ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · נדרים ושבועות ה
אות א
ע"פ התורה פתח ר' שמעון וכו' עיין שם כל התורה. מבואר שם שע"י סיפורי מעשיות מעוררין מהשינה וכו'. וע"י זה זוכין לפקידות עקרות ועי"ז נמשך יראה שעי"ז נמשך אריכות ימים וכו' בחי' תיקוני עתיק וכו'. שעי"ז זוכין לעשירות גדול שעי"ז זוכין להתבוננות עצום בתורה שא"א לקבלו כי אם ע"י עשירות גדול וכו' ע"ש כל זה היטב:
וזה בחי' נדרים שהאדם יכול לאסור על עצמו דבר המותר או לחייב עצמו לעשו"ת דבר רשו"ת ע"י הנדר. נמצא שעל ידי הנדר האדם יכול לעדות לעצמו תורה מכל דבר שבעולם כגון לילך למקום פלוני אע"פ שאין בזה שום מצוה. אבל כשמקבל ע,ע בנדר או שבועה לילך לשם אזי מצוה וחיוב עליו מן התורה לילך לשם לקיים נדרו ושבועתו. וכן להיפך כשאוסר עליו דבר המותר על ידי נדר ושבועה שעושה לעצמו איסור חדש מדאורייתא ע"י נדרו אע"פ שזולת הנדר לא היה עליו שום איסור כלל. נמצא שע"י נדר ושבועה עושה האדם לעצמו תורה מכל הדגרים שבעולם. וזה בחי' סיפורי מעשיות של צדיקי אמת שעל ידם מעוררין מהשינה. דהיינו מה שיש בני אדם שישינים את ימיהם ע"י שנסתלק פניהם שהוא שכלם האמתי שזהו בחי' שינה. וא"א לעוררם ע"י התור' כי אם ע"י סיפורי מעשיות שמלבישין בהם הפנים של התור וכו' כ"ש שם. וזהו ענין נדרים שעל ידם עושי תורה מכל הדברים שבעולם כנ"ל. כי עיקר בחי' שינה הנ"ל שהוא הסתלקות הפנים שהוא השכל כנ"ל, נמשך ע"י שמתגבר הבלי העוה"ז שהוא עולם העשי' על התורה. כי התורה והעולם הם בבחי' גוף ונפש כי כל העולם הוא בבחינת גוף לגבי התורה שהוא הנפש והחיות של כל העולם, כי כמו שאין לגוף שום תנועה וחיות כי אם ע"י הנפש כמו כן אין להעולם שום קיום וחיות כ"א ע"י התור' שהיא עיקר החיות והקיום של כל העולם כמ"ש כי הוא חייך כוו'. וכמשתגברים הבלי העולם על התור' דהיינו שהאדם מתבטל ושוכח את התורה הקודשה ע"י הבלי עולם המעשה זהו בחי' שינה. כי כמו השינה בגשמיות שהוא ע"י כבידות הגוף שעי"ז מסתלק השכל בבחי' שינה, כמו כן ממש הוא בחי' שינה הנ"ל ע"י שמתגבר העולם על התורה וכנ"ל. וע"כ צריכין לעוררו ע"י סיפורי מעשיות. כי הצדיק האמת יודע התורה הנעלמ' בכל מעשה העולם מתחילה ועד סוף ויודע להלביש הפנים של התורה בכל מעשה העולם. ועי"ז דייקא הוא מעורר מהשינה שבא ע"י התגברות מעשה העוה"ז על עבודת התורה. כי הוא מגלה שגם בכל מעשה העוה"ז בכולם מלובש תורה נפלאה, ע"י שיכול לספר סיפורי מעשיות מעסקי העוה"ז ולהלביש בהם הפנים של התורה שעי"ז הוא מגלה שהתורה הקדושה מלובשת ונעלמת בכל מעשה העוה"ז ועי"ז מבטל השינ' מהעולם שבא ע"י התגברות מעשה העולם על עבודת התורה כנ"ל, מאחר שהוא מגלה שגם בכל מעשה העוה"ז מלובש תורה וכנ"ל:
אות ב
וזהו בעצמו בחינת נדרים שהם נמשכים. ממקום גבוה מאד כידוע מבחי' תורה הנעלמת, שעי"ז הוא יכול לעשו"ת תורה מכל הדברים שבעולם כנ"ל, שע"י זה מגלין שבכל הדבריםשל העולם נעלם תורה, שעי"ז יש לו כח על ידי הנדר לעשו"ת תורה מכל הדברים שבעולם. שזהו בעצמו בחי' סיפורי מעשיות שעי"ז מגלין שבכל הדברים שבעולם יש תורה וכנ"ל. נמצא שנדרים הם בבחי' סיפורי מעשיות של המדיקים שעל ידם מעוררין מהשינה. וזהו בחינת מה שע"י הנדרים מעוררין א"ע לקיים את התורה כשרז"ל שרי לי' לאינש למינדר לזרוזי נפשי' כמ"ש נשבעתי ואקימה לשמור משפטי צדקך היינו כנ"ל. כי הנדרים יש להם כח לעורר את האדם לייקם את התורה, כי הם בבחי' סיפורי מעשיות הנ"ל שעל ידם מעוררין מהשינה וזוכין לקיים את התורה וכנ"ל:
וזהו אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב וכו' אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה וכו'. כי נדר ושבועה מבטל השינה והתנומה כי הם בבחי' התעוררות השינה כנ"ל:
אות ג
וע"י התעוררו' השינה זוכין לפקידות עקרות כ"ש שם ע"ש. וע"כ חנה כשביקשה להיות נפקדת נדרה נדר כ"ש ותדר נדר ותתפלל על ה'. כי נדר הוא בבחי' סיפורי מעשיות הנ"ל שעי"ז מעוררין מהשינה שעי"ז זוכין לפקידות עקרות וכנ"ל:
אות ד
וזהו בחי' פסח. כי עיקר יציאת מצרים שכולל כל הגליות הוא ע"י בחינת התעוררות השינה הנ"ל שהוא על ידי סיפורי מעשיות וכו' כנ"ל. כי זה ידוע שהגלות הוא בחי' שינה והגאולה היא בחי' התעוררו' השינה כמ"ש בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וכו'. וע"כ נאמר בגלות עורה למה תישן ה' הקיצה וכו'. ובישועה וגאולה נאמר ויקץ כישן אד'. והתעוררו' השינה שהוא בחי' יציאת מצרים הוא ע"י סיפרוי מעשיות וכו'. וע"כ לא התחיל את התורה ממצות כי אם מבראשית, ומספר כמה מעשיות ומלביש בהם את התורה שהוא כל דברי התורה הקדושה מבראשיתעד החודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה. וזה שפרש"י לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם וכו' אלא כח מעשיו הגיד לעמו וכ' היינו בשביל לכבוש א"י שהוא עיקר בחינת התעוררות השינה בחי' יציאת מצרים שעיקרו הי' כדי לבוא לא"י כמ"ש ואתנו הוציא משם להביא אותנו אל הארץ וכו' שהוא בחי' בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים וכו'. כי שיבת ציון דהיינו לצאת מהגלות ולשוב לציון שהוא קדושת א"י זהו בחי' התעוררות השינה בחינת היינו כחולמים. כי אח"כ כשנתעוררין מהשינה ויוצאין מהגלות ושבין לא"י יודעין שכל הגלות הי' בחי' שינה וחלום. וזהו בחי' הנ"ל (לענין נדר באות א') אם אתן שנת לעיני וכו' עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב. כי עיקר שלימות הגאול' הוא רק כשנשלם בנין בהמ"ק. וע"כ בכל פעם שאנו מבקשין על הגאולה אנו מבקשין העיקר שיבנה בהמ"ק ב"ב כי זה עיקר שלימות הגאולה שהוא בחי' התעוררות השינה בחי' אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום לה' וכו' דהיינו בנין בית המקדש וכנ"ל כי כל זמן שלא נבנה ביהמ"ק נאמר כי לא באתם עד עתה אל המנוח' ואל הנחלה וכו' כי עיקר שלימות הגאול' הוא בנין בהמ"ק וכנ"ל:
אות ה
אבל יש שמעוררין מהשינה ע"י סיפורי מעשיות שהם בחינת בקרב שנים בחי' ע' שנים ע' פנים לתורה וכו'. אבל יש שנפלו מכל הע' פנים שצריכין לעוררם בסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בח'י שורש של כל הע' פנים לתורה הנמשכין מהם וכו'. וכל הגאולות שהם בחי' התעוררות השינה כולם הי' העיקר ע"י בחי' סיפורי מעשיות של בקרב שנים ומחמת זה הי' אחריהם חורבן. כי אע"פ שהצדיקים שעסקו בגאולה ובפרט משה רבינו שכולל כל הגאולות שכולם על ידו בודאי ידעו גם בחי' סיפויר מעשיות של שנים קדמוניות. אבל עדיין לא הגיע העת לעסוק בזה בשלימות אז בשעת יציאת מצרים כדי שתיהיה גאולה שלימה שאין אחריה גלות. כי אז עדיין היה קודם מתן תורה שעדיין לא התחיל להתגלות שום פנים מהתורה והיתה עדיין כל התורה בהסתר בהעלם גדול, על כן לא היה באפשר להמשיך ולהאיר מיד סיפויר מעשיות הגבוהים של שנים קדמוניות הנ"ל. עלכן היתה עיקר הגאולה ע"י בחי' סיפורי מעשיות של בקרב שנים שהם בחי' ע' פנים לתורה. ואח"כ כשיצאו מהגלות זכו עי"ז לקבל את התורה בשבועות. ואז נתגלו בחי' הע' פנים לתורה כמ"שפנים בפנים דבר ה' עמכם שזהו עיקר שלימות התעוררות השינה. כי בשעת הגלות שהוא בחי' שינה א"א לעורר ע"י התגלות התורה בעצמה וצריך להלביש התורה בסיפורי מעשיות, ועי"ז דייקא מעוררין מהשינ' ומוציאין מהגלות. ואח"כ כשיוצאין מהגלות מבחי' שינה אז מגלין התורה שהיתה מלובשת בהסיפורי מעשיות שזהו בחי', מתן תורה אחר יציאת מצרים אחר שסיפר כל המעשיות הקדושים מבראשית עד מתן תורה וכנ"ל. אבל עיקר כל המעשיות והתגלות התורה על יםד היה העיקר מבחי' בקרב שנים הנ"ל. אע"פ שנעלם ומרומז בהם גם סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם שורש הכל שורש כל הע' פנים כנ"ל, אעפ"כ עיקר הגאול' והתעוררות השינה הי' ע"י בחי' בקרב שנים הנ"ל. כי קודם מתן תורה א"א להתחיל מסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות הנ"ל. וע"כ היה אחר כך כמה גליות עד שבאנו לגלות הארוך המר הזה ועיקר הגלות נמשך ע"י הנפשו"ת שנפלו ע"י תאוותיהם לבחי' שינה גדול' שנפלו מכל הע' פנים לתורה שא"א לעוררם כי אם ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות. ובשביל זה מיאן בשליחותו מיאן בשליחותו ואמר שלח נא ביד תשלח כי דע שא"א לגמור הגאולה בשלימות אז. וזה בחי' אקי' אשר אקי', אקי' דא אנא זמין למיהוי, זה בחינת סיפורי מעשיות הנ"ל שבהם מלובש ונעלם התורה וע"כ הוא בחי' אקי' שהוא בחי' העלם ועיבור כמובא בכתבי האריז"ל כי שם עדייןלא נתגלה התורה שהוא שמא דקוב"ה בחי' שם הוי' ב"ה רק הוא עדיין בבחי' אקי' אנא זמין למיהוי, שעתיד להתגלו' כשיתגלו סתיר התור' המלובשים בסיפורי מעשיות הכתובים בתורה ובכל דברי רז"ל. וזהו ב' פעמים אקי' בחינת אקי' אשר אקי' א' זה בחי' סיפויר מעשיות של בקרב שנים. ואקי' ב' זה בחי' סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שעי"ז תהיה הגאולה השלימה שאנו מצפין אליה. וזהו אקי' עמהם בצרה זו אשר אקי' עמהם בשיעבוד מלכיות לגואלם משם. כי עיקר הקיום בגלות זה ועיקר' התקוה לצאת מהגלות הוא ע"י בחי' סיפורי מעשיות הגבוהים הנ"ל שהם בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות וכנ"ל:
אות ו
וזה בחי' מצות סיפור יציאת מצרים בחי' כל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח. כי עיקר הסיפור הוא להזכיר נפלאות ה' וחסדיו העצומים שהוציאנו ממצרים באותו נוראות שעי"ז אנו מקווים ומחכים שגם עתה יעשה עמנו נפלאות ויוציאנו מגלות הארוך הזה בבחי' כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות וכמבוא מזה. כי ע"י ריבוי הסיפור מיצי"מ שהוא בחי' התגלות התורה ע"י סיפורי מעשיות של בקרב שנים עי"ז יכולים להמשיך עלינו הארה מבחי' סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות הנ"ל. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שא"א לעורר מהשינה כי אם כשמתעוררין תחילה מעצמו כי צריך שיהיה אתערותא דלתתא וכו' ועיקר אריכת הגלות הוא רק מחמת זה. כי בודאי הצדיקי אמת שבכל דור הי' להם כח לעוררינו משנתינו ולהוציאנו מהגלות בעוצם כחם הנפלא. אך עיקר המניע' היא מצדינו מחמת שאין אנו מתעוררים כראוי כלל, שעי"ז א"א להצדיקים לעוררינו הם בעצמם בבחינת אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ כמובא. ובענין זה יש נפלאות גדולות ונוראות נפלאות תמים דעים. וזה כל ענין הנסיע' לצדיקים בשביל האמת כדי להתקרב להש"י. והכל כפי כוונת הלב באמת כי הש"י יודע האמת מה כוונתו בנסיעתו אם בשביל ממון וכבוד ונצחון וכיוצא, אם בשביל האמת להש"י כדי שיתעורר משינתו העצומה ולשוב להש"י. ומי שמכוין בשביל האמת זהו בחינת אתעוררות קטן כזה אעפ"כ הש"י מרחם עליו ומקרבו לצדיקי אמת כזה, שיש לו כח לעוררו ע"י סיפורי מעשיות הגבוהים הנ"ל וכמבואר שם מזה בהתורההנ"ל. וע"כ לא היה אפשר בעת יצי"מ לעוררם ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות כי אז היה קודם מתן תורה לגמרי ולא היה אתערותא דלתתא. רק הש"י ברחמיו ונפלאותיו סיבב שיהיה להם איזה התעוררות מעט ע"י המצות שמסר להם דם פסח ודם מילה. ועי"ז היו יכולין לעוררם ולגואלם כמ"ש היה ר' מתיא ב"ח אומר וכו' כמובא בפרש"י. כי בענין האתערותא דלתתא הוא נפלאות חסדיו כי באמת הכל מאתו ית' ואעפ"כ לפטור בלא כלום א"א ובהכרח שיהיה איזה התעוררות מלמטה וכנ"ל. וע"כ אז קודם מתן תורה לא הי' מספיק ההתעוררות שלמטה כי אם לעוררם ע"י סיפורי מעשיות בקרב שנים, וגם זההיה בחסד נפלא כי לא היו כדאי להגאל כמובא. אבל עכשיו שכבר זכינו לקבלת התורה וכל ישראל אפי' פושעי ישראל מקיימין כמה מצות כשרז"ל, ע"כ יש כח בהצדיקים לעסוק עמנו לעוררינו בסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות הנ"ל. וזה בחי' מצות סיפור יצי"מ שעי"ז אנו ממשיכין עלינו חסדיו המרובים שנזכה שיעוררנינו עתה בסיפורי מעשיו' הגבוהים הנ"ל. כי אנו מספרין ביצי"מ וזוכרין חסדיו שעשה עמנו והוציאנו ממצרים ע"י התעוררות מעט דמעט כנ"ל. כן יגדיל חסדו עמנו עתה שיהיו נחשבים מעט המצות שאנו מקיימין עתה להעתוררות מלמטה, ועי"ז יעוררינו משינתינו ע"י סיפרי מעשיות הב' הגבוהים הנ"ל. וזה כל המרבה לספר ביצי"מ, שירב לספר עד שיבוא על ידם לעורר רחמי הש"י שיאיר עלינו התעוררות מסיפורי מעשיות הגבוהים הנ"ל שםה מלובשים ונעלמים בסיפור יצי"מ בהעלם גדול כי באמת הם שורש הכל כנ"ל. עד שיזכה עי"ז להרגיש נפלאות ה' וחסדיו עתה גם עתה שעוסק לעוררינו משינתינו ע"י סיפורי מעשיות הגבוהים של שנים קדמוניות. הרי זה משובח, ואיתא בכתבי' הרי זה משובח בחסדים. בחסדים ודאי בחי' ורב חסד שהם בחי' סיפויר מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' ורב חסד שעי"ז יש תקוה לכל וכנ"ל:
אות ז
כי עיקר הסיפור מיציא' מצרים ומכל הנסים והנפלאות שהש"י עושה עמנו בכל דור ודור ובכל שנה ושנה ובכל אדם ואדם בכלל ובפרט שהוא מצוה גדולה כמ"ש שיחו בכל נפלאותיו, הלכ הוא בשביל להתעורר עי"ז לשוב להש"י ע"י שאנו רואין ריבוי חסדיו ונפלאותיו שהוא מסבב עמנו לטובתינו כדי לזכותינו לחיים נצחיים להכיר אותו ית' וע"כ ראוי לנו להתעורר באמת להתקרב אליו ית'. וע"כ צריכין להרבות לספר בהם בבחי' כל המרבה לספר ביצי"מ וכו'. עד שנזכה לעורר ריבוי רחמיו וחסדיו עי"ז עד שיעורר אותנו בשלימות ע"י סיפויר מעשיות הגבוהים הנ"ל שהם בחי' ורב חסד:
אות ח
וזהו גדולים מעשי ה' וכו' בחי' סיפורי מעשיות הנ"ל, הוד והדר פעלו בחי' ה' פעלך הנ"ל שמרמז ג"כ על סיפורי מעשיות הנ"ל. וזהו זכר עשה לנפלאותיו חנון ורחום ה' כי הוא מריבוי רחמיו וחנינותיו ית' שעשה זכר לנפלאותיו וקבע לנו חג הפסח הק' וכל הימים טובים לזכור בהם חסדיו יתברך ולספר מעשי ה' ונוראותיו כדי שעי"ז נזכה גם עתה להתעורר משנתינו וכו' ועי"ז זוכין לכל הבחי' הנאמרים בתורה הנ"ל עד שזוכין לעשירות גדול וכו' ע"ש. וזהו טרף נתן ליריאיו בחינת פרנסה ועשירו' וכנ"ל. וזהו יזכור לעולם בריתו בחי' תיקון הברית שעי"ז זוכין לעשירות הנ"ל וזהו כח מעשיו הגיד לעמו שהוא בחי' כל התורה מבראשית עד מתן תורה שהוא בשביל לתת להם נחלת גוים דהיינו א"י שהיא עיקר שלימת הגאולה עיקר התעוררות השינה הנ"ל. וזהו שמבאר והולך הכל בענין זה,מעשה ידיו אמת ומשפט כי מעשה ידיו שהם המעשיות הנ"ל הכל באמת ובמשפט. כי אע"פ שהכל בחסד אעפ"כ הש"י אוהב אמת ומשפט. וע"כ אין אדם זוכה אליהם כי אם ע"י איה התעוררות מלמט' כנ"ל. כי זה ידוע שמה שצריכין התעוררות מלמטה הוא מצד המשפט כדי שיוכל לקבל שכרו באמת ובמשפט. וזהו סמוכים לעד לעולם עשויים באמת ויש, כי כל התורה והמעשיות שהתורה מלובש ונעלם בהם הכל נסמך זה לזה בסמך אמת וחזק באופן שיהי' בחירה לכל מי שיחפוץ לחוס על נפשו באמת לאמתו, יוכל להתעורר על ידם באמת ואם לאו לאו והשומע ישמע והחדל יחדל כ"ש שםעל מארז"ל אנא עלמא בחרובא אישתכח וכו' ע"ש. וזהו פדות שלח לעמו כי הפדות והגאולה השלימה שהוא בחי' התעוררות השינה תלוי בזה כנ"ל. וזהו ראשית חכמה יראת ה' כי ע"י סיפורי מעשיות הנ"ל זוכין ליראה כמ"ש שם. וזהו שכל טוב לכל עושיהם, שכל טוב זה בחי' התבוננות המובא שם שזוכין ע"י עשירות דקדושה שהוא בחינת עשי' בחי' וברכך בכל אשר תעשה בחי' ומעשה ידינו כוננה עלינו שברכם שתשר' ברכה במעשה ידיהם. וזהו שכל טוב לכל עושיהם, עושיהם זה בחי' עשירות דקדושה הנ,ל שעי"ז זוכין לשכל טוב בחי' התבוננות הנ"ל. ואז תהלתו עומדת לעד כיעי"זתהי' גאולה שלימה שאין אחריה גלות שע"י זה הכל יודו ויהללו אותו ית' לעד ולנצח אמן:
אות ט
וזהו חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, כיאם מסטרא דזהב כ"ש ב כוונת פסח בפע,ח ע"ש. כסף זה בחי' עשירות שזוכין ע"י סיפורי מעשיות של בקרב שנים שהם בחי' ע' פנים שהם בחי' ז' ימי הבנין שמתחילין מחסד בחי' כסף וכ"א כלול מעשר הם ע'. אבל זהב הוא בבחי' בינהשהואב חי' שורש כל הע' פנים בחי' סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם מבינה ולמעלה. ועיקר הגאולה ממצרים ומכל הגליות הכל משם כי מסטרא דיובלא נפקו. אך גאולה הראשונה ממצרים היה שם רק איזה הארה בעלמא מבחי' סיפורי מעשיות הגבוהים הנ"ל שהם בחי' זהב. אבל לעתיד תהיה עיקר הגאולה משם ועל כן נזכה אז לעשירות עצום מאד כפלי כפלים מהעשירות שזכו ביצי"מ כמבואר בכמה פסוקים. כי העשירות של יצי"מ בחי' הרכוש גדול הכל נחשב כמו כסף לגבי זהב כנגד העשירות לש הגאולה האחרונה. כי אז נזכה לכל הון דעלמא כדי לקבל על ידי זה ההתבוננות הנ"ל:
וזה בחי' תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף שנאמר על ביזת הים שהי' בשביעי של פסח ואז אחר כך הותר החמץ. כי בגמר הגאולה של מצרים שהוא בשעת קריעת ים סוף אז נמשך עליהם בחי' הארה יתירה מבחינת סיפורי מעשיות הגבוהים הנ"ל שמשם העשירות גדול ביותר בבחי' חשיבות זהב על הכסף.וזה מחמת שכבר היה התעוררות יותר ע"י שכבר יצאו והתחילו בחי' ימי הסיפירה שהם עיקר בחי' אתעררותא דלתתא שמעוררין עצמן לקבלת התורה. וע"כ נקרא ביזת הים כנגד הרכוש של יציאת מצרים בבחי' תורי זהב וכו'. אבל עיקר זה הענין בשלימות יהי' נגמר רק בסוף הגאולה האחרונה שיתקיים עי"ז תחת הנחשת אביא זהב וכו'. וזה בחי' היתר החמץ אחר ז' של פסח שנמשך מבחי' שתי הלחם של שבועות שנאמר בהם חמץ תאפנ' שמרמזים על גאולה האחרונה וכמובאמזה במ"א. כי בשבועות שכבר זכינו לקבלת התורה שנתגלו הע' פנים לתורה שהיו נעלמים בבחי' הסיפויר מעשיות של בקרב שנים על כן עתהנ יש בחי' אתערותא דלתתא יותר ויכולים להמשיךיותר הארה מסיפורי מעשיות הגבוהים הנ"ל שעל ידם תהי' הגאול' האחרונה שאז יתקיים כי לא בחפזון תצאו שמחמת זה שתי הלחם הם מחמץ. כי עיקר איסור חמץ הוא מחמת החפזון כמבואר בתורה כ"ש ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצות כי לא חמץ כי גורשו ממצרים וכו'. אבל בבחי' גאולה האחרונ' נאמר כי לא בחפזון תצאו. וע"כ בשבועות שנמשך הארה משם נאמר חמץ תאפנה וכו' ומשם היתר החמץ אחר ז' של ספח וכנ"ל. ומחמת זה מיאן משה בשליחותו מחמת שידע שיחטאו אחר כך ויהי' נחרב הביהמ"ק פעמים. כי ידע שבהכרח לגמור הגאולה ע"י בחי' ורב חסד הנ"ל שהם בחי' סיפורי מעשיות הגבוהים של שנים קדמוניות. אבל הש"י הכריחו לילך כי א"א להתחיל מהם וכנ"ל. כי צריכין תחילה לקבל התורה ע"י מעט ההתעוררות שהיה להם אז. ואח"כ ע"י התורה יזכו להתעוררות יותר ואע"פ שיחטאו כמ ושיחטאו אח"כ יש תקוה אח"כ. כי מאחר שכבר נמצאת התורה בעולם ואפי' פושעי ישראל מלאים מצות כרמון ומכ"ש הכשרים והצדיקים. ע"כ יוכלו גדולי הצדיקים להמשיך בחינת סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בחי' הדרת פנים שעי"ז יעוררו מהשינה כל הנופלים שבעולם עד שתהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות וכנ"ל:
אות י
כל העשירות של כל העולם נמשך רק מהצדיק שרק הוא זוכה לעשירו' אמתי שעל ידו משיג התבוננות נפלא. על כן כל העשירות של כל העולם מגיע רק לו לבדו. וזה בחי' יוסף הצדיק שזכה לעשירות עצום מאד לכל הון דעלמא כ"ש וילקט יוסף את כל הכסף וכו'. כי יוסף הצדיק זכה להשיג לספר סיפורי מעשיות הנ"ל שהם בחי' החלומות שסיפר שהם בחי' סיפורי מעשיות מזה העולם כמ"ש והנה אנחנומאלמים אלומים בתוך השדה וכו'. גם זכה לספר סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שזה בחי' סיפור החלום הב' שהוא והנה השמש והירח אחד עשר כוכבים משתחיום לי. כי כל הזמן של כלהאדם שבזה העולם הכל נמשך ע"י השמש והירח והכובים שעל ידם נחשב הזמן. ומאחר שהוא זכה לספר שהשמש והריח וכו' משתחוי אליו, זהו בחי' שכל הזמן בטל אליו כי הוא למעלה מהזמן. כי הוא יודע סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות שהם בבחי' למעלה מהזמן. גם זכה יוסף לדעת כל מה שמלובש ונעלם בסיפורי המעשיו' שהעולם מספרין (כ"ש בהקדמת הסיפורי מעשיות בשם הבעש"ט ז"ל שבכל המעשיות של העולם יש בהם דברים גנוזים ע"ש). וזהו בחי' מה שידע יוסף לפתור החלומות של פרעה ושל שר המשקים והאופים. כי כל החלומו' שסיפרו הם בחי' סיפורי מעשיות כי החלום הי' סיפור מעשה שראה שבע פרות טובות וז' רעות וכו' וכן כולםף. ויוסף ידע הסוד כל מה שנעלם ומלובש בהם. ועל כן ראו אלו המעשיות בחלום כי המעשיות באו רק בשביל התעוררות השינה על כן נתגלו להם בחלום בשינה. וזה שהתפלא פרעה ואמר ליוסף כשפתר לו חלומו, אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך, אתה תהי' על ביתי ועל פיך ישק כל עמי וכו'. היינו שאמר לו מאחר שאתה משיג כל זה נמצא שזכית לעורר מהשינה על ידי סיפורי מעשיות שעי"ז זוכין לעשירות גדול שעי"ז זוכין להתבוננות גדול כנ"ל. וע"כ בודאי אין נבון וחכם כמוך ואתה צריך עשירות מופלג, ע"כ אתה תהי' על ביתי וכו' ואני מוסר לך כל העשירות שלי. כי לך מגיע כל העשירות בשביל ההתבוננות כי אין נבון וחכם כמוך וכנ"ל: