אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב › ערלה א

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · ערלה א

הלכה ד

אות א

שלש שנים יהי' לכם ערלים ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קודש הילולים וכו':

ע"פ מ"ש רבינו נ"י (בסי' י"ט) שרע הכולל דהיינו רע לגמרי הם לשונות הע' עממין ולשון תרגום הוא בחי' נוגה שהוא בחי' עץ הדעת טו"ר שהוא ממוצע בין טוב לרע וכו'. והנה רע הכולל דהיינו רע לגמרי הם בחי' ג' קליפות הטמאות והם בחי' שלש שני ערלה וע"כ נקראים בשם ערלה דהיינו בחי' פגם הברית שהוא נקרא ערל כי הרע הכולל הוא פגם הברית כמבואר שם וע"כ השנה הרביעית מצווים להעלות הפירות לירושלים לאכלם שם דייקא. כי עיקר תיקון אכילת ישראל הוא ע"י שלימות לה"ק אזי יכול לאכול כתיקונו וכו' ע"ש וע"כ שלש שני ערלה אסור לאכול הפירות לגמרי כי הם בחי' רע הכולל שהם בחי' לשונות העמים היפך לה"ק אבל השנה הרביעית שהוא נגד הקליפה הד' שהוא נוגה שהוא מעורב טו"ר בחי' תרגום אזי יש תיקון להפירות ע"י שמעלין לירושלים עיר הקודש שהוא בחי' שלימות לה"ק כי ירושלים היא בחי' מלכות כ"ש מלך ה' בירושלים ומלכות פה היינו בחי' הדיבור של לה"ק וע"כ מעלין פירות רבעי לירושלים כדי שיהי' נכלל בחי' התרגום בלה"ק דהיינו הפירות של שנה הד' שהם בחי' תרגום כנ"ל הם עולין ונכללין בירושלים עיר הקודש שהוא בח' שלימות לשון הקודש כנ"ל וזהו בחינת ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך שפירש רבינו נ"י (שם) על תיקון הסעודה על ידי שלימות לה"ק ע"ש. וזהו ומציון. מציון דייקא כי ע"י ציון וירושלים הוא תיקון הסעודה כי הם בחי' שלימות לה"ק כנ"ל אבל כשאין מעלין אותן לירושלים אסור לאוכלם כי יוכל להתגבר הרע הנ"ל שהם בחי' שלש שני ערלה ויונק מן הקדושה ע"י הפירות רבעי שהם בבחי' תרגום כנ"ל. כי עיקר יניקת הרע הנ"ל מן הקדושה הוא ע"י לשון תרגום כמבואר שם ע"ש. ע"כ אסור לאכלו כך רק להעלותו לירושלים כנ"ל. ואזי ע"י קדושת ירושלים נכנע הרע שבהם דהיינו בחי' הרע שבתרגום והטוב עולה ונכלל בלה"ק כמ"ששם. וזהו בחי' ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קודש הילולים לה' קודש דייקא שיהי' הפירות נכללין בקודש דהיינו שלימות לה"ק כנ"ל. וזהו קודש הילולים היינו בחי' לה"ק שהוא הילולים לה':

ואם אינו יכול להעלות הפירות אזי מחללים על הכספ כי איתא בדברי רבינו נ"י (בסי' ס"ח) שכל הנפשו"ת שרשם בעשירות וע"כ הכל תאיבין אל הממוןם ע"כ וע"כ ע"י הממון קונין כל הדברים שבעולם והממון חשוב מן הכל כ"ש והכסף יענה את הכל כי כל הדברים יש בהם נפשו"ת כידוע וכל הנפשו"ת תאיבין אל הממון שהוא שרשם כנ"ל וע"כ תיכף כשרואין הממון נכספין אליו ותאיבין לו וע"כ ע"י הממון קונין תיכף כל הדברים שבעולם בלי שום טורח. כיהכל נכספין אל הממון כנ"ל. וע"כ יכולין לחלל פירות רבעי ומעשר שני על הכסף כי הכסף שהוא שורש הנפשו"ת יש לו כח לחלל ולהחליף עליו הפירות דהיינו שיוצאין מהם הנפשו"ת והחיות שבהם ונכלל בהכסף. מאחר שהוא שורש הנפשו"ת כנ"ל ונעשה הוא תמורת הפירות ממש. וע"כ צריך לחלל על המעות דייקא דהיינו מטבע שיש בו צורה וכמובן שם בדברי רבינו נ"יעיקר הממון הם המטבעות שהם קונין כל דבר והם שרשי הנפשו"ת כנ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה