אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב › כלאי בגדים ד

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · כלאי בגדים ד

כלאי בגדים ג

אות א

לא תלבש שענטז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך וכו':

ע"פ מ"ש אדמו"ר ז"ל ע"פ ואורח צדיקם כאור נוגה וכו' (בסי' קל"ג) ע"ש והכל כי אור הצדיק והתורה גדול מאד אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים כנגד העולם ומהראוי הי' שלא תוכל העולם להעלים ולהסתיר אור הגדול הזה מאחר שהעולם קטן מאד מאד כנגד האור הגדול הזה. אך מחמת שהעולם עומד בסמוך לפני העינים עי"ז העולם חוצץ וסותם בפני העינים מלראות אור הגדול של התורה והצדיקים אבל מי שהואחכם מעט ומטה עיניו קצת מן העולם תיכף יוכל להאיר לו אור הנפלא של התורה והצדיקיםויראה שכל העולם כאפס ואין כנגד אור הנפלא הזה כי אין כח בהעולם הקטן הזה לחצוץ בפני האור הגדול והנורא הזה כ"א מחמת שעומד בסמוך לפני העינים כנ"ל:

אות ב

וזה בחי' איסור שעטנז שאסור ללבוש צמר ופשתים יחדיו. וכ"א בפ"ע שרי ללבוש רק צמר ופשתים ביחד אסור כי הלבושין הם דברים גבוהים ויקרים מאד כמובן בספרים בפרט בדברי אדמו"ר ז"ל. כי כל האורות הגבוהים העליונים א"א לקבל כ"א דרך כמה לבושין שהם עיקר תיקון העולמות כידוע ויש כמה וכמה בחי' בלבושין כי יש לבושין ולבושין על לבושין וכו' וכו'. כי גם האורות העליונים הם בחי' לבושין כנגד האור הגבוה מהם וכן לעילא ולעיאל עד א"ס. כי עיקר עצם האור הוא אור הא"ס דלית מחשבה תפיסא בי' כלל כ"א ע"י שברחמיו צמצם א"ע ולהביש א"ע בכמה תיקונים ולבושין ולבושין על לבושין כדי שנוכל כולנו לידע ממנו יתב'. ועל כן אפילו הנשמות הקדושו"ת שהם עצם האור בערכינו הם ג,כ בחי' לבושין לגבי האורות הגבוהים מהם כ"ש לבושין תקינת להון דמנייהו פרחין נשמתין לבני נשא וכו'. וכל הלבושין שהם תיקון העולמות כולם נתתקנין ונמשכין רק ע"י הצדיקים האמתיים שהם עיקר קיום ויסוד כל העולמות שזה כל עסקם ועבודתם לתקן לבושין דמלכא להמשיך תיקונים להלביש האור העליון בכמה צמצומים ולבושין באופן שנזכה כולנו לקבל האורות העליוני םכדי שנדע ונאמין בו יתב' כי זהכל עבודתם להכניס בעולם ידיעת אמתת אלקותו ית' למען דעת כל עמי הארץ כיה' הוא האלקים אין עוד שזה א"א כ"א ע"י שממשיכין האור העליון ומלבישין אותו בכמה לבושין כנ"ל:

אות ג

וזה בחי' בגדי צמר ופשתים שהם עיקר כלל הלבושין כי כל מקום שנאמר בהתורה בגד סתם אינו אלא צמר ופשתים כדתנא דבי ר' ישמעאל כי לבושי צמר זה בחי' אור הצדיק שממשיך אותו דרך לבושין כדי לגלות רחמנותו וטובו ית' בעולם שזהו בחי' צמר ששורשו נמשך מבחי' תיקוני דיקנא כידוע בחי' מן המצ"ר קראתי אותיות צמ"ר כמבואר בכתבים היני וכי הצדיקים כל עסקם לקרב כל עולם אפילו הרחוקים מא דלקרב כולם להש"י כי זה עיקר גדולתו וכבודו ית' וכל כחם לקרב רחוקים מאד הוא ע"י שהם זוכים להכיר גודל טובו ורחמיו ית' על הכל והם ממשיכים דרכי רחמיו וטובו ית' לכל ומודייעם לכל שיש לכולם תקוה להתקרב אליו ית' כי עדיין רחמיו וטובו עליהם כי חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם וזה בחי'תליסר ת"ד שהם בחי' י"ג מדות של רחמים כידוע. וזה בחי' צמר שהם בחי' ת"ד כנ"ל היינו שהצדיקים ממשכיין אור הגבוה מאד שהוא בחי' י"ג מדות של רחמים שבהם כלול כל דרכי רחמיו וטובו לעולם על הכל ומעוצם השגתם הם יודעין להלביש זה האור הנפלא והנורא מאד בבחי' לבושין כדי להכניס הדעת גם בהרחקוים מאד כדי לקרב כולם להש"י כנ"ל. ואלו הלבושין הם בחי' לבושי צמר שנמשכין משם כנ"ל. וזה בחי'לשון של זהורית שהי' מלבין העוונות ביוה"כ. כ"ש אם יהיו חטאיכם וכו' ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו כשרז"ל. כי צמר נמשך מאור העליון הנ"ל שממשיכין הצדיקים ששם כולו רחמים. וכל העונות נתהפכין שם לזכיות כנ"ל. וזה בחי' כבשים ללבושיך שהוא בחי' סודות התורה אורות עליונים שממשיכין אותם ע"י הלבושין בבחי' צמר כבשים. וכשדרז"ל (חגיגה י"ג) דברי םשהם כבשונו של עולם יהי' תחת לבושיך בבחי' ולמכסה עתיק וכו' כשדרז"ל (פסחים קי"ט) ומי שזוכה להתקרב לצדיים כאלו שיש להם זה הכח הנ"ל בודאי יזכה לכל טוב לנצח אשרי לו. ואפי' אם קלקל מאד מאד אעפ"כ הלכ יתתקן בודאי ע"י צדיקים האלו שיש להם כח לתקן כל מיני קלקולים וחטאים ועונות ופשעים שבעולם. כי הצדיקים יכולים לכפר עונות כ"ש ואיש חכם יכפרנה. כמובא בדברי אדמו"ר ז"ל כ"פ. כי הם ממשכים אורות עליונים כאלה דרך לבושין נפלאים כאלה שעי"ז נתתקן הכל וכנ"ל. אבלגם אור הצדיק הזה א"א לקבל בעצמו. כי אע"פ שהוא מכסה ומלביש אורו הגדול בכמה לבושין נפלאים כנ"ל. אעפ"כ עדיין אין העולם כדאי לקבל אורו. ומחמת זה נמצאים מונעים ומעכבים ומסכים המבדילין מלקבל אור הצדיק הזה. והם כל עסקי העוה"ז והמחלות שהם מונעים מלהתקרב להצדיק. כ"א מי שמתגבר לשבר כל המניעות והמעכבים. וזה טובה גדולה. כי אם לא הי' אלו המסכים והמניעות לא הי' העולם יכול לסבול אורו כלל כנ"ל. אבל עתה שהעולם הזה חוצץ ומפסיק מלהתקרב להצדייק האמת. אזי מי שזוכה לשבר המניעות ולהתקרב אליו נעשהעי"זלבושין וכלים ועי"ז דייקא יכול לקבל אורו הגדול. כמובא במ"א שעי"ז שבירת המניעות נעשים כלים ולבושים לקבל האור. וכל מי שמשבר מניעות רבות ביותר יש לו כלים ולבושין רבים יותר לקבל האור. ומי שאינו מתגבר לשבר המניעות של העוה"ז אזי העוה"ז עומד בפני עיניו וחוצץ מלראות אור הצדיק. וגם זה טובה. כי עי"ז אין הכל רואין אור הצדיק. כי בודאי מי שאינו כדאי דהיינו שלא שבר מניעות העוה"ז בודאי אין צריך לראות אור הצדיק. כי הי' מסמא עיניו. כי ריבוי האור אין יכולין לקבל. וכ"ש רבינו ז"ל (בסי' קי"ד) על פסוק המכסה שמים בעבים וכו' שהוא טובה להצדיק מה שחולקין עליו וכו'. וכן על פסוק צופה רשע לצדיק וכו' (בסי' ר"ח) כי מעט המחלוקת היאטובה שלא יתפרסם יותר מהצורך וכו' ע"ש. כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים וכו'. כי אלו המתקרבין להצדיק טובה לפניהם מה שהי' להם מניעות מזההעולם. כי דייקא עי"ז הי' יכולים לקבל אור הצדיק. ואלו שאין מתגברין לשבר המניעות ואין יכולין לקבל אורו כי העולם חוצץ בפניהם גם זה לטובה כדי שלא יתפרסם הצדיק יותר מדאי. נמצא כי דרכי ה' ישרים כיהכל לטובה רק שהפושעים נכשלים בעצמן. כי לעצמן מגיע מכשול שאינם זוכין להתקרב להצדיק אבל העולם הוא טוב כנ"ל. ובאמת גם בהרחוקים יש חילוקים רבים כי יש שאינו יכול לקבל אור הצדיק מחמת שאינו מתגבר לשבר המניעות אבל אעפ"כ אינו חולק עליו. אבל יש שמחמת גשמיות העולם שעומד בפניהם הם חולקים על הצדיק. וגם זהבחי' צדיקים ילכו ופושעים יכשלו כי אלו החולקים הם בחי' פושעים יכשלו כי רק הם נכשלים ע"י חציצית העוה"ז שהתגבר כנגדם כ"כ עד שנכשלו לגמרי וחלקו עליו. אבל אלו שאינם חולקים עכ"פ נחשבים צדיקים נגדם והם בחי' צדיקים ילכו. כי אצלם טובה מה שנעלם מהם אור הצדיק. כי מאחר שאינם זוכים לשבר המניעות ואין להם כלים לקבל האור אין צריכין לידע ממנו. כי יכול להיות שאם יראו אור הצדיק יסמא את עיניהם מריבוי האור. והיו נעשים מתנגדים וחולקים לגמרי:

אות ד

וזה בחי' בגדי צמר ובגדי פשתים. כי בגדי צמר זה בחי' אור הצדיק. דהיינו מה שהצדיק ממשיך אור גדול בעולם ממקום שממשיך דרך לבושין נפלאים שזהו בחי' בגדי צמר כנ"ל. שהם נמשכין מבחי' ת"ד שזהו בחי' אור הצדיק כנ"ל. ובגדי פשתים זה בחי' הארץ המפסקת מלראות אור הצדיק שהם בחי' כלל כל המניעות והמסכים והמפסיקים והמעכבים מלהתקרב ומלראות אור הצדיק שזהו בחי' פשתים שהוא בחי' דינים וגבורות. כ"ש והאיש גבריאל לבוש בדים. ומבחי' דינים וגבורות משם נמשכין כל המונעים והמעכבים שבאים מחמת גשמיות הארץ וכל אשר עליה. כיכל הגשמיות נמשכין מבחי' דינים שהם בחי' צמצומים שדמשם כל הגשמיות שמהם כל המעכבים והמונעים. אבל באמת גם זה צריכין מאד כי הכל לטובה כנ"ל. וע"כ אסור לחבר צמר ופשתים יחד בהמלבושים. כיכל זמן שהפשתים שהוא בחי' הגשמיות מהעכב וכו' הוא רחוק מהצמר שהוא בחי' אור הצדיק. אינו יכול להסתיר ולהעלים אור הצדיק כ"כ אבל כשמקרבים ומחברים הפשתים להצמר. אזי עומד הגשמיות בפני העינים ומעכב ביותר מלראות אור הצדיק עד שנתעלם ממנו לגמרי ח"ו וכמבואר לעיל. שעיקר העלמת אור הצדיק הוא מחמת שגשמיות העועה"ז עומד בפני העינים בסמוך וחוצץ מלראות אור הצדיק וכו' כנ"ל. ועל כן צריכין להרחיק הפשתים מהצמר בהמלבושים כדי שלא יתפשטו המונעים שהם בחי' פשתים בפני אור הצדיק שהוא אור העינים שמשם בחי' צמר כנ"ל. כי עיקר אור העינים נמשך מאור הצדיק שהוא עיקר האור המאיר בכל העולמות. וממנו מקבלין העינים וכל בעלי האור להאיר. וכמובן במ"א בהתורה בראשית לעיני כל ישראל (בלק"ת סי' ס"ז) שעיקר אור העינים הוא מהצדיק וכו' ע"ש וע"כ נקראים הצדיקים עיני העדה. כי הם עיקר אור העינים כנ"ל. ועיקר האור הוא הדעת. כ"ש כי יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך. וכ"ש ותפקחנה עיני שניהם ופרש"י ע"ש החכמה נאמר. ועיקר אור העינים והדעת לא ניתן באדם כ"א שיראה ויסתכל בעיניו ובדעתו להש"י ולהצדיקים ובהתורה ומות שמהם נמשך עיקר אור העינים והדעת שלו. כדי שיוכל לראות אורם הנפלא כ"ש עיניך לנוכח יביטו וכו'. אבל הש"י נתן בחירהלאדם ועיקר הבחירה תלוי בעינים כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' ודרז"ל העין רואה והלב חומד. כי גם חמדת הלב הוא בחי' עינים. דהיינו עיני הדעת והמחשבה שבלב שרואה הדבר בלבו וחומד אותו ח"ו. ובשביל הבחירה העמיד הש"י לפני העינים גשמיות העולם שהם כל עסקי העוה"ז. ואז יש בחירה להאדם אם רוצה מטה עיניו מגשמיות העוה"ז ואז רואה בעיניו אור הגדול והנפלא והנערב של הצדיקים והתורה שמהם כל האור כנ"ל. אבל אם אינו רוצה להטות עיניו ודעתו ומחשבתו מגשיות העו"ז. אזי גשמיות העוה"ז עומד בפני עיניו וחוצץ בפניו מלראות אור הגדול של הצדיק והתורה כנ"ל. וזה בחי' איסור שעטנז שלא לחבר בהמלבושים צמר ופשתים יחד שלא יתפשט גשמיות העולם שהם כלל כל המונעים שהם בחי' פשתן כנ"ל. שלא יתפשטו בפני אור העינים ח"ו. שנמשכין מאור הצדיק שממשיך בעולם שהוא בחי' צמר כנ"ל:

אות ה

וע"כ בציצית ובגדי כהונה מותר כלאים. כי מגודל קדושת אלו הגדים של ציצית ובגדי כהונה. אין כח להפשתים להסתיר ולהעלים אור הצדיק. אדרבא הפשתים נזדכך בזיכוך גדול עד שנעשים ממנו דייקא כלים נפלאים לקבל על ידם אור הגדול של הצדיק וכמבואר לעיל שמי שזוכה איז המניעות הם טובה גדולה לפניו. כי דייקא עי"זיש לו כלים לקבל האור הנפלא שלא הי' אפשר לקבלו בלא זה כנ"ל. כי ציצית הם בחי' אור הצדיק שהוא עיקר אור העינים בחי' וראיתם אותו וזכרתם וכו'. כי ציצית לשון ראיה והסתכלות בחי' צציץ מן החרכים. וזה שאומרים קודם עטיפת ציצית י"י אלקי גדלת מאדוכו' עוטה אור כשלמה. כי עיקר אור העליון שהוא אור הש"י והצדיקים והתורה נמשך ע"י לבושין דייקא. בחי' עוטה אור כשלמה שזהו בחי' מצות ציצית שהיא מצוה ראשונה שמקיימין באור היום. כי ציצית תלויים בבגדים והם תיקון כל הבגדים. היינ ושהם מתקנין ומזככין את הבגדים ולהבושין שלא יעלימו את האור. אדרבא ע"י הלבושין דייקא יקבלו את האור בהדרגה ובמדה כראוי וכנ"ל:

וכן איתא במדרש שעיקר האור של שבעת ימי בראשית נמשך מבחי' לבושיו ית'. כמובא במ"ר ששאל ר"ש בן יהוצדק את ר' שמואל בר נחמני מהיכן נבראת האורה. א"ל מלמד שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבריק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו. אמר לו בלחישה א"ל מקרא מלא הוא עוטה אור כשלמה וכו' היינו כנ"ל שעיקר האור נמשך ע"י בחי' לבושין כנ"ל:

וזה שאנו אומרים קודם עטיפת ציצית י"י אלקי גדלת מאד היינ וכי אתה י"י גדלת מאד ומעוצם גדולתך לא הי' לנו כח לסבול אורך הגדול והנורא מאד אך ברחמיך הרבים צמצמת והלבשת האור כדי שנוכל לקבלו. וזהו הוד והדר לבשת שהלבשת בלבושין וכסויים את הוד והדרת אור העליון כדי שנוכל לקבלו כנ"ל. וברחמיך הנפלאים אתה ממשיך האור בהדרגה ובמדה כפי ערך הלבושין כדי לשא יהי' האור גדול ומרובה מכח הלבושין והכלים שגורם שבירה ח"ו כידוע. וזהו עוטה אור כשלמה כשלמה דייקא היינו כפי השלמה שהוא הלבוש כן הוא ממשיך האור. וזהו נוטה שמים כיריעה שמים הוא בחי' אור הצדיק שנקרא שמים ע"ש שזוכה ליראה ואהבה בשלימות שנקראים שמים אש ומים כמובא במ"א. וזהו נוטה שמים כיריעה היינו ג"כ כנ"ל. שהוא נוטה וממשיך אור הצדיק בעולם כיריעה היינו כמ והיריעה שהוא בחי' מחיצות המפסיקות שעל ידם עיקר הכלים לקבל אור הצדיק וכפי היריעות והמחיצות שהם בחי' לבושין כן הוא נוטה ומותח אור הצדיק שנקרא שמים כנ"ל:

ובזה תלוי עיקר הבחירהשל האדם כי צדיק ה' בכל דרכיו. וכל ארחות ה' חסד ואמת וברא הכל בחכמה באופן שיהי' להאדם בחירה שמי שרוצה יכול ע"י אלו המחיצות והמסכים לקבל על ידם דייקא אור הצדיק בבחי' לבושין וכנ"ל. אבל אם אינו רוצה אזי המחיצות חוצצים בפני עיני ואינו רואה כל לאור הצדיק וכנ"ל. וגם זה לטובה וכנ"ל:

(הלכה ה' נכללת בה' ערלה הלכה ב' או' ח')

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה