ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · צדקה ג
אות א
ע"פ מ"ש רבינו בס' הראשון (בסי' קע"ב). ע"פ מלא כל הארץ כבודו ע"ש. והכלל כי באמת השפע של הש"י יורד תמיד הן שפע עשירות או בנים וכיוצא כל ההשפעות יורדין תמיד מאת הש"י. אך המניעה הוא מחמת גשמיות החומר שעושה צל נגד אור ההשפעה. כיכל דבר עב וגשם כשעומד נגד דבר רוחני עושה צל כגון הארץ נגד הירח. וכן הירח נגד מה שלמעלה ממנה. וכן למעלה מעלה. וזה הצל שנעשה מגשמיות החומר של הדבר העב שעומד נגד האור הדק הוא מונע האור מלבא. וע"כ האדם מחמת גשמיותו הוא מונע ממנו אור ההשפעה ומחמת זה נתעכב ההשפעה לפעמים, אבל כשהאדם מבטל עצמו מכל וכל. ואז אינו עושה צל כלל. אז נתגלה אור כבודו ית'. מחמת שאין צל להסתרי אורו הגדול ית'. ואז יורדין כל ההשפעות וכו' וזהו בחי' מלא כל הארץ כבודו. היינו מבחי' לא כל הארץ. שמבטלין עצמו מכל וכל. עד שכל הארץ הגשמי נתבטל כלא וכאפס וכאין ממש. עי"ז נתגלה כבודוי ת'. כי אין צל שיסתיר אור כבודו ית' וזהו מלא כל הארץ כבודו. היינו מן לא כל הארץ כנ"ל עי"ז כבודו נתגלה כנ"ל:
וזה בחי' מצוות צדקה ליתן לעני. שמעלתה גבוה מאד כמפורסם בדברי רז"ל ושקולה ככל התורה כולה. כי ע"י הצדקה הוא מעביר ומסלק הצל הנ"ל. שעי"ז נתגלה כבודו ית' כי עיקר העניות והחוסר נמשך רק מהצל הנ"ל שמונע כנ"ל. וכשנותן צדקה ומבטל עניות. נמצא שהוא מעביר ומסלק הצל המנוע אור ההשפעה. מאחר שמבטל העניות שהוא בחי' הצל כנ"ל. וזהו שנאמר בצדקה אני בצדק אחזה פניך. כי כשנסתלק הצל נתגלה בחי' אור הפניןם כביכול של הש"י בחי' מלא כל הארץ כבודו כנ"ל. וז"ש וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה. כי כשנסתלק הצל מאיר וזורח אור השמש. וכל זה נעשה ע"י הצדקה שמעביר הצל המסתיר זריחת אור השמש ומסתיר אור הפנים כנ"ל וכשנתעבר ונסתלק הצל ע"י הצדקה נתגלה אור הפנים וזריחת השמש כנ"ל. וע"כ הצדקה מכפרת עוונות כ"ש וחטאיך בצדקה פרוק כי עיקר פגם החטא הוא שע"י החטא נעשה מסך המבדיל בחי' צל שמונע אור הש"י. ומסתיר אור פניו מאתנו ח"ו כפי בחי' החטא. כפי הצל שנעשה המחטא ח"ו. וע"כ ע"י הצדקה שעי"ז ממשיך ההשפעה למקום העניות והחוסר ומסלק הצל ע"כ עי"ז נמחלין כל העוונות והפגמים שהם בחי' צל בחי' הסתרת פני ה' כנ"ל. וע"כ שקולה צדקה ככל התורה כולה. כי זה עיקר כלל כל התורה כולה כדי לגלות כבודו ית'. כ"ש לכבודי בראתיו וכו'. כ"ש בזוה"ק בגין דישתמודעין ליה. כי ע"י כל המצות מסלקין המסך המבדיל דהיינו בחי' הצל וממשיכין ומגלין אור כבודו ית'. וזה נעשה ע"י הצדקה ביותר. כי ע"י הצדקה ממשיך אור השפע למקום העניות. שהוא בחי' חשך וצל. ועי"ז דוחה ומסלק הצל. וממשיך ומגלה אור ההשפעה שהוא אור כבודו ית'. בחי' מלא כל הארץ כבודו. שזהו בחי' כלל כל התורה כולה. וע"כ שקולה צדקה ככל התורה כולה כנ"ל::
(הלכה ד' בה' מלמדים הלכה ד' אות יוד.)
(הלכה ה א בה' שבועות הלכהב' אות לד)