הי' בבית הראשון והנה גם אנחנו נקווה אשר ע"י המעט שנתקן לע"ע בבית הזה יהי' גדול כבוד הבית האחרון מן הראשון כי במקום הזה אתן שלום: