אור ברסלב

ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש והספד

דרוש והספד

לז' אב פ' ואתחנן תרי"ט לפ"ק על מיתת צדיקי' הרב המא"הג מו"ה ישראל ט"ש אב"ד בק"ק סאבאטיש והרב אב"ד מו"ה דוד אופענהיים בק"ק טעמעשוואהר:

בפ' השבוע עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה כי לא תעבור את הירדן הזה יל"ד מאי ל' וראה כי לא תעבור ונ' דהנה עוצם הקו' הנופלת בזה"ז הלא דהנה בדורת הראשי' שהי' כל מגמת אבותינו להקים הדת על תלו ובכל זאת לא שתו לב להקדים לה' אלקי' בית תפלות מפוארים בבנינים וצורתם לשם ולתפארת כאשר אנו רואים בזה"ז אשר בעו"ה הדת פרוץ במלואו ואדרבא במקומות ההם אשר תוה"ק כרוכה ומונחת בקרן זוית יגדילו וירוממו בנין בית ה' ואף גם כי רז"ל בירושלמי מס' שקלים נתנו זה לסימן על עזיבת התורה ואמרו מ"ד כי עזב ישראל עושהו ויבן היכלות בזמן שישראל בונין בתי כנסיות סימן הוא שעוזבין את התורה ואמנם הענין יתבאר בנבאר הכ' ביאע"ה ויקץ משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנוכי לא ידעתי וגו' עד שער השמים הענין כי הנה קדושת מקומות הקדושי' הוא מעצמו מעורר יראת ה' ואימתו על בואי שערי ה' בהיות לבם טהור וזך ומשתוקקים לגשת אל הקודש בבאם אל המקום הנכסף ירגישו בעצמם אצילות רוח מאת ה' אשר ימשכם בחבלי עבותות האהבה לדבקה בה' ואמנם כן לפי הכנת לב האדם ככה ירגיש בנפשו התעוררות טהרה ואמנם בבא אדם נעור וריק מיראת ה' אל בית ה' הנה הוא בעיניו כאילו הוא בא אל אחת המלונות אשר בו יתאספו אנשים לצורך עצמן והנה אבותינו ז"ל שהי' רוחם טהורה ומשתוקקים כל היום מתי יגיע זמן תפלה לבא חצרות ה' בתהלה מיד בבואם שמה רעדה אחזתם ויראה כסתה פניהם ולא היו צריכין להתעוררות אחר זולת זה לא כן דורינו זה אשר בעו"ה עזב רוח ה' אותם ולולא יבושו מגויי הארץ אפי' פעם א' בשנה לא יעלה על לבם לבא בית ה' ולזה גם בבואם שם לא ירגישו בעצמם מאומה לזאת ישתדלו כל היום להכין בית תפלתם בכמה מיני הכנות למען יפעלו הכנות האלה שידמה בעיני' בית התפלה לבית מקדש מלך וע"ז אז"ל שפיר כי עזב ישראל עושיהו ויבן היכלות בזמן שישראל בונין היכלות לבתי כנסיות סימן הוא שעוזבין את התורה כי לולא כן לא היו צריכין לשום הכנה ועד"ז כבין למה קראו רז"ל בית תפלתינו בשם בית הכנסת הלא שם זה חול ומצינו במ' אבות ישיבת בתי כנסיות של ע"ה מוציאין את האדם מן העולם ואמנם כוונו בזה כי תכלית בית תפלתינו הוא יען כי האדם כל היום מפוזר ומפורד ברעיוניו בעסקו בטרדות העולם ולזאת תכלית בית התפלה הזאת ליכנס ולקבץ רעיוניו בו לעבודת ה' ויראתו וזה ענין בית הכנסת ואמנם מי שלא אבדו ממנו מחשבות טהורות יען לא היו אתו מה זה יבקש בבית ה' הלא כאשר בא כן ילך כעור וריבה והכה יאע"ה אחרי אשר שכב במקום הקדוש ההוא מבלי הרגיש מקדושת המקום מאומה ואמנם בשיבתו נודע לו בחזיון גודל קדושת המקום אמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי בל תמיהה והנה התבונן יעקב ע"ד קדושת המקום אשר אף כי לא ניכר שם מאומה בעת ההוא ובכל זאת נראה אליו עוצם חזיון נורא כזה אמר מה נורא המקום הזה במה כיכר נוראת המקום הזה אין זה לא מקדש מלך כ"א בית אלוקי' בית שהש"י משרה שכינתו בו ואמנם אדרבא גלל כן וזה שער השמים משום שאין בו הכנה כלל והתנבא יעקב בזה על עת חורבן בית מקדשינו ובכל זאת המקום בקדושתו תל תלפיות וזה ענין וירא ויאמר ולזה כיוון המקונן בקינות לט' באב שר שימומו ויקומן אין זה ועד"ז כבין מ' רז"ל במ' ר"ה צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם ולמה כמנה כאן ללמדך ששקולה מי"ל כשריפת בית אלוקינו הענין כמו כן ע"ד שאמרנו דהנה עוצם קדושת המקדש היה מועיל בכו כ"ז שהיתה רוח ה' כוססה בנו ואמרה תורה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' ואמר ולא יראה את פני ה' ריקם כלומר לא תהא ראיה זו ריקנית ואמנם ברבות הימי' אשר בעו"ה יצא יראת ה' מלב אבותינו ובבואם לביה"מ כאשר באו כן הלכו א"ל הנביא בשם ה' כי תבאו לראות פני כי זולת זה לא פעלתם בנפשכם מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי ואחרי כי ראה ה' כי בית קדשו לא יפעל מאומה בקרבם והנה הוא עליהם למסטין ולמקטרג לזה עמד הש"י והחריבו לטובת עמו והנה כמוהו ככה מדת הצדיקים בעולם אמר שהע"ה אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמי' תלין ואמר לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך הענין מאן דכאיב לי כאיבא אזיל לבי אסיא הענין האיש אשר יודע בנפשו כי לא ילך דרך נכון ונפשו לא מטוהרה בקרב חכמי' ילין ויתאוה להרפא ע"י מוסרם ואמנם הלץ אשר בלבו יחשוב כי הוא החכם והצדיקים בחשך יתהלכו למה זה ילך לקבל מוסר וגלל כן כמו כן אמר שהע"ה אוהב מוסר אוהב דעת ושונא תוכחת בער הוא הבער האמיתי והנה כ"ז ששמעו אבותינו בקול הורים ומורים עדן הי' זמן שישובו ואמנם לא חרבה ירושלים אלא על שביזו ת"ח שבתוכה כדכ' ויהיו מלעיבים וגו' ובהיות כן בראות ה' בכל דור ודור בזיון הת"ח אשר דברי' אינם נשמעים הנה הוא מאספם הביתה שלא יעמדו לקטרג על עמו וז"ש יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו:

כבדוני זה תוכן כל תורתו ודתו ואמנם ולבו רחק ממנו א"כ איפה לא ישמעו בקול מורים הנני יוסיף הפלא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וז"ש ששקולה מי"א כשריפת בית אלוקינו שניהם העדרם טעם א' להם יען כי יראה ה' אשר בעו"ה לא יגיעו אותנו אל השלימו' הכה הוא נוטלם למען לא יקומו לשטן ואמנם כל מעמד ומצב שנהי' בו לע"ע הגיע מחמת שלא זכה מרע"ה ליכנס לארץ כי לולא נכנס הוא וקיים לא תחי' כל נשמה וביער כל עובדי אלילים ופסילים מן העולם לא באו ישראל לכלל ע"א וזה הי' עיקר תפלת מרע"ה ותחנוניו ליכנס לארץ ואמנם אז"ל לא גלו ישראל לבין או"ה אלא כדי שיתוספו עלי' גרים והרי אנו רואי' כי כל האומות שאנו דרים ביניה' לא היו יודעי' מעולם את ה' והיו עובדים לצבא השמים ועתה רובם מאמינים ביחיד ומיוחד וגלל כן אחרי כי חפץ בעולמו בכלל לא רצה שיכנס מרע"ה לא"י למען באמת יגלו ישראל מכל אדמתם ועי"ז יתקיים באחרית הימים אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' וז"ש לו אל תוסף דבר וגו' עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימנה וצפונה ותינוכה ומזרחה כלומר מכל ד' רוחות העולם תוהו ואם יתקיימו ישראל בארץ העולם מה יהא עליו ולזאת אמר וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה:

במ' איכה רבתי ע"פ תבא כל רעתם חטאו בזה כדכ' כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו ולקו בזה דכ' על זה הי' דוה לבינו ומתנחמי' בזה הנה אלוקינו זה קוינו לו וגו' הכה ענין חטא העגל מלבד שהוא מוק' מאוד יק' עוד מאמרם כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו וא"כ הי' להם לבקש איש אחר תמורתו ולמה עוד אמרו לסבת זה עשה לנו אלהים ואמנם הענין הוא כך אמרו ז"ל במ' סוכה לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלין אפי שכנתא בכל יום איני והאמר רשב"י ראיתי בני עליה והמה מועטין אם שנים הם אכי ובני הם ל"ק הא דעיילי בבר הא דעיילי בלא בר פי' רש"י בר רשות הענין אמר שהע"ה וצדיק יסוד עולם ואמרה חנה כי לה' מצוקי ארץ וישת עלי' תבל ואמר מרע"ה ומתחת זרועות עולם כלומר אם הש"י יבקש להשפיע טוב וחסד בעולמו צריכין להיות בעולם צדיקי' אשר חפץ ה' בם להם לבדם כדי שיהא העולם ניזון בזכותם והיינו ומתחת זרועות עולם ואז"ל כי צריך העולם לל"ו צדיקי' דמקבלי אפי שכנתא שיאיר ה' פניו אליהם ואמנם הצדיקי' שני כתות יש אשר זכו להיות מכת רשב"י וחביריו אשר לא הסיחו דעתם מתורת ה' ועבודתו והלכו לבטח דרכם ולא היו צריכין מעולם לדבר דבר של בטלה או כיוצא ע"ד עבירה לשמה והיינו דעיילא בלא בר בלא רשות שלא היו צריכין רשות על מעשי' כי כלם קדש אמנם רוב הצדיקים לא זכו לכך כאז"ל הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם ואותם צריכין להיות דעתן מעורבות עם הבריות ולעשות מעשים לשם שמים אשר לפי ראות עיני האדם יפלא כזה על צדיקי' כמותם ואמנם רחמנא לבא בעי ועל אלו אז"ל הא דעיילא בבר ברשות כלומר שעשו מעשים ברשות התורה והקב"ה שהרשה לעשות עבירה לשמה והנה אבותינו במדבר כבר השיגו זה כי אין העולם כדאי כי הש"י ישם אליו פניו ותלו כל השגחת הש"י בי"מ במרע"ה אמנם אחרי אשר לפי דעתם פתאום נעדר מהם אמרו א"כ אין אדם בארץ אשר נוכל לבטוח בו אחרי כי זה משה האיש כלומר השלם לא ידענו מה הי' לו וע"כ בקשו מאהרן שישתדל אשר א' מצבא המרום שאין בהם חטא יתהלך בקרבם למען בזכותו ישכון תמיד כבוד ה' עליהם והנה מרע"ה הבין כי יקום דור אחרון אשר יאמרו עכשיו כי משה מת ואין בארץ כמותו שוב יעשו להם עגל ויאמרו אלה אלקיך וז"ש כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם כתרגומו של אונקלוס בדריהון וזה ענין חטאו בזה משה האיש כי ע"י שהי' מרע"ה כ"כ גדול בעיני' בא להם חטא העגל והנה זה גרם להם פורענותם בדורות הבאי' בימי ירבעם והבאי' אחריו שאמרו שוב זה משה האיש איננו ועי"כ אמרו אלה אלהיך ישראל וז"ש הכ' על זה משה האיש תמיד הי' דוה לבינו ועי"כ שאמרנו כי אין נביאו הדור במדרגת מרע"ה על אלה דהיינו על אלה אלהיך ישראל חשכו עינינו והנה בדור הזה באמת בעו"ה זה משה האיש איננו והדור יתום כאשר התנבאו עלינו חז"ל חכימיא כספריא וכל הרוצה לזכות בעולמו לא יפנה אל הרועים כי בעו"ה נתקיים ברובם מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבולעים כ"א כל א' ישתדל בעצמו להגיע אל מחוז חפצו ויתפלל אל ה' שיטהר לבבו לעבדו באמת וה' ישמע תפלתו וישיבו לעבודתו כאשר הבטחנו ומל ה' אלקיך את לבבך ואך זה לבד יקרב אותנו לגאולתינו השלימה ז"ש ומתנחמי' בזה שנא' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו כמ' ז"ל אין לנו להשען כ"א על אבינו שבשמים זה ה' קוינו לו כגילה ונשמחה בישועתו:

ותאמר ציון עזבני ה' וגו' עד ואנוכי לא אשכחך בגמ' פ' אין עומדין היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כ"י לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו זוכר מעשי הראשונה ואתה עזבתני ושכחתני ומ' זה צריך ביאור יותר מגופא דקרא דאיזו אשה אחרת נשא הש"י איה ס' כריתות אמנם אמר הנביא ונ' בניישב תחלה קו' עצומה הכה אז"ל סוף מ' מכות דדרש ר"ע ע"פ ואעידה לי שני עדים דכיון שנתקיים נבואת אורי' ציון שדה תחרש אנו מחכים לנבואת זכרי' עוד ישבו זקנים וזקינות והנה בעו"ה כבר כלה י"ח מאות שנה מאז ראה ר"ע שועל יוצא מביק"הק ובעו"ה עדן לא בא אשר ע"כ כ' דר"ע הי' דורש דרשה זו לפי הנגלה ממנו אמנם באמת ניתנה דרשה זו לענין אחר מכוון ממנו בנתבונן הענין תחלה על המשך הענין דישעי' שם ויאמר ה' אלי קח לך גליון גדול וכתוב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז וק' וכי באיזו חרט יכתוב אם לא בחרט אנוש וע"ז אמר אח"כ ואעידה לי שני עדים נאמנים את אוריהו הכהן ואת זכריהו בן ברכיהו וק' לפי דרשת רז"ל מה ענין הך ענין להאי דלעיל ואמנם אם נתבונן בעו"ה במעמד דורינו אשר נתקיים בנו ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל ונתבונן מאין באנו למדרגה זו נמצא כי בעו"ה כל הרעה הזאת כללו אותה רז"ל במ' א' בחכמתם דורות אחרוני' שעשו מלאכתם עיקר ותורתם עראי זה וזה לא נתקיימו בידם והענין כי כ"ז שהי' אצלינו תוה"ק עיקר אך מלאכתינו הי' הכרח עלינו לא נטל כבוד בתוכינו כ"א אשר בתורת ה' ישתדל ומצותיו ינצור ואשר יפר חק ותורה נתקיים בו נבזה נמאס ואמר הכ' יראת ה' שנאת רע ואמנם מעת בעו"ה פנינו אל הבלי העולם ואך חפציו ישוו לכו ובגללו בעו"ה השלכנו מאויינו אחרי גווינו מעת הזאת סריכו ממצות ה' וממשפטיו הטובים:

זה בכה וזה בכה עושה לו שערי היתר ויפרצו גדרות עולם ואמרת ה' נאצו אין מכבד בעיניהם כ"א החרוץ בענינו עולמו והמרבה לו מהון העולם הן בהיתר הן באיסור ואשר לא יסכים עמהם על דעתם ויאחז בדרך האמת הוא הסכל בעיני' והמורה להם דרך הישרה הוא הפתי בעיני' עד אשר הגיע הדבר אשר ימאנו לשום עליהם מנהיג ההולך בדרך התורה ויחזיק בגדרי' כ"א יבחרו להם מנהיגי' אשר יחניפו לעם לאמור הלא זה הדרך הטוב אשר אתם הולכים בו ויפתחו להם כל שערי היתר והנה המנהיגי' הללו שתים הם מורי התורה ועמודי העבודה והנה על שנים אלו נתנבא אורי' ציון דהיינו השערי' המצויני' שדה תחרש כל התורה תהי' רק כשדה לא יקחו ממנו כ"א הנאות לעבודת האדמה למשאה ומתנם יאמרו גם בתורה מצינו ואספת דגניך והשיג דיש את בציר וכיוצא ואמנם הר הבית בית עבודת ה' לבמות יער זאיבי ערב אנשים בלי מסג ורסן אשר פרקו כל עול התורה מעל צווארם המה הפקודים בבית ה' ואמנם כבר הבטיחנו יוצרינו בשירת האזינו עדות לא תשכח מפי זרעו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב ואם לא עכשיו אימתי וז"ש לישעי' קח לך גליון גדול על משך הזמן הגדול שימשוך זה וכתוב עליו בחרט אנוש לומר כי עם ב"י ילבטו ארחות דרכם ובחרט אנוש ימשכו למהר שלל חש בז זה יהי' כל מגמתם ואמר ע"ז ואעידה לי שני עדים נאמנים עד מתי ימשוך ענין זה עד שתתקיים נבואת אורי' ציון שדה תחרש והר הבית לבמות יער ואז תתקיים נבואת זכרי' והנה המקונן אשר בנבואתו ראה משך הזמן הזה אמר על כל הצרות הנ"ל באיכה ע"ז היה לעבר דוה לבינו אבל על אלה שיציע הלאה חשכו עינינו כי אפס תקוה ואמר מה היא על הר ציון ששמם שועלים מחבלים כרמים הלכו בו והנה בעו"ה כרתו יערה ולא הותירו בכרם ה' כ"א בה' לבדו האמינו זולת זה כל תורת ה' הכל כמנהג מדינה בעינ' וע"ז אמר ואתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור זולתך וכסאך לא יודו בך מאומה והנה מימות עולם הי' לנו לשם ולתפארת גודל הנצחון אשר בנו כי עם קשה עורף הוא וסלחת אמר מרע"ה כפי' המ' שם או יהודי או צלוב וזאת שנית כי דתינו לא נשתנה אפי' בעוקץ א' והדור עז פני' הזה בעו"ה השליכו גם שני' כי אדרבא כל מגמתם להשוות אותנו לשאר העמים וגם כל אשר לאל ידם לשנות דתי ב"י המה עושים וז"ש למה לנצח תשכחנו הנצחון שהי' בנו גם זה נשכח תעזבנו לאורך ימי' הזקנה והאריכות ימי' של תוה"ק גם הוא עזב אותנו והנה ידוע כי תכלית גליותינו הי' רק להכין לאומות לב א' לאביהם שבשמים ולפרסם האמונה בעולם והנה זה באמת נעשה על ידינו אבל בעו"ה גם אנו בפח יוקשים ותוה"ק כמעט נשתכחה ולא נשאר בידינו כמעט האמונה בלבד ובזה עוד ירהבו פריצי ב"י ולואי כי גם זה לא ידעו למען יהי' מובדלים מקהל הגולה וז"ש הנביא ותאמר ציון עזבני ה' השערי' המצוייני' בהלכה אומרים כי נעזבו מה' אשר הבטיח דברי אשר שמתי לא בידיך כ"א בפיך תורה שבע"פ לא ימושו מפיך ומפי זרעך עד עולם ואמר ואד' שכחני ע"י שמכירי' עוד אדנות ה' ע"י זה ישכיחו התורה ואז"ל תכלית גלות זה לישא לו הש"י עוד אשה אחרת שיכירו כל יושבי תבל אבל למה עי"ז שאנחנו שלוחים לכך יגרע נחלתינו וע"ז השיב הש"י היתכן זה הנה ההכנה לאו"ה הוא עדן הריון ואתם כבר לקחתי אתכם על זרועותי ואיך יתכן כי תשכח אשה עולה אשר תשא על כתפי מרחם אשר ע"י שתבקש לרחם בן בטנה שהיא עדן הרה עמו ואם יקרה מקרה כזה אשר גם אלה תשכחנה אבל אנוכי לא אשכחך שלא אהי' אנכי הסבה לשכחה זו כן ירחם ה' את יעקב ובל"ג בב"א::

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה