אור ברסלב

ליקוטי חבר בן חיים א· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש והספד

דרוש והספד

לז' אדר שני פ' צו על מיתת המאורים הגדולים מו"ה שמואל זאממער אב"ד בק"ק פאפא ומה"ו מאיר באסקאוויץ אב"ד בק"ק יאלע ומו"ה ליפמאן נייזאץ שהי' מקדם אב"ד בק"ק מג"ד ומו"ה יוסף בער בק"ק או"י. תרל"ו לפ"ק: במדרש ורש"י פ' זו אין צו אלא זירוז מיד ולדורות ובמ' עוד זאת תורת העולה אמר ר"א בר יודן משל למלך שכיבדו אוהבו בחביות יין וכלכלה תאיני' א"ל המלך זו דורן א"ל אדוני המלך זו לפי שעה אבל כשתכנס לפלטין אתה יודע בטנה אני מכבדך כך א"ל הקב"ה למשה היא העולה אמר לפניו רבש"ע ע לפי שעה הקרבתי אותה אבל כשתטיב ברצונך את ציון ותבנה ירושלים אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל וגו':

ויל"ד הרי גם במדבר הקריבו עולה וכליל אז"ל כשנפל פור באדר שמח אמר כפל פור בירח שמת בו משה רבן ולא ידע אותו רשע כי בז' באדר מת משה ובז' באדר נולד משה וכ' בנעורר תחלה על מיתת הצדיקי' הנ"ל קורא אני על האחרון צר לי עליך אחי נעמת לי מאוד הכוונה כי כל צדיק בהעדרו צר לעולם כי יגרע מהם חקו במצות ומע"ט ואמנם אין כל צדיק זוכה אשר בחייו רוח הבריות נוחה הימנו אבל ביונתן היו גם שני' צר על מתתו ונעים בחייו כמ"ש הנאהבי' והנעימי' בחייהם וקורא אני על הרב מו"ה יו"ט נייזאטץ אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד הכוונה כי האיש הזה לא לקח מהעוה"ז מאומה כי אם להחיות וכל חיותו הי' רק בתורה מעין עוה"ב והנה עוה"ב נקרא שבת והיינו אין בין יו"ט הכ"י לעוה"ב כי אם אוכל נפש בלבד זולת זה חי בעוה"ז מעין עוה"ב וקורא אני על מו"ה ר' מאיר בתורתו של ר' מאיר היה כתוב כתנות אור בא' הכוונה כי התורה נחלקת בפנימיות וחצוניות החצוניות הם הדברי' הגשמי' הכ' בתורה כמלכי אדום אלופי שעיר וכיוצא הם רק מלבושים גשמיים לדידן אמנם הבא בסוד: ה' העוסק בתורה לשמה מגלין לו רזי תורה אזי גם המלבושי' יאירו מול פניו וזה בתורתו של ר"מ הי' כ' כתנות אור בא' כי גם הכתנות היו מאירין מול פניו וקורא אני על הרב מו"ה שמואל שמואל מת ויספדו לו כל ישראל כי כל ישראל יבכו על העדר האי גברא יקירא ת"ח שמת בחצי ימיו והנה מצינו מיתתו של שמואל כפול בשמואל א' ראשונה במ' נבל הכרמלי ושנית במלחמת פלשתי' והביא רד"ק שם בשם מ' כי במות שמואל כל ישראל ספדו ונבל הרשע עשה לו מרזיחי' ונ' לפ' הענין הנה אז"ל במס' שבת א"ל רב לר"ש בר שילת אחים לי בהספדא דהתם קאימנא א"ל אביי לרבה כגון מר דסכו לי' כולא פומבדיתא מאך אחים לי' א"ל מסתייך את ורבא בר רב חנון הכוונה א"ל הקב"ה לאאע"ה כששאל אם בני יחטאו מה תהא עליה' בזמן שאין ביהמ"ק קיים א"ל הקב"ה הריני נוטל צדיק א' ומכפר עלי' וק' טוביא חטא וזינגד מינגוד אמנם הכוונה ע"ד שא"ז נסמכה מי"צ ליו"הכ מה יו"הכ מכפר כך מי"צ מכפרת הכוונה כי אמר הכ' וצדיק יסוד עולם ר"ל כי העולם נידון אחר רובו כמ"ש ז"ל עשה אדם מצוה א' הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות נמצא כ"ז שהצדיקי' בעולם ברכה בעולם שפע בעולם והנה כביכול ב"ה בעת שרואה כי ישראל חוטאין לפניו הנה צריך לכבוש רחמיו ולמנוע מהם טובתו אולי ישובו ע"י זה ואמנם הצור תמים פעלו ולא ימנע טוב מטובי' נמצא אשר כדי להמעיט השפע הש"י מסלק הצדיקים המכריעי' את העולם לכף זכות למען בדין יבאו ח"ו ייסורין בעולם והנה תכלית יוה"כ הוא למעט החלב והדם על משך מ' יום כמו שאמר בירושלמי סוף תענית למען יכניעו עי"ז לבם לאביהם שבשמים וזה הוא הענין עצמו במיתת הצדיקי' למעט השפע מיושבי תבל ואמנם אם יתעוררו העולם ע"ד מיתתו וידעו כי נוטל מהם בהעדר הצדיק מעין ההשפעה אזי ישובו אל ה' ולא ירע להם כמו שמצינו בהני בריוני בשבבותי' דר' זירא דכד נח נפשי' דר"ז אהדרו בתשובה וז"ש רב לרב שמואל בר שילת אחי' לי בהספידא א"ל בהספידא דהתם קאימנא התם לא אוכל עוד להרבות מעשים בעבורם. והנה אמר הכ' הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספו באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק הכוונה כי כ"ז אשר בני הדור ישתדלו לסייע לצדיק לעבודתו ולתורתו ירגישו בנפשם שפעת טובו וישתוממו על העדרו אמכם כאשר נאספו אנשי חסד ואין א' אשר ישתדל לסייע ידי עושה מלאכת הקדש אזי גם ההעדר לא יפול בעיני' כי לא יאמינו אשר בחייו בזכותו חיו וז"ש הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואמר הטעם יען אנשי חסד נאספו שאין אנשי חסד אשר יחזיקו בתורת ה' ועי"ז באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק וזה מאמר אביי לרבה כי הנה אנשי פומבדיתא היו רשעי' וסני לי' לרבה ולא עמדו לימינו ומיה"ת יאמינו כי זכותו הגין עלי' וא"כ מאן אחים לך וא"ל רבה הרי מ"מ רואי' בעיני' כי זכיתי להעמיד תלמידים כוותך וכרבא בר רב חנון במקומי ולמה לא יאמינו כי זכות תורתי עומדת להם והכה זה הוא לגמרי ענין כבל הזה כי הנה שמואל הרמתי אף כי הוא לא נהנה משום אדם מישראל אבל היו לו תלמידי' רבים כמו שמצינו בשאול ופגעת בחבל נביאים וכל איש ישר לב החזיק בידי התלמידים וזה הי' הענין איך כבא בית הרואה בשאול וגלל כן כל ישראל האמינו כי זכות שמואל עמד להם ע"כ כשמת ספדו כלם על העדרו ואמנם הנבל הזה שהי' איש כליבי ופי' הרד"ק רע ככלב ונ' כי נוכל לפ' רעב ככלב כי כן דרך כל כילי אם יהי' לו עושר ונכסים וכבוד בכל זאת לא ידע שבעה ככלב הזה אשר לא ידע שבעה כמ"ש עלי' ישעי' והוא ידע כי מעולם לא נתן מלחמו לתלמידי שמואל וא"כ העושר שלו איננו בזכות שמואל ולמה לו לבכות עלי' ע"כ אף כי כל ישראל עשו הספד הוא עשה מרזיחין ואמנם אמר הכ' אשת חיל עטרת בעלה ואשתו המפורסמת בצדקתה וחכמתה היא היתה מחזקת ביד לומדי תורה וז"ש ולו אשה טובת שכל ויפת תואר לומר כי שלטה עליו והיא הביאה ברכה לביתו אף כי הוא הי' איש רע וקשה מעללים והוא כלבי וז"נ ג"כ פי' ד' המשנה סוף סוטה פני הדור כפני הכלב מאי הכלב בה"א הידיעה אמנם אחרי שביאר התנא איך בעקבא דמשיחא התורה והיראת חטא תתמעט אמר ג"כ כי בכל זאת אין איש שם על לב כי פני הדור כפני הכלב הנז' הוא נבל הכרמלי שנא' בו והוא כלבי שהי' עושה מרזיחין במיתת שמואל ואמנם באמת אך בזאת נוכל להנצל מהרעה הבאה במיתת הצדיק אם נתאונן על מיתתו וז"נ פי' הכ' ויבכו בכי ישראל את משה שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה הכוונה כי ע"י הספד שספדו כל ישראל על מיתת משה עי"ז לא עשה מיתתו רושם והי' קץ לבכיותם משא"כ אם במיתת הצדיק לא ירגישו עליו בני הדור אזי מיתתו עושה רושם ואין קץ לבכיי' ח"ש ע"י שבכו אותו ל' יום כל ישראל עי"ז ויתמו ימי בכי אבל משה וזה עני' אז"ל כי משה במיתתו עשה בתוך עמו לידה ממש כי התעוררו כל ישראל לאהבתו ולקבל תורת ה' אשר נתנה והרי יום מיתתו חשובה כאלו הי' יום לידה והנה המן הי' סבר כי מיתת משה עשה רושם בישראל כמו מיתת מרים שלא הי' מים לעם מיתת אהרן שבא הכנעני ולכך שמח כשנפל פור באדר אבל באמת מיתת משה לא עשה רושם כלל וכמ"ש והנה בעת מות נדב ואביהו אמר משה הוא אשר דיבר ה' לאמר בקרובי אקדש והק' רש"י היכן דיבר ונוכל לומר כי זה פי' הכ' צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה ר"ל מי שנתעלה בתורה ומע"ט הוא העולה על מוקדה הצדיק הוא העולה על מוקדה על המזבח אבל כל הלילה בזמן שאין ביהמ"ק קיים עד הבקר ואש המזבח תוקד בו על הצדיקי' ואז"ל אין צו אלא זירוז מיד ולדורות שידעו הדורות ענין מיתת הצדיקי' ופי' מרע"ה ואמר בקרובי אקדש כאשר הש"י מסלק הצדיקי, אזי ועל פני כל העם אכבד כי לא אהי' קל להטיב להם כבראשונה כי אם יכבד ידי עלי' ואמנם כ"ז בזמן שאין בי"המק אבל בזמן שבי"המ קיים אדם חוטא ומקריב קרבן זה כי המקריבו וודאי עשה תשובה דאל"כ מה לו שהביא קרבנו משא"כ במיתת צדיקי' מי יודע ישיב ונחם וז"ש רז"ל במ' אבל כשתכנס לפלטלין אכבד אותך שנא' הטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים אז תחפוץ זבחי צדק כי הקרבנות נקראו זבחי צדק כי המה מצדיקי' את האדם וכמ"ש וסיים אז יעלו על מזבחך פרים ולא צדיקי' כאשר בזמן שאין בית:

אז"ל במ' מגילה אמר רבה חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ב' הכוונה בנפ' מ' דפ"ק דמגילה על העיר שושן צהלה ושמחה רבא פתח להאי פרשתא ברבות צדיקי' ישמח העם זה מרדכי ואסתר ובמשול רשע יאנח עם זה המן שנא' והעיר שושן נבוכה ויל"ד: הנה בימי המן נאנחו ישראל שנואי המן ובימי מרדכי שוב נאנחו שנואי מרדכי ונ' דהנה באמת מן התימא הגדולה על מרדכי כי מה הביאו לזה לגזור הריגה על שונאי ישראל ולעורר קנאה בין האומות ונ' דאמר שהע"ה הגו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי הגו רשע לפני מלך ויכון בחסד כסאו הכוונה כי הנה נאוה למלך להנהיג מלכותו בחסד אמנם שיתנהג המלך בכל עת במדת החסד הוא לפי אשר הם בכי מלכותו אם אין בהם סוררים ומורים אבל בהיות בתוך העם רעים וחטאי אזי יהי' ע"כ הנהגתו וחקיו ומשפטי לייסר אותם וממילא אי. איפשר אשר לפעמי' גם ישר בחבלי רשע יתמך וזה כוונת ה' מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה הכוונה באיש תרומות לדעתי באיש המורם מכל העם ואינו משגיח בטובת הכלל והכה המולך ע"כ במשפט יעמיד ארץ לפי מה שראוי לבני מלכותו וא"כ אם משפטו חזק וקשה לא במלך העון כ"א באיש תרומות הוא אשר יהרוס הארץ וימנע מהם טובת המלך והנה הצורף לא יוכל לעשות מלאכת אומן חכם מסיגי כסף כאשר יוכל לעשות מכסף צורף וז"ש הגו סיגים מכסף ואזי יצא לצורף כלי שלם בשלימות וכן הגו רשע לפני מלך ואח"כ ויכון בחסד כסאו והנה מרדכי הצדיק הזה הי' דורש טוב לעמו וא"כ אם ישתדל שיהי' כל משפטי המלך טובים הי' צריך לבער הרשעי' תחלה כמ' שהע"ה הגו רשע לפני עלך ויכון בחסד כסאו והנה החילוף בין העם לעם העם הוא העם החשוב ועם הכל בכלל והנה בממשלת מרדכי כל העם היינו החשובי' שמחו מכל האומות ואך הרשעי' כפל פחד עלי' משא"כ במשול המן הכל נאנחו כי לא הי' אצלו משא פנים לא לצדיק ולא לרשע הרג את ושתי וביקש להרוג את מרדכי והנה כ' ומאמר אסתר קים את דברי הפורים האלה ונכתב בספר הכוונה כי העיקר ד' הפורים לידע כל איש בדורו ללמוד ממעשי הצדיקי' האלו להנהיג כן לדורות עולם והיינו קים את ד' הפורים האלה והנה כ"ז שנבין מה בין מרדכי שצוה להרוג להמן שצוה להרוג נוכל לשמוח בנס פורים כי הוא לנו לאות להבא והיינו חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי וכיון שלא ידע אזי אין מקום שוב לשמוח:

ד' חז"ל סופ"ק דמגילה ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו שפרשו ממנו מקצת סנהדרין ואמרו עוד שם גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות דקודם שנעשה מרדכי משנה למלך קחשיב לי' בעזרא בתר ארבעה ולבסוף בתר חמשה:

ונ' לבאר בנבאר מ' האי ינוקא בפ' אלו מגלחין שאמר על רב המנונא ורבה בר רב הונא גזע ישישים עלה מבבל ועמהם ס' מלחמותי' קאת וקפוד הוכפלו בשוד ושבר הבא משנער קצף על עולמו וחמד נפשו' ושמח בהן ככלה חדשה רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש צדיק הכוונה הי' לינוקא כי אחרי כי הי' רבה ורב המנונא ישישים במיתתם לא התעוררו העם עלי' באמרם הנביאים לעולם יחיו אמנם באמת אפי' אם הצדיק זקן שהגיע לגבורות בכל זאת לדורו אבד הא' כי אין לכו תמורתו בביאור ד' התורה וזאת שני' כי שפעת ומעין מעשיו הטובים נסתם מכל וכל והנה החל ואמר אף כי גזע ישישים הוא שעלה מבבל ולא היו צעירי לימים ואמנם בראשונה הלא הי' עמהם ס' מלחמותי' כי מי יפרק הוית ומי יגלה אורים והנה אמר כי שתים רעות יהא במיתתן הא' העדר השפע העולמיי והעדר אור התורה והנה הקאת מושבו בארץ מדבר ארץ מלחה ולא תשב ובואו מרמז לרעב ללחם ואמנם הקפוד מושבו באגמי מים כמ"ש ישעי' שמתיו למורש קפוד ואגמי מים והנה כ"ז שהת"ח בעולם יש להתורה כחל נובע מים חיים משא"כ בהעדר החכמי' בארות התורה משולים לאגמי מים וז"ש קאת וקפוד הוכפלו בשוד ושבר הבא משנער דהיינו רעב לתורה ורעב ללחם ואמר הש"י קצף על עולמו וחמד נפשות ואמנם שמחתו בעוה"ב עם הצדיקי' איננו כשמחתו עמהם בעוה"ז כי בעוה"ז תורתן פרה ורבה ע"י שהש"י מאיר עיני' בתורה ושמחתו בהם כשמחת בעל עם אשתו ואמנם שמחתו בהם בעוה"ב היא כשמחת חתן עם הכלה אשר לא יעשה פירות ואמר רוכב ערבות אך שמחתו בבא אליו נפש נקי צדיק ועד"ז אמר ג"כ ההוא ספדנא כד נח נפשי' דר' אבינא תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר ר"ל בתמרים שפעת העוה"ז שהיא זבת חלב ודבש ואמנם מול שפע התורה אמר כי כ"ז שהת"ח חי הוא משים לילות שלנו כימים כי ההולכים בחשך יראו אור גדול ועכשיו עלינו נשים לילות כימים על משים לילות כימי' כי עכשיו אנו צריכים להשים לילות כימי' ליגע עד בוש על משים לילות כימים ועד"ז כבין ג"כ מ' בר קיפוק שאמר על רב אשי אם בארזים כפלה שלהבת מה יעשו איזובי הקיר לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי הים וא"ל בר אבין שלהבת וחכה בצדיקי' מי איכא הכוונה כי בר קיפוק הוה סבר כי מיתת צדיקי' הוא לתרי טעמי' הא' ע"ד בקרובי אקדש שנענשים על חטא קל למען ועל פני כל העם אכבד וז"ש אם בארזים כפלה שלהבת אם בצדיקי' עושה הש"י דין מה יעשו איזובי הקיר ושנית יודע הש"י ללקט תאנתו והן בעבדיו לא יאמין והנה היצ"ה מכונה בקהלת בשם חרם דהיינו חכה וחרמי' לבה וז"ש אם בצדיקי' לא יאמין ולויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי הים וא"ל בר אבין לא כן לא שלהבת ולא חכה גרם כ"א מפני הרעה כאסף הצדיק בכו לאבלים ולא לאבדה וז"נ מ' דוד בקינתו על שאול ויהונתן שפתח ויאמר ללמד בני יהודה קשת הלא היא כתובה על ס' הישר הכוונה דהנה במיתת צדיקי' נ' בעו"ה כי עונותינו עברו ראש וקצף ה' על עולמו אמנם מצד אחר אנו רואים כי הש"י מקיים הבטחתו לאאע"ה כי נוטל צדיק א' ומכפר על עון הדור ואמנם זה דווקא אם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' והנה הקשת הוא ג"כ האות כי העולם ראוי למבול מ"מ יש כאן זכירת ברית נח וז"ש דוד הע"ה ללמד לבני יהודה קשת שיבינו ענין מיתת הצדיקי' הנמשל לקשת הלא כ' על ס' הישר דהיינו וכל בית ישראל יבכו את השרפה וגו' ואמר הצבי ישראל על במותיך אם הי' צבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים למה מתו הצדיקי' והכה אז"ל אבידת רבו שמביאו לחיי העוה"ב קודם לאבידת אביו שמביאו לחיי עוה"ז וזה ג"כ גדול ת"ת יותר מהצלת נפשות כי הצלת נפשות הוא רק בעוה"ז ות"ת בין בעוה"ז ובין בעוה"ב ואמנם רוב העולם לא יבינו זה וישמחו באיש מציל נפשות יותר מבכל ת"ח וז"ש כי מרדכי היהודי היו בו שני דברים הא' שהי' משנה למלך אחשורוש ושנית שהי' גדול ליהודים בתורה ואמנם מחמת זה לא הי' כ"א רצוי לרוב אחיו מפני:

שהי' דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו אבל לא לכל אחיו לאותן שהי' אצלם ת"ת גדול מהצלת נפשות שאלו פירשו הש"י יגדור פרצות עמו ישראל ברחמי' ויבנה חומות ירושלים ובל"ג בב"א:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה