אור ברסלב
ליקוטי הלכות - יורה דעה ב ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב › כבוד רבו ות"ח ג

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · כבוד רבו ות"ח ג

כבוד רבו ות"ח ב

אות א

כבוד רבו וקימה והידור פני ת"ח.

ע"פ התורה תקעו תוכחה (בלק"ת בסימן ח') ע"ש באות ה' ז' ח'. מבואר שם שע"י הכבוד נמשך התפשטות הנבואה וע"י הנבואה נתברר המדמה. וע"י בירור המדמה זוכין לאמונה שלימה. ובשביל זה צריכין לחפש ולבקש מאד אחרי מנהיג צדיק אמתי להתקרב אליו.כי כל מנהיג יש לו בחי' רוח נבואה ואפי' עתה שבטלה הנבואה אעפ"כ יש לכל מנהיג איזה בחי' רוה"ק שהוא בחינת נבואה שעי"ז בירור המדמה שעי"ז עיקר קיום האמונה שזה עיקר הכל וכו' ע"ש כ"ז היטב:

אות ב

נמצא שעיקר ההתקרבות להרב האמת הוא בשביל לזכות לאמונה שזהו העיקר שזוכין ע"י רוה"ק של רבו. שעל ידי זה נתברר המדמה שעי"ז זוכין לאמונה נ"ל. וזה הרוה"ק בחי' רוח נבואה מקבל הרב ע"י הכבוד שנתגלה כנ"ל. ובשביל זה מחויבים בכבוד רבו לנהוג כבוד גדול ברבו. כי כבודם הוא כבוד השי"ת. וע"י הכבוד שמכבד את רבו עי"ז נגדל ונתרבה בחי' המשכת רוה"ק רוח נבואה של רבו שנמשך מכבוד כנ"ל. ועי"ז נתברר המדמה וזוכה לאמונה שזה העיקר מה שצריך לקבל מרבו כנ"ל. וזה מה שכתב אדמו"ר ז"ל (בליקוטי א' ס' קכ"ו) שמצינו שבכל מקום ששבחו החבריא את רשב"י אמר להם עוד תורה ע"ש. כי ע"י ששבחו אותו והגדילו כבודו עי"ז נתרבה ונתגדל הרוה"ק שלו. ועי"ז אמר להם עוד תורה ע"י רוח קדשו שנתגדל ביותר ע"י הכובד כנ"ל:

אות ג

וזה בחינת ריבוי השירות והתשבחות להש"י שאנו צריכין לומר בכל יום כאשר תיקנו לנו חז"ל לומר פסוקי דזמרה וכו' בכל יום. כי מבואר בהתורה הנ"ל שכל התארים והשבחים שאנו משבחין אותו יתברך כולם הם בבחי' המדמה ע"ש בסוף היטב. וכ"א כפי מה שזוכה לבירור המדמה כן זוכה יותר לסדר כראוי תארים ושבחים להש"י. ובירור המדמה נמשך מרוה"ק שנמשך ע"י הכבוד כנ"ל. נמצא שעל ידי השבחים והתארים בעצמן שמסדרין להש"י עי"ז בעצמו יכולין לשבח ולפאר אותו ית' עוד יותר ויותר. כי השבחים והתארים שהם בירור המדמה הם בעצמן הגדלת כבודו ית'. כי ע"י השבחים והתארים אנו מגדלין כבודו ית'. וע"י הגדלת כבודו ית' עי"ז נמשך רוה"ק שעי"ז בירור המדמה כנ"ל. שעל ידי בירור המדמה אנו יכולין לשבח ולפאר אותו כנ"ל. נמצא שע"י השבחים בעצמן שהם מבירור המדמה שהם בחינת הגדלת כבודו ית'. עי"ז בעצמו אנו יכולין לשבח ולפאר אותו יתברך יותר ויותר כנ"ל. וזה בחינת הללויה הללויה שצרייכן לשלשולי הללויה בתר הללויה (כ"ש בבטור א"ח). היינו כנ"ל שכל מה שמהללין אותו ית' ואומרים הללויה עי"ז בעצמו יכוליטן לומר עוד הללויה וזה בחי' שירו לו זמרו לו וכן זמרו אלקים זמרו זמרו למלכנו זמרו וכו'. וכן הרבה שנאמרו השבחים בלשון כפול. כי כל מה שמשוררין ומזמרין ומשבחין אותו ית' עי"ז בעצמו יכולין לשבח אותו עוד יותר ויותר כנ"ל:

וזה בחי' מזמור לדוד. לדוד מזמור. וארז"ל שלפעמים שורה רוה"ק על דוד ואח"כ אומר שירה. ולפעמים אומר שירה ואח"כ שורה רוה"ק עליו היינו כנ"ל. כי הא בהא תליא לפעמים על ידי השירה שאומר שהוא הגדלת כבודו ית' עי"ז נמשך רוה"ק עליו. כי עיקר הורה"ק נמשך ע"י הכבוד כנ"ל. וכן להיפך לפעמים שורה עליו רוה"ק ואח"כ אומר שירה כי ע"י רוה"קנתברר המדמה שעי"ז דייקא יכולין לומר שירה דהיינו לסדר שבחים ותארים להשם יתברך שנשמך מבירור הממדה שנמשך מהרוה"ק רוח נבואה שעי"ז עיקר בירור המדמה כנ"ל. נמצא שהא בהא תליא. וע"כ לפעמים שורה רוה"ק תחילה ולפעמים להיפך וכנ"ל:

אות ד

וזה בחי' מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. כי עיקר זקנה ושיבה נמשך משורש הזקנהשל מעלה שמשם עיקר הנבואה שהואבירור המדמה שהוא בחי' מתן תורה שהוא עיקר שלימות הנבואה העליונה כ"ש שם בהתורה הנ"ל. ואז נדמה להם הש"י כזקן מלא רחמים. נמצא שבחי' זקן בשרשו הוא בחי' שורש הנבואה. ומשם עיקר הזקנה ושיבה של כל הזקנים דקודשה. כי עיקר הזקנה והשיבה הוא בשביל בירור המדמה שבשביל שיגלה אמונה הקדושה בעולם שבשביל זה מאריך הש"י ימי האדם כיד שיזכה בורב ימיו להמשיך על עצו הארה מבחי' רוח נבואה מבחי' זקן מלא רחמים שמשם שורש הזקנה כדי שיזכה לבירור המדמה כדי שיגלה אמונה הקדושה בעולם. בבחי' וגם עד זקנה ושיבה אלקים אל תעזבניעד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך. ועל כן עד אברהם לא הוה זקנה כי הוא הראשון שגילה אלקותו בעולם. וזה בחי' ובמושב זקנים יהללוהו כיהזקנים הם בבחי' בירור המדמה שעל ידי זה עיקר שלימות ההילולים והשבחים להש"י וכנ"ל. וזה בחי' שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך בחי' מזקנים אתבונן. כי עיקר הזקנה מה שהש"י מאריך ימי האדם הוא כדי שיתברר מהמדה בורב הימים יותרויותר כדי שיזכה להודיע אמתת האמונה הקדושה בעולם כנ"ל. וע"כ מחמת שאברהם הי' הראשון שעסק בזה לגלות האמונה הקדושה בעולם. על כן ממנו התחלה הזקנה כנ"ל. כי עיקר הזקנההוא רק בשביל זה כנ"ל. כי שערות הזקן נמשכין מבחי' גבוה מאד מאד ששם שורש התורה. כי תליסר ת"ד הם בחי' י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם שם כלל התורה. וע"כ בשעת מתן תורה נדמה כזקן כנ"ל וכלל התורה היא בחי' כלל כל מדריגות הנבואה בחי' פנים בפנים דבר ה' עמכם. דבר ה' זו נבואה כ"ש שם בהתורה הנ"ל. וע"י נבואה הוא בירור המדמה שעי"ז זוכין לאמונה. שבשביל זה עיקר הזקנה והשיבה כנ"ל:

וע"כ מחויבים לכבד זקן ושיבה. כי עיקר הוא הכבוד כי ע"י הכבוד שנותנין להם ע"י זה נתגדל בחי' הרוח נבואה רוה"ק שע"י זה בירור המדמה שהוא תיקון האמונה שזהו עיקר כנ"ל. כי עיקר הוא האמונה כשרז"ל (מכות כ"ד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. נמצא שע"י הכבוד שנותן לזקן ושיבה ע"י זה ממשיך על עצמו שורש קדושת הזקנה והשיבה שלמעלה שהוא בחינת רוח נבואה שעי"ז זוכין לאמונה כנ"ל. כי עיקר בחי' רוח נבואה שהוא קדושת הזקנה ושיבה נשמכת ע"י הכבוד כנ"ל. וזהו בעצמו בחינת כבוד רבו כנ"ל:

אות ה

וזהו מפני שיבה תקום וכו' ויראת מאלקיך. כי ע"י הכבסוד שנותן לזקן ושיבה עי"ז נמשך בחי' רוח נבואה שעי"ז עיקר תיקון האמונה כנ"ל. ועל ידי אמונה זוכין לבחינות הנאמרים שם בסוף התורה הנ,ל. עד שזוכין להקול המשקה את הגן שעל ידו גדילים כל הריחות והיראות ע"ש. וזהו שנסמך ויראת מאלקיך אחר מפני שיבה תקום וכו' כי ע"י הכבוד וההידור שמכבד את הזזקן ושיבה שעי"ז זוכין לאמונה כנ"ל. עי"ז זוכין ליראה כנ"ל:

אות ו

וזה בחינת חנוכה שהורא בחינת חנוכת הביהמ"ק שאנו ממשיכין עלינו ע"י מצות חנוכה בחינת קדושת הביהמ"ק. והכל בשביל לגלות האמונה הקדושה בעולם שזהו העיקר כנ"ל. כי עיקר שלימות האמונה זוכין רק בזמן שביהמ"ק קיים ששם כלליות כל הקדושו"ת שעי"ז זוכין לאמונה שלימה שהיא עיקר הקדושה כ"ש אדמו"ר ז"ל במ"א (בסי' כ"ב). וזה בחי' מקדש ה' כוננו ידיך, ידים הם בחי' אמונה בחי' ויהי ידיו אמונה. כי עיקר האמונה בשלימות שרשה בבימה"ק ומשם מאירה האמונה בכל העולם כולו. כי עיקר האמונה הוא ע"י בירור המדמה שזוכין ע"י רוח נבואה רוה"ק כנ"ל. ועיקר הנבואה ורוה"ק הוא בבית המקדש ששם השכינה שורשה ומשם מקבלין כל הנביאים נבואתם ורוח קדשם. כ"ש וישמע את הקול מבין שני הכרובים וכו' וכן מבואר בהתורה הנ"ל על מארז"ל או לי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגליתי את בני וכו'. מבואר שם שהביהמ"ק הוא בחי' תפילה הנזכר שם שעי"ז נתגלה הכבוד שזהו בחי' ההיכל וכו' שע"י זה נמשך הנבואה וכו' ע"ש. וזהו עיקר מרירת צרותינו של חורבן ביהמ"ק שנחרב בעוונותינו מה שעל ידי חורבן בית מקדשינו נפגמה האמונה ונתגברו הכופרים והאפיקורסים בעולם בעו"ה. ועיקר חורבן ביהמ"ק היה ע"י ניביא השקר שהתגברו כנגד הנביאי אמת עדשפגמו בכבוד נביאי אמת. כ"ש ויהיו מלעיבים במלאכי אלקים ומתעתעים בנביאיו וכו' ועי"ז נפגם אמונתם. כי כמ ושעל ידי נביאי האמת עיקר בירו האמונה כמו כן ע"י ניביא השקר הוא פגם האמונה כ"ש שם בהתורה נ"ל. ועי"ז גרמו להחריב את הביהמ"ק וירושלים ולהגלות את ישראל כשרז"ל לא גלו ישראל אלא על שפסקו בהם אנשי אמנה. אבל הש"י ברחמיו בעבדותינו לא עזבנו אלקינו ויט עלינו חסד בכל ימי הגלות המר הזה. ושם נפשינו בחיים ולא נתן מוט רגלינו. כי אף על פי שנחרב בית מקדשינו ופסקה הנבואה והחזון מישראל שעי"ז עיקר תיקון האמונה כנ"ל. אעפ"כ באהבתו ובחמלתו הגדולה הוא חומל עלינו בכל דור. ושולח לנו צדיקים אמתיים שיש להם בחי' רוה"ק. ואלו הצדיקים הם מבררים לנו המדמה וממשיכים אמונה הקדושה בעולם כ"ש בהתורה הנ"ל. וזהו בחי' תוקף הנס הנפלא והנורא של חנוכה הקדוש כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתך וכו' והעיקר שרצו להתגבר כנגד האמונה הקדושה שהיא יסוד וכלל כל התורה הקדושה כי אמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל. ועל כן רצו להחריב את הביהמ"ק מחמת ששם עיקר המשכת האמונה הקדושה כנ"ל. ע"כ רצו להחריב הביהמ"ק אין עוד תקוה ח"ו להמשיך אמונההקדושה בעולם אבל הש"י עמד לנו בעת צרותינו והפר עצתם ונתהפך מהיפךאל היפך. כי נתן כח בהצדיקים אמתיים שבאותו הדור שהם מתתיהו ובניו כה"ג שיתחזקו ויעמדו כנגדם ונצחו אותם והפילם וחזרו עבודת בית המקדש למקומו. ובנפלאותיו ונוראותיו ית' העצומים אשר הוא ית' חושב מחשבות בתיקון כל הדורות. כ"ש מחשבות לבו לדור ודור. הפליא חסדו עמנו אז שנתהפך מהיפך אל היפך. שאדרבא ע"י תוקף הנס הזה שנצחו את היוונים מתתיהו ובניו זכו להמשיך תיקון נפלא ונורא לכל הדורות עד שיבנה ביהמ"ק ב"ב. כי הש"י אשר יודע עתידות ראה אז שבנין בית שני לא יתקיים ובהכרח שיחרב ואפי' בימי בית שני לא היתה גאולה שלימה כשרז"ל כי חסרו כמה דברים וכו' ע"כ הפליא הש"י חסדו ונפלאותיו ע"י הצדיקים שבאותו הדור שתיקנו לנו תיקון נפלא ונורא לדורות. וזה בחי' נר חנוכה שתיקנו לנו שזכו להודיע לנו ולהאיר לנו שאפילו אחר חורבן ביהמ"ק לא אבדה תקוותינו מהשם יתברך כי אין דור יתום ואע"פ שנחרב בית מקדשינו. אעפ"כ מאירין בנו הצדיקים שבכל דור שלימות האמונה שזהו בחינת נר חנוכה שאנו זוכין בכל שנה להמשיך עלינו אור הצדיקים האמתיים בעלי רוה"ק שעי"ז אנו זוכין לאמונה שלימה גם עתה. כי הצדיק נקרא אור כ"ש אור זרוע לצדיק. כי נר חנוכה הוא בחי' נרות המנורה שהיה בביהמ,ק. שעל ידם נתגלה שהשכיינה שורה בישראל. כ"ש רז"ל זה נר המערבי שהוא עדות שהשכינה שורה בישראל. וע"כ מצות הדלקת נרות המנורה היא בלילה כי לילה הוא בחי' המדמה שהוא בחינת שינת לילה שאז הסתלקות הדעת ונשאר רק המדמה. ואז צריכין לתקן ולברר את את המדמה שעי"ז עיקר תיקון האמונה כנ"ל. ועיקר התיקון על ייד השראת השכינה על הצדיקים שמקבלין רוח נבואה רוה"ק מהשכינה השורה עליהם. ועי"ז מבררין המדמה שעל ידי זה עיקר תיקון האמונה כנ"ל. וע"כ היו צריכין להדליק נרות המנורה בכל לילה דייקא כי אור נרות המנורה הם בחי' אור הצדיק בחי' אור הנבואה ורוה"ק השורה על הצדיק כנ"ל. שעי"ז עיקר בירור המדמה שהואבחי' לילה. שעי"ז עיקר תיקון האמונה שצריכין להשתדל בתיקונה בלילה דייקא בבחי' ואמונתך בלילות. וזהבחינת נר חנוכה שמצותה בלילה משתשקע החמה כדי להמשיך עי"ז אור הצדיק האמת כדי לברר המדמה והאמונה שתיקונה בלילה דייקא כנ"ל. כי אנו זוכין להמשיך תיקון האמונה גם עתה שאין היבהמ"ק קיים ע"י הצדיקים אמתיים שבכל דור. שמהם עיקר המשכת האור של נר חנוכה. וע"כ נקרא חנוכה בחי' חנוכת הבית המקדש. כי ע"י נר חנוכה אנו ממשיכין עלינו קדושת הבית המקדש שהוא בחינת רוח נבואה תיקון האמונה כנ"ל:

אות ז

וזה בחי' הלל של חנוכה. ועיקר קביעות ימי חנוכה היה להודות ולהלל וכו' כ"ש וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודו ולהלל וכו'. כי ע"י נר חנוכה שהוא בחי' אור הצדיק שעי"ז נתברר המדמה וזוכין לאמונה. עי"ז יכולין לומר שירות ותשבחות והילולים הרבה להש"י כמבואר בהתורה הנ"ל שעיקר שלימות התארים והשבחים להש"י הוא עלי יד בירור המדמה כנ"ל:

אות ח

הכלל שמצות נר חנוכה הוא להמשיך אור הצדיק האמת שהוא אור התורה שכלולה מכל המדריגות של נבואה כ"ש שם בהתורה הנ"ל שעל ידי זה מבררין הממדה על ידי זה עיקר תיקון האמונה. כי זה מבואר בספרים שאור נרות המנורה הטהורה שהם בחי' נר חנוכה הם בחי' אור התורה בחי' כי נר מצוה ותורה אור. היינו כנ"ל כי התורה כלולה מכל המדריגות של נבואה. בחי' פנים בפנים דבר ה' עמכם, דבר ה' זו נבואה שעי"ז עיקר בירור המדמה שעל ידי זה זוכין לאמונה שלימה דהיינו אמונת חידוש העולם שזה העיקר וזה אנו ממשיכין ע"י נר חנוכה שהוא בחינת נרות המנורה שהם בחי' אור התורה כנ"ל:

וזה שנסמך פ' בהעלותך את הנרות לפסוק ובבוא משה אל אה למועד וישמע את הקול מבין שני הכרובים וכו' היינו כנ"ל. כי זההפסוק מדבר מנבואת משה שקיבל מבין שני הכרובים. ועלכן נסמך מיד פ' בהעלותך שהוא מצות הדלקת נרות המנורה. כיעיקר מצות הדלקת נרות המנורה היה בשביל זה כדי להמשיך אור הצדיק שהואאור הנבואה לכל העולם כדי לגות ולהאיר האמונה הקדושה בעולם שזהו בחי' נר חנוכה כנ"ל:

אות ט

וזהו בח'י פ' הנשיאים שנסמך לשם. שאנו קורין אלו הפרשיות בחנוכה להורות לבני ישראל שעיקר תיקונם על ידי התקרבות לצדיקי הדור האמתיים שהם בחי' נשיאי ישראל שהם מבררין המדמה שעל ידי זה עיקר תיקון האמונה כנ"ל. שזהו בחינת קרבנות הנשיאים שהקריבו בחנוכת המזבח. כי עיקר המשכן והביהמ"ק הוארק בשביל לגלות האמונה הקדושה בעולם כנ"ל. והעיקר ע"י הרוח נבואה שמקבלין משם שעי"ז נתברר המדמה שעי"ז נתתקן האמונה כנ"ל. וזהבחי' כל הקרבנות שהי ובמשכן ובבימה"ק. כי הבהמות הם בחינת הממדה כידוע ועל ידי הקרבנות שמביאין מהבהמות עי"ז מבררין המדמה. וע"כ בחנוכת המשכן הביאו הנשיאים בתחילה קרבנות הרבה לחנכו. להורות שעיקר התיקון על ידם שהם בחי' צדיקי הדור שהם מקבלין בחי' רוה"ק רוח נבואה ממשה רבם. ועל ידי זה יש להם כח לברר המדמה שזהו בחי' הקרבנות שהביאו אז שהם בחי' בירור המדמה. וע"כ נסמך מיד אחר זאת חנוכת המזבח פסוק ובבוא משה וכו' כנ"ל. כיכל קרבנם היה בשביל בירור המדמה שזוכין לזה ע"י רוח נבואה שמקבל משה רבם מבין שני הכרובים שמשם מקבלין כל נשיאי ישראל רוח נבואתם כ"א לפי בחינתו. שעל ידי זה עיקר בירור המדמה שהוא תיקון האמונה. שזה עיקר בחי' המשכן שנבנה רק בשביל זה כנ"ל. וע"כ הוכרחו הם לחנכו. כי עיקר התיקון על ידם כי הם בחי' צדיקי הדור שעיקר תיקון המשכת האמונה לעולם על ידם וכנ"ל. ועל כן נסמך אח"כ פ' הדלקת נרות המנורה שהיא בהעלותך את הנרות. כי כ"ז הוא בחי' נרות המנורה כדי להאיר הארת הצדיקים שהוא הארת הנבואה שהואבחי' אור התורה לכל העולם כולו כדי לברר המדמה כדי להמשיך אמונה שלימה בעולם כנ"ל:

אות י

ועיקר כוונתינו בהדלקת נר חנוכה צריך שיהיה שנכוין להמשיך עלינו על ידי זה אור הצדיקי אמת. כדי שנזכה על ידי זה לחפשם ולבקשם עד שנזכה למוצאם ולהתקרב אליהם באמת כי מבואר שם בהתורה הנ"ל גודל האזהרה שהזהיר אדמו"ר ז"ל לחפש ולבקש מאד מאד את הצדיק האמת כדי לזכות לאמונה שלימה שהוא העיקר. אבל איך נזכה לזה בעצמו שנשתדל בענין זה לבקש ולחפש את הצדיק האמת עד שנזכה למוצאו.ולזה אנו צריכין להמשיך עלינו אור הצדיק בעצמו שהוא בעצמו מאיר לנו ומעורר אותנו שנשתדל לבקשו ולמוצאו. וזה אנו צריכין לכוין בהדלקת נר חנוכה שנזכה עלידי קדושת מצוה זאת שנמשיך עלינו אור הצדיק. ועי"ז נזכה לחפשו ולבקשו עד שנמצא אותו. כי חיפוש הוא בנר כשרז"ל (פסחים ח') ולמדו מפסוק נר ה' נשמת אדם חופש וכו'. היינו על ידי נר מצוה של חנוכה הקדוש שהוא אור הצדיק בעצמו עי"ז נזכה לחפשו ולבקשו בכל כחינו עד שנמצא אותו. שעל ידי זה נזכה לאמונה שלימה ויתגדל ויתקדש שמו הגדול ית' בעולם. כאשר נתקדש שמו ית' בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיהו וכו' על ידי הצדיקים האמתיים שבאותו הדור שחזרו והמשיכו בחי' תיקון האמונה ותיקנו לנו נר חנוכה. דהיינו שתיקנו לנו תיקון הזה שיהיה לנו כח בכל הדורות בכל ימי הגלות הזה להמשיך עלינו אור הצדיק שהוא אור קדושת הביהמ"ק ע"י הדלקת נר הקדוש הזה של חנוכה כמ וע"י הדלקת הנרות של המנורה הטהורה שבבית המקדש וכנ"ל:

אות יא

וזה בחי' ובהעלות אהרן את הנרות בי ןהערבים יקטירנה שתלת' התור' הקטרת הקטורת בהדלתק הנרות. כי ע"י הדלקת הנרות ממשיכין אור הנבואה שעי"ז נתברר המדמה וזוכין לאמונה. שעל ידי זה זוכין לכל הבחינות הנאמרים שם בהתורה הנ"ל עד שזוכין לקול הנגון המשקה את הגן שעל ידי זה גדילים כל הריחות וכו' ע"ש. וע"כ תלתה התורה קטורת בנרות. כי קטורת שהוא בחי' ריחות הנ"ל שהם חיות הנשמה וכו'. זה זוכין ע"י האמונה שזוכין ע"י רוח נבואה שהוא בחי' נרות המנורה כנ"ל. וזהבחינת שמן וקטורת ישמח לב. כי עיקר השמחה עי"ז כי עי"ז זוכין לקול הניגון הנ"ל שמשם כל השמחות כ"ש עלי עשור ועלי נבל וכו' כי שמחתני ה' בפעלך וכו' ע"ש בהתורה הנ"ל ותבין כל זה:

אות יב

וזה בחי' כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. תוכחת מוסר דייקא. כי ע"י נר מצוה ותורה אור בחי' אור הצדיק בחי' נבואה עי"ז זוכין לאמונה וכו' עד שזוכין לקול הניגון הנ"ל. שעי"ז דייקא יכולין להוכיח את ישראל בתוכחה של משה. שעי"ז הוסיף ונתן בהם ריח טוב וכו' כמבואר היטב שם בהתורה הנ"ל. ועפ"ז מקושר היטב מאד פסוק זה כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר. כי דייקא ע"י נר מצוה ותורה אור בחינת נבואה זוכין לבחינת תוכחת מוסר דהיינו להוכיח את ישראל כראוי כנ"ל וזהו ודרך חים תוכחת מוסר. כי התוכחה של המוכיח שאינו ראוי בודאי אינה דרך חיים. כי אדרבא ע"י מתוכחתם שאינה טובה מחליש נשמתם ומפסיק החות והשפע מהם וכו' וע"כ תוכחתם היא בחי' דרכי מות ח"ו. שע"ז נאמר הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא שלא יפגום בהתוכחה. שעי"ז מעורר ומנשא עליו ח"ו הריח רע של החטאים שהם סטרא דמותא. בחי' (שבת נ"ה) אין מיתה בלא חטא בחי' ולא ישאו עליו חטא ומתו וכו'. אבל תוכחה הנ"ל בחי' תוכחה של משה שהוא ע"י בחי' קול הנ"ל שזוכין עלידי בחי' נר מצוה ותורה אור שנמשך ע"י שזוכין להתקרב לצדיקים אמתיים כנ"ל. זאת התוכחה היא בחינת דרך חיםי תוכחת מוסר. כי ע"י תוכחה זאת הוא מוסיף ונותן ריח טוב בהנשמות שזה עיקר חיותם. כי חיות הנשמה היארק מהריח שגדל ע"י קול הנ"ל שנמשך ע"י רוח נבואה שהוא בחי' התורה שזהו בחי' נר מצוה ותורה אור בחי' נר חנוכה כנ"ל:

אות יג

וזה בחי' נר חנוכה סמוך לפתח. כי הפתח היא בחי' אמונה שהיא הפתח והשער שדרך בו נכנסין אל הקדושה. בבחי' פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים. כי א"א ליכנוס אל הקדושה להכיר את הש"י כ"א על ידי אמונה שהיא בחינת פתח ושער שהיא בח'י מלכות שנקראת זאת שעליה נאמר בזאת יבא אהרן אל הקודש. דלית רשו לנביא וחוזה למיעל אלא בה וכו' כמבואר בתיקונים כ"פ? באריכות והיא בחינת זה השער לה' צדקים יבואו בו. וע"כ מדליקין ומאירין זה האור הקדוש סמוך לפתח שהיא בחי' אמונה כדי לברר ולתקן האמונה בשלימות כי עיקר תיקון האמנה היא על ידי רוח נבואה שהואאור הצדיק שזהו בחי' נר חנוכה כנ"ל. וז"ש בכוונות שחנוכה הוא בנצח והוד. כי נצח ונוד משם עיקר יניקת הנביאים כידוע:

אות יד

נמצא שעיקר נר חנוכה הוא כדי לתקן את האמונה בשלימות על ידי בחי' רוח נבואה שמקבלין מהצדיקים בכלדור ודור אפילו עתה גם עתה כנ"ל. ועיקר האמונה הוא להאמין בחידוש העולם שזה א"א להבין בשכל בשום אופן כיאם באמונה. כ,ש שם בהתורה הנ"ל וע"כ היה כל העולםך כולו תלוי עד ששה בסיון שבו קיבלו ישראל את התורה שהיא כלל הנבואה שעי"ז נתקיים העולם היינו שאמונת חידוש העולם היה תלוי עד קבלת התורה שהיא בחינת נבואה כי עיקר אמונת חידוש העולם הוא ע"י נבואה. שהוא בירור המדמה וכו' כ"ש שם. זוה בחינת נר חנוכה כנ"ל. וע"כ נקרא חנוכה שהוא לשון התחלה והתחדשות. היינו שע"י מצות נר חנוכה זוכין להאמין בההתחלה והתחדשו"ת הראשון דהיינו בחידוש העולם שהש"י ברא עולמו יש מאין המוחלט שזה עיקר האמונה שזוכין על ידי נרחנוכה כנ"ל וזה בחי' חנוכת הבי תבחי' בית דבראשית כי העולם דומה לבי תכמובא היינו כנ"ל. להאמין שהעולם שהיא בחי' בי"ת הוא מחודש שזהו בחי' בית דבראשית בחי' בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. וע"כ אנו ממשיכין עלינו אמונה זאת ע"י אור הנר של מצוה. כי עי"ז אנו ממשיכין עלינו הארה מאור הגנוז משבעת ימי בראשית שהיה האדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו היינו מקצה ועד קצה. היינו שבאור הגנוז היו יכולין להסתכל ולהשיג מקצה הראשון עד קצה האחרון דהיינו עד חידוש העולם של לעתיד כי הא בהא תליא כמבואר בהתורה הנ"ל ע"ש. אך הש"י ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו עמד וגנזו לצדיים לע"ל כי ראה שהרשעים במעשיהם הרעים יקלקלו ח"ו גם זה האור והדעת ואז לא היה אפשר להתתקן חס ושלום על כן עמד וגנזו לצדיקים שאין מי שישיג מזה האור הגנוז כ"א הצדקיים שמקבלין רוח קדשם משם והם מאירין בכל העולם אור האמונה להאמין בחידוש העולם באמונה לבד כי עכשיו שנגנז האור א"א להשיג חידוש העולם בדעת כ"א באמונה לבד שמקבלין מהצדקים שזוכין לינק מאור הגנוז משבעת ימי בראשית כנ"ל. ועל כן המאמר הראשון באתגליא היה ויאמר אלקים יהי אור כי קודם לזה לא נזכר ויאמר כי בראשית הוא מאמר סתום (כמבואר במ"א). כי התחלת ורשית הבריאה הוא סתום ונעלם מאד. ועלכן נאמר תיכף אחר בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, נאמר מיד והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו' כי אז תיכף אחר הבריאה היה החשך שכיסה פני תהום שנמשך מהעלמת הידיעה שנתעלם אור הידיעהה לידע התחלת וחידוש העולם כי הידיעה והעדר היידה הם בחינת אור וחש כ"ש כי יש יתרון לחכמה וכו' כיתרון האור מן החשך אך תיכף ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור וכו'. היינו שהאיר הש"י האור בעולם שהוא אור הגנוז הנ"ל שעל ידי זה היה האדם צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו היינו מקצה ועד קצה. היינו שהיה משיג חידוש העולם של תחילת הבריאה עד חידוש העולם של לעתיד. אך השם יתברך ראה שאין העולם של לעתיד. אך השם יתברך ראה שאין העולם כדאי להשתמש בו עמד וגנזו לצדיקים וכו' כנ"ל. ועל כן עכשיו אי אפשר לראות ולהשיג בהדעת חידוש העולם כ"א ע"י אמונה שמקבלין מהצדיקים שיונקין מאטור הגנוז כנ"ל. וזה אנו זוכין ע"י אור הנר הקדוש של חנוכה כי משם אנו מדליקין הנר חנוכה מבחינת אור הגנוז לצדיקים הנ"ל. שעי"ז זוכין לאמונה בחידוש העולם ועי"ז נזכה לחידוש העולם של לעתיד כ"ש בהתורה הנ"ל. וכמ ושבאור הגנוז הנ"ל היו יכולין להבטי ולהשיג בדעת חידוש העולם יש מאין המוחלט של תחילת הבריאה עד חידוש העולם של לעתיד. כמו כן אנו זוכין עתה לידע זאת ע"י האמונה השלימה שאנו מקבלין משם על ידי הצדיקים שזהו בחינת נר חנוכה כנ"ל. וע"כ מדליקין נר חנוכה שמנה ימים. להורות שאנו זוכין לאמונת חידוש העולם שנברא בשבעת ימי בראשית שהוא חידוש העולם של תחילת הבראיה. ואנו חזקים באמונה זאת באמת עד שנזכה לחידוש העולם של לעתיד שהוא בחינת יום השמיני כידוע. וזהו בחי' שמונת ימי חנוכה שמדליקין וממשיכין האור הנ"ל מקצה ועד קצה להאמין בחידוש העולם של כלל הבריאה שכלול בשבעת ימים שבעת ימי הבנין בחינת שבעת ימי בראשית עד שנזכה על ידי זה לחידוש העולם של לעתיד שהוא בחינת יום השמיני וכנזכר לעיל. כי יום השמיני הוא בבחינת בינה כידוע ובינה היא בחינת עלמא דאתי כידוע היינו כנזכר לעיל. כי יום השמיני הוא בבחינ תבינה כידוע ובינה היא בחינת עלמא דאתי כידוע היינו כנזכר לעיל:

אות טו

וז,ש באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדות יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר וכו' שהזכירה התורה את העדות שהם הלוחות אצל נרות המנורה להורות שזהו עיקר מצות הדקלת הנרות. כדי להמשיך אור העדות שהם הלוחות שהיו בהם העשרת הדברות שהם כלל הנבואה כנ"ל. כדי להמשיך אור הנבואה כדי לברר המדמה שהוא בחינת לילה שאז צריכין לעסוק בהדלקת הנרות הנ"ל כדי שיתברר המדמה בכל הלילה כנ"ל. וזה שדקדקה התורה מערב עד בקר כי אז עיקר בירור המדמה כנזכר לעיל כדי לזכות לתיקון האמונה שצריכין לתקנה בלילה בבחי' ואמונתך בלילות כנ"ל:

אות טז

וע"כ הם ל"ו נרות בכל ח' ימי חנוכה. כנגד ל"ו צדיקים שבכל דור המסתכלים באספקלריא המאירה כי זהעיקר נר חנוכה כדי להמשיך אור הצדיקים האמתיים בעלי רוה"ק המסתכלים באספקלריא המאירה כדי לזכות עי"ז לאמונה שלימה כנ"ל אמן:

אות יז

וז"ש בתיקונים שחנוכה בחי' חנ"ו כ"ה כ"ה אתוון דיחודא וכו' היינו בחי' אמונה כי זה עיקר בחי' חנוכה כנ"ל:

אות יח

וזה בחינת נר חנוכה אסור להשתמש לאורה שאסור להתקרב להצדיק בשביל שימושי חול כנהוג עכשיו בעו"ה. רק עיקר ההתקרבות יהיה בשביל הש"י כדי לזכות לאמונה שלימה כנ"ל:

אות יט

וע"כ קורין פ' ויהי מקץ בחנוכה או לפעמים פ' וישב כי פרשיות אלו מדברים מיוסף הצדיק שכל גדולתו היה ע"י פתרון חלומות כי הצדיק האמת הוא בחינת יוסף שנקרא צדיק כידוע וע"כ כל גדולתו היה ע"י החלומות שחלם וע"י הפתרון שפתר חלום פרעה והשרים כי החלומות הם ע"י המדמה והצדיק בחינת יוסף זוכה לבחינת רוח נבואה רוה"ק שעי"ז זוכה לברר המדמה. ועי"ז זוכה לחלומות צודקים ולפתור כל החלומות שכ"ז הוא בחינת בירור המדמה. וזה שאמר פרעה כשראה שיוסף ידע לפתור חלומות אמר הנמצא כזה איש אשר רוח אקלים בו. רוח אלקים דייקא. בחי' רוח נבואה רוה"ק שעי"ז בירור המדמה שהוא בחי' פתרון חלומות כנ"ל. וע"כ קורין פרשיות אלו בחנוכה. כי עיקר בחי' נר חנוכה הוא להמשיך אור הצדיק ע"י נר חנוכה כדי שנזכה לבקשו ולמצאו כדי שיברר לנו המדמה. שעל ידי זה נזכה לאמונת חידוש העולם שכ"ז הוא בחי' גדולת יוסף הצדיק שהוא בחינת הצדיק האמת שבכל דור כנ"ל:

אות כ

וזה שחלם יוסף הנה השמש והריח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. היינו בחי' אמונת חידוש העולם שהוא ביטול הטבע וכמבואר שם בהתורה הנ"ל שע"י אמונת חידוש העולם זוכין לחידוש העולם של לעתיד שאז יתנהג העולם בבחינת א"י על ידי השגחה ונפלאות שלא כדרך הטבע. שזהו בחי' והנה השמש והריח ואחד עשר כוכבים משתוים לי שכל הבנבגת הכוכבים ומזלות דהיינו הנהגת הטבע נכנעים ומשתחוים לי. כי כולם בטילים להצדיק האמת שמגלה ההשגחה בעולם. ומבטל הנהגת הטבע וכנ"ל:

אות כא

וזה בחי' חלום פרעה, שראה שבע פרות טובות וז' רעות וכו' ותבלענה הפרות הרעות את שבע הפרות הטבוות ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע וכו' שפתרונו על ז' שני השבע וז' ימי הרעב שהם בחי' טוב ורע שהרע מתגבר על הטוב עד שאין ניכר הטוב וכו' כמובן בדברי אדמו"ר ז"ל במ"א (בסי' נ"ד). כי הצדיקים שבדור הם בחי' שבע קני המנורה כמובן בזוהר שאמרו לרשב"י אנת הוא דנהרית לשביעאה וכו' כי כל הצדיקים כלולים בשבעה רועים שהם בחי' שבע קני המנורה שזהו בחי' שבע שני השבע שהם בחי' טוב. וע"כ נקראים בשם שבע שני השבע בחי' צדיק אוכל לשבוע נפשו. כי ע"י הצדיקים זוכין לכל הבחינות המבוארים שם עד שזוכין להכניע מזונא דגופא ולהגביר מזונא דנשמתא. שהוא בחי' ה' רועי לא אחסר שזהו בחי' צדיק אוכל לשובע נפשו בחי' שבע שני השבע. אבל יש כנגדם הרועים והמנהיגים של שקר בחי' נביאי שקר שעל ידם בלבול המדמה שהם בחי' שבע שני הרעב שזהו בחי' מזונא דגופא ששם עיקר הרעבון בחי' ובטן רשעים תחסר. והרע מתגבר על הטוב ח"ו עד שאין ניכר כלל מעלת הטוב מחמת הרע שחופה ומכסה עליו בבחי' ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה וכו' שז' פרות הרעות בחי' הרע בחי' נביאי השקר דהיינו הרועים והנהיגים של שקר מסתירים ומכסים אור הצדיקים האמתיים עד שאין ניכרים כלל ואין רואין אותם כלל כאלו אינם בעולם ח"ו. והתיקון ע"י הצדיק הגדול בחינת יוסף שהוא רואה ויודע את כל זאת ועוסק לתקן כל זאת לגלות אור האמת בעולם. וע"כ אמר יעשה פרעה ויפקד פקידים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע. ויקבצו את כל אול השנים הטובות וכו'. היינו שהוא מצוה שיעשו פקידים וממונים שיקבצו את כל הטוב שמתגלה ע"י הצדיקים אמתיים שהם בחינת שבע שני השבע. כי התורה הקודשה שהם מגלים נקרא בשם אוכל. כ"ש לכו לחמו בלחמי. וכ"ש לכו שברו ואכלו וכו' היינו שיקבצו את כל הטוב שהוא התורה שמגלין הצדיקים האמתיים שיהיה האכו ללפקדון וכ' שיפרנסו עצמן ישראל בהתורה שלהם בעת התגברות בחינת ז' שני הרעב ח"ו. שהוא בחי' המנהיגים של שקר כנ"ל. כי בכל עת וזמן שאין יודעין מהצדיקים האמתיים שבאותו הדור צרין לפרנס ולהחיות א"ע בהתורה שגילו לנו הצדיקים האמתיים שלפנינו. וצריכין אנו לילך בדרכיהם עד שירחם הש"י עלינו ויגלה לנו את הצדיקי אמת שבדור הזה שיש להם בחי' רוח נבואה רוה"ק שיש להם כח לברר המדמה ולגלות האמונה בעולם. וכמובא בדברינו על פסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך וכו' דהיינו שאם אין יודעין כנס"י שנקראין היפה בנשים אם אין יודעין למי להתקרב צריכין לעת עתה לילך בעקבי הצאן דהיינו בדרכי אבותינו הקדושים אשר מעולם. כשפרש"י שם ע"פ זה הסתכלי בדרכי אבותיך הראשונים כו' ע"ש. (ע' כ"ז בהלכות ברכות הריח). וזהו וחמש את ארץ מצרים וחמש זה בחי' ה' דהששי' בחי' חמשה חומשי תורה שהם כלל הנבואה שממשיכין הצדיקים שעי"ז מבררין המדמה שהוא בחי' פרעה ומצרים כמובא במ"א (בסי' נ"ד). היינו שעיקר האוכל והטוב שנמשך ע, יבחי' ז' שני השבע שהם בחי' הצדיקים האמתיים הוא בחי' רוח נבואה שהוא בחינת כלל התורה בחי' חמשה חומשי תורה בחי' ה' דהששי. שעי"ז נתגלה אמונת חידוש העולם כ"ש שם בהתורה הנ"ל. שבשביל זה היה העולם תלוי עד ששי בסיון וכו' שזה בחי' ה' דהששי ע"ש:

אות כב

וזה בחי' שנים עשר אחים אנחנו וכו' ופרש"י ובשביל הא' שחסר נתפזרנו בכל שערי העיר לבקשו. זה בחינת התיקון שמתקנים כלל ישראל הכלולים בי"ב שבטים שמתקנים הפגם שפגמו תחלה בכבוד הצדיק שהוא בחי' יוסף. יכ עכשיו הם חוזרים בתשובה ע"ז ומתפזרים בכל השערים לחפש ולבקש את הצדיק בחי' יוסף. והתורה מלמדת אותנו בכל דור ודור שצריכין לשוטט ולבקש ולחפש מאד מאד בכל מיני חיפוש במסירות נפש לזכות למצוא את הצדיק האמת שהוא בחינת יוסף. שזהו בחי' מה שהי"ב שבטים שה םכלל ישראל נתפזרו בכל השערים לחפש את יוסף הצדיק. ובזהתיקנו מה שפגמו בכבודו תחילה וזכו באמת למוצאו. שעי"ז היה עיקר קיומם בארץ מצרים עד שזכו לצאת משם ולקבל את התורה עי"ז. כי עיקר יציאת מצרים היה בכח יוסף הצדיק כ"ש ויקח משה את עצמות יוסף עמו כ"ש בזוהר. כי עיקר יצי"מ וקבלת התורה שהואבחי' בירור המדמה זה זוכין ע"י הצדיק שהוא בחי' יוסף שעל ידו מבררין המדמה וזוכין להכניע פרעה ומצרים שהם בחי' הרע שבמדמה ולצאת מהם לחירות, וזוכין בכל פעם להמשיך רוח נבואה יותר שעל ידי זה נתברר המדמה בשלימות שזהו בחינת יצי"מ וקבלת התורה שיצאו מהרע שבמדמה וזכו לקבלת התורה שהוא בחינת רוח נבואה שאז נתברר המדמה בשלימות. ע"כ באמת אז דייקא נזדככו מזוהמת מצרים כידוע כי עיקר בירור המדמה הואע"י רוח נבואה שהוא קבלת התורה כנ"ל. וכל זה זוכין ע"י בחי' יוסף שהוא בחי' הצדיק האמת שבדור ע"י שזכו י"ב שבטי י"ק שהםכלל ישראל שוטט בכל השערים לחפשו ולבקשו במסירת נפש ליהרג או להרוג כשפרש"י שם עד שזכו למוצאו. שעי"ז זכו לכל התיקונים הנ"ל לדורות כ"ש למחיה שלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחות לכם לפליטה גדולה. כי עיקר החיות והשארית והקיום של כל ישראל וכל העולמות התלוים בהם הכל על ידי הצדיק האמת בחינת יוסף שזכו ישראל לבקשו עד שמצאו אותו כנ"ל. וכמו כן אנו צריכין בכל דור ודור לבקש ולחפש בכל כחינו במסירת נפש את הצדיק האמת עד שנזכה למוצאו ולהתקרב אליו ואז נזכה לאמונה שלימה שעי"ז תבא הגאולה. כ"ש תבואי תשורי מראש אמנה תשורי דייקא. בחי' קול השיר והניגון הנורא הנזכר בהתורה הנ"ל שזוכין ע"י שמקבלין מהצדיק האמת אשרי הזוכה לזה אשרי המחכה לזה אשרי המבלה כל ימיו להתגעגע ולהשתוקק ולכסוף לזה:

(הלכה ד' בה' כיבוד אב הלכה ג'. הלכה ה' בה' שבועות הלכה ב')

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - יורה דעה ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה