ליקוטי הלכות יורה דעה חלק ב · גרים ג
אות ב
א) ע"פ המאמר המתחיל מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת הש"י וכו' (סי' נ"ט) בליקוטי הראשון ע"ש ומבואר שם שזה משתדל לקרב בני אדם להש"י צריך לשמור א"ע שלא יתאחזו בו הקליפות והרע של אלו בני אדם כי זה האיש המשתדל לקרב ולעשו"ת נפשו"ת וכו'. הוא בונה בחי' היכל הקודש וכו' והעצה על זה להנצל מן הרע של אלו בני אדם שמקרבם שלא יתאחז ביצר משחבות לבו, העצה הוא שיזמין מלאכי לבו שהוא בחי' התלהבו תהלב שזה נעשה ע"י בחי' משפט שאדם שופט א"ע שהואבחי'אש בחי' באש ה' נשפט ואש הזה הוא שורף את הרע והקליפות שלא יתאחזו בלבו של האיש הכשר המקרב נפשו"ת להש"י ואז גם היכל הקודש דהיינו הנפשו"ת שמקרבם מקבלים כח האש ושורף את הקליפות גם מלהתאחז בהם וכו'. ואז יוצא לאור משפט היינו שנתלהב הלב ויושב על כסא בבחי' כונן למשפט כסא וכו'. וזה בחי' קריה נאמנה מלאתי משפט קריה זה בחי' ירושלים עיר הקודש הנ"ל. היינו בחי' היכל הקודש הנ"ל מלביש את משפט הנ"ל וזהו בחי' בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם ה'. ולא ילכו עוד אחרי שרירות לבם הרע היינו אע"פ שיקרבו גוים רבים להש"י אעפ"כ לא יוכל הרע להטות את לבבם ח"ו ולא ילכו אחרי שרירות לבם הרע ח"ו כי אש המלאכים שבלב הנ"ל הנעשה ע"י משפט הנ"ל. שעי"ז נקראת ירושלים היכל הקודש כסא ה' האש הזה ישרוף את הרע ועי"ז יוכל לקרב כל הגוים להש"י ואעפ"כ לא ילכו אחרי שרירות לבם היינו שלא יוכל הרע להטות את לבבם כי אש הנ"ל ישרוף כנ"ל וכו' ע"ש כל זה היטב. וזה בחי' את שבתותי תשמורו דא עיגולא ורבועא דלגו וכו' וזה בחי' מ"ס וסמ"ך שבלוחות וכו'. וזה בחי' ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם וכו'. וזה בחי' בית והון נחלת אבות וכו' ע"ש כל זה היטב:
וזה בחי' גרים שצריכין מילה ואח"כ טבילה. וגם א"א לגייר גרים כ"א בב"ד של שלשה ולמדו רז"ל מדכתיב משפט גבי גר כ"ש משפט אחד יהי' לכם ולגר וכו'. כי הגר מחמת שהיה רחוק מן הקדושה מאד בתכלית הריחוק. ורוצה לצאת מטומאת וזוהמת העכו"ם לקדושת ישראל. ע"כ א"א לקרבו אל הקדושה כ"א ע"י ב"ד של שלשה ששם עיקר המשפט וע"כ יש לב"ד דייקא כח לקרבו ולהכניסו תחת כנפי השכינה כי מאחר שהם ב"ד שלשלשה שיש להם כח לעשו"ת משפט כי כל המשפטים הוא בב"ד של שלשה ומחמת שכח המשפט אצלם ע"כ יש להם כח לקרב גרים להש"י כי לא יוכל הרע של הגרים להתאחז בלבם כי אש המשפט שלהם ישרוף את הרע שלהם כנ"ל. וע"כ כתיב משפט גבי גר להורות שהגר צריך ב"ד של שלשה שהם בעלי משפט. כי א"א להגר שיתקרב להש"י כ"א ע"י בחי' משפט כמבוא במאמר הנ"ל. כדי לעורר אש המשפט כדי לשרוף את הרע שהיה נאחז בו וכו' וכנ"ל:
אות ג
וע"כ צריך הגר תחילה מילה. כי הערלה הוא הרע זוהמת הנחש שנאחז בו שא"א לקרבו כ"א כשמלין אותו תחילה ומעבירין הערלה ממנו שהוא הרע שנאחז בו. ואח"כ יכולין לקרבו לעבודת הש"י כי העיקר צריכין להשתדל להכניע ולבטל מתחילה הרע שנאחז בו וע"כ אם הקדימו הטבילה קודם למילה אינו כלום כי צריך תחילה להעביר הרע ממנו שהוא הערלה. ואח"כ לטהרו בטבילה ולקרבו להש"י כי העיקר להעביר ולשרוף הרע שהיה נאחז באלו הנפשו"ת הרוצים להתקרב כי מתחילה הי' בין הגויים והקליפות כ"ש זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה וכו'. ע"כ צריכין תחילה להעביר הרע מן הגרים ע"י המילה ואח"כ לטהרו ע"י הטבילה ולקרבו להש"י:
אות ד
כי מילה וטבילה הם בחי' מ"ם וסמ"ך בחי' עיגולא ורבועא המבואר במאמר הנ"ל שהם בחי' משפט וכסא המבואר שם כי מצוות מילה שהוא ביטול הרע שהוא הערלה זה בחינת ביטול האיסור בשישים שהוא על ידי בחינת הסמ"ך שהיא בחינת מלכות בחינת ששים המה מלכות ומלכות היא בחינת חרב פיפיות כמובא במ"א בחינת חרב נוקמת נקם ברית שהיא בחי' החרב והסכין של המילה החותך את הערלה ומבטל את הרע שכח החרב הזה נמשך מבחי' אש המשפט הנ"ל. בבחי' כי באש ה' נשפט ובחרבו את כל בשר (ישעי' ס"ו) וזה בחי' הפסוקים שנוהגי ןלומר ביום שיש בו מילה שהם רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם היינו בחי' מלכות הנ"ל שהיא בחי' רוממות אל בגרונם וכו' בחי' מלכות פה שהיא בחי' חרב פיפיות שהוא מכניע וחותך ומבטל את הערלה פגם הברית בחי' רע הנ"ל בבחי' חרב נוקמת נקם ברית. וזהו שסיים לעשו"ת נקמה בגוים וכו' לעשו"ת בהם משפט כתוב משפט דייקא. כי החרב הנ"ל עושה בהגוים משפט כתוב כי החרב היא בחי' כח האש שנמשך מבחי' מהשפט הנ"ל שהיא חותכם ושורפת את הרע שהיא הערלה. בבחי' כי באש ה' נשפט ובחרבו וכו' כנ"ל. נמצא שהמילה היא בחי' ביטול הרע על ידי אש המשפט שהוא החרב והסכין של המילה שהיא בחי' מלכות בחי' כסא משפט ואז יוצא לאור משפט ויושב על הכסא ואז זוכין לקדושת שבת שהיא בחי' עיגולא ורבועא דלגו בחי' מ"ם וסמך וכו' כמבואר במאמר הנ"ל. וזה בחי' הטבילה שלאחר המילה זה בחי' המ"ם בחי' רבועא הנ"ל כי הטבילה היא במקוה של מ"ם סאה היינו בחי' מ"ם הנ"ל ואז נתעלם הבא לטהר בתוך המ"ם סאה של המקוה ונעשה כסא ומרכבה להמ"ם הנ"ל שזה בחי' כסא משפט הנ"ל:
אות ה
נמצא שא"א לקרב בעלי תשובה וגרים להש"י כ"א על ידי בחי' משפט כנ"ל. בשביל זה נוסעין על ר"ה לצדיקים על ראש השנה דייקא. כי כל מי שרוצה להתקרב להש"י באמת ובודאי א"א להתקרב באמת להש"י כ"א ע"י הצדיק הדור האמתי ואין הצדיק יכול לקרבו כ"א ע"י בחי' משפט כנ"ל. וע"כ נוסעין על ר"ה דייקא כי ר"ה הוא יום המשפט. וע"כ אז הוא יום ראשון של עשי"ת ואז נוסעין לצדיקים להתקרב להש"י כי אז יוצא לאור משפט ושורף את הרע לש הרוצים להתקרב וכו' כנ"ל. ואז המשפט יושב על כסאו בבחי' כונן למשפט כסאו כנ"ל. כיכל זה נעשה בר"ה דייקא שהוא יום המשפט. וע"כ אז היא עיקר זמן התקרבות להש"י ע"י צדיקי הדור האמתיים כי כל עבודתינו בר"ה לגלות אלקותו ית' לכל באי עולם עד שישמעו רחוקים ויבואו ויתגיירו כולם ויתקרבו להש,י כמו שאנו אומרים בכל התפילות בר"ה ויוה"כ. ובכן תן פחדך ה' אלקינו על כל מעשיך ואיתך על כל מה שבראת וכו' ויעשו כולם אגודה אחת לעשו"ת רצונך וכו', ותמלוך אלה ה' לבדך על כל מעשיך וכו' וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. ויאמר כל אשר נשמה באפו וכו' וכיוצא בזה בכל התפילות ויאתיו כל לעבדך וכו':
אות ו
וזה בחי' שופר כי קול השופר ההולך וחזק מאד הוא בחי' יראה בבחי' (עמוס
אות ג
היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו. ויראה הוא בחי' אש בחי' משפט הנ"ל. בבחי' כי ה' אלקיך אש אכלה הוא אל גדול ונורא. וע"כ קול השופר שהוא בחי' גבוורת בחי' יראה בחי' משפט. ע"כ ע"י זה הקול מעוררין אש המשפט הנ"ל בבחי' (תהלים כ"ט) קול ה' חוצב להבות אש:
כי שופר של ר"ה הוא שופר של איל בחי' אילו של יצחק שהוא בחי' קול השופר של מתן תורה וכמו שאנו זוכרין את הקולות של השופר של מתן תורה בר"ה. כ"ש אתה נגלית וכו' וקול שופר של מתן תורה הזה יוצא באש ולפידים כ"ש וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים וכו' וכן בפסוקים הרבה כי בשעת מתן תורה היו כל ישראל בבחי' גרים כי בשעת מתן תורה היו כל ישראל בבחי' גרים כי אז היה התחלת התקרבותן לאביהם שבשמים שיצאו מטומאת מצרים לקדושת ישראל וכמו שפרש"י שם. וע"כ קורין רות בשבועות. כי שבועות שהוא מתן תורההוא בחי' התקרבות גרים ובעלי תשובה. ומחמת זההיה במתן תורה קול שופר ואש ולפידים שכל זה הוא בחי' אש המשפט הנ"ל. כדי לשרוף הרע שהיה נאחז בהם מטומאת מצרים. וע"כ ניתנה התורה באש היינו בחי' אש המשפט הנ"ל כי התורה בעצמה נקראת משפט. ומחמת שאז בשעת מתן תורה נתעורר בשלימות אש המשפט הנ"ל. כ"ש ודבריו שמענו מתוך האש וכו'. ע"כ באמת נזדככו אז לגמרי מאחיזת הרע. כ"ש (עירובין נ"ד) חרות על הלוחות חירות ממלאך המות וכו' כי נתבטל אז זוהמת הנחש לגמרי כי פסקה זוהמתן בשעת תמן תורה ע"י בחי' אש המשפט הנ"ל. שנתעורר ע"י קול השופר שיש לו כח לעורר אש המשפט. בבחי' קול ה' חוצב להבות אשר ועיקר הקלקול שנתקלקל אחר כך בחטא העגל היה רק ע"י הערב רב שהם בחי' הגרים שאסור לגיירם שאין כח במשפט הנ"ל להכניע הרע שלהם כמבואר היטב במאמר הנ"ל בסופו. וזה בחי' מ"ס וסמ"ך שבלוחות הנזכר במאמר הנ"ל כי הלוחות שהם התורה שעל ידם נכנע הרע שלהם ופסקה זוהמתן כי ניתנו מתוך האש כנ"ל. הם בעצמן בבחי' מ"ם וסמ"ך הנ"ל שהוא עיגולא ורבועא הנ"ל שהוא בחי' ביטול הרע כנ"ל:
וע"כ בעת ההתחלה שנתלגה הש"י למשה לפדות את ישראל ממצרים. נמאר שם המקרא המובא במאמר הנ"ל המובא במאמר הנ"ל. וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנא כי מחמת שהש"י ציוהו להוציא בני ישראל מטומאת מצמרים ולקרבם להש"י שזהו בחי' גרים ובעלי תשובה. ע"כ נתעורר תיכף אש המלאכים שהם בחי' אש המשפט כי רק עי"ז יוכל לקרב ישראל להש"י כנ"ל:
אות ז
נמצא שקול שופר מעורר אש המשפט הנ"ל שעי"ז נכנע הרע ועי"ז דייקא יכולין לקרב גרים ורחוקים להש"י. וזהו בחי' (תהלים פ"א) תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב. משפט דייקא. כי צריכין לתקוע בשופר כדי לעורר על ידו משפט הנ"ל כנ"ל. וזה שאומרים קודם השופר מזמור מ"ז שבתהלים שכולו מדבר מהתקרבות כל העמים להש"י שיתגיירו כולם וישובו להש"י. כ"ש כל העמים תקעו כף וכו' כיה' עליון נורא מלך גדול על וכו' בח'י יראה שהוא בחי' משפט. וזהו מלך גדול על כל הארץ כי כולם יתגיירו וישובו אליו. וזהו ידבר עמים תחתינו וכו'. וזהו יבחר לנו את נחלתינו. נחלה זו ירושלים. כי עי"ז שמגיירין גרים נבנה ירושלים עיר הקודש שהוא בחי' היכל הקודש נעשה ע"י הגרים כמבואר במאמר הנ"ל. וזהו את גאון יעקב וכו' יעקב דייקא כי יעקב הוא בחי' משפט בחי' משפט לאלקי יעקב וכל זה נתעורר ע"י השופר. וזהו עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר שעי"ז נתעורר המשפט כנ"ל. וזהו שסיים נדיבי עמים נאספו עם אלקי אברהם דהיינו גרים כי אברהם היה ראש לגרים כשרז"ל על פסוק זה כי ע"י קול השופר שהוא בחי' משפט עי"ז נעשין גרים. בשביל זה אומרים כל המזמור הזה המדבר מגרים קודם תקיעת שופר כנ"ל. כי שופר מקבץ כל הנדחים שהם בחי' גרים דהיינו כל הרחוקים והנדחים מהש"י כולם נתקרבין להש"י ע"י קול השופר שהו אבחי' משפט כנ"ל. כמו שאנו אומרים בר"ה תקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס לקבץ גלויותינו וקרב פזורינו מבין הגוים וכו'. וכ"ש ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים. כי השופר מקבץ ומקרב האובדים והנדחים שהם הרחוקים מהקדשוה שמתקרבים להש"י ע"י אש המשפט שהוא בחי' קול השופר. ועי"ז נבנה היכל הקודש שהוא בחי' ירושלים. וזהו והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים. בהר הקודש בירושלים דייקא. היינו בחי' היכל הקודש הנ"ל שנבנה ע"י האובדים והנדחים שהם הרחוקים הבאים להשתחוות לה' ולהתקרב לעבודתו כנ"ל. וכל זה ע"י קול השופר שהוא בחי' יראה בחי' אש המשפט הנ"ל. וע"כ היה אצל הב"ד שופר. כי שופר הוא בחי' משפט כנ"ל:
אות ח
וע"כ כל הקולו של השופר הם משולשים. כ"ש שיעור תקיעה כשלש תרועות שיעור תרועה וכו'. זה בחי' משפט שהוא משולש תרועה וכו'. זה בחי' משפט שהוא משולש כי המשפט הוא בב"ד של שלשה וע"כ עיקר המשפט הוא בחי' יעקב בחי' משפט לאלקי יעקב. כי יעקב משולש באבהן בחי' יעקב חבל נחלתו וכו' כמובא כחבל הגדל בשלשה. כי יעקב כלול משלשה אבו תשהם בחי' ב"ד של שלשה שמהם יוצא המשפט. שעי"ז מגיירין גרים בב"ד של שלשה שמקבלין כח משלשה אבות. והעיקר הוא יעקב שהיתה מטתו שלימה בלי שום פסול כי כל זמן שלא בא יעקב השלישי לאבות המכריע שעל ידו עיקר המשפט הי' אפשר לבער הרע לגמרי. וע"כ אברהם ויצחק שהי' מגיירים גירם לא נמלטו מאחיזת הרע לגמרי. וע,כ אברםה יצא ממנו ישמעאל ויצחק יצא ממנו עשו כי עדיין לא יצא לאור המשפט בשלימות להכניע ולבטל הרע לגמרי עד שבא יעקב השלישי שהוא עיקר שלימות המשפט ואז נכנע הרע לגמרי ע"י המשפט שהי' בשלימות אצלו. וע"כ היתה מטתו שלימה בלי שום אחיזת הרע ופסולת כלל:
וע"כ עיקר השופר הוא בחי' תרועה. כ"ש יום תרועה יהי' לכם וכ"ש עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר כי תרועה משולשת בקולות והיא בחי' יעקב. כ"ש (במדבר כ"ג) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמ וותרועת מלך בו כי ע"י התרואה שהוא בחי' יעקב בחי' משפט. עי"ז לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו כי ע"י התרועה שהואבחי' יעקב בחי' משפט. ע"י לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל דהיינו שאין בהם שום רע שהוא בחי' עמל ואון. כי נתבטל כל הרע ע"י אש המשפט כנ"ל:
אות ט
וזהו שאומרים ביום השלישי לבריאת עולם שהוא בחי' יעקב כידוע. מזמור פ"ב שמדבר ממשפט שהוא ג"כ בג' בחי' יעקב כנ"ל כ"ש אלקים נצב וכו'. וזהו שסיים קומה אלקים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים כי ע"י המשפט עי"ז כל גוים נתקרבין להש"י. וזהו כי אתה תנחל, תנחל דייקא. כי נחלה זו ירושלים עיר הקודש שהוא היכל הקודש שנבנה ע"י הגרים כנ"ל:
אות י
וזהו שואמרים בר"ה למשפטיך עמדו היום כיהכל עבדיך. כי ע"י המשפט נתקרבים כולם להש"י ואזי הכל עבדיך כי כולם באים לעובדו ית':
אות יא
וזהו בחי' מה שאומרים להגר הבא להתגייר מה ראית שבאת להתגייא אי אתה יודע שישראל בזה"ז דווים וסחופים וכו' כי מתחילה ההכרח לרחק אותו קצת. ובזה שמבזין אותו ומרחקין אותו קצת ומרמזין לו שאינו כדאי להתקרב אצלינו. ואז יכשהוא מרוצה אעפ"כ ואמר יודע אני ואיני כדאי בזה נכנע הרע שלו ונפרד ממנו. בבחי' (רות א') ותישק ערפה לחמותה ורות דבקה בה. ערפה הוא בחי' הרע הרוצה להתאחז בהגר צדק בחי' רות שזה הרע נפרד ע"י ההתקרחקות שרוצין לרחק את הגר בתחילה כי זה ההתרחקות הואבחי' בטישא שמבטשין לי' כמובא בזהו"ק אעא דלא סליק ביה נהורא וכו' גפוא דלא סליק בי' הנורא דנשמתא מבטשין לי' כי ע"י שרוצין לדחותו ולרחקו והוא דוחק עצמו ומכריח עצמו להתקרב אע"פ שמרחקין אותו בזההוא מבטש ומכניע הרע שנאחז בו. וזה בעצמו הוא בחי' משפט הנ"ל שזה המקרב גרים או בעלי תשובה הוא מכלכל דברי ובמשפט ומתחיל לרחקו בתחילה שזהו בחי' דין ומשפט שהוא שופט אותו שאינו ראוי להתקרב ומדחה אותו ומראה לו התרחקות ואם הוא חזק בדעתו ואומר אעפ"כ ואיני כדאי כבר קבל את דינו ומשפטו ע"י שעמד בנסיון הזה של התרחקות. ועי"ז נכנע ונפרד ממנו הרעשלו ואז ראוי כנ"ל. וזהו בחי' מה שצדיקי אמת נוהגין לפעמים לרחק איזה אדם בתחילה כל זההוא בב יל נסיון לטובתו כי ההתרחקות הוא תכלית ההתקרבות. בבחי' שלום שלום לרחוק ולקרוב כי א"א לקרב הרחוקים כ"א ע"י שיעמוד בנסיון של התרחקות שעי"ז נכנע נכנע הרע שלהם כנ"ל. כי ההתרחקות של הצדיק האמת זהו בחי' משפט הנ"ל שמכלכל דבריו במשפט ויודע איך לדבר עם כל א' ואחד לקרב את זה ולרחק את זההכל כפי המשפט שבלבל וועי"ז הוא בוחן ובודק ומנסה את אשר בלבבם אם הם באים להתקרב בלב שלם. וכשהם ועמדים בנסיון ודוחקין עצמן להתקרב אף על פי שמרחקים אותם מאד, זהו בחי' בטישא הנ"ל שמבטשין גופם עי"ז ומשברין כל המניעות שיש להם מבחוץ ומבפנים דהיינו היסורין שיש להם מהמונעים מבחוץ שלא להתקרב להצדיק והיסורים שיש להם מבפנים מההתרחקות של הצדיק בעצמו וכשמשבירם כל אלו המניעות והיסורים עי"ז נכנע הרע שנאחז בהם. ועי"ז דייקא הם מתקרבים להש"י באמת:
גם עי"ז שהצדיק מכלכל דבריו במשפט ומרחקם בתחילה עי"ז יוכל להנצל מלקרב את הרשעים שאינם ראויים לקרבם כמבואר שם במאמר הנ"ל ע"ש כי הם בודאי לא יוכלו לעמוד בנסיון של התרחקות ויתרחקו באמת ע"י שהוא מרחיקם ויהי' ניצול מהם:
אות יב
וזהו בחי' מאה קולות שתוקעין בר"ה. זה בחי' מ"ם וסמ"ך הנ"ל שעולים מאה כי ע"י קול השופר מעוררין את המשפט הנ"ל שעי"ז יוצא אש המשפט ושורףאת הרע הנחאז בהיכל הקדש. שכל זה הואבחי' מ"ם וסמ"ך בחי' שבת בחי' עיגולא וריבועא כנ"ל במאמר הנ"ל. וע"כ תוקעין מאה קולות כי מ"ם וסמ"ך עולה מאה כנ"ל:
אות יג
וע"כ אין תוקעין בשבת. כי בשבת אין צריכין לעורר המשפט כדי לבטל את הרע כי בשבת ממילא נתבטל כל הרע כנ"ל. בבחי' את שבתותי תשמורו דא עיגולא וריבועא וכו' כנ"ל. וע"כ בשבת ממילא נתתקן בחי' עיגולא וריבועא דלגו בחי' מ"ם וסמ"ך ואין צריכין לעורר המאה קולות של השופר:
אות יד
וזה בחי' קימת חצות. שאז נתעוררין מהשינה ומתגברין לעסוק בתורה ולהתאבל על חורבן ביהמ"ק. כי עיקר חורבן ביהמ"ק הי' על קלקול המשפט כמובא בדרז"ל שעיקר חורבן ירושלים הי' על שעוותו בה את הדין. וכ"ש כי הפכתם ללענה משפט וכו' וכיוצא בזה פסוקים הרבה המדברים מגלות ישראל וחורבן בית המקדש שנזכר בהם קלקול המשפט שבשבי לזה חרבה ירושלים. כי ירושלים וביהמ"ק הם בחי' היכל הקודש כמבואר במאמר הנ"ל. ומחמת שעיקר בנין וקיום של היכל הקדש הוא ע"י בחי' משפט כנ"ל. ע"כ הי' מקום המשפט בביהמ"ק שהוא היכל הקדש כי שם בביהמ"ק הי' יושבין סנהדרי גדולה בלשכת הגזית שמשם הי' יוצא מהשפט לכל העולם. כי עיקר קיום הביהמ"ק שהוא היכל הקדש הוא ע"י המשפט כנ"ל. כי עיקר בירור כל הניצוצות הקדושו"ת מתוך הקליפות הי' בביהמ"ק ששם היו מבררין כל הברורין ע"י הקרבנות והקטורת שהי' מכפרין עלכל החטאים שהואבחי' בירור הניצוצות הקדושו"ת כידוע וע"כ הי' צריכין שם בחי' משפט כדי לעורר אש המשפט לשרוף את הרע שלא יתאחז בהיכל הקודש כנ"ל. וע"כ הי' שם מקום המשפט כנ"ל וע"י המשפט שהי' שם עי"ז נתעורר אש הנ"ל. וזהו בחי' אש המזבח שזה האש הי' שורף את הרע שלא יתאחז בההכיל הקודש וכו' כנ"ל:
אות טו
וזה שארז"ל למה נסמכה פרשת משפטים לפרשת המזבח. לומר לך שתשים דיינים אצל המזבח היינו כנ"ל. כי אש המזבח נמשך ע"י בחי' המשפט כנ"ל. וע"כ הי' הדיינים יושבים לעשו"ת משפט אצמל המזבח כנ"ל:
אות טז
וזה בחי' מה שהי' בתוך ההיכל הקודש שולחן בצפון ומונרה בדרום. ומזבח מקטר קטורת בין שולחן למנורה כי קטורת זהבחי' גרים כי עיקר בירור הניצוצות הקדושו"ת מתוך הקליפות הי' על ידי י"א סמני הקטורת כידוע שזה ובחי' גרים שמוציאין אותם מתוך עמקי הקליפות ומקרבין אותן אל הקדושה ועיקר הגרים נעשין ע"י בחי' יד ושם הנ"ל. שהם בחי' עיגולא ורבועא כמבואר במאמר הנ"ל וזה בחי' שולחן בצפון ומנורה בדרום זה בחי' יד ושם הנ"ל. יד הוא בחי' חכמה הנמשך מבית ה' שעי"ז יש לו כח לכלכל דבריו במשפט ולהעמיד תלמדים הרבה כמבואר שם במאמר הנ,ל. וזה בחי' מנורה בדרום שהוא בחי' חכמה ודעת בבחי' ושמן על ראשך לא יחסר וזה בחי' משפט שהוא בחי' חכמה בבחי' (מלכים א') כי חכמת אלקים בקרבו לעשו"ת משפט. שולחן בצפון זה בחי' שם הנ"ל. שהוא בחי' עשירות שהוא בחי' שולחן מלכים בחי' פרנסה ועשירות וזהו שולחן בצפון כי משם מנמשך העשירות כי מצפון זהב יטתאה וע"י כל בחי' אלו שהם שולחן ומנורה שהם בחי' יד ושם הנ"ל, עי"ז עושין בעלי תשובה וגרים שהם בחי' בירור ניצוצות הקדושו"ת מתוך הקליפות שזהו בחי' קטורת הנ"ל. וע"כ היה המזבח מקטר קטורת עומד בין שוחן למנורה כנ"ל. (היינו כנגד האויר שבין שולחן ומנורה):
נמצא שעיקר קיום ירושלים וביהמ"ק הוא ע"י בחי' משפט כנ"ל ועיקר חורבן ירושלים הוא ע"י קלקול המשפט כנ"ל. ולעתיד לבא עיקר בנין ירושלים יהיה ע"י המשפט כ"ש ציון במשפט תפדה וכו'. וזהו ציון במשפט תפדה ושביה וכו' כי ע"י המשפט נעשין בעלי תשובה כנ"ל:
אות יז
וזהו בחי' קימת חצות כי התעוררות השינה זהו בחי' החזרת המוחין כי שינה הוא הסתלקות המוחין והתעוררות השינה הוא החזרת המוחין וכשחוזרין המוחין נתעורר המשפט התלוי במוח וחכמה כנ"ל. וזה נעשה בחצות לילה כי אז הוא זמן המשפט שהוא בחי' התעוררות השינה בבחינת (תהלים ל"ה) העירה והקיצה למשפטי וכו' וזה נעשה בחצות לילה דייקא בבחי' (שם קיט) חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך על משפטי דייקר כנ"ל כי בצחות אז נתעורר המשפט כ"ש ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וכו' ובאלהיהם עשה שפטים אז וכן באברהם נאמר ויחלק עליהם לילה וכו' וכמו שפרש"י שלילה הוא זמן פורעניות להעכו"ם והעיקר בחצות לילה שאז נתעורר המשפט עליהם להכניע ולשרוף הרע שהם העכו"ם. וזה בחי' שלהובא דאשא דבטש בגדפוי דתרנגולה בחצות וכדין קארי וכו', זה בחי' אש המשפט שנתעורר אז שהוא בחי' גבורות בחי' תרנגול שנקרא גבר:
אות יח
כי כל אדם בא לעולם הזה רק בשביל זה כדי לברר בירורים לברר ניצוצות הקדושים מעמקי הקליפות שנפלו לשם ע"י חטא אדה"ר או ע"י חטאיו בעצמו שחטא בגלגול הראשון ובירור הניצוצות הוא בחי' גרים ובעלי תשובה כנ"ל. וע"כ צריך האדם לשמור עצמו מאד ולשפוט עצמו בכל עת כדי לעורר אש המשפט הנ"ל כדי להכניע הרע הנאחז סביב אלו הניצוצות שהוא מוכרח לבררם שלא יתאחזו בו ח"ו ובשביל זה באמת האדם הוא בסכנה גדולה בעוה"ז וצריך לשפוט עצמו הרבה בכל יום ויום ולחשוב דרכיו ולעורר לבבו להש"י שזהו ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו שהזהירנו רבינו ז"ל על זה פעמים אין מספר וכמוזכר כמה פעמםי בספריו הקדושים כי לפי עוצם הסכנה שיש על כל אדם בעוה"ז כקטן כגדול מחמת הרע הנ"ל הנאחז בהניצוצות שהוא מוכרח לבררם כי אפילו האדם הפחות שבפחותים שבישראל הוא ג"כ מברר בירורים לפי בחינתו ומחמת שאלו הניצוצות הקדושים שהוא צריך לבררם הם מעורבים בתוך הרע ע"כ יש עליו סכנות גדולות שלא יתאחז בו הרע ח"ו וע"כ ארז"ל בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו' וע"כ אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם כ"א ע"י התבודדות שהוא בחי' משפט הנזכר במאמר הנ"ל. שהאדם צריך לשפוט עצמו דהיינו להתבודד בינו לבין קונו ולהשפט בעצמו על כל דרכיו וליסר עצמו ולהוכיח את עצמו בכל יום ויום כדי לעורר אש המשפט הנ"ל. כדי לשרוף ולהכניע את הרע שלא יתאחז בלבו ח"ו כנ"ל. וע"כ ארז"ל אל תאמין בעצמם עד יום מותך וכמו שמצינו כבר כמה צדיקים ואנשים גדולים וכמה אנשים כשרים וחשובים שכבר עסקו בעבודת ה' באמת ימים ושנים ואח"כ נלכדו בעבירות חמורות ח"ו ר"ל וכמובא בכתבי האר"י מזה אך הכל הוא ע"פ הנ"ל כי מחמת שכל אדם עוסק רק בעוה"ז לברר בירורים ובפרט העוסקים בעבודת ה' ביותר שבכל יום ויום הם מבררים בירורים חדשים וע"כ בכל יום ויום יצרם מתגבר עליהם ביותר כי יש להם יצה"ר חדש בכל יום כי בכל יום נתעורר עליהם הרע מחדשד דהיינו הרע של אלו הניצוצות שהגיעו אליהם עכשיו לבררם וע"כ לפעמים הם מונחים בעמקי הקליפות ומחמת שהם עוסקים לבררם ע"כ נתאחז בהם הרע מאד ח"ל וע"כ יכולין להכשל פתאום ח"ו וע"כ צריכין להזהר מאד מאד לשפוט עצמו בכל יום ויום ולחשוב דרכיו כדי לעורר עי"ז התלהבות לבו כדי שיתעורר אש המשפט כדי לשרוף את הרע הנ"ל:
אות יט
ובפרט כי כל אדם צריך ומוכרח לעסוק לקרב גם אחרים להש"י ולעשו"ת בעלי תשובה וגרים כי לכך נוצרת כי זה עיקר יישוב העולם כי לא תהו בראה לשבת יצרה (ישעי' מה) שיהי' העולם מיושב מבני אדם דהיינו בני דעה העוסקים בעבודת ה' כי מי שאינו עוסק בעובדת ה' הוא רק חיה בדמות אדם וכמובא בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים וכמו שהזהירו ז"ל כמה פעמים וכמו שהזירו רז"ל על זה מאד וכמובא בזוה"ק זכאה מאן דאחיד בידא דחייבא והפליג שם מאד מאד בעוצם שכרו שהש"י מתפאר עמו בכל העולמות ע"ש. וזה בחי' הערבו תשכל ישראל ערבים זה בזה. כי כ"א מישראל מחויב לדבר עם חבירו ביראת שמים בכל יום ויום וכמו שאנו מבקשין בכמה תפילות שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשו"ת ולקיים וכו' ועיקר בקשתינו הוא שנזכה ללמד אחרים דרכים ועצות בעבודת הש"י וזהו ללמוד וללמד לשמור ולעשו"ת ולקיים שיהי' הלימוד רק לשמור ולעשו"ת ולקיים כי לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה:
נמצא שכל אדם מישראל חובה מוטל עליו בזה לזכות גם אחרים בתשובה ולקרב נפשו"ת לעבודת הש"י אבל צריכין לשמור עצמו מאד מן הרע הנאחז באלו הנפשו"ת שהוא רוצה לקרבם ולזה צריכין משפט לשפוט עצמו בכל יום כדי לעורר אש המשפט כדי לשרוף את הרע שלא יתאחז בלבו וגם לגרש ולשרוף את הרע מן ההיכל הקודש דהיינו מאלו הנפשו"ת שהוא עוסק לקרבם כמבואר היטב במאמר הנ"ל. ואז נתעורר המשפט ויוצא לאור משפט, ואז המשפט יושב על כסא וכו'. עיין כ"ז היטב היטב במאמר הנ"ל:
אות כ
והנה עיקר המשפט הוא ביום כי אין דנין בלילה אלא בגמר דין או אם נתרצו הבעלי דינין וכ"ש בית דוד דינו לבקר משפט וכו'. וע"כ נקרא המשפט אור כ"ש ומשפטיך אור יצא כי המשפט הוא בחי' אור יום כי המשפט הוא בחי' חכמה ומוחין כנ"ל. שזהו בחי' אור יום כי בלילה הוא הסתלקות הדעת כידוע. וע"כ עיקר המשפט ביום וע"כ עיקר התגלות הדעת שיוכל לכלכל דבריו במשפט העיקר הוא ביום וכמשגיע הלילה ואז נתעוררין כל גרדיני נמוסין וכו' וכל הקליפות וכו' ואז יורד בחי' המלכות שהוא בחי' כסא כבוד בחי' כסא המשפט הנ"ל, לעמקי הקליפות לברר משם בירורים ומחמת שאז מתגברין החיצונים מאד ע"כ אין בנו כח לשורפם ולהכניעם בחי' המשפט שלנו וע"כ בלילה הוא זמן שינה. שהוא הסתלקות הדעת הסתלקו תהמשפט דהיינו שאנו מסלקין המשפט מאתנו כי אין כח במשפט להכניע רק אנו מוסרין המשפט להש"י שהוא בעצמו יעשה בהם משפט כתוב. וזה בחי' מה שאנו אומרים קודם השינה בידך אפקיד רוחי וכו' בידך דייקא שאנו מוסרין המשפט בעצמו והמשפט הוא בחי' יד בחי' ותאחז במשפט ידי שהש"י בעצמו יעשה בהם משפט. בבחי' כי המשפט לאלקים הוא ואזי הש"י בעצמו ממשיך כח המשפט לבחי' מלכות שהוא בחי' היכל הקודש הנ"ל בחי' כסא הנ"ל שהוא בחי שם הנ"ל בחי' עיגולא ואז המלכות מקבלת כח המשפט ויורדת בכח המשפט בכל העולמות התחתונים ומבררת בירורים מעמקי הקליפות כל זמן השינה עד חצות לילה כי מלכות היא חרב נוקמת בחי' חרב המשפט כנ"ל:
כי בלילה עיקר הבירור ע"י בחי' מלכות שהיא בחי' אמונה בחי' שם הנ"ל כי בחי' השם לבד הולך ומברר בירורים בלילה בבחי' נפשי אויתך בלילה וכו'. ועיקר תאוות הנפש דקדושה הוא לבחי' השם בבחי' לשמך ולזכרך תאוות נפש:
וע"כ אע"פ שבלילה אין משפט אעפ"כ אנו מעוררין בלילה כח המשפט של היום כי גמר דין נעשה בלילה וגם האדם יכול לשפוט א"ע בכל עת. כי האדם נגד עצמו בוודאי הוה כקיבלו עלייהו:
וע"כ מתוודין עצמן קודם השינה בכל הווידוים. כמובא בר"מ שצריך להתוודות בכל הווידוים קודם השינה ומקבלין על עצמן ארבע מיתות ב"ד כדי לעורר כח המשפט של היום וכל זה כדי למסור כל הכח הזה ליד בהי' המלכות בחי' כסא הנ"ל וכו'. כיד שתוכל לירד ולעלות מעמקי הקליפות. כי בליה עיקר הבירור ע"י בחי' המלכות שהיא בחי' שם כנ"ל. כי יד ושם הנ"ל עיגולא ורבועא הנ"ל הם בחי' יום ולילה, יד שהוא בחי' חכמה בחי' משפט הוא בחי' אור יום כנ"ל. ושם שהוא בחי' נפש הוא בחי' לילה בי' נפשי אויתיך בלילה כנ"ל:
כי הצדיק מברר בירורים ועושה גרים ובעלי תשובה ע"י שני בחי' הנ"ל שהם בחי' יד ושם כי כמה נפשו"ת באים אליו ומתדבקין בו רק מחמת שמו לבד ואח"כ כשבאין אליו הוא מלמד אותם חכמתו ומכלכל דבריו במשפט ע"י כ"א וא'. ובחי' השם הוא בחי' שינה הסתלקות הדעת. דהיינו שאינו עוסק אז לדבר עמהם ללמדם משפט להכניס בהם דעתו. רק ששמו לבד הולך ומתפשט בעולם ועל ידי זה לבד הם נתדבקים בו:
והנה בלילה אז עיקר הבירור ע"י בחי' שם בחי' מלכות כנ"ל. ואז מוסרין המשפט להש"י כי אז נתעוררין כל גרדיני נמוסין ואין יודעין איך לנהוג עמהם כי יש רע שאין מועיל לו המשפט להכניעו כמבואר במאמר הנה"ל בסופו. וע"כ מוסרין אז המפט להש"י בבחי' בידך אפקיד רוחי כנ"ל שהש"י בעצמו יעשה בהם משפט והש"י ממשיך אז בעצמו כח המשפט לבחי' מלכות בחי' שם הנ"ל. כדי להצילה מהקלית מסטרא דמותא שהוא בחי' שינה שהיא א' מס' במיתה א' מס' דייקא. וע"כ מעוררין קודם השינה הששים גבורים כולם אחוזי חרב וכו' וגם אומרים ששים אותיות של ברכת כהנים כדי לשמור ולהציל את בחי' המלכות, שהיא בחי' שם שהוא בחי' עיגולא בחי' סמ"ך. כמבואר שם במאמר הנ"ל כדי להציל את בחי' סמ"ך. בחי' ששים המה מלכות מהשינה שהיא א' מששים במיתה. וזה שאומרים קודם השינה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם לעשו"ת נקמה בגוים תוכחות בלאומים וכו' לעשו"ת בהם משפט כתוב. כי אז קודם השינה מעוררין כח המשפט כדי למוסרו לבחי' מלכות בחי' שם שהיא בחי' חרב פיפיות בחי' חרב נוקמת בחי' חרב המשפט כנ"ל:
אות כא
וזהו בחי' מה דאיתא בכתבי האר"י שבשעת השינה נסתלקין המוחין מז"א למעלה ואז נמשכין הגבורות למלכות שלא ע"י ז"א ועי"ז ננסרת המלכות וחוזרת פב"פ שזהו סוד כוונת ר"ה סוד הנסירה סוד השינה והתעוררות השינה ע"י השופר הנעשה בר" עיין בכוונות היינו כנ"ל. שמוסרין המשפט שהוא בחי' מוחין מוסרין אותו להש"י בבחי' כי המשפט לאלקים הוא. ואז הש"י בעצמו ממשיך הגבורות שבמוחין דהיינו אש המשפט למלכות. ועי"ז מבררת בירורים ונבבנית בשלימות ומכנעת הקליפות ע"י אש המשפט ואז תוכל לחזור פב"פ כי אינה מתיראה עוד מהקליפות (עיין בכוונת ק" שעל המטה ובכוונות ר"ה):
אות כב
נמצא שבלילה שהוא אז נסתלק המשפט מהאדם ועולה המשפט להש"י. והש"י בעצמו ממשיך כח המשפט להמלכות שהיא בחי' שם לשמור את האדם בשעת שינה. וע"כבאמת צריכין אז שמירה גדולה וכל זה הוא רק ע"י כח המשפט שביום כי כפי המעשים טובים שעשה ביום כן זוכה לשמירה בשעת שינה כמובא וכל המעשים טובים שעושין טוב וסרין מרע כל זה הוא בחי' משפט. בחי' חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך (תהלים קי"ט):
וכשמגיע חצות לילה אז המלכות בתכלית המעוט ויורדת למטה מאד ואז צועקת בקול גדול להעלותה משם. כי בכל שעה נתמעט כח המשפט בשעת שינה. וע"כ כל מי שרוצה לחוס על כבוד קונו ועל כבוד שמו ונפשו. הוא צריך להתעורר בהתעוררות גדול בחצות לילה ממש. ועי"ז שמתעורר אז עי"ז מעורר המשפט אז בבחי' העירה והקיצה למשפטי וכו' בחי חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך כנ"ל. וע"י המשפט הוא מעלה את המלכות בחי' שמ ונפשו ואז הזמן לבנות היכל הקודש ע"י כח המשפט וע"כ מתאבלין אז על חורבן ביהמ"ק שנחרב ע"י קילקול המשפט כנ"ל וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ובבנינה נמצא שע"י שמתאבלין על חורבן ביהמ"ק עי"ז עוסקים בבנינו שהוא בחי' בנין היכל הקודש הנ"ל. וע"כ עוסקים אז בתורה כי התורה נקראת משפט כי עיקר קיום היכל הקודש הוא ע"י המשפט כנ"ל: וכל זה עוסקין לעורר ולהקיץ המשפט עד אור יום. ואז באור יום אז יוצא לאור משפט ויושב על כסא בבחי' בית דוד דינו לבקר משפט בית דוד דייקא כי בית דוד הוא בחי' מלכות שהוא בחי' כסא המשפט הנ"ל:
אות כג
וזה בחי' ציצית ותפילין שזמנם משהאיר היום כי ציצית ותפילין הם בחי' עיגולא ורבועא הנ"ל יד ושם הנ"ל ציצית הוא בחי' עיגולא בחי' כסא הנ"ל כי ציצית הוא בחי' מקיפים בחי' עיגולים כמובא בדברי רבינו ז"ל. והם בחי' כסא. כי תכלת כרסייא דדינא. וכמובא בתיקונים ובציצית מתקן כורסייא לקוב"ה וכו' תפילין הם בחי' רבועא בחי' תפילין מרובעין בתפרן ואלכסונן וארבע פרשיות שכל זה בחי' רבועא בחי' משפט הנ"ל כי תפילין לשון משפט כמובא לשון פלילה כי משפט הוא בחי' מוחין כנ"ל שזהו בחי' תפילין שהם בחי' מוחין כידוע:
ושבת שהוא ביטול הרע כנ"ל. ע"כ אין צריכין אז לעורר משפט וע"כ אין דנין בשבת ויו"ט. וע"כ אין מניחין תפילין בשבת כי אז אין צריכין לעורר משפט הנ"ל לבטל הרע כי אז השכינה שובבת וכו' כנ"ל:
אות כד
וע"כ קודם שבת שאז עולין כל הניצוצות ונכללין בקדושה בכניסת שבת ומתייראין שלא יתאחזו הקליפות הרעים ג"כ ע"כ יורד שלהובא דאשא ושורף אותם היינו בחי' אש המשפט הנ"ל וזהו בחי' רחיצת חמין בע"ש כידוע ואח"כ טובלין במקוה שהוא בחי' רבועא בחי' מ"ם הנ"ל. בחי' מ"ם סאה של המקוה כי כשיורד אש המשפט לשרוף את הרע אזי אח"כ נשאא המשפט רק בבחי' רחמים וחסדים בחי' מימי החסדים בחי' ויגל כמים משפט כי משפט עמודא דאמצעיתא שכלול רחמי ודינא אש ומים כי זה סוד המובא בכוונות הנ"ל. שבתחילה קודם הנסירה אז הם אב"א ואז ז"א כלול מחסדים וגבורות ובשעת הנסירה שנעשה ע"י השינה בכל לילה וכן בר"ה עי"ז נמשכין כל הגבורות להמלכות ונשאר ז"א כולו חסדים לבד היינו כנ"ל שבתחילה מעוררין אש המשפט כדי לשרוף את הרע שלא יתאחז בלבו ואח"כ נמשך כל האש שהוא בחי' גבורות להמלכות שהוא בחי' היכל הקודש וכו' כנ"ל ואז נשאר המשפט בבחי' מימי החסדים לבד בבחי' רחמים בבחי' (תהלים קי"ט) רחמיך רבים ה' וכו'. וזה בחי' הטבילה של הגר אחר המילה שהוא בחי' אש המשפט חרב פיפיות וכו' כנ"ל. בחי' כסא כנ"ל. ואח"כ שחותכין הרע שהוא הערלה ע"י חרב פיפיות הנ"ל. אח"כ נשאר המשפט בבחי' רחמים בחי' מימי החסדים כנ"ל. וזהו בחי' הטבילה במקוה של מ"ם סאה כנ"ל. וזהו בחי' הרחיצה במים או טבילה בכל בוקר היינו כנ"ל:
וזה בחי' מה שכתוב בזוה"ק כד פריש ליליא גדפהא אזי מסתתמין תרעין דג"ע ונימוסי גרדיני נפקין בעלמא ועלמא אתנהג בידא דמטרוניתא הינו כנ"ל. כי בלילה נסתלקין המוחין שהוא בחי' שערי ג"ע כמובא והוא בחי' הסתלקות המשפט למעלה להש"י ואז גרדיני נמוסין נפקין כנ"ל. ואז עלמא אתנהג בידא דמטרוניתא שהוא בחי' מלכות בחי' כסא הנ"ל בחי' שם בחי' עיגולא בחי' סמ"ך בחי' היכל הקודש הנ"ל כי מוסין לה כח המשפט לעשו"ת נקמה בגוים וכו'. הכל כנ"ל והבן:
אות כה
וזה בחי' עוצם אריכת הגלות עכשיו אשר לא היתה כזאת מימי קדם כי כבר עברו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה כי עכשיו הש"י רוצה שיהי' גאולה שלימה לעולם באין גלות אחריו עוד כלל וע"כ בוודאי ההכרח שישובו כל ישראל בתשובה ויבררו כל הבירורים כ"ש רז"ל (ע"ז דף ה' ע"א) אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שהוא בחי' בירור כל הניצוצות כידוע וא"א לעשו"ת בעלי תשובה ולברר בירורים כ"א ע"י בחי' משפט הנ"ל. שהוא שורף את הרע ואז נבנה היכל הקודש ברוחניות ע"י הנפשו"ת שמקרבים להש"י ועאזי יבנה היכל הקודש גם בגשמיות דהיינו בנין ביהמ"ק ממש וארמון על משפטו ישב על משפטו דייקא כי עיקר בנין בית המקדש על ידי בחינת המשפט כנ"ל. אך יש רשעים שהם בחי' ערב רב שאסור לקרבם כי אין מועיל כנגד םכח המשפט בבחי' מרום משפטיך מנגדו כמבואר היטב במאמר הנ"ל. וע"כ ע"פ הרוב אין יודעים לשו"ת עצות בנפשו איך להתנהג בענין המשפט הנ"ל כי איך יקרב את הרחוקים אולי הם מהרשעים שאסור לקרבם כנ"ל כי בוודאי א"א לבשר ודם שידע זאת על בוריו אפילו צדיקים הגדולים במעלה מאד מכ"ש הקטנים כי אפילו משרע"ה נכשל בזה שקירב את הערב רב שהם הרשעים שאסור לקרבם עד שאמר לו הש"י לך רד כי שחת עמך וכו' כמבואר במאמר הנ"ל וא"כ מה יעשו אזובי קיר כי משרע"ה בוודאי זכה לבחי' המשפט בשלימות כי נתן לנו את התורה שהוא בחי' משפט כנ"ל ובשעת מתן תורה שאז נתקרבו ישראל לאביהם שבשמים שזהו בחי' גרים ובעלי תשובה אז זכה לעורר מלאכים הנ"ל. אש המשפט הנ"ל בשלימות גדול כ"ש ודבריו שמענו מתוך האש וכ"ש (תהלים כ"ט) קול ה' חוצב להבות אש שכל זה הוא בחי' אש המשפט הנ"ל כנ"ל. ובאמת עלתה בידו שזכה להכניע את הרע לגמרי כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן שכל זה הוא בחי' ביטול הרע לגמרי ע"י אש המשפט הנ"ל כנ"ל. ואף על פי כן אח"כ קילקלו הערב רב עד שאמר לו הקב"ה לך רד וכו' מחמת שהם בחי' רשעים שאסור לקרבם מחמת שאין המשפט מועיל כנגדם כנ"ל. מכ"ש שאר בני אדם שבודאי אין יכולין לסמוך על המשפט שלהם בלבד. רק צריך לשפוט עצמו מאד על כל דבר כדי לעורר התלהבות לבו. ואח"כ למסור המשפט להש"י בבחי' כי המשפט לאלקים הוא שהש"י בעצמו יתן בו חכמה ודעת שיוכל לכלכל דבריו במשפט ויזכה לידע ולכווין עם מי לדבר ועם מי שלא לדבר. ואיך לדבר ומתי לדבר איך ומה וכמה כי א"א לאדם לכווין המשפט הזה היטב כנ"ל. בפרט עכשיו בגלות הזה והגלות דומה ללילה שאז צריכין רק למסור המשפט להש"י כנ"ל. כי עכשיו בגלות הזה בפרט בעוקבא דמשיחא אז מוכרח משה רבינו ע"ה להתלבש בכל ישראל ולהתגלגל עמהם כדי לתקן הפגם שפגם במשפט במה שקירב את הערב רב כמובא בתיקונים ובזוה"ק בכמה מקומות נמצא שצריכין עכשיו בכח משרע"ה לתקן פגם המשפט שנפגם ע"י הערב רב. ומחמת זה המשפט הוא נפלא ונעלם וסתום מאד ואין מי שידע לכווין המשפט הזה מאחר שאפילו משרע"ה ירד ממדריגתו על ידי הערב רב שקירבם כמובא. וע"כ נאמר על ישראל בגלות הזה ותרד פלאים והקץ הוא נפלא וסתום ונעלם מאד. כ"ש עד מתי קץ הפלאות וכל זה הוא מחת נפלאות והעלמת המשפט שצריכין לתקן הפגם של המשפט שהי' ע"י הער"רשזה המשפט נפלא ונעלם מאד כנ"ל בבחי' כי יפלא ממך דברלמשפט וצריכין רק לשפו עצמו היטב ואח"כ למסור המשפט להשם יתברך לבד בבחי' כי המשפט לאלקים הוא כנ"ל:
אות כו
כי יש שני בחי' במשפט. הא' מה שהאדם צריך לשפוט את עצמו בכל יום דהיינו להתבודד בינו לבין קונו ולפרש שיחתו לפניו ית' ואת כל אשר עם לבבו ישיח לפני הש"י ויחשוב דרכיו וישפוט עצמו על כל דרכיו אם כך ראוי לו לעשו"ת לבלות ימיו ח"ו בדרכים כאלה וכו'. ובחי' ב' של משפט הוא לכלכל דבריו במשפט דהיינו שידע איך לדבר ועם מי לדבר ולהמשיך בהם חכמתו וכו'. וזה מרומז בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל שנזכר שם ב' בחי' הנ"ל. כ"ש שם ואש המלאך הזה נעשה במחי' משפט שמכלכל דבריו במשפט. שאדם שופט את עצמו וכו' והם שני בחי'. שמכלכל דברי ווכו' הוא בחי' אחת, שאדם שופט את עצמו הוא בחי' ב' וכנ"ל. ובסוף מבואר יותר כ"ש שם כי ע"י שמכלכל דבריו במשפט עי"ז יכול ללמד לתלמידים חכמתו וכו' ע"ש:
והנה לשפוט א"ע זה יכול כל אדם לקיים כנ"ל. אבל בחי' ב' הנ"ל דהיינו לכלכל דבריו במשפט כנ"ל. זה צריכין סיוע גדול מלעיאל שיזכה לדעת הזה. וגם אח"כ א"א לסמוך על חכמתו ומשפטו לבד כי יש רשעים בחי' ערב רב שמרום משפטו מהם שעיקר אריכת הגלות על ידם כמובא. וע"כ צריכין למסור המשפט הזה להש"י. והש"י יודע תעלומות ויוליכהו בדרך הישר באופן שיזכה לכווין המשפט היטב לידע איך לדבר וכו'. והרשעים שאסור לקרבם יזכה להכירם ולא יקרבם כלל ואז כשיתתקן המשפט יבנה הביהמ"ק שהיא בחי' היכל הקודש כנ"ל. ויקוים כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. זה בחי' תיקון הפלאת המשפט בחי' כי יפלא ממך דבר למשפט שעי"ז נעלם קץ הפלאות. והש"י ירחם עלינו ויראנו נפלאות המשפט ואז יקויים ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ב"ב אמן ואמן:
(שייך לעיל) כז) בשביל זה יתרו דייקא זכה ליתן עצה למשה רבינו על דבר המשפט. כ"ש ואתה תחזה וכו' כי יתברו שהוא גר צדק שעיקר התקרבותו להשם יתברך הואעל ידי המשפט כנ"ל. ע"כ זכה להוסיף בתורה פרשת המשפט שהוא ואתה תחזה וכנ"ל. וע"כ נסמכה פ' מתן תורה לפ' המשפט כי האש של מתן תורה היא בחי' אש המשפט הנ"ל כי ישראל נתקרבו אז להש"י:
אות כח
וזה בחי' תקיעה שברים תרועה שהם בחי' תלת אבהן כמובא. כי האבות היו מגיירים גרים כמבואר במאמר הנ"ל. שזה נעשה ע"י השופר שהוא בחי' יראה בחי' משפט כנ"ל. כ"ש (תהלים ע"ו) משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה בקום וכו'. וזהבחי' מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות זה בחי' שם הנ"ל בחי' היכל הקודש וכו' הנ"ל כי שם הוא בחי' מלכות כנ"ל כמו שאנו אומרים במלכיות. והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. זכרונות זה בחי' משפט הנ"ל שאדם שופט א"ע שעי"ז ממתיק המשפט שלמעלה. כי כל הברכה של אתה זוכר מדבר ממשפט. כ"ש אתה זוכר מעשה עולם ופוקד וכו' מי לא נפקד כהיום הזה וכו'. ובריות בו יפקדו להזכירם וכו' שזהו בחי' משפט שהאדם צריך לחשוב דרכיו וכו' מחמת שיודע שהש"י זוכר הכל ואין שכחה לפניו וכל מעשיו יהיו נזכרין לו ליום הדין ע"כ צריך תמיד לשפוט א"ע כנ"ל. שופרות זה בחי' אש המשפט הנ"ל בחיק קול ה' חוצב להבות אש כנ"ל כ"ש בברכה זו וכל העם רואים את הקולות והלפידים וכו' היינו כנ"ל. כי ע"י כל בחי' אלו מקרבין גרים ובעלי תשובה להש"י שזה עיקר בחי' ר"ה כנ"ל:
אות כט
וזה בחי' מה שהשמש מכה בבקר בפטיש לעור רהעולם שילכו לביהכ"נ. כי בבקר הוא התעוררות המשפט כי אז יוציא לאור משפט כנ"ל בבחי' דינו לבקר משפט כנ"ל. וזה בחי' הכאה בפטיש כי הכאה היא בחי' דין ומשפט היינו בחי' אש המשפט הנ"ל בבחי' (ירמי' כ') הלא כה דברי כאש וכו' וכפטיש וכו' שע"י אש המשפט בחי' הכאה. עי"ז מקרבין כל הרחוקים לעבודתו ית'. וע"כ מעוררין העולם ע"י הכאה זו שילכו כולם לבית הכנסת שהיא כנופיא דכולא דהיינו שכולם יתקרבו להש"י וילכו לביהכ"נ לעסוק בעובד ה'. כי ע"י אש המשפט שהוא בחי' הכאה בחי' דין שהוא שורף כל הרע מן היכל הקודש עי"ז יכולים כולם להתקרב להש"י ולילך לביהכ"נ שהיא בחי' היכל הקודש:
גם קול ההכאה הוא קול חזק בחי' הקול המעורר המשפט כנ"ל. כי עיקר המשפט נתעורר ע"י הקול שזהו בחי' קול שופר כנ"ל. כי קול הוא בחי' משפט כידוע:
וע"כ כל המכות והמשפטים שעשה משה במצרים היו ע"י הכאת המטה כי הכאה הוא בחי' משפט כנ"ל. וע"כ מכין ג' הכאות בבקר זה בחי' משפט שהוא בשלשה כנ"ל. וע"כ בשבת אין מעוררין לביה"כ ע"י הכאה בפטיש כי בשבת אין צריכין לעורר המשפט כי בשבת הוא ביטול הרע. כי עאז השכינה שובתת כנ"ל.
אות ל
וה שנסמך ברכת השיבה שופטינו לברכת מקבץ נדחי וכו' כי קבוץ זה בחי' בעלי תשובה וגרים שהיו מתחילה נדחים ורחוקים מן הקדושה ועכשיו נתקבצים ונתקרבים להש"י ועולים כל הניצוות הנדחים והמפוזרים. וע"כ נסמך לזה השיבה שופטינו כי לזה צריכן משפט כנ"ל:
וזה שנסמך אחר ברכת המשפט ברכת המניים שהוא ולמלשינים אל תהי תקוה וכו'. זה בחי' הרשעים שאסור לקרבם שאין המשפט מועיל נגדם כנ"ל שאנו מבקשים שלא יהי' להם תקוה ויאבדו ויעקרו ויתבטלו ולא יזיקו לנו כלל. ואז יתרומם קרנם של הצדיקים והחסידים כי מאחר שיזכו לרחק את הרשעים שאין המשפט מועיל להם. אזי יהיה המשפט על מכונו ואז לא יוכלו הגרים להטות ח"ו את לב הצדיקים מהש"י. וע"כ עי"ז יהי המשען ומבטח לצדיקים ואז כשהציקים זוכין להמשפט בשלימות אז יהיה נבנה ההיכל הקודש כנ"ל שהוא בחי' בנין ירושלים כנ"ל. ואז יהיה צמיחת קרן דוד שהוא בחי' כסא המשפט הנ"ל שהוא בי' מלכות כנ"ל. בחי' מלכות דוד שנאמר בו וכסאו כימי שמים (תהלים פ"ט) וכ"ש והוכן בחסד כסאו וישב עליו באמת באהל דוד שופט ודורש משפט. וכתיב ביה ולא למראה עינין ישפוט וכו' ושפט בצדק דלים. כי עיקר צמיחת קרן משיח הוא ע"י תיקון המשפט. שעי"ז נבנה ירושלים עיר הקודש שהיא בחי' היכל הקודש כנ"ל. וע"כ נסמכו זה לזה כל הברכות האלו:
(הלכות גרים הלכה ד' בהלכות מילה אות ט"ז. הלכה ה' בהל' מילה הלכה ה' אות ט"ו):