אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב › ס"ת ד

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · ס"ת ד

ס"ת ג

אות א

מצוות כתיבת ס"ת ולמדו מפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו':

ע"פ התורה תקעו תוכחה בלק"ת סי' ח' ע"ש היטב כל התורה ומבואר שם (באות ח') שעיקר האמונה הוא ע"י בירור המדמה שמתברר ע"י רוח נבוא שזהו בחי' מה שהי' כל העולם תלוי עד ששי בסיון וכו'. כי עיקר האמונה הוא אמונת חידוש העולם שזה א"א להבין בשום שכל כ"א ע"י אמונה שזוכין ע"י נבואה שהוא בחי' קבלת התורה וכו' ובשביל זה צריכין לחפש ולבקש מאד מאד אחר צדיק אמתי שיש לו בחי' רוח נבואה וכו' ע"ש כל זה היטב:

אות ב

וזה בחי' מצוות כתיבת ספר תורה כי כתיבת התורההוא בשביל בירור המדמה כי עיקר הכתיבה הוא בשביל הזכרון כ"ש כתוב זאת זכרון בספר וכו' והזכרון הוא בכח המדמה כ"ש במ"א היינו ע"י כתיבת התורה נשמר הזכרון דקדושה שהוא בחי' בירור המדמה כנ"ל וע"כ צריך כ"א ואחד מישראל לכתוב לעצמו ספר תורה ואינו יוצא בספר תורה של חבירו ואפי' אם הניחו לו אבותיו ס"ת אינו יוצא עד שיכתוב בעצמו או יגי' בה עכ"פ אפי' אות אחת כשרז"ל כי הכתיבה היא בשדביל בירור המדמה שהואלכל או"א כפי מדריגתו כפי בחי' המדמה שלו כי בירור המדמה שהואבירור האמונה צריך כל אדם לברר בעצמו כפי בחינתו כיכל אדם לא נברא כ"א בשביל זה בשביל בירור האמונה שהוא יסוד ועיקר וכלל כל התורה כולה כשרז"ל בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. וע"כ צריך כל אדם לברר בעצמו כפי בחינתו כפי שורש נשמתו וכפי מעשיו. ע"כ צריך כ"א דייקא לכתוב לעצמו ס"ת כדי שיברר המדמה שהוא בירור האמונה כפי בחינתו וכנ"ל:

אות ג

וזה שכלל מצוות כתיבת ס"ת בכתיבת השירה כ"ש ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו' שמזה למדו רז"ל מצוות כתיבת ס"ת כי ע"י בירור האמונה זוכין לבחי' השיר שיתער לעתיד כ"ש שם שמשם נמשכין כל השירות שבעולם וע"כ קרא כתיבת התורה בשם כתיבת השירה. כי ע"י כתיבת התורה נתברר המדמה שהואביררו האמונה שעי"ז זוכין לשיר הנ"ל שמשם כל השירו כנ"ל:

אות ד

וזה כל בחי' ר"ה ויוה"כ וסוכת עד ש"ע וש"ת שאז מסיימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה מיד. וכל הפרשיות שקורין בעתים הללו מדברים מפטירת משה וצוואתו שקיבץ והקהיל כל ישראל והודיעם מה שיעבור עליהם עד הסוף כ"ש הקהילו אלי את כל ראשי שבטיכם וכו' ואעידה בם וכו' כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון וכו' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וכו'. כי משה הודיע להם את כל הצרות והגליות שיעברו עליהם והכל בשביל פגם האמונה כשרז"ל לא גלו ישראל אל על שפסקו מהם אנשי אמונה וכ"ש בדבריו ז"ל כמה פעמים ובכל הימים הללו מר"ה עד ש"ת אנו עוסקים בתיקון האמונה שהיא בחי' מלכות שאנו עוסקים לבנותה ולתקנה באלו הימים כמבואר בכוונת האריז"ל וע"כ קורין אז אלו הפרשיות שהזהירם משה והכיחם ביום מותו שהעיקר הי' על פגם האמונה כמבוארשם, ורמז להם שעיקר התיקון ע"י כתיבת השירה שהיא בחי' כתיבת ס,ת שהוא בחי' בירור המדמה שהוא תקון האמונה כנ"ל:

כי מבואר בהתורה הנ"ל שכל התקונים שהזכיר שם הכל נעשה בר"ה ובכל חודש תשרי ע"ש ועיקר התקון הוא בשביל האמונה שהואיסוד הכל שנעשה ע"י בחי' רוח נבואה וכו' ע"ש שעי"ז זוכין לבחי' קול השיר שיתער לעתיד וכו' כי תקון ובנין האמונה זהו בחי' תקון ובנין המלכות המבואר בכתבים שעוסקים בזה לתקן מר"ה עד ש"ע ע"ש. כי בר"ה נברא העולם כ"ש זה היום תחלת מעשיך כי בו נברא אדה"ר שהוא כלל העולם בשבילו נברא הכל ואם לא הי' חוטא אז הי' מתתקן הכל אך ע"י חטאו גרם פגמים וקלקולים גדולים. רק ע"י רחמי הש"י סיבב עמו באותו היום שיתחיל לשוב ולתקן מעט אבל אין התקון נגמר עד בלע המות לנצח ובכל שנה צריכין לתקן מר"ה עד ש"ת אבל גם מר"ה עד ש"ת אין גומרין התקון רק שמתקנים מעט מעט בכל שנ מר"ה עד ש"ת כמבואר כ"ש בכתבי האר"י:

אות ה

והעיקר התיקון התחיל מאברהם שהתחיל להמשיך דרך התורה בעולם כי זכהלרוח נבואה אמתיית שעי"ז התחיל לברר המדמה להמשיך אמונה בעולם אבל עיקר התקון הי' בימי משה ע"י מתן תורה שעי"ז עיקר בירור האמונה ואז תיקן העולם בשלימות עד שאם לא היו חוטאים אח"כ הי' מתתקן הכל כ"ש אני אמרתי אלקים אתם וכו' וכשארז"ל ע"פ חרות וכו' חירות ממלאך המות וכו' אבל ע"ח חטא העגל חזרו וקלקלו והמשיכו זוהמ תהנחש שהוא בלבול המדמה שמשם כל הכפירות שהם פגם האמונה ואז כמעט נחרב העולם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וכו' ועצתו עמוקה היתה ששיבר את הלוחות והש"י הסכים על ידו כי ראה שהס"א מתגבר מאד וא"א לתקן בפעם אחת זרוע רק צריכין לתקן מעט מעט בכל שנה ואף על פי שעובר על ישראל בכל שנה ושנה מה שעובר בכלל ובפרט עד שע"פ הרוב מקלקלים בכל שנה הרבה ובשביל זה באמת מתארך הגלות כ"כ כי לא די לנו בעוונות הראשונים כ"א הוספנו עליהם חדשים אעפ"כ הש"י והצדיקים יגמרו את שלהם לתקן העולם והתקון הוא דייקא ע"י בחי' שבירת הלוחות שגרמו שכחה בעולם. שהוא בחי' הסתלקות המוחין היינו שהמשיך זה הדרך בעולם שבכל פעם מתחיל התיקון מחדש ובכל עת שיהי' איזה פגם וקלקול ח"ו יהי' נמשך שכחה לשכוח בכל פעם מה שעובר ולהתחיל בכל פעם מחדש. כ"ש אדמו"ר ז"ל שהשכחה הוא תקון גדול בבחי' זאת ע"ש. וזהבחי' סיום התורה והתחלתה בכל שנה ושנה והסיום וההתחלה הוא מר"ה עד ש"ת כי אז עוסקים בהפרשיות שציוום בעת הסתלקותו עד שמסיימים בש"ת כל התורהו מתחילין מיד כי אז בש"ת נגמר התקון שהתחיל בר"ה ועיקר התקון הוא שבכל שנה צריכין לסלק המוחין שמכבר ולהתחיל מחדש כי גם בכל יום ויום מתחדשין המוחין בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך מכ"ש בר"ה שהוא תחילת השנה שכל בקשתינו חדש עלינו שנה טובה היינו שנזכה לשנה חדשה לגמרי כי בכל שנה מתחיל תקון חדש לגמרי. כי נמשך הארה מהשיר חדש שיתער לעתיד בבחי' מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. כי הש"י מחדש נפלאות בכל עת ועיקר ההתחדשו"ת נמשך מר"ה שאז מחדש השנה והחודש ביחד. ואז נמשך בח'י התחדשו"ת המוחין על כל השנה כולה שנזכה להתחדש בכל פעם ולהתחיל בכל פעם מחדש ומה שעבר יהי' נמשך עליו שכחה כדי שלא יוכל להפיל אותו שום דבר בבחי' גם אלה תשכחנה וכו' שדרז"ל על חטא העגל שכולל כל החטאים שבעולם. וזהו בחי' התקון של שברי לוחות שגרמו שכחה כשרז"ל:

אות ו

וע"כ מסיימין את התורה בפסוק לעיני כל ישראל שהוא מה ששיבר את הלוחות כשדרז"ל כי זה עיקר התקון והגבורה והגבורה הנפלאה של משה שהמשיך תקון נפלא ע"י שבירת הלוחות דייקא כדי שיוכל כל אחד לסלק מוחו ודעתו בכל פעם ולהשכיח ולסלק מדעתו לגמרי כל מה שעבר כדי שיוכל להתחזק שלא יפול בשום אוופן רק להתחיל בכל פען מחדש. ובזה דייקא מסיימין את התורה וחוזרין ומתחילין אותה מחדש בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כי זה עיקר התשובה שממשיכין בכל שנה בר"ה ועשי"ת לחדש עצמו בכל פען בבחי' השיבינו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם בחי' תתחדש כנשר נעוריכי. וע"כ בכל שנה מסיימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה בעתים הללו מר"ה עד ש"ת כי סיום התורה והתחלתה זהו בעצמו בחי' סיום וגמר השנה והתחלת השנה חדשה וכן האדם בעצמו צריך לבחי' זאת לסיים ולהתחיל דהיינו לסיים ולגמור ולסקל הכל מה שעבר עבר ולהתחיל עתה מחדש כי ג' קומות עולם שנה נפש הם בחי' אחת וכולם מקבלים חיות מקומת התורה כידוע וכולם מתחדשים בימים האלו מר"ה ד ש"ת שזהו בחי' סיום התורה והתחלתה שזה עיקר התקון וכנ"ל. וזהו בחי' לוחות ושברי לוחות מונחים בארון כי הלוחות הם בחי' זכרון כי הלוחות הם כלל התורה שצריכין לכותבה לזכרון כנ"ל ושברי לוחות הם בחי' שכחה כנל ושניטהם מונחים בארון כי א"א לזכור את התורה כ"א ע"י בחי' שכחה ע"י שישכח ויסלק מדעתו כל מה שעובר עליו בכל פעם באופן שלא יפול ע"י הזכרון כי בענין הזכרון והשכחה צריכין לפלס דרכיו כי אע"פ שצריכין לזכור מאד את כל דברי התורה אעפ"כ השכחה היא טובה גדולה מאד כי יש הרבה דברים שצריכים לשכחם ולהעבירם מדעתו דייקא כדי שלא יתבלבל ושלא יפול ח"ו וכנ"ל וכמבואר בדבריו ז"ל וא"א להאריך כאן בענין זה והמבין יבין מדעתו וע"ש במקומו בס' ספמ"ע בסופו:

אות ז

וזהו שמעי בת וראי שמרמז על התחלת התורה בראשית כ"ש בתקוני זוהר בראשית תמן שמעי תמן בת תמן ראי וכו' וזהו ושכחי עמך ובית אביך כיעיקר התחלת התורה בכל פעם מחדש הוא ע"י השכחה שזהו בחי' קשר סוף התורה לעיני כל ישראל לראשה שהוא בראשית. כי לעיינ כל ישראל מרמז על שברי לוחות שגרמו שכחה עי"ז דייקא יכולין להתחיל בכל פעם מחדש שהוא בחי' התחלת התורה בראשית וכנ"ל. וזה בעצמו בחי' בירור המדמה. כי המדמה מתבלבל בכל פעם ותיקונו ע"י שינה שהוא בחי' שכחה שהוא בחי' שמסלקין המחשבות שעברו לגמרי. ועי"ז מתחדשין המוחין בבחי' חדשים לבקרים. וזהו בחי' השינה והתעוררות השינה של ר"ה כמבואר בכוונות והכל בשביל התחדשו"ת המוחין כנ"ל:

אות ח

אבל העיקר להוציא מזה כל אחד עצות לעצמו שאפילו אם הוא כמו שהוא. יבין מזה עצות להתחזק ע"י שיסלק וישכיח מדעתו בכל פעם כל מה שעבר. וידע ויאמין שהש"י עושה חדשו"ת בכל עת ואין יום דומה לחבירו מכ" שאין שנה דומה לחברתה ובכל יום ובפרט בכל שנה ושנה מתחדש הכל לגמרי ובודאי יגמור הש"י והצדיקים מה שהתחילו ואם עובר עלינו מה שעובר בכלל ובפרט והסט"א והבע"ד מתפשט לאורך ולרוחב בכל פעם. אעפ"כ הש"י עוזר לנו בכל יום ובפרט בכל שנה שאנו מקבלים קדושת ר"ה ויו"כ עד ש"ת ואז מסיימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה ונגמר בכל שנה תקונים חדשים לכ"א באופן שיוכל כ"א להתחדש לטובה תמיד. ובלבדשיאמין בהאמת שהש"י מחדש בטובו בכל יום תמיד מ"ב ובפרט בכל שנה ושנה עד שסוף כל סופף יהי' נגמר התקון בשלימות על ידי שמיח צדקינו שיבוא ב"ב כי בא יבוא לא יאחר:

אות ט

וזה בחי' סוכות שיוצאין מן ביתו ונכנסין בסוכה וחוזרין משם לביתו בשמיני עצרת ושמחת תורה ואז מסיימין ומתחילין התורה מחדש. כי ביתו של אדם נמשך קדושה מהתורה שמתחלת בבית דבראשית. וגם בראשית הוא אותיות ראש בית כ"ש בתיקונים ובכל שנה אנו צריכין לחדש קדושת ביתינו כמו שא? מחדשין את התורה בכל שנה שמסיימין אותה ומתחילין אותה מחדש כנ"ל ע"כ יוצאין מהבית ונכנסין לסוכה שהואבחי' ענני כבוד שמשם שורש התורה כמובן בהתורה הנ"ל שכלל הנבואה שהוא בחי' התורה נמשך מהכבוד ע"ש ע"כ בכל שנה ושנה בעת שעוסקין לסיים התורה ולחזור ולהתחילה מחדש צרייכן לצאת מביתו ולכנוס לסוכה שהוא בחי' ענני כבוד בחי' שורש התורה כדי להמשיך משם התחדשו"ת התורה מחדש כנ"ל. וע"כ תיכף אחר סוכות הוא ש"ע ושמחת תורה שאז מתחילין התורה בבית דבראשיתכי אח"כ נתחדש קדושת ביתו שהוא בחי' קדושת התורה מחדש ע"י שנכנסו בסוכה שהוא בחי' ענני כבוד שהם שורש התורה שנמשכין מהתפלה בבחי' דין של הבעל כח שנמשך בר"ה כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש היטב:

אות י

כי כל זה זוכין על ידי קדושת ר"ה ויוה"כ שהם עשרת ימי תשובה כנגד עשרת הדברות שהם עשרה מדריגות של נבואה שעי"ז זוכין לאמונת חידוש העולם שהש"י ברא את העולם בעשרה מאמרות כ"ששם וכנגד זה הם עשרת ימי תשובה וגמר תיקונם הוא ביוה"כ ואז נכנס הכה"ג לפני ולפנים למקום הארון והלוחות שהם כלל התורה בחי' רוח נבואה שמברר המדמה וכו' כנ"ל. וע"כ א"א ליכנוס לשם כ"א בקרבנות הפר והשעיר כ"ש בזאת יבוא הארן. כי כל הקרבנות הם בחי' בירו רהמדמה כ"ש במ"א. ועיקר הבירור בביהמ"ק ששם עומד הארן והלוחות. אבל ביהו"כ צריך ליכנוס למקום הלוחות ממש לבית ק"ק עם דם הפר והשיער מחמת שאז צריכין להמשיך מחילה וסליחה לכל הענוות שנמשכין מזוהמת הנחש שהוא בחי' בלבול המדמה. וזהבחי' הקטרת שנכנס בהם לפני ולפנים שהם ריח טוב. כי עיקר התקון לזכות לריח טוב בחי' נרדי נתן ריחו וכו' שזהו בחי' ריח הקטרת שמעלין הקדושה מעמקי עמקי הקליפות עד שכל העונות מעלין ריח טוב שזהו בחי' חלבנה של הקטרת שמרמז לצרף פושעי ישראל בתפלותינו כי הכל מתהפך לטובה בכח הצדיקי אמת שיודעין לעשו"ת ר"ה ולהתפלל התפלה בבחי' דין הנ"ל עד שממשיכין כל התקונים המבוארין שם עד שזוכין לקולו של משה שעי"ז הכל מעלים ריח טוב ע"ש:

אות יא

וזה בחי' השיר שהיו אומרים על הקרבנות. כי ע"י הקרבנות מתברר המדמה כנ"ל ועי"ז זוכין לשיר הנ"ל שהוא עיקר התקון ומשם נמשך השיר שהיו הלויים אומרים בביהמ"ק:

אות יב

וזה בחי' כתיבת הס"ת בקנה ובדיו שחור דייקא. כי עיקר הכתיבה הוא לברר המדמה ע"י בחי' רוח נבואה שבס"ת הקדושה והרוח נבואה נמשך מהתפלה בבחי' דין של הבעל כח שהוא בחי' מטה עוז שבו קרע משה את הים בחי' עתה פוררת בעזך ים וכו' כמבואר שם היטב. וזה בחי' הקנה והקולמוס שבו כותבין את הס"ת. כי הקנה והקולמוס הוא בבחי' מטה עוז הנ"ל שעל ידו נקרע הים כנ"ל. כ"ש בזוה"ק ובגלותא קדמאה במטה דילך בזע ימא ובגלותא בתראה בקנה דילך דאיהי קולמסא בזע ימא דאורייתא: וזהו בחי' כתיבת כל הספרים הקדושים שהותר עתה לכתוב כולם משום עת לעשו"ת לה' הפרו תורתך כשרז"ל. כי עיקר הגאולה תלוי' בזה לבקוע ים החכמה ע"י הקולמוס הכותבת ספרי אמת כנ"ל. וע"כ כותבין דייקא בדיו שחור שהוא תכלית הצמצום בחי' דין כי הכתיבה נמשכת ממטה עוז שהיא תפילה בבחי' דין כנ"ל. כי עיקר הכתיבה לברר המדמה כדי לזכות לאמונה שלימה להאמין בחידוש העולם כנ"ל. והמדמה שעל ידו האמונה הקדושה הוא בחי' תכלית צמצום השכלכי הוא בחי' תכלית המדריגה התחתונה של השכל כידוע ומובן שהוא בחי' שחרות בחי' שחורה אני ונואה. כי עיקר הנוי והפאר שמפארין ומשבחין ומהדרין אותו ית' הוא דייקא ע"י זה השחרות והצמצום של המדמה שעל ידו האמונה הקדושה. וכל התגלות כבוד הדר מלכותו שהוא עיקר הנוי והיופי של כל העולם הוא ע"י זה דהיינו ע"י הצדיקי אמת שזוכין לבחי' רוח נבואה אמתית עד שמבררין המדמה שלכל המתקרבין אליהם שעי"ז זוכין לאמונה שלימה שעי"ז זוכין לגדל ולפאר ולהדר שמ והגדול ית' כ"ש שם בסוף שלכ התארים והשבחים הם בבחי' המדמה כי בפנימיות המו חהוא ית' מופשט מכל השבחים והתארים ע"ש. וזה בחי' מה שאסור ליגע בס"ת ערום בלי לבוש המטפחת להורות שעצם התורה הקדושה שכלולה בו ית' כי הוא אחדותו ית'. אין לנו בה שום נגיעה ממשיות בידינו ח"ו. ואין לנו שום תפיסה בהתורה הקדושה כ"א דרך כמה לבושים שכל זה הוא בח'י וביד הנביאים אדמה שפירושו שהוא ית' מדמה עצמו ע"י הנביאים בכמה דמיונות כדי שנזכה לידע ממנו ית' שזהו בחי' בירור המדמה הנ"ל שעי"ז עיקר האמונה כנ"ל. וכל הדמיונות הם בחי' לבושין כביכול כידוע. אבל אסור ליגע בידים גשמיים בעצם התורה כי התורה בעצמה מופשטת מגשמיותינו וכנ"ל. וא"א לינק ממנה כ"א ע"י כמה לבושים וכנ"ל:

אות יג

וע"כ כותבין ע"ג עור בהמה וחי' הוא בחי' תכלית צמצום המדמה. וע"י הקנה עם הדיו שכותבין עליו אותיות התורה ק' שהם בחי' רוח נבואה עי"ז מבררין ומזככין העור שהוא המדמה היינו בחי' בירור המדמה הנ"ל. (וע' מזה הלכות תפילין הלכה ד'):

הלכות מזוזה מחובר להלכות ס"ת

אות יד

וזה בחי' מזוזה. כי צריכין לקבוע מזוזה אצל פתח הבית כדי להמשיך קדושת א"י לתוך הבית. שעי"ז עיקר התהוות הבית וקיומו. כי אין הבית נקרא בשם בית אלא ע"י קדושת א"י כי עיקר הבית הואליכנוס בתוכו מחוץ לפנים. וזה רק ע"י קודשת א"י כי בחוץ לארץ כולם בחוץ. כי נקרא חוץ לארץ ששם הכל בחוץ כי הבי תצריך שיבנה בחכמה כ"ש בחכמה יבנה בית (כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א) ועיקר החכמה והדעת הוא לדעת ולהכיר אותו יתב' כ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו וכו'כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי רק בשביל זה צריך שיהי' עיקר בנין הבית שהוא כדי שיהי' לו מקום לחיות בו ימי חייו. כי עיקר חיות האדם הוא בתוך ביתו ודירתו כנראה בחוש. היינו כדי להמשיך חכמה אמתיות לתוך ביתו לדעת ולהכיר אותו ית' שזה עיקר החיות כ"ש החכמה תחי'. וזה רק ע"י קדושת א"י ששם עיקר הדעת והחכמה אמתית לידע ממנו ית' כי אוירא דא"י מחכים בחכמה אמתית שהוא להכיר ולדעת אותו ית' וע"כ היושב בח"ל אפילו אם יושב בבתים ספינים כאלו יושב בחוץ ממש כי נקרא חו"ל חוץ ממש וכנ"ל. וע"כ עיקר הבית הוא רק ע"י שממשיכין לתוכו קדושת א"י. כי גם בח"ל צריכים להמשיך קדושת א"י. וזה ע"י המזוזה שקובעין בפתח הבי תכי עקיר קדושת א"י הוא בחי' אמונה כ"ש שכן ארץ ורעה אמונה. וכבואר בהתורה הנ"ל שקדושת א"י הוא ע"י כח מעשיו ע"י שיודעין שהש"י ברא הכל ברצונו יש מאין המוחלט. ומנהיג הכל בהשגחתו בפרטיות על כל דבר וכו' וקדושה זאת ממשכיין לתוך הבית ע" יב' פרשיות שבמזוזה שקובעין בפתח הבי תשהם שמע והי' אם שמוע שםה עיקר האמונה שהוא שמע ישראל וכו' שהוא עיקר אמונת היחוד. ופ' והי' אם שמוע וכו' הוא בחי' אמונת ההשגחה שהכל מתנהג ברצנוו והשגחתו ית' כמבואר בפ' זאת והי' אם שמוע תשמעו אל מצותי וכו' ונתתי מטר ארצכם בעתו וכו' ולהיפך השמרו לכם וכו' וסרתם וכו' ועצר את השמים וכו'. נמצא מבואר בפ' זאת שהכל בהשגחתו ית'. וע"כ ע"י ב' פרשיות אלו שבמזוזה ממשיכן קדושת א"י לתוך הבית שזה עיקר הבית וקיומו וכנ"ל כי אמונה וחמה דקדושה שניהם אחד ותלויים זה בזה (כאשר יבואר לקמן) וע"כ א"י ששם עיקר האמונה כנ"ל. ע"כ שם מקום החכמה כשרז"ל אוירא דא"י מחכים ואמרו אין חכמה כחכמת א"י. ועיקר קדוש תא"י שהוא האמונה והחכמה הקדושה שזוכין שם כל ישראל זה נמשך מהביהמ"ק שעומד שם. ומשם צריכין להמשיך הקדושה לכל בתי ישראל ע"י המזוזה שקובעין בפתח הבית:

אות טו

כי עיקר מחיצות הבית נמשכין במחי' מחיצות השכל שעל ידם עיקר השגת החכמה אמתיית לדעת ממנו יתב'. כי באמת הש"י מלא כל הארץ כבודו ואפילו בכל מקומות החיצונים נעלם שם אלקותו ית' שעי"ז כל חיותם כ"ש ואתה מחי' את כולם. ועיקר העלמה מה שאין הכל יודעין אלוקות ית' כראוי הוא רק מחמת ריבוי אור מחמת שאין לו צמצומים וכלים לקבל הדעת כי ריבוי אור א,א לקבל כידוע. וע"כ עיקר הידיעה הוא ע"י מחיצות השכל שהם בחי' מחיצות וכלים לקבל על ידם הדעת דקדושה ומשם נמשכין בחי' מחיצות השכל שהם בחי' מחיצות וכלים לקבל על ידם הדעת דקדושה ומשם נמשכין בחי' מחיצות הבית של ישראל שצריכן לבנותם בחכמה בחי' בחכמה יבנה בית וכו' שצריכין להמשיך בחי' מחיצות הבית שיומשך קדושתם ממחיצות השכל דקדושה כי עיקר הבית צרייכן לבנות כדי שיהי' לו מקום ללמוד ולהתפלל בתוכו ואפילו מי שאינו בר הכי צריך שיהי' כוונתחו כדי לגדל בו בניו לת"ת ולהכניס שם אורחים ת"ח. ואז מחיצות הבי תהם בחי' מחיצות השכל דקדושה שעיקר השגת החכמה על ידם כנ"ל. וע"כ עיקר הקדושה והחיות של ישראל שבהם תלוים כל העולמות הוא רק ע"י הבית המקדש שהוא בית חיינו. כי זה עיקר בחי' קודשת הביהמ"ק כדי להמשיך השראת שכינתו לשם. דהיינו שנוכל להשיגו ולהכירו על ידי קדושת מחיצות הבי תהמקדש וכליו. כי מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו נתאוה להיות לו דירה בתחתונים וזה מחמת עוצם אהבתו את ישראל. כי באמת מעוצם גדולתו ית' א"א להשיגו בשום עולם כ"ש הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך וכו' רק מאהבתו את ישראל מצמם לעצמו להשרות שכינתו בתוך מחיצות הביהמ"ק וע"כ משם כל חיותינו. כי עיקר החיו תהוא לידע ממנו יתב' כ"ש כי הוא חייך וכו' ומשם מקדושת הבי תהמקדש נמשך החיות כלכל דירות ובתיםשל ישראל שממשיכין לתוכם קדושת הבית המקדש שהוא עיקר קדושת א"י ע"י המזוזה שקובעין אצל פתח הבית. כי הבית המקדש הוא עיקר קדושת א"י שמקודשתבעשר קדושו"ת ועיקר הקדושה הוא הביהמ"ק ועיקר הוא בית ק"ק שמקודש מכולם ועיקר קדושת בית קדשי קדשים היא ששם עומד הארון עם הלוחות שבהם עשרת הדברות שהם בחי' עשרה מדריגות של נבואה שעל ידם נתברר המדמה שעי"ז זוכין לאמונת חידוש העולם להאמין שהש"י ברא הכל בעשרה מאמרות כמבואר שם בהתורה הנ"ל. כי כל הנביאים ממשיכין נבואתם משם מבית ק"ק. כי עיקר הנבואה נמשכת מבין שני הכרובים כ"ש במ"א. וע"כ הארון עם העשרת הדברות עומדים על מקום האבן שתי' שממנו הושתת העולם כ"ש מציון מכלל יופי אלהים הופיע להוורת ולהודיע לכל באי עולם שתחילת הוויות נקודת העולם שהוא האבן שתי' ברא הש"י יש מאין המוחלט דהיינו אמונת חידו העולם שאין זוכין כ"א ע"י בחי' רוח נבואה שהוא בחי' העשרת הדברות שעמדו בביהמ"ק על נקודת האבן שתי' שממנו הושתת העולם כנ"ל וזאת הקדושה ממשיכין לכל א"י כי זה עיקר קדושת א"י כנ"ל. וע"י המזוזה שקובעין בפתח הבית ממשיכין קדושה זאת לכל בתי בני ישראל כי בב' פרשיות של המזוזה מבואר עיקר האמונה כנ,ל. ושם כלול כל העשרת הדברות כשרז,ל שכל העשרת הדברות כלולים בפ' שמע שעי"ז נתברר המדמה וזוכין לאמונה שעי"ז נמשך קדושת א"י והביהמ"ק שזה עיקר תקון הבית וקיומו כנ"ל:

אות טז

וע"כ קובעין המזוזה בפתח הבית כי האמונה שהוא ע"י בירור המדמה היא הפתח והשער שעל ידה נכנסין לדעת ולהכיר אותו ית' בבחי' וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' כי א"א לכנוס אל הדעת דקדושה כ"א ע"י אמונה כידוע וע"כ האמונה הוא בחי' הפתח והשער שעל ידה נכנסין לדעת אותו ית' ולהתקרב אליו ולהכלל בו ית' בבחי' זה השער לה' צדיקים וכו' בחי' פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים. כי האמונה הוא ע"י בירור המדמה והמדמה הוא הפתח והשער של השכל כמו שאנו רואים גם בחכמות חיצוניות של המחקרים שמתחילין כל חקירות חכמתם ע"י דמיונות של המדמה שמדמין ומקישין דבר לדבר עד שבאים אל חכמתם כידוע למי שבקי בהם קצת שכל חכמתם ע"י היקישים ודמיונות ומחמת שהמדמה שלהם אינו מבורר ע"כ הם נבוכים בכל החכמות כי רוב החכמות אינם בוררים אצלם כידוע ובפרט בהשגות אלקות שבהז אין יודעים כלום. וע"כ רובם נתעו ונבוכו מאד ע"י בלבול המדמה עד שבאו לכמה כפירות וטעותים ואמונות כוזביות כ"א לפי טעותו והכל ע"י בלבול המדמה שמשם התחלת חכמתם כי המדמה אינו מבורר אצלם מחמת שלא זכו לקבלת התורה ולקבל בחי' רוח נבואה מצדייק אמת ע"כ לא פסקה זוהמתן זוהמת הנחש שהוא בלבול המדמה וכ"ש בהתורה הנ"ל וכן להיפך בקדושה עם קדוש ישראל שזכו לקבלת התורה ולהתקרב לצדיקי אמת שיש להם בחי' רוח הקודש בכל דור שעי"ז מתברר המדמה שעי"ז זוכין לאמונה, עי"ז זוכין לחכמות אמתיות של התורה הקודשה ע"י המדמה דקדושה ע"י שמדמין מלתא למלתא שנמשך מבחי' י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן שהם מקל וחומר מגז"ש ובנין אב שהם היקישים דקדושה של דרכי התורה הקדושה שעיז"ז נמשכין כל חידושי התורה והשגות אלקות של חכמי התורה האמתיים. נמצא שהמדמה הוא בחי' פתח ושער של השכל וע"כ זוכין ע"י בירור המדמה לאמונה דקדושה שהוא עיקר השער והפתח דקדושה כנ"ל. ע"כ שם בפתח הבית קובעין את המזוזה שהיא ב' פרשיות התורה שכלול בהם כל העשרת הדברות וכל קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות שכל זה הוא בחי' רוח נבואה בחי' אמונה כנ"ל. ועי"ז מקדשין את פתח הבית שיהי' בבחי' פתח ושער השכל והחכמה דקדושה שהוא עיקר קדושת הבית בחי' בחכמה יבנה בית היינו שיומשך קדושת בירור המדמה שהוא בחי' האמונה הקדושה שהוא בחי' קדושת הפתח והשער של החמכה שהוא בחי' בית כנ"ל. שזהו בחי' קדושת ארץ ישראל קדושת הביהמ"ק שממשיכין לתוך הבית כנ"ל:

אות יז

וע"כ מסיימין פ' המזוזה בקדושת א"י כ"ש למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וכו'. כי עיקר המזוזה להמשיך קדושת א"י שהוא קדושת הביהמ"ק לתוך הבית כנ"ל. וזהו למען ירבו ימיכם וכו'.כי זה עיקר החיות ואריכות ימים. כי עיקר החיות של האדם היא שבכל יום מימי חייו תתחזק אמונתו יותרויותר היינו אמונת חידשו העולם שהוא עיקר האמונה עד שיתחדש מוחו ודעתו בכל יום בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך כי רק זה נקרא חיים בבחי' וצדיק באמונתו יחי' וכתיב החכמה תחי'. כי אמונהו חכמה דקודשה הם אחד. כי ע"י האמונה זוכין לחכמה דקדושה וכל מה שמשיגין יותר חמכה מתחזקין יותר באמונה כי זהעיקר החכמה דקדושה שיבין ויתחכם שאינו יודע כלל רק יבין מרחוק כמה וכמה צריך להאמין בהאמת בהש"י ובצדיקי אמת בבחי' מרחוק ה' נראה לי וכו' ובבחי' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני כ"ש אדמו"ר ז"ל שעיקר החכמה שישכיל שרחוק ממנו החכמה וכו' וכמבואר כל זה במ"א רק צריכין לחזור זאת פעמים אין מספר בכל יום. כי צרייכן לחדש אמונתו בכל יום שזה עיקר התחדשו"ת המוחין בכל יום שזה עיקר החיות כנ"ל. וזהו בחי' ב"פ של ק"ש שאומרים בכל יום ערב ובוקר שהם עיקר האמונה הקדושה שמסיימין למען ירבו ימיכם וימי וכו' כי זה עיקר החיות כנ"ל. וזה צרכין לקבוע אצל פתח הבית שדרין בו כי בהבית עיקר חיות האדם כנראה בחוש כדי להמשיך אל הבית קדושת א"י קדושת הביהמ"ק שהוא בית חיינו שמשם עיקר החיות כנ"ל. בחי' למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וכו' וכנ"ל. וזה שאמר איכא סבי בבבל תמה למען ירבו ימיכם על האדמה כתיב כיון דקחזי דמשכמי ומערבי בביהמ"ד אמר וכו'. היינו שתמה איך מקבלין חיות בחוץ לארץ הלא איך שום חיות כ"א בא"י וכנ"ל. רק ע"י שראה שמשכימין ומעריבין בב"כ ובב"מ אמר היינו דאהני להו. כי ע"י תורה ותפלה ועיקר הוא ק"ש שאנו משכימין ומעריבין בב"כ ובב"מ עי"ז ממשיכין קדושת א"י גם בחוץ לארץ וזה עיקר חיותינו בגלות המר הזה שאנו בחוץ מבית חיינו וכ"ש כי הפיצותים בגום וכי זריתים בארצות ואהי להם למקדש מעט אלו ב"כ וב"מ כשדרז"ל ומשם צריכין להמשיך קדושת האמונה שהוא עיקר החיות לכל בתי בני ישראל ע"י קביעות המזוזה בפתח הבית וכנ"ל:

אות יח

וזה בחי' מ"ש בשולחן ערוך אין הפתח חייב במזוזה עד שיהיה לו שתי מזוזות ומשקוף, יש לרמז שזהו בחי' הג' דברים ששרשם בכבוד שמשם המשכת הנבואה שהם חכם גבור ועשיר כי אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר כמבואר בהתורה הנ"ל. ואלו הג' בחי' שרש םבכבדו כ"ש שם. ומי שזוכה לכבוד דקדושה ע"י הבחי' המבוארים שם זוכה ע"י חכמה גבורה ועשירות לרוח נבוא אמתיית דקדושה. אבל מי שפוגם בהכבוד ואינו משתדל בכל תנועותיו ומעשיו והנהגותיו בשביל כבוד הש"י רק הוא חפץ בכבוד עצמו אזי הואפוגם בחכמה גבורה ועשירות שהם הג' דברים שדרך האדם להתכבד ולהתגדל בהם(כמובא בדבריו ז"ל) כ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו גבור וכו' עשיר וכו' ומשם נמשכין הנביאי שקר שהם המנהיגים של שקר כי כמו שע"י הכבוד דקדושה דהיינו שבורחין מכבוד עצמו בתכלית ומשתדלים באמת רק להרבות בכבוד המקום יתב' עי"ז זוכין לחמכה גבורה ועשירות דקדושה דהיינו שאין משתמשין עם החכמה והגבורה והעשירוב בשביל כבוד עצמו כלל רק בשביל כבוד הש"י. ואזי זוכין עי"ז לבחינת רוח נבואה שעל ידי זה מתברר המדמה שעלידי זה נמשכת האמונה הקדושה שזה עיקר מעלת התקרבות לצדיקים אמתיים כנ"ל. כמו כן להיפך כל אחד כפי מה שפוגם בזה שפוגם בהכבוד ויש לו פניות בשביל כבוד עצמו. ומקבל חכמה גבורה ועשירות בשביל כבוד עצמו עי"ז נמשך עליו רוח שקר של המנהיגים של שקר שעל ידם נתבלבל המדמה ובאים לאמונות כוזביות והכל נמשך מחמת שהם רודפים אחר הכבוד ורוצים להרבות כבודם בעשירות ובגבורה שיתגברו על כל מיש אינו חפץ להכניע תחת ממשלתם וכן בחכמה שיתבקלו לחכמים גדולים ועי"ז הם בהיפך מבחי' מנהיגי אמת שיש להם בחי' רוה"ק. וע"כ על ידם מתבלבל המדמה ונפגם האמונה וכנ"ל. וזה מרומז בהדין הנ"ל שעיקר קביעות המזוזה כשיש להפתח שתי מזוזות ומשקוף. כי שתי מזוזות ומשקוף שעל ידם עיקר תיקון פתח הבית הם בחי' ג' דברים הנ"ל שעל ידם עיקר תקון ובירור המדמה שהוא בחי' הפתח כנ"ל שהם בחי' חכמה גבורה ועשירות ועיקר הוא החכמה שהואלמעלה מן הכל שהוא בחי' המשקוף המונח ושוקף על שתי המזוזות שהם בחי' גבורה ועשירות שהם בבחי' שני עמודים בחי' תומכי אורייתא שהם תומכים ואחזים את המשקוף עליהם שהוא החכמה שנושאים וטוענים אותה עליהם כיעיקר היא החכמה האמתיית דהיינו לידע אותו יתברך כמבואר שם בזה הפסוק בעצמו כ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו עשירו בעשרו כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי. נמצא שהתחיל בשלש שהם חכם גבור ועשיר וסיים בחד שהוא מעלת החכמה והשכל שהוא השכל וידוע אותי. כי גבורה ועשירות אין בהם שום מעלה רק מה שהם תומכים ואחזים את החכמה כי עיקר המעלה והתכלית הוא החכמה האמתיית לשמו ית' שהוא השכל וידווע אותי ואז יש מעלה גם להגבורה והעשירות כשמתנהגים עמהם לשם שמים רק בשביל כבוד הש"י ולא בשביל כבוד עצמו כלל וכל מעלתם הוא שהם אוחזים ותומכים את החכמה האמתיית שע"י הגבורה הם מתגברים על החולקים והמונעים וע"י העשירות לבם פנוי לעסוק בחכמה האמתיית. וע"כ הגבורה והעשירות בבחי' שתי המזוזות שנושאים וטוענים עליהם את המשקוף שהוא בחי' החכמה אמתיית מביטין למרחוק כי החכמה בחי' ראייה והבטה כ"ש ותפקחנה עיני שניהם על שם החכמה נאמר. וע"כ כשיש להבית שתי מזוזות ומשקוף שמרמז על חכמה וגבורה ועשירות אז צריכין תקון המזוזה שהוא בחי' בירור המדמה שהוא בחי' אמונה שמתברר ע"י תקון ג' בחי' אלו שהם חכמה גבורה ועשירות דקדושה שמשם המשכת רוח נבואה כשמקבלים אותם בקדושה כראוי כי המזוזה הקדושה שהוא בחי'רוח נבואה בחי' אמונה כנ"ל שנמשך מכל התיקונים המבוארי םבהתורה הנ"ל הוא מתקנת ב' המזוזות והמשקוף והפתח הנעשה על ידם שהם החכמה והגבורה והעשירות שעל ידם נמשך בחי' נבואה ונתברר המדמה שהוא תקון הפתח שעיז"ז עיקר האמונה הכל נתתקן ע"י ב' פרשיות שבמזוזה שהם פרשיות התורה שכל התורה כלולה בה שהוא עיקר בחי' רוח נבואה של משה רבינו שנמשך מכל התקונים הנ"לע"כ על ידה נתתקן הפתח עם כל הנ"ל ועי"ז נשלם האמונה וזוכין להמשיך בחי' קדושת א"י לתוך הבית וכו' כנ"ל:

אות יט

וזה בחי' מה שנצטוו במצרים ונתנו מן הדם על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים וכו'. כי מצרים מלאה גילולים וע"ז שנמשך מזוהמת הנחש שהוא בלבול המדמה כ"ש שם בהתורה הנ"ל ובשעת יציאת מצרים שהיו צריכים לצאת מזוהמא זאת ולזכות לקבלת התורה שהוא רוח נבואה שעי"ז פסקה זוהמתן שהוא בלבול המדמה כ"ש שם ע"כ חמל עליהם הש"י ונתל עלהים מצוות דם מילה ודם פסח כדי שיהי' להם כח עי"ז באותה שעה לצאת ממצרים לברוח מתוקף זוהמתן שהוא בלבול המדמה כי עיקר אחיזת המדמה היא בהדמים שש םחיות הגוף שמקבל ע"י נפש החיוני שהוא הנפש הבהמיות שבאדם שהוא בחי' המדמה כידוע ומובן כל זה ספברים וע"כ ע"י דם פסח ודם מילה בירור הדמים שהוא בחי' בירור המדמה כי כל הקרבנות שבאים מבהמות הם בשביל בירור המדמה שהואבחי' בהמיות שמשם באים כל החטאים ח"ו. וע"כ מביאין בהמה לקרבן ושוחטן אותה ומכניעין המדמה וזרקין הדם ע"ג המזבח כי עיקר אחוז תהמדמה היא בהדמים כי המזבח שעמד בביהמ"ק שם בירור המדמה כי כל הרוח נבואה רוה"ק מקבלין מבית המקדש וכנ"ל והשם יתברך חמל עליהם שיביאו הקברן פבח במצרים שיהי' נעשה תיקון הקרבן גם שם במצרים כדי להכניע זוהמת מצרים שהוא בלבול המדמה על ידי זריקת דם הפסח ע"כ צוה עליהם ליתן מהדם על המשקוף ושתי המזוזות של הבית של ישראל שהם בחי' ג' דברים הנ"ל שהם חכמה וכו' שמשם כל תקון המדמה ע"י רוח נבואה שנמשך משם כנ"ל כי דם קרבן פסח שנמשך מתקוןכל הבחי' הנ"ל. כי עיקר יצי"מ נמשך מבחי' והשלך לפני פרעה יהי לתנין שהוא תפלה בבחי' דין שמשם נמשכין התיקונים הנ"ל עד שנתברר המדמה ונכנע זוהמת מצרים וכו' וכ"ש שם ומשם נמשך בחי' שחיטת הפסח. (וכמבואר במ"א שתקון השחיטה בפרט שחיטת הקרבנות הוא ע"י כח המטה עוז שהוא התפלה בבחי' דין שהואבחי' החליף וכו' ע"ש בה"ש) ע"כ ע"י דם פסח שנתנו על המשקוף ועל שתי המזוזות תקנו הפתח והכניעו זוהמת הנחש שהוא בלבול המדמה שעי"ז עיקר יציאת מצרים וכנ"ל:

אות כ

וזה בחי' מ"ש במדרש פ' חיי שרה שנזכר י' פעמים בני חת בפר' זאת בענין קניית המערת המכפלה ללמדך שכל המברר מקחו של צדיק כאלו קיים כל העשרת הדברות. כי מערת המכפלה היא הנחלה הראשונה שקנה אברהם אבינו בא"י. כיכל יגיעת אברהם אבינו הני' כדי לזכות לאחוזת א"י כי הוא הראשון שגילה קדושת א"י כ"ש בזהור תקיל בתקלא עד דאתגלייא לי' כמובא בדבריו ז"ל. אבל מחמת חטא אדה"ר אע"פ שהבטיו הש"י ליתן לזרעו את הארץ עדיין לא זכה בה בעצמו והוצרך לקנות מערת המכפלה לקבורת שרה וכו' וזההי' ג"כ בנס נפלא מהש"י שהוציא מקום קדוש כזה מהס"א מעפרון כמובא כי עיקר תקון הקבורה הוא בא"י. כי עיקר גזירת המיתה הוא בשביל תקון המדמה שנאחז בו זוהמת הנחש שהוא בלבול המדמה שא"א להזדכך מזה בשלימות כ"א ע"י המיתה שנגזרה אז כשנאחז זוהמת הנחש ע"י חטא עץ הדע"ת טו"ר. כי ע"י המיתה והקבורה תתבלה הזוהמא ויקום בגוף חדש בתחי' שאז יהי' חידוש העולם שלעתיד ואז תתרבה ותתגדל האמונה בתכלית השלימות בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך שנאמר העיקר על עת התחי' שאז יהי' חידוש העולם. וע"כ עיקר תקון הקבורה הוא בא"י כי כל חידוש העולם אחר התחי' יהי' בבחי' א"י כ"ש שם ע" המתים שבא"י חיים תחלה כשרז"ל כי עיקר בירור ותקון המדמה שנעשה ע"י המיתה והקבורה הכל הוא ע"י בחי' א"י שכל קדושתה בחי' תקון המדמה שהוא שלימות האמונה וכנ"ל. וע"כ השתדל וטרח אברהם מאד לקנות את מערת המכפלה בשביל מקום קבורה לשרה ולכל האבות הכל בשביל בירור המדמה שהוא תקון האמונה שזוכין ע"י קדושת א"י בחייו ובמותו ע"י הקבורה וכנ"ל ועיקר קדושת א"יהוא ע"י כח מעשיו ע"י שיודעין שהש"י ברא את העולם בהשרה מאמרות וע"כ בני חת שזכו לסייע לאברהם שיקנה מקחו אחוזת קרקע בא"י ע"כ נזכרו עשרה פעמים כנגד עשרת הדברות שהם בחי' עשרה מאמרות כי כל קדושת א"י הוא ע"י העשרה מאמרות ע"י שמאמינים שהש"י ברא את העלום יש מאין בעשרה מא מרות וכנ"ל שזה זוכין רק ע"י עשרת הדברות שהם בחי' י' מדריגות של נבואה וכו' וכנ"ל:

וע"כ למדו רז"ל מזה לכל המקיים מקחו של צדיק שהוא כאלו קיים עשרת הדברות שהם בחי' רוח נבואה כנ"ל שעי"ז נתגלה שהש"י ברא את העולם בעשרה מאמרות ע"י שנתברר המדמה וזוכין לאמונה וכנ"ל כי הצדיק כשלוקח מקח הוא מברר המדמה שבשביל זה כל המו"מ שבעולם בשביל בירור האמונה שהוא ע"י בירור המדמה כ"ש נשאת ונתת באמונה כיכל שינוי הגוונין שבכל החפצים שבעולם כולם הם בכח המדמהששם כל הדמונות ושם כל המו"מ שהוא מחמת שזה חפץ בחפץ פלוני וזה חפץ בזהומחליפין זה עם זה או מוכרין זה לזה והכל הוא בבחי' כח המדמה ששם התשוקה והחמדה לכל החפצים כי השכל רחוק מכל זה. וע"כ צריכין לישא וליתן באמונה כדי לבררולזכך החפצים מזוהמת הנחש שהוא בלבול המדמה שנאחז בכל הדברים והצדיק שקונה מקח בוודאי קונהאותו בקדושה ובטהרה ומברר המדמה עי"ז ע"כ המסייע אותו נחשב כאילו קיים העשרת הדברות שהם בחי' רוח נבואה שעי"ז עיקר בירור המדמה שנמשך מעשרת הדברות כנ"ל שכל זה נתחיל מהמקח של אברהם אבינו ע"ה שקנה אחוזה ראאשונה בא"י ששם עיקר בירור המדמה שעי"ז עיקר תקון האמונה וכנ"ל. כי אברהם ראש למאמינים והוא העיקר שהתחיל לזכך העולם מזוהמת הנחש ולברר המדמה ולהמשיך האמונ בעולם:

וזה שנסמך אחר ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם וכו' פ' ואברהם זקן בא בימים וכו'. כי עיקר הזקנה ואריכו תימים זוכין רק בא"י שהוא ארץ החיים כ"ש למען ירבו ימיכם וכו' על האדמה וכנ"ל. וע"כ עתה אחר שזכה אברהם לקנות אחוזת נחלה בא"י אז דייקא זכה בשלימות לזקנה ואריכות ימים דקדושה בחי' ואברהם זקן בא בימים שנסמך אחר זה. כי עיקר הזקנה ואריכות ימים הוא כשזוכין לאמונהנ וחכמה דקדושה לחדש בכל יום מוחו ודעתו בבחי' חדשים לבקרים וכו' שזה זוכין רק בא"י כנ"ל. וע"כ נסמך ואברהם זקן בא בימים אחר פ' קניית מערת המכפלה כנ"ל. וזהו שנסמך לזה וה' ברך את אברהם בכל כי עיקר כל ההשפעות דקדושה הם בא"י ששם בירור המדמה שעי"ז יוצאין מזוהמת הנחש שמשם כל עיכוב השפע ח"ו ע"י שנתקלל אז בעצבון תאכלנה וכו' בזעת אפיך תאכל לחם שמשם נמשך כל יגיעות וטרדות הפרנסה במו"מ ול"ט מלאכות שכל היגיעות בשביל בירור המדמה מזוהמת הנחש (כמבואר לעיל מזה בענין המברר מקחו של צדיק כנ"ל). אבל אברהם ע"י שזכה לקדושת א"י ע"י שקנה נחלה בא"י כנ"ל עי"ז ואברהם זקן בא בימים שהוא ע"י שלימות האמונה והחכמה דקדושה שזכה ע"י קדושת א"י שהם עיקר החיות כ"ש צדיק באמונתו יחי' וכתיב החכמה תחי' ע"כ עי"ז וה' ברך את אברהם בכל שזכה לכל השפעות טובות ועשירות גדול דקדושה כי זכה לברר הכל מזוהמת הנחש שהוא בלבול המדמה ע"י קדושת ארץ ישראל וכנ"ל:

אות כא

וזה בחי' בשבתך בביתך ובלכתך בדרך שנאמר בק"ש שהוא פ' המזוזה שקובעין בבית כי זהכלל גדול שעיקר תיקון האדם וכל העולמות התלויים בו הוא ע"י בחי' התחדשו"ת וכמו שהזהיר אדמו"ר ז"ל בקול רם בקול חזק מאד בעת שהוכיח אותנו וערר והקיץ אותנו בדבריו הנוראים ואמר אז בזה"ל אלט טאר מען ניט זיין וכו' וכנדפס קצת מזה בסוף הספמ"ע ע"ש. כי עיקר התשובה בבחי' התחדשו"ת כ"ש השיבינו ה' אליך ונשובה חדש ימינו וכו'. וכתיב תתחדש כנשר נעוריכי. ועיקר הגלות מא"י וחורבן הביהמ"ק וכל הצרות שסובליןבגלות הכל נמשך ע"י שנפלו מבחי' התחדשו"ת המוחין לבחי' ישן בבחי' ונושנתם בארץ ונושנתם דייקא דהיינו שנושנו שם כאלו קדושת א"י ישן נושן ח"ו ועי"ז הי' כל החורבן כמבואר שם בפרשה וע"כ מזהיר אותם שם באותה פרשה שיזכרו היטב את כל הנפלאות והנוראות שעשה עמהם מים מתן תורה שלא נשמע כזאת מום בריאת שמים וארץ כ"ש כי שאל נא לימים ראשונים וכ'. הנהי' כדבר הגדול הזה כוכו' וכו' השמע עם קול אלהים מדברוכו'. ומאחר שזכיתם בעצמיכם לשמוע קול דברי אלהים חים דהיינו נבואה אמתית עי"ז ראוי לכם להכניע ולבטל כל מיני כפירות ובלבולי אמונה שהם בחי' הע"ז והפסילים שנפלו אליהם כ"ש שם מקודם והשחתם ועשיתם לכם פסל וכו'. כי ע"י רוח נבואה זוכין לבטל כל בלבולי אמונה שנמשך מבלבול המדמה כי זוכין לברר המדמה ולהאמין בחידוש העולם וזה צריכן להמשיך על עצמו בכל יום כי הש"י מחדשבטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכמו כן צריך האדם לחדש מוחו בכל יום בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך וזה שסיים שם בפ' וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים וכו', וידעת היום דייקא שצריכין לחדש הידיעה בכל יום בבחי' אשר אנכי מצוך היום הנאמר בק"ש שדרז"ל בכל יום יהי' בעיניך כחדשים וכן סיים שם בפרשה ושמרת את חוקיו וכו' אשר אנכי מצוך היום וכו' ולמען תאריך יים על האדמה וכו' כי זה עיקר קדושת א"י שהנהגתה ע"י השגחה ונפלאות שהוא בחי' חידוש העולם שלעתיד ששם יכולין לזכות לדעת הזה מי שזוכה להמשיך על עצמו בשלימות קדושת א"י שיזכה להתחדש בכל יום ממש. מכ"ש בשינוי הזמנים הקדושים שהם שבתים וי"ט ור"ח (וכמובן כ"ז משיחותיו הק' וזה עיקר אריכות ימים בחי' יראת ה' תוסף ימים בחי' זקן זה קנה חכמה בחי' למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וכו'. וכ"ש בפ' הנ"ל ולמען תאריך ימים על האדמה וכו'. כי העיקר הוא האמונה ועיקר האמונה היא להאמין בחידוש העולם כנ"ל. וזאת האמונה הקדושה צריכין להמשיך על עצמו בכל יום מחדש. כפי אותו יום כפי השינויים שבאותו היום בכלל ובפרט כי אין יום דומה לחבירו כמבואר בכתבי האריז"ל ומובא בדברינו כמה פעמים. וכפי מה שחזקים באמונת חידוש העולם כמו כן זוכים לחידוש העולם שלעתיד כ"ש שם בהתורה הנ"ל. ובאמת הכל אחד כי מי שזוכה לאמונה שלימה ע"י התקרבות לצדיקי אמת הוא ממשיך על עצמו בכל יום ובכל עת בחי' חידוש העולם של לעתיד כי זה כל האדם שנברא רק בשביל זה כי לא בא לזה העולם העובר כ"א לעבוד את ה' ולהכיר אותו יתב' וכפי מה שיזכה ע"י מעשיו הטובים כן יזכה לטוב אמתי ונצחי בעת שיהי' חידוש העולם שלעתיד שאז יהי' עיקרקיבול שכר עוה"ב שכל א' מישראל יש לו חלק שם כי כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. נמצא שעבודת איש הישראלי בכל יום שהוא בשביל התכלית הנצחי הוא שימשיך על עצמו ע"י עבודה זאת קדושת חידוש העולם שלעתיד. וכל השינויים שהש"י עושה בעולם בכל יום וכל הגלגולים והסיבות נפלאות שמסבב ברחמיו בתחבולותיו הנוראות לרמז לנו רמזים בכל יום לקרבינו אליו יתברך (כ"ש בהתורה ויהי מקץ זכרון ע"ש) הכל כאשר לכל כדי שיתתקן האדם וכל חלקי העולמות התלויים בו שיוכלו להתחדש לעתיד שיהי' לו חלק טוב חידוש העולם שלעתיד שהוא העולם הבא. וע"כ בכל יום ויום נמשך התחדשו"ת נפלא לגמרי. וצריך האדם לשום לב לזה בכל יום כ"ש בהתורה ויהי מקץ ע"פ גדלת מאד וכו' ואפילו מי שאין לו דעת להבין זאת כראוי צריך להאמין בזה עכ"פ שבכל יום נמשך חדשו"ת לגמרי כמו שאנו אומרים בכל יום עושה חדשו"ת וכו'. וזה בחי' חדשים לבקרים רבה אמונתך שצריכין שיהי' לו אמונה רבה להאמין בזה שהש"י מחדש עולחו בכל בקר שזהו בחי' חדשים לבקרים (והבן היטב). ובחי' זאת דהיינו בחי' התחדשו"ת דהיינו התחדשו"ת המוחין והאמונה הקדושה נמשך בכל יום בבחי' חדשים לבקרים. ובל שינוי הזמנים שהם ר"ח וי"ט שבהם נמשך התחדשו"ת המוחין יותר והעיקר בר"ה שאז הי' חידוש העולם כי בר"ה נברא העולם ואז עיקר בחי' ההתחדשו"ת על כל השנה כולה כנ"ל. וע"כ אז הוא בחי' שינה והתעוררות השינה וכנ"ל. וע"כ אז העיקר שצריכין כל אחד להמשיך על עצמו בחינת חידוש העולם שלעתיד וע"כ מזכירין חידו העולם שלעתיד בהש"ע שזהו כל ברכת זכרונות שמזכירין שהם יום הדין הגדול שלעליד שאז יהי' חידוש העולם. כ"ש צופה ומביט עד סוף כל הדורות וכו' שאז יהי' חידשו העולם שלעתיד. וע"כ צריכן לנסוע לצדיקי אמת על ר"ה לקבל מהם קודשה מבחי' רוה"ק שלהם כדי לזכות בשלימות לאמונת חידוש העולם כדי שיזכה להמשיך על עצמו בחי' חידוש העולם כדי שיזכה להמשיך על עצמו בחי'חידוש העולם שלעתיד בכל יום וכנ"ל. דהיינו שיתחיל בכל יום מחדש ולא יפיל אותו שום דבר שזה עיקר התשובה כנ"ל. כי צריכין לידע ולהאמין שבכל יום נעשה חדשו"ת לגמרי וכנ"ל. ובשביל זה עוסקין אז לגמור התורה ולחזור ולהתחילה וכנ"ל. וע"כ אז ממשיכין על עצמו מחדש קדושת א"י בבחי' תמיד עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה וכו':

אות כב

וזה בחי' סוכות שאז יוצאין מביתו לתוך הסוכה ואחר כך חוזרין לתוך הבית בש"ע ואז מסיימין התורה וחוזרין ומתחילין אותה והכל בחי' אחת. כי כבר מבואר שהתיקון של ר"ה נמשך עד ש"ע כמבואר בכתבי האריז"ל וכל התיקון הוא בחי' התחדשו"ת כנ"ל בחי' חדש עלינו שנה טובה, חדש דייקא. וע"כ צריך כ"א לחדש גם את קדושת ביתו שנמשך מקדושת הבית המקדש על ידי המזוזה כנ"ל. שקדושה זאת נמשכת מכלל התורה שמתחלת בב' שהוא בית דבראשית שהוא בחי' ראש בית. וע"כ צרכין בכל שנה אחר יו"כ לצאת מביתו וליכנוס לסוכה שהיא דירת עראי. שהוא בחי' שורש קדושת הבי. כי סוכה הוא בחי' ענני כבוד בחי' וכבוד ה' נראה בענן שנמשך מהתפלה בבחי' דין של הבעל כח שעוסק בזהבכל ר"ה כ"ש שם. שמאלו הענני כבוד נמשכת הרוח נבואה מבין שני הכרובים שנכנס לשם הכה"ג ביהו"כ כ"ש כי בענן אראה על הכפורת ומאלו הענני כבוד שהם שורש הנבואה כ"ש שם משם נמשך קדושת הסוכה כ"ש בסוכות הושבתי וכו' ופרשו רז"ל שהם ענני כבוד. וע"כ כשיוצאין מהסוכה אז דייקא מתחילין התורה מבראשית כי התורה שהיא כלליות רוח נבואה נמשכת מכבוד כ"ש שם שהיא בחי' סוכה שהיא ענני כבוד (וז"ש אדמו"ר ז"ל ע"פ ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית וכו' ע"ש כי שייך לזה):

אות כג

נמצא שאחר סוכות ביום ש"ע שאז גמר התיקון של ר"ה שיוצאין משנה שעברה לזאת השנה החדשה שעיקר התיקון התחדשו"ת כנ"ל. וע"כ מתחילין אז התורהמחדש כי עיקר ההתחדשו"ת הוא התחדשו"ת הדעת והמוח שהואכלליות התורה הקדושה שצריכין להתחיל אותה עתה מחדש וכנ"ל וע"כ ציוה אותנו הש"י שגם קדושת בית שלנו נחדש אז. כי אז בש"ע חוזרין ונכנסין מהסוכה לתוך הבית שלנו. ועי"ז אנו ממשיכין קדושת ביתינו מחדש לגמרי ע"י שיצאנו מתוך הבית ונכנסנו לסוכה ששם שורש קדושת הבית שהוא קדושתהתורה שמתחלת בב' וכנ"ל ומשם אנוממשיכין קדושת הבית מחדש ואז אחר ימי הסוכה אנו חוזרין ונכנסין לתוך הבית מחדש באותו היום שע"י שאנו מתחילין התורה בעצמה מחדש בבית דבראשית כי הכלאחד כנ"ל. וע"י קדושת הסוכה הקדושה אנו ממשיכין עלינו כח קדושה העליונה שגם בכל השנה כולה בכל עת שיוצאין באיזה דרך ממש קרוב או רחוק שאז יגין עלינו קדושת הסוכה שהיא בחי' ענני כבוד שהגינו על ישרל בעת שהלכו בדרך במדבר. שעי"ז יהי' הדרך והטלטול שיוצאין חוץ מהבית לפעמים יהי' הכל לטובה כי בכל פעם צריכין לחדש דעתו ומוחו שהוא בחי' התחדשו"ת קדושת ביתו ששם המשכת החכמה כנ"ל. כי זה עיקר מה שהש"י מסבב עם האדם כמה גליות וטלטולים לדרכים שמוכרח לצאת חוץ מביתו. כי עיקר קדושת האדם בתוך ביתו כ"ש כתפארת אדם לשבת בית. וכתיב אשרי יושבי ביתך וכו'. וזה כל שבח יעקב אבינו שהי' איש תם יושב אוהלים. היפך עשו שהי' יודע ציד איש שדה ששם בשדה בחוץ כל הקלקולים והפגמים מצויים בחי' כי בשדה מצאה בחי' נופל בשדה וכו' (וכמובא זה בספרים). אבל אף עפ"כ אפילו איש הישראלי שהוא מסטרא דיעקב שהי' צריך לישב בביתו ואהלו תמיד ששם עיקר הקדושה וכנ"ל. אעפ"כ בהכרח שיצא לחוץ לפעמים והכל לטובה בשביל התחדשו"ת בבחי' זכאה מאן דעייל ונפיק שזהו בחי' כלל הירידות בשביל העליה בבחי' ירידה תכלית העלי'. אבל כל זה תלוי באמונה שלימה ע"י התקרבות לצדיקים אמתיים שיש להם רוח נבואה שממשיכין אמונת חידוש העולם על כל אחד בשלימות בכל יום מחדש. עד שזוכין להמשיך על עצמו קדושת חידוש העולם של לעתיד בכל יום וכנ"ל. כי צריכין לידע ולהאמין שכל מה שעובר על האדם בכל יום ובכל עת ובכל שעה הכל הוא חידושים נפלאים של הבורא היחיד הקדמון יתב'. שחידש עולמו יש מאין המוחלט בשביל האדם הבעל בחירה כדי שיזכהלרב טוב הצפון של חידוש העולם לעתיד. וע"כ עובר עלי ומה שעובר כפי האדם וכפי היום וכפי המקום וכו'. והכל בשביל בחי' התחדשו"ת הנ"ל ומי שאינו נופל לידי זקנה וישן נושן ח"ו כנ"ל. יכול להתחדש בכל פעם לטובה אפילו אם יעבור עליו מה. והעיקר ע"י התקרבות לצדיקי אמת ולספריהם הקדושים שזכו להתחדש בשלימות בכל יום ע"י קדושת א"י וכנ"ל. וזה בחי' בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כי בהכרח שיצא האדם מן הבית ששם כל קדושתו. וכשיוצא ממן הבית צריך שיניח ידו על המזוזה. להמשיך על עצמו קדושת המזוזה הק' שהיא קדושת האמונהק' להמשיכ על עצמו גם בחוץ כל זמן היותו בחוץ הן לפי שעה הן באיזה דרך ממש. ואז בדרך שאין בו מזוזה ממשיך על עצמו קדושת האמונה ע"י בחי' סוכה שהוא שורש קדושת הבית שמגינה על האדם בדרך וכנ"ל. ואז זוכה ע"י הדרך דייקא לחדש מוחו שהוא קדושת ביתו עי"ז דייקא. כי זה כלל שתענוג תמדיי אינו תענוג ע"כ התחדשו"ת המוחין הוא ע"י בחי' שינה תחילה שהוא בחי' משא ומתן בחי' יציאה לדרך:

אות כד

וזה ובחי' כלל גליות ישראל שנתגרשנו מארצינו ומבית מקדשינו בית חיינו. לחוץ לארץ שנחשב שאנו שוכבים בחוץ ממש. בבחי' תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות וכמעט אבדה תקוותינו ח"ו. לולא ה' עזרתה לנו ששולח לנו בכל פעם צדיקי אמת שהם בחי' ראש בית שמלמדים אותנו גם בחוץ דהיינו בבחי' חו"ל גם שם נמשך עלינו קדושת א"י קדושת הביהמ"ק בבחי' ואהי' להם למקדש מעט והעיקר ע"י האמונה הקודשה שממשיכין עלינו ע"י רוח קדשם ועי"ז הם מכניסין אותנו בכל פעם מחוץ לפנים. לבחי' בית שהוא קדושת הביהמ"ק קדושת התורה שמתחלת בבית"ת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ שהוא אמונת חידוש העולם שזה עיקר קדושת הבית שעי"ז נכנסין מחוץ לפנים. ומי שיתחזק בזה יזכה שהיתהפך כל הגלות לטובה. כי עי"ז נזכה לבנין הבית לעתיד בהתחדשו"ת נפלא כי אז יהי' ההתחדשו"ת לטובה בשלימות נפלא כ"ש הנני עושה חדשה עתה תצמח וכן הרבה. וכל זה הוא בכלליות ישראל וכן הוא בפרטיות בכל אדם ובכל זמן שכל העליות וירידות ובשעת הירידה הוא בבחי' ונפיק בחי' ובלכתך בדרך שיוצא לחוץ מבית שהוא גבול הקדושה וכשהוא מתחזק אז ע"י תוקף אמונתו שאין שום ייאוש בעולם ומאמין שהש"י עושה נפלאות חדשו"ת בכל יום והכל יתהפך לטובה בכח הצדיקי אמת שזכו להתחדשו"ת נפלא בכל עת אזי זוכה שהירידה היא תכלית העלי'. כי ע"י הירידה בחי' ונפיק עי"ז דייקא יתחדש מוחו ודעתו ויחזור ויכנוס לבית מחדש. וע"כ בכל פעם שחוזרין ונכנסין מחוץ לבית צריכין להניח ידו על המזוזה ולהמשיך על עצמו קדושת המזוזה שהיא קודשת הבית מחדש. כמו שבכל שנה יוצאין מבית לסוכה כדי לחדש קדושת ביתו כנ"ל. ומשם ממשיכין הקדושה לחדש מוחו שהוא קדושת ביתו בכל צאתו ובואו שזהו בחי' בשבתך בביתך ובלכתך בדרך שהזהיר אותנו לדבר בתורתו ואמונתו. כ"ש ודברת בם בשבתך וכו' היינו כנ"ל:

אות כה

וזהו בחי' מה שלפעמים נתגרש אחד מביתו לאיזה זמן ואח"כ חוזר לביתו והכל לטובה וכנ"ל:

אות כו

וזהו בחי' מזמור שי חנוכת הבית שאומרי' בכל יום כי בחי' חנוכת הבית שהוא בחי' חנוכת הבית המקדש שהוא בחינת התחדשו"ת המוחין צריכין להמשיך בכל יום מחדש. וע"כ מזכירין שם ביותר מענין ההתחזקות שמשבחין להש"י שהי' בעזרו להתחזק ולבלי ליפל בשום אופן כמו שכל המזמור מדבר מזה כ"ש ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי וכו' ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מירדי בור וכו' עד שמסיים הפכת מספדי למחול לי טוכו' כי הכל מתהפך לטובה כנ"ל. וזה שסיים למען יזמרך כבוד ולא ידום כוו' כי עיקר בירור האמונה הוא ע"י תקון הכבוד שמשם נמשך הרוח נבואה וכו' כנ"ל. וזהו למען יזמרך, מזמרך דייקא בחי' זמר ושיר שהוא ניגון המוזכר שם שיתער לעתיד בעת חידוש העולם ע"ש שזה עיקר התיקון והתקוה של כל אחד כמובן שם וכנ"ל:

אות כז

וזה ויקם וליך ויבז עשו כוו' שקם והלך ולא נשק המזוזה כמובא שכל זה נסמך לפסוק ויעקב איש תם יושב אהלים. ואיתא בילקוט הראובני שזהו סוד מזוזות שהוא בחי' אמת ע"ש דבר נפלא. כי כל פגם עשו הוא שהי' איש שדה שהוא היפך קדושת הבית שקבוע בו מזוזה שהוא בחי' יעקב איש תם יושב אהלים. ועיקר הפגם שלא נשק המזוזה, היינו שלא המשיך על עצמו קדושת המזוזה כשיצא לחוץ לשדה כי איש הישראלי שהוא מסטרא דיעקב איש תם אפילו כשיוצא לחוץ מניח ידו על המזוזה ועי"ז ממשיך קדושת המזוזה גם בהיותו בחוץ ע"י כח קדושת סוכה שהוא ג"כ בחי' יעקב בחי' ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית וכנ"ל. אבל עשו ההיפך מכל זה כשיוצא לחוץ אינו מניח ידו על המזוזה כי עשו בבחי' פגם מזונא דגופא שהוא היפך מזונא דנשמתא שהוא בחי' הקול קול יעקב שעל ידי זה ידו אוחת בעקב עשו וכו' כמבואר כל זה בהתורה הנ"ל. שכל קדושת האמונה נמשך ע"י בחי' הקול קול יעקב וכו' ע"ש. וע"כ הי' כל פגם עשו על ידי אכילה שאמר הלעיטיני נא וכו' וכו'. וע"כ מקושר ונסמך יפה כל פרשה זאת ע"י כל הנ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה