ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · עבדים
אות ט
וזה בחי' מצוות מילת עבדים. כי העבד הוא קנין כספו ע"כ מחויב למולו להעביר הערלה מקנין כספו. כי עיקר מצות מילה להעביר הערלה מבשר קודש הוא כדיל העביר ולבטל אחיזת זוהמת הנחש מהגוף כדי שיתתקן הגוף ויהי' כלי מוכשר ומוכן לקבל אור הזריחו של הרשימו מהביטול הנ"ל כי כל בריאת ה אדם הי' בגין דישתמודעין לי' לדעת ולהכיר אותו ית'. ועיקר הידיעה ממנו ית' נמשך ע"י הביטול הנ"ל ברצוא ושוב שע"י הרשימו הנ"ל מאירין להדעת כי ה' הוא האלקים וכולו טוב וכו' כנ"ל וכמבואר בסוף התורה הנ"ל על מאמר חז"ל עתיד הקב"ה לעשו"ת מחול לצדיקים לע"ל וכ"א מראה באצבעו ואומר זה ה' קוינו לו וכו' ומשם כל התורה נמשכת כנ"ל ועיקר כלל כל התורה והמצוות הוא כדי לקדש הגוף שיהי' כלי מוכשר לקבל אור הרשימו הנ"ל. כי כשהגוף פגום ע,י איזה עבירה ח"ו אזי אינו יכול לבטל עצמו כראוי ואפי' אם לפעמים מתגבר ביותר ומבטל עצמו הוא רק ברגע קלה מאד וגם אח"כ כשחוזר מהביטול אין הגוף יכול לקבל אור הרשמיו מחמת פגמו ואזי חולך ועובר ממנו הרשימו מיד ושכח בו ית' ח"ו ע"כ צוונו הש"י כל מצוות התורה כדי לקדש גופינו על ידם כדי שנוכל לקבל הרשמיו הנ"ל ולקשרה בגופינו היטב לזכור בו ית' תמיד. וע"כ באמת עיקר שלימות השגת אלקותו ית' זוכין רק הצדיקים הגדולים שקדשו עצמן כראוי וסתמו ועצמו עיניהם מחיזו דהאי עלמא לגמרי והם נקייןם וקדושים ופרושים ומובדלים מכל תאות עוה"ז אפי' של היתר עד תכלית קצה אחרון ורק הם זוכין להשגות אלקות ע"י הרשימו של הביטול כנ"ל מחמת שגופם זך מאד מאד לקבל אור הרשימו בשלימות כראוי וכנ"ל. אבל הש"י חמל עלינו ונתן לנו את התורה ע"י משה שעי"ז יכול כ"א לזכור בהש"י ע"י שיקיים מצוות התורה עכ"פ שעי"ז מתקדש גופו ויכול לקבל איזה התנוצצות מהזריחו של הרשימו הנ"ל. (וע' מזה במ"א) כפי מדריגתו כפי קיומו את התורה:
וזה בחי' מצוות מילה שהוא מצוה ראשונה שהוא להעביר הערלה שהוא זוהמת הנחש כדי שיוכל לקשר בגופו אור הרשימו הנ"ל. וזהו בחי' מצוות מילת עבדים שהם קנין כספו כדי להעביר הערלה זוהמת הנחש הנאחז בחיזו דהאי עלמא מקנין כספו. כי עיקר זוהמת הנחש שהוא חיזו דהאי עלמא נתאחז ביותר בהממון כי הכסף יענה את הכל ושם כלולים כל ההבלים והחמדות של הבלי עוה"ז כי בהממון נאחזין כל הל"ט מלאכות שנמשכו מחטא אדה"ר ע"י עצת הנחש. וע"כ שם עיקר העשי' והעבדות שהם כלל כל הל"ט מלאכות. שהם ההיפך מהביטול הנ"ל כי הביטול הוא לבטל הגוף לגמרי שלא יהי' לו שום הרגשה כלל אפי' של ההכרחיות עד שלא יניע עפעפיו ולא יניד בשפתיו ןולאיזוז בשום אבר כמובא. והעשי' והעבדות של כלל הל"ט מלאכות שכולם בחמדת הממון הם ההיפך ממש מהביטול. ועל כן צריכם לקדש ביותר הל"ט מלאכות שיהי' בבחי' מלאכת המשכן. (כמבואר במ"א) כדי לבטל מהם זוהמת הנחש שנתאחז בהם ביותר כדי שלא ימנעהו מלקשר הרשימו הנ"ל בלבו בעת ששב מהבטיול שאז חוזר ומתגבר ביותר בחי' חיזו דהאי עלמא כדרך שני אנשים הנלחמים זה בזה וכו' וכמו שכתוב שם לענין התגברות היסורין ח"ו ע"ש. כי הכל אד' כי חיזו דהאי עלמא שהם הבלי עוה"ז ותאוותיו הם עיקר היסורין של הנפש ומהם באים כל היסורין של הגוף ג"כ ח"ו. ע"כ צריכין למול את העבד שהוא קנין כספו כדי להעביר הערלה זוהמת הנחש מהעבד שהוא קנין כספו ששם עיקר אחיזתו כנ"ל. כדי שיוכל לקבל אור הרשמיו ולקשרה בלבו כשחוזר מהביטול שלא ימנעהו הערלה והזוהמא של עבדו קנין כספו. כי עיקר אחיזת חיזו דהאי עלמא זוהמת הנחש הוא בהממון ששם עיקר העבדות וכנ"ל. וע"כ העבד חייב בהן. כי צריך לקדש העבד שהוא קנין כספו במצות התורה ולטובלו ולמולו לשם עבדות כדי לבטל זוהמת הנחש מקנין כספו ששם עיקר אחיזתם וכנ"ל:
אות י
וע"כ כשנימול העבד של כהן מותר לאכול בתרומה ובחזה ושוק מה שיראל בעצמו אסור בו. כי הש"י קדשנו במצותיו כדי שנוכל להכיר אותו ע"י זריחת הרשימו הנ"ל שבשביל זה אנו צריכין לקדש אכילתינו שלא לאכול דברים האסורים שהם נבילות וטריפות ומינים טמאים שנאחז בהם זוהמת הנחש ביותר. שע"י אכילתם נפגם הגוף ואינו יכול לקבל אור הזריחה הנ"ל. וכשם שדברים טמאים אסורים מחמת זה. כמו כן להיפך אסר עלניו גם כמה דברים קדושים שאסורים לאכול מחמת ריבוי קדושתם כגון תרומה וקדשים לזר שאיסורם הוא כדי שלא יקבל החיות הנמשך ע"י האכילה ההחיק איהוי טוא דכואם דהיאת עלים ח"ו. כי עיקר המשכת אור הנ"ל הוא ע"י תקון הכלים וכנ"ל. ע"כ אסור הזהר לאכול תרומה וקדשים מחמת ריבוי אור כי אין כח למי שאינו כהן להמשיך ולקשר האור הנמשך ע"י אכילת תרומה וקדשים כיהוא אצלו בבחי' ריבוי אור. אבל העבד שהוא קנין כספו של כהן יכול לאכול תרומה וקדשים כמ ורבו הכהן כי הוא נכלל בו. מאחר שהוא כספו של כהן ששם עיקר גמר תיקון הכלים. כי עיקר תיקון הכלים נעשים ע"י שמקדשים הממון מאחזית זוהמת הנחש הנאחז בהל"ט מלאכות. כי הכהנים עבודתם בביהמ"ק ובמשכן שש םעיקר תיקון כלהל"ט מלאכות כ"ש במ"א. וע"כ הם מכפרים כל העוונות הבאים מזוהמת הנחש ועיקר כפרתם ע"י הממון שמי שחטא צריך להביא מממונו וכספו קרבן כפי החטא. ועי"ז הכהן מכפר עליו מחמת שבביהמ"ק שם עיקר הביטול ושם מאיר היטב אור הרשימו הנ"ל כי קבלת זריחת אור הרשמיו הנ"ל הוא כפי קדושת האדם והמקום והזמן ע"כ העבד שוהא קנין כספו של כהן יכול לאכול בתרומה וקדשים כי עיקר שלימות הכהן שיתקן הממון מזוהמת הנחש עד שכל החפצים שבעולם שכולם כלולים בממון יוכלו לקבל אור הרשמיו הנ"ל. שזה עיקר התקון וכנ"ל:
אות יא
וזהו ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך שנסמך אחר פ' שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחס. שזה עיקר בחי' הביטול לבטל עצמו ולכלול באחדותו במסירת נפש על קידוש השם כמו שארז"ל. ואח"כ אומרים ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך שהוא הממון. לקשר אור הרשימו בלבו ונפשו ומאודו שהוא ממונו שכלול כל חמדת עוה"ז שיבטל הכל בשביל אהבת הש"י. כי עיקר התקשרות אור הרשימו הוא כשמטהר ומקדש גם את ממונו מחיזו דהאי עלמא. ששם עיקר אחיזת זוהמת הנחש כנ"ל. ושם עיקר תיקון הכלים כי עיקר התהוות בחי' הכלים הוא בבחי' שמאל גבורות צמצומים כידוע שזהו בחי' הממון בחי' בשמאלה עושר וכו'. וזהבחי' קדושת שבת שהוא התכלית בחי' עוה"ב שאז מתבטלין כל הל"ט מלאכות. ו אז עיקר שלימות הדעת לידע ממנו ית' ע"י אור הרשימו הנ"ל מחמת שאז מתבטלין כל הל"ט מלאכות שבממון וכנ"ל. וע"כ מילה דוחה שבת כי א"א לקבל קדושת שבת שהוא התכלית כ"א ע"י שמעבירין הערלה וכו' וכנ"ל:
אות יב
וזה והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה וכו'. כיכל ספר משנה תורה להרמב"ם להרמב"ם להרמבם להרמב"ם להרמב"םהוא שמשה מוכיח את ישראל שיקיימו את התורה ויקשרו אותה היטב בלבם שלא תשכח ותעבור מהם היינו בחי' הנ"ל שיקשרו אור זריחת הרשימו הנ"ל שמשם כלהתורהו לקשרה היטב בלבם ע"י עסק התורה והמצות. וע"כ חוזר ושונה את כל ההתנוצצות אלקות אשר ראו בשעת מ"ת ובשעת קי"ס וכו' כמבואר בסדרים הקודמים כ"ש בואתחנן אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים וכו' וכן חוזר ושונה שם כל מעשה ה' הגדול והנורא אשר עשה במתן תורה שדיבר עמהם פנים בפנים וכו' ואח"כ אמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד שהוא מצות ק"ש בכל יום שמחויב כל א' מישראל לומר ק"ש בכל יום במסירת נפש כדי לכלול באחד. וע"כ סותמין עינים בשעת ק"ש כדי לכלול בהתכלית שהוא כולו אחד שא"א להכלל שם כ"א ע"י סתימת העינים היטב וכנ"ל ואחר כך אמר ואהבת וכו' כנ"ל. וקשרתם לאות על ידך וכו' וכל הפרשיות שאחריו שבכולם מוכיחם לקיים את התורה כדי לקשר התנוצצות אלקותו ית' בלבם וכנ"ל. ולזה מקושר והי' עקב תשמעון וכו' עקב בחי' רגלין היינו כשתקשרו את התורה בלבבכם כ"כ עד שתשמעו אותה בתוך העקביים והרגין שהוא בחי' הממון שנקרא רגל כ"ש ואת כל היקום אשר ברגליהם ודרז"ל זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו. אז ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד וכו' כי אז יהי' לך כלים לקבל את החסד וכנ"ל. כי עיקר תקון הכלים נעשין כשמתקנין את הממון שש םכלל כל חמדת חיזו דהאי עלמא וכנ"ל. וע"כ קרא את התורה משפטים כ"ש והי' עקב תשמעון את המשפטים האלה וכו'. כי משפט לשון יסורין כשפרש"י בישעי' שמשפט משמש ג' לשונות וכו' כי עיקר קבלת התורה הוא ע"י יסורין שעי"ז סותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא ונכללין באחד שעי"ז מקבלין משם משפטי התורה וע"כ נקראת התורה משפט:
אות יג
וזשארז"ל שג' דברים באיםע"י יסורים והם תורה וא"י ועוה"ב כי הכל אחד כי עוה"ב הוא התכלית שאז יתקיים ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד שיהי' כולו טוב כולו אחד כנ"ל שזה א"א לזכות כ"א ע"י יסורין שעי"ז סותמין עיניו מחיזו דהאי עלמא וכנ"ל. וזהו בחי' תורה כי משם כל קבלת התורה מהרשימו של הביטול הנ"ל הבא ע"י היסורין וכנ"ל. וזהו ג"כ בחי' א"י כי בא"י שם עיקר המקום המקודש שבו זוכין לבטל א"ע כראוי ולהמשיך משם אור הרשימו הנ"ל לקשרה בלבו כראוי. כי לקבל תורה מזריחת הרשימו הנ"ל ולקשרה בלבו כראוי לזה צריכין לקדש הגוף ע"י תורה ומצוות וכפי קדוש תהגוף כן זוכה לקשרה בלבו כנ"ל. וכמו כן צריכין קדושת המקום שהוא א"י וע"כ הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלו"ק כי עיקר התנוצצות אלקותו שנמשך מזריחת הרשימו הנ"ל הוא בא"י. וע"כ כל ספר דברים מדבר הרבה בשבח א"י כי עיקר קיום התורה שנמשך מהזריחה הנ"ל הוא בא"י וע"כ צריכין לסבול יסורין קודם שבאין לא"י כי הביטול הנ"ל שמשם מאירה הרשימו הנ"ל בא ע"י יסורין כנ"ל:
אות יד
וזה ושמר ה' לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך, ושמר דייקא היינו שישמור הש"י את החסד שיהי' נמשך עלינו באופן שנוכל לקבלו שלא יזיק לנו ח"ו ריבוי החסד כנ"ל וע"כ אע"פ שכבר נשבע לאבותינו לעשו"ת עמנו חסד אעפ"כ א"א לקבל כ"א ע"י שיקיים והי' עקב תשמעון כנ"ל, שנשמע כל משפטי התורה בתוך הרגלין בבח'י רגלי עמדה במישור. דהיינו בתוך הממון שנקרא רגלין. דהיינו שנהי' חזקים בקיום התורה והמצוות עד שהממון לא יעביר אותנו ח"ו מקיום התורה כי שם בחמדת הממון שם עיקר החשששא שלא ישכח את הש"י ע"י ריבוי הממון כ""ש וכסף וזהב ירבה לך ורם לבבך ושכחת את ה' וכו' וכ"ש ודי זהב כשרז"ל אבל אם תזכה לשמוע את משפטי התורה גם בבחי' עקביים ןורגלין דהיינו בתוך הממון כנ"ל. ואז ושמר לך ה' את החסד שלא ישלוט בו זר באופן שלא יזיק לך ריבוי החסד ח"ו כי הבא לטהר מסייעין לו. ומאחר שאתה מחזק עצמך לזכור את הש"י גם בתוך הממון. גם הש"י ישמור לך החסד דהיינו שישפיע לך שפע החסד בשמירה גדולה באופן שלא יזיק לך כלל. בבחי' יברכך ה' בממון וישמרך מן המזיקין שלא יזיקו לך המזיקי עלמא שלא יתאחזו בך ע"י ריבוי הממון ח"חו. ואז דייקא ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך וכו' כי ישפיע לך כל טו כי תוכל לקבל ריבוי שפע החסד ע"י תקון הכלים וכנ"ל: