אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב › מזוזה ד

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · מזוזה ד

מזוזה ג

אות ב

א) ע"פ מ"ש בסוף ספר ליקוטי מוהר"ן הנדפס אצל המעשיות בדף ט"ו ראוי לאדם להרגיל את עצמו להיות בעולם הבא וכו'. עיין שם מענין הש"י עולמות שהם שעשוע עוה"ב שהאדם צלריך להזכיר א"ע בהם כדי להמשיך ולהשמיט א"ע מתאות עוה"ז והבליו ואלו הש"י עולמות שהם שעשוע עוה"ב שהאדם צריך להזכיר א"ע בהם כדי להמשיך ולהשמיט א"י מתאות עוה"ז והבליו ואלו הש"י עולמות נבנין ממחלוקת דהיינו ע"י שהצדיק דן את הכל לכף זכות אפלו החולקים עליו ועושה שלום בין המחלוקת שהוא בחי' חילוקי אבנים וכו'. ובונה מהם בתים בבחי' שלום בית. ומהבתים נעשין עולם עד שנעשין ש"י עולמות בחי' להנחיל אוהבי י"ש ע"ש כל זה היטב:

ועתה מובן סמיכות המשנה היטב. אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות וכו'. ארשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום כי היינו הך. כי הש"י עולמות של כל צדיק נעשין מבחי' שלום דהיינו ע"י שמכריע ודן הכל לכף זכות ועושה שלום בי ןהמחלוקת כנ"ל. וע"כ סמך התנא שני המאמרים אלו זהלזה מענין הש"י עולמות ומענין מעלת השלום כי הם בחי' אחת כי הש"י עולמות נעשין מהשלום וההכרעה שבין המחלוקת כנ"ל:

אות ג

וזה בחי' מזוזה שקובעין בפתח הבית כדי לזכור א"ע בהעוה"ב שלא לשכוח את הש"י כי זהעיקר מצות מזוזה כדי לזכרו בהש"י כ"ש שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, שזה עיקר בחי' זכרון עוה"ב. כי עיקר העוה"ב הואשאז יכירו וידעו את אחדותו יתב' כ"ש ביום ההוא יהי' ה' אחד וכו'. וכתיב כי כולם ידעו אותי כוו' שזה עיקר שעשוע עוה"ב וכ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א (בלק"ת סי' ב') וזכרון זה לזכור בהש"י שהוא זכרון העוה"ב צריכין ליזהר לשומרו ביותר כשבונין בית כי זה שבונה בית הוא כאלו שוכח ח"ו בעוה"ב ועושה לעצמו קביעות דירה בזההעולם הכלה ועובר כי בודאי אם יעמיק מחשבתו באמת בקביעות חיי עוה"ב. ובמהירות פריחת העוה"ז העוברכצל עובר וכענן כלה וכו' בודאי אין שגעון גדול מזה כשרוצה לבנות לעצמו בית על רגע קלה כזאת אשר מוכן לעבור מכאן בלי ספק חיש קל מהרה. וע"כ באמת צוה יהונדב בן רכב לבניו שישבו באוהלים ולא יבנו בתים וכו' כי מי שבונה ביתו בלא דעת ושוכח בהעוה"ב הוא בודא יגרוע ממשוגע. וע"ז נאמר הוי בונהביתו בלא צדק ועליותיו וכו' האומר אבנה לי בית מדות וכו' וכתיב בנה כעש ביתו וכו' וכתיב הבונים חרבות למו ובתיחם יתעתדו לגלים כוו' וכן הרבה. עלכן בכניסת הבית צריכן ליזהר מאד לזכור תיכף בהעוה"ב ששם עיקר הבית ושם עיקרהקביעות. ומה שבונה לו בית בזה העולם הוא ג"כ רק בשביל העוה"ב כדי שיוכל לעבוד בביתו את הש"י בעסק תורה ותפלה וכנסת אורחים וכבוד שבת וכו'. כי צריך כ"א לכווין בבנין ביתו שהיי' ביתו בית תורהבית תפילה בית וועד לכחמים בית פתוח לרווחה ויהיו עניים בני ביתו ואז ביתו בית ה'. וע"ז נאמר בחכמה יבנה בית וכו' ואז בודאי מצוה גדולה שיבנה בית לשם ה'. וע"כ צריכן לקבוע מזוזה כדי לזכור תיכף בכניסת הבית ביחוד הש"י שזה ובחי' זכרון העוה"ב ואז דייקא הבית ראוי להבנות ולהתקיים כי אינו שוכח ח"ו בהעוה"ב ועושה לעצמו קביעות בית בעוה"ז העובר ח"ו רק אדרבא הוא בונה ביתו בשביל זכרון העוה"ב דייקא שהוא יחוד שמו יתב' וכנ"ל. ואזי ביתו נבנה ע"י הצדיקים המקיימין את העולם שהם עוסקין לבנות בתים הרבה דג שנעשין מהם ש"י עולמות שהם בונין אלו הבתים של הש, יעולמות ממחלוקת היינו מהשלום שעושה בין המחלוקת בבחי' שלום בי תוכו' כנ,לף. ומשם נבנה ביתו כי עיק בנין הבית בשביל שלום כי בחוץ הוא בחי' מחלוקת כיכל אחד נחלק לעצמו כי הם מפוזרים ומפורדים ואינם מקובצים יחד. אבל בבית שם הקיבוץ והאסיפה יחד בבחי' שלום ואחדות בחי' שלום בית:

אות ד

וזה בחי' שם שד"י שבמזוזה. אותיות ש"י. ד': ש"י הם בחי' הש" יעולמות שהם שעשוע עוה"ב שצכירין שמשם יהי' בנין הבית כנ"ל. ד' היא בחי' ד' דאחד שהוא בחי' שלום ואחדות שנעשה מהמחלוקת שהוא ג"כ בחי' ד' בחי' ד' רוחות בחי' כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם. ומשם בנין הש"י עולמות ע"י שעושין שלום ואחדות בין המחלוקת וכוללין ומיחדין כל הד' רוחות בבחי' ד' דאחד שמאמינין שכל הד' רוחות העולם וכל החילוקי דעות שבהם כולם שבים א למקום אחד למקור אדחותו יתב' שהוא בחי' ד' דאחד כי המחלוקת הוא בחי' ד' רוחות העולם שכל אחד נמשך לצדו זה לימין וזה לשמאל זה למזרח וכו'. ובאמת שורש המחלוקת הוא כולו אחדות. כי שורש כל המחלוקת בקדושה הוא מחלוקת התנאים והאמוראים שזה אוסר וזה תיר וכו' כ" אדמו"ר ז"ל במ"א. ושור מחלוקת התנאים והצדיקים נמשך מבחי' תחילת הצמצום של חלל הפנוי שא"א להשיגו. כמבואר כ"ז היוב בהתורה בא אל פרעה (בסי' ס"ד) ע"ש היטב. מבואר שם שהמחלוקת שבין הצדקיים הוא בחי' חלל הפנוי כיאור נשמתם הקדושה של הצדיקים הוא בחי' אור הא"ס ב"V. וכל מה שהצדיקים מדברים הם בוראים עולמות כי הם שותפים להקב"ה במעשה בראשית.כ"ש מה אנא עבדי שמיא וארעא וכו'.ואם היו כל הצדקים אחד הי' האור א"ס ולא הי' מקום לבריאת העולם. ע"כ בהכרח שיומשך כ"א ואחד לצדו שזהו בחי' מחלוקת שיש ביניהם חילוקי דעות וכ"א נמשך לצדו שזהו בחי' המשכת האור א"ס לצדדין ועי"ז נעשהבחי' חלל הפנוי ואז יש מקום להבריאה דהיינו בריאת העולמות שבוראין הצדקים בכל דור כנ"ל. וזהבחי' כל ימי גדלתי בין החכמים וכו'ע"ש היוב. וזה המחלוקת הקדוש שבין הצדקים הוא באמת שלום ושלוה בחי' אלו ואלו דא"ח אותיות אח"ד כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א. כי באמת כולו אחד רק שא"א להשיג זאת בשכל אנושי בשום אופן כי בחי' חלל הפנוי א"א להשיג כ"ש שם ע"ש. אבל כשמשתלשל מזההמחלוקת למטה נופל לפעמים ונעשה מחלוקת גמור ח"ו. והצדיק שמטה כלי חסד ודן את הכל לכ"ז ועושה שלום בין המחלוקת ובונה מהם ש"י עולמות כנ"ל. זה הצדיק מעלה כל המחלוקת שבעולם לשרשו לבחי' המחלוקת של החלל הפנוי שהוא באמת כולו אחד כנ"ל. וז"ש שם שהוא דן אותם לכ"ז שכוונתם לש"ש. כי לא הי' העולם יכול לסבול אור של הצדיק שאורו גדול מאד להעולם לסובלו היינו כנ"ל שבהכרח שיהי' קצ תמחלוקת וחילוקי דעות בין החכמים כי אם לאו לא הי' יכולםט לקבל אורא הצדיק שגדול מאד מאד וא"א להעולם לסובלו והי' בבחי' א"ס. אבל ע"י המחלוקת נמשך האור לצדדין ואז ישד מקום לבריאה וכו' כנ"ל. ועי"ז שהצדיק דן את הכל לכ"ז ומעלה כל המחלוקת לשרשו לבחי' המחלוקת של חלל הפנוי ויודע ומאמין שבאמת זה המלוקת כולו אחד כנ"ל. ועי"ז, עושה שלום בין כל המלוקת עי"ז הוא בונה הש"י עולמות שהם שעשוע עוה"ב. כי עיקר הש"י עולמות שהם קיבול השכר של הצדיקים בעוה"ב הם בי' השגות אלקות שישיגו אלקותו ואחדותו יתב' בהשגות נפלאות כאלה שמהם יהיו נבנין בחי' בתים והיכלות ברוחניות עליון שהם בחי' ש"י עולמות אשרי הזוכין להם וכל ההשגות א"א להשיג כ"א ע"י הצמצום של חלל הפנוי כיאם לא הי' הצמצום הי' הכל א"ס ולא הי' מקום לבריאה ולא הי' שייך קיבול שכר ולא הי' שום השגה ודייעה להצדיקים ממנו יתב' כי שם בבחי' הצמצום הנ"ל שם עיקר שורש הבחירה כי עיקר יניקת הידיםנ שמהם נייקת כל היצה"ר הוא משם כידוע. ומי שזוכה לשבר את היצר הרע וממתיק את שורש הידינם זוכה להפוך הצמצום לחסד נפלא שזוכה ע"י הצמצום הזה דיקא להשיג כל ההשגות שא"א להשיגם כ"א ע"י שיש צמצומים כידוע. ואז בונה עי"ז דייקא כל ההיכלות והבתים אשר עליהם נאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך וכו' בחי' אחת שאלתי וכו' שבתי בבית ה' וכו' לחזות בנועם ה' וכו' בחי' מה ידיות משכנותיך ה' צבאות וכו'. והוא מרבה לבנות בתים והיכלות וחצירות ופלטין קדושים ונוראים כאלו עד שבונה ש"י עולמות כנ"ל. ועתה מובן היטב מ"ש שם שהש"י עולמות נבנין ממחלוקת כי דייקא ע"י שיש מחלקות שזה נמשך בשרש ומחלל הפנוי והוא מעלה כל המחלוקת לשם וכולל הכל בתכלית האחדות והשלום ע"י שהוא דן את הכל לכ"ז. עי"ז הוא בונה בודאי ש"י עולמות שהם קיבול ההשכר של עוה"ב שהם ההיכלות והבתים של השגות אלקותו יתב' כנ"ל. כי עיקר בנינים ע"י הצמצום הנ"ל דייקא שהוא שורש המחלוקת שזכה להמתיק ולהעלותהכל לשרשו וכנ"ל. וכן מבואר שם בהתורה בא אל פרעה והשגת בחי' הצמצום של חלל הפנוי זהו בעצמו קיבול השכר של הצדיקים לע"ל כ"ש שם ע"ש. היינו כנ"ל. כי הצדקיים יזכו לעתיד להשיג סוד הצמצום הזה. ואזי היי' נעשה להם מהצמצום הזה כל ההיכלות והבתים שלהם בחי' ש"י עולמות שהוא קיבול השכר שלהם לעתיד אשרי להם. וכ"ז מרומז בשם שד"י שמרמז על קיבול השכר. כ"ש באברהם אני אל שד' התהלך לפני והי' תמים. ופרש"י אני הוא שיש די באלקותי לכל ברי' לפיכך התהלך לפני ואהי' לך לאלו"ק ולפטרון וכו'. וזהו בחי' שיש די. ד"י דייקא. כי די הוא בחי' הצמצום כמבואר בהתורה תקעו ב' בלק"ת (בסי' ה') ע"ש. כי עיקר קיבול השכר הוא דייקא ע"י שיש די צמצום בהמוח בהשגות אלקותו כל אחד כפי ערכו כנ"ל. וזהו בעצמו בחי' אותיית שד"י ש"י ד'. ש"י בחי' הש"י עולמות. ד' הוא בחי' ד' דאחד שממתיק ומייחד וכולל באמחד כל הד' רוחות שהם בחי' המחלוקת של תחילת הצמצום שצריכין להמתיקו ע"י אמונת היחוד שמאמינין שכל הד' רוחות וכל הצמצומים וכל המחלוקת וחילוקי דעות הנמשך מהם הכל נמשך מהאחד יחיד ומיוחד ית"ש. ועי"ז בעצמו נבנין הש"י אעולמות שהם בחי' עוה"ב כנ"ל וזה אותיות שד"י כנ"ל. וע"כ כותבין שם זה במזוזה כי זה עיקר תיקון הבית ע"י המזוזה שיהי' בבחי' שלום בית שיהי' בבחי' הבתים של הש"י עולמות כנ"ל:

אות ה

וזה בחי' שמע והי' אם שמוע שהם קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות כי מב' בחי' אלו נבנין הש"י עולמות כיעיקר בנין הש"י עולמות הם מאור השכל והצמצום שע"י ב' בחי' אלו דייקא כשמתייחדים יחד בתכלית האחדות על ידם כל ההשגות שהם בחי' ש"י עולמות כנ"ל. וזה בחי' שמע והי' אם שמוע כי שמע הוא קבלתיחודו ית' שמאמינין בו ית' שהוא אחד יחיד ומיוחד וכל הפרשה של שמע נאמרה בלשון יחיד שמרמז על עצם אור השכל האמת שהוא כולו אחד אבל והי' אם שמע נאמרה בלשון רבים. זה מרמז על הצמצומים של השכל ששם מתחיל בחי' חילוקי דיעות כי כ"א מקבל השכל של השגת אלקותו ית' כפום מה דמשער בלבי'. וזהו והי' אם שמע תשמעו וכו' שמע זה בחי' עצם השכל בחי' שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד שזה בחי' שורש עצם השכל. תשמעו לשון רבים היינו שתשמעו ותקבלו אור השכל האמת הזה כ"א כפי צמצומיו שבדעתו כפום מה דמעשר בלבי' וכן הולך כל סדר הפרשה הזאת בלשון רבים להאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם וכו'. וע"כ בפרשה זאת דייקא הוא מזהיר השמרו לכם פן יתפתה לבבכם אחר הע"ז שהוא בחי' מחלוקת בחי' חלק לבם וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה תמה אני אם לא יהי' הבית הזה ע"ז מחמת שהי' שם מחלוקת כמובא זה בדברי אדמו"ר ז"ל (בסי' ר"ן"א). כי כשבא השכל לתוך הצצמומים שאז בהכרח שיתחלק לארבע רוחות שישיג כ"א כפום מה דמשער בלבי' שמזה נמשך שורש המחלוקת. ע"כ שם צריכין ליזהר מאד ממחלוקת גמור ח"ו שהוא בחי' ע"ז וזה ושמתם את דברי אלה על לבבכם וכו' שתשימו דברי אלה שאני מזהיר אתכם על אמונת יחודו ית' וקבלת מצוותיו תשימו על לבבכם שכ"א כפי השיעור שבלבו יקבל דברי אלה. היינו אע"פ שעשיעור שבלב כ"א משונה ומחולק מחבירו אעפ"כ אל תסורו ח"ו עי"ז לצד אחר חלילה לצד מחלוקת גמור וע"ז ח"ו רק תקבלו ותשימו דברי אלה על לבבכם דהיינו לחזור תמיד למקור האחדות לידע ולהאמין שכל השינוי דעות וכל המחלוקת וכל הצמצומים כולם שבים אל מקום אחד כי הכל נמשך ממנו ית' וכנ"ל:

וע"כ לענין קביעות המזוזה סיימם בלשון יחיד כ"ש וכתבם על מזוזות ביתך וכו'. כי בית הוא כנופיא דכולא כי זה עיקר תיקון הבית ע"י המזוזה שעי"ז הבית בבחי' שלום בית בחי' קיבוץ ואסיפת כל הדיעו תהמחולקות יחד שכולם יוכללו בבחי' אחדות ושלום וכנ"ל. וזה בחי' יהי ביתך בית וועד לחכמים בית וועד זה בחי' מה שהחכמים מתקבצין ומתאספין לאיזה בית בשביל לעיין בתיקון המדינה וכיוצא שהדרך שכ"א אומר דעתו כפי שכלו ואח"כ מכריעין בין דיעות כולם ומתקנים תקנות שזה עיקר שם בית הוועד ובבחי' זאת צריך שיהי' בית כ"א מישראל שיהי' ביתו בית וועד לחכמים דהיינו שבביתו יהי' נמשך השלום בין החכמים החולקים בדעתם שהכל בשביל תיקון העולם לנצח ובבחי' זאת יהי' בנין ביתו שהוא בחי' ההכרעה והשלום בין המחלוקת שנמשך שרשו מחלל הפנוי ע"י שמאמינין שבאמת הכל אחד וכנ"ל:

אות ו

וזהו למען ירבו מיכם וגו' על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם כימי השמים על הארץ. כי פסוק זה עיקרו מדבר על שכר עוה"ב כשרז"ל לתת לכם אין כתיב אלא לתת להם מכאן לתחיית המתים מן התורה. וזה על האדמה הוא אדמת קודש ארץ החיים וזהו כימי השמים על הארץ זה בחי' הש"י עולמות שזוכין הצדיקים לע"ל שהם נבנין ונעשין ע"י השכל והצמצום שהם בחי' שמים וארץ. שמים הוא בחי' השכל וארץ בחי' הצמצום כמובן במ"א ומשניהם יחד דייקא נבנה כל עולם ועולם מהש"י עולמות כי מבחי' אחת לבד א"א שיהי' נבנה עולם רק משניהם יחד משמים וארץ מבחי' שכל וצמצום נבנה עולם עד שנעשין ש"י עולמות שהם קיבול השכר לצדייקם לע"ל וזה הפסוק הוא הסיום של ב' הפרשיות שבמזוזה כי עיקר בחי' מזוזה הוא להמשיך ולזכור בחי' עוה"ב בחי' הש"י עולמות שהם בחי' שמים וארץ כנ"ל:

אות ז

וזה בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, בראשית ראש בית כ" בתיק"ז ראש הוא בחי' השכל שבראש. בית הם בחי' מחיצות בחי' הצמצומים ומשני בחי' אלו ברא אלקים את השמים ואת הארץ שהם כלליות כל העולמות שכולם כלולים בבחי' שמים וארץ בחי' שכל וצמצום שהם בחי' נשמה וגוף אורות וכלים כישמים בחי' נשמה וארץ בחי' גוף כשרז"ל יקרא אל השמים מעל זה הנשמה ואל הארץ וכו' זה הגוף והנשמה הוא השכל כ"ש ונשמת שד' תבינם כ"ש אדמו"ר ז"ל והגוף הוא בחי' הצמצום שמשם נמשכין כל הגשמיות עד שנעשו גופים גשמיים ואפילו כל העולמות העליונים והגבוהים ורוחניים מאד כולם כלולים מאורות וכלים שהם בחי' נשמה וגוף שנמשכין במחי' אור השכל וצמצומים העליונים שנמשכין מתחילת הצמצום של בחי' החלל הפנוי כמובן כ"זד בכבתי' האריז"ל. נמצא ששמים וארץ הם בחי' נשמה וגוף אורות וכליטם שנמשכין מבחי' בראשית ראש בית שכל וצמצום שמהם נבנין כל העולמות ברוחניות וגשמיות. וזה בחי' את השמים לרבות תולדותיהן ואת הארץ לרבות תולדותיה. תולדת השמים והארץ הם בחי' כלליות כל העולמות כולם שכלולים בשמים וארץ כנ"ל שנמשכין במחי' בראשית ראש בית כנ"ל. וזהו למען ירבוימיכם וכו' היינו ליום שכולו ארוך שהוא עו"ב כמו שפירשו רז"ל בכל מקום, על האדמה אשר נשבע ה' היינו אדמת הקודש שהיא ארץ החיים שהוא בחי' הש"י עולמות שירשו הצדיקים בעוה"ב. וזהו אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם מכאן לת"ה וכו' היינו לעוה"ב שהוא אחר התחי'. וזהו כימי השמים על הארץ. היינו כפי הימים והמדות שזכה להאיר ולהמשיך משמים על הארץ היינו כפי מה שקידש וטיהר כ"א א"ע וזכה לעסוק בתורתו ובעבודתו ית' שעי"ז המשיך אור השכל אל הצמצומים עד שהמתיק כל הצמצומים והוהמחלוקת וכללם באחדות שזהו בחי' כלליות שמים וארץ שמהם נבנין כל העולמות כנ"ל וכמו כן יזכה כ"א לאריכות ימים לעולם שכולו ארוך על האדמה היינו שיזכה לעוה"ב שהוא בחי' הש"י עולמות שנבנין עי"ז כנ"ל:

אות ח

וע"כ כל הקיבוצים ואסיפות של בני העולם נקראים בשם בית כ"ש בית יעקב בית ישראל בית אהרן וכו' וכן הרבה כי בית בחי' קיבוץ ואסיפה בחי' אחדות ושלום להפוך כל המחלוקת לשלום כנ"ל שבשביל זה צריכין לקבוע מזוזה בבית כנ"ל:

(הלכות מזוזה הלכה ה' בהלכות ס"ת הלכה ד' אות י"ד)

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה