ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א · מעונן ומנחש
אות מו
וזה בחי' איסור מעונן ומנחש כמ"ש לא תנחשו ולא תעוננו. כי כבר מבואר בתחלת הדרוש (באות א') שעיקר אחיזת השקר הוא מריבוי השינויים שעיקרם ע"י יהזמן כנ"ל. ומבואר שם באות י"ז ע"ש, שזהו עיקר מעלת שלימות האמת כשזוכין לברר האמת במקום הריבוי דייקא ששם ריבוי השינויים. כי האמת הוא אחד שזה עיקר מעלת האדם לגלות אחדות הפשוט שהוא עצם האמת מתוך פעולות משתנות דייקא. וכנ"ל. ובשביל זה ישראל עם קדוש מברכין ומשבחין להשי"ת בכל שינוי העתים והזמנים דהיינו בבוקר יוצר אור ובערב מערבי ערבים. וזה שתקנו ברכות אלו על שינוי הזמנים בברכות ק"ש שהוא תמוה לכאורה מה שייכות לברכות אלו לענין ק"ש. אך ע"פ הנ"ל מבואר היטב כי בכל עת ישיש שינוי בזמן כגון בבוקר שהחמה זורחת ובערב שוקעת וכו' שמשם יכול להתאחז השקר כי עיקר אחיזתו בהשינויים שעיקרם בענין הזמן וכנ"ל. עלכן צריכין אז דייקא בעת שינוי הזמן להודות ולהלל ולברך להשי"ת, דהיינו בבקר יוצר אור וכו'ו בערב מעריב ערבים וכו'. להודיע ולגלות שכל שינוי הזמן מאתו ית' לבד כמ ושאנו אומרים אשר בדברו מערבי ערבים וכ' ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנין ומסדר את הכוכבים וכו'. וכן בבקר אומרים יוצר אור ובורא חושך וכו' ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית וכו'. ובכל זה אנו מודיעים שלכ השינויים הכלולים בשינוי הזמנים כולם מאתו ית' לבד כיכל הפעולות משתנו' נמשכין מהאדח הפשוט ית'. וע"כ קבעו שם פרשת ק"ש שהוא אמונת היחוד שאנו מודים ומודיעים שהש"י אחד יחיד ומיוחד שזה עצם האמת. וכמ ושאנו מסיימין פ' ק"ש ה' לאקיכם אמת ואומרים אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית. וע"כ קבעו כל זה אצל ברכת המאורות בבקר ובערב כי זה מעלת האמת שהוא אמונת היחוד שאנו מודים ומודיעים בק"ש, כי עיקר השלימות כשמגלים אחדות הפשוט מתוך פעולות משתנות דייקא כנ"ל. על כן קתנו חז"ל ברוח קדשם הכל על סדר נכון ונפלא שבבקר יששי שינוי גדול מחשך לאור והחמה זורחת וכן בערב שהמח' שוקעת, צריכין אז להודות להש"י על זה ולהודיע ולגלות שכל שינוי הזמן שבו כלול כל השינויים כנ"ל, הכל נמשך מאתו ית' לבד כי הוא ית' מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. וע"כ קבוע שם פ' ק"ש שהוא מונת היחוד כי זה עיקר שלימות האמונה להאמין בכל השינויים דייקא שכולם נמששכין מאחד הפשוט יתב"ש כנ"ל:
אות מז
וכן בכל חדש שיש שינוי גדול שמתחדשת הלבנה, ע"כ תקנו חז"ל קדש את הלבנה לייחד ברכה מיוחדת על שינוי הנפלא הזה. ועל כן ברכת קידוש לבנה הוא גדולה ויקרה וחשובה מאד כי שינוי החודש הוא בודאי גדול יותר משינוי שבכל יום. ע"כ תקנו לנו אז ברכה נפלאה ונוראה מאד שהיא ברכת אשר במאמרו ברא שחקים וכו' לגלות ולהודיע שכל השינוי הגדול הזה של הלבנה שמתמעטת ומתמלאת בכל חדש שבזה תלויים כמה שינויים לאין מספר הנעשים בעולם, הכל מאתו ית' לבד וכנ"ל. ועל כן מזכירין בברכה זאת פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש וכו' כי עיקר שבח ברכה זאת הוא התגלות אמתת האמת מתוך שינוי גדול כזה וכנ"ל. וזה בח'י גדולת ר"ה כי מחמת שאז בר"ה הוא שינוי הזמן הגדול ביותר מכולם כי אז נשתנה הזמן משנה לשנה וגם אז בריאת העולם שיצאה הבריאה מכח אל הפועל ונעשה בח'י שנים שבזה כלולים כל השינויים בעולם וע"כ נקרא שנה מלשון שינוי. על כן בר"ה הוא עבודה גדולה ועצומה עד שא"א לאיש פשוט להשלים עבודתו לבד וצריכין אז להתקבץ הרבה מישראל יחד כמ ושנוהגין כל ישראל אז להתקבץ יחד בבכ"נ ובבתי מדרשו"ת והעיקר לבא לצדיקי אמת שרק הם יודעים נפלאות העבודה של ר"ה לברר ולגלות אמתת האמת מתוך שיגוי גדול כזה. ועל כן מוסיפין בר"ה בכל ש"ע התגלות אלקותו ומלכותו ית' עלינו להמליכו ולקבל פחדו ויראתו ואמיתו עלינו דהיינו מה שמוסיפין בברכת אתה קדוש ואומרים ובכן תן פחדך וכו' ומבקשים ותמלוך אתה ה' לבדך על כן מעשיך וכו' וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו וכו'. וכן מרבים בר"ה בענין זה בריבוי תפילות ושירות ותשבחות ופיטוים הכל ליחדו ית' ולהמליכו עלינו כי זה עיקר עבודת ראש השנה שאז השינויים גדולים ביותר כנ"ל ע"כ צריכין אז לעסוק ביותר לגלות האמת מתוך השינויים הרבים דייקא כי זה עיקר מעל התגלות האמת וכנ"ל. וע"כ מסיימין בר"ה בכל תפלה כי אתה אלקים אמת ודברך אמת וכו' כי זה עיקר עבודת ר"ה לגלות עצם האמת בעולם כי ה' הוא אלקים ולקבל עול מלכותו ופחדו ויראתו עלינו וכנ"ל:
אות מח
ואלו המנחשים והמעוננים הם בהיפך מכל זה. כי הם בשקריהם תולים כל המאורעות של האדם בשינוי הזמן ובשאר השינויים הנעשים בעולם. ואומרים עונה פלונית יפה להתחיל וכו' כאלו הכל מתנהג חס ושלום ע"פ סדר העתים והזמנים. וכן בשאר השינויים שבעולם כגון פתו נפלה מפיו צבי הפסיקו בדרך וכו' כאל וח"ו ההנהגות והמאורעות נמשכין מהשינויים הבאים ע"פ מערכת המזלות שזה עיקר הכפירה והשקר הנאחז בהשינויים וכנ"ל וע"כ אסרה עלינו התורה באיסור חמור לבלי לילך בדרך זה כלל כי לא באלה חלקנו כי אדרבא אנו מאמינים שכל שינוי הזמנים וכל השינויים שבעולם הכל בהשגחה פרטיות מאתו ית'. ואין שום סימן וניחוש בעולם. כי מי יודע כוונתו ית' בכל יום בוכל עת ובכל שעה. כי מאד עמקו מחשבותיו ית'. ע"כ אסור לנו לעונן ולנחש כלל רק אדרבא בכל שינוי הזמנים ובכל השינויים שבעולם צריכים להודות ולהלל ולברך להש"י וכל מה שהשינוי גדול ביותר צריכים להללו ולברכו ביותר כנ"ל. כי זה עיקר מעלת התגלות האמת כשמגלין האמת מתוך ריבוי השינויים דייקא שבשביל זה נברא האדם וכנ"ל:
אות מט
וע"כ משיח צדקינו שעיקר התגלות האמת בכל העולם כולו יהיה על ידו עלכן יבא באחרית הימים דייקא אחרי שכבר נתרבה הזמן ונשמך הרבה מתחלת בריאת העולם עד אותו הזמן שיבא ב"ב. וכן כבר נתרבו בני אדם הרבה והדיעות והחכמות נתרבו מאד שזה עיקר הריבוי והשינוי שמכל זה נתאחז השקר מאד עד שהשליך את האמת לארץ ויראי חטא נמאסין וישראל מרודים מאד וכו'. ואז דייקא יראו גדולת מעלתו של משיח שיגלה האמת אז דייקא מתוך שינויים רבים כאלה. ויקויים אז אמת מארץ תצמח ושפת אמת תכון לעד וכו' במהרה בימינו אמן:
אות נ
וזה בחי' איסור כתובת קעקע. כי הכתב הוא בשביל האמת ולדחות השקר.היינו במקום שיש חשש שינוי ושקר כותבין כתב כדי שלא יוכל השקרן לשנו תעוד ולומר שקר. אבל באמת נגד הרמאי והשקרן גם כתבאינו מועיל כנראה בחוש כי הרמאי והשקרן יכול להחליף עשרת מונים אפילו נגד הכתב כי טוען טענת של שקר ורמאות ואומר שכך היה כוונת הכותב. וזה בחי' אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. וימינם שהוא בחינת כתב שהוא בימין ג"כ ימין שקר כנ"ל. ועל כן העיקר הוא מי שיש לו נאמנות באמת ובתמימות רק עמו יכולין לעסוק הן במו"מ הן בדברי תורה ומוסר. כי עיקר האמת הוא בלב שלא יטעה את עצמו בבחי' ודובר אמת בלבבו. וכשרז"ל הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות וכו'. וע"כ תורתינו הקדושה ניתנה בכתב ובעל פה שהם בחי' אמת ואמונה כי תורה שבכתב זה בחי' אמת בחי' כתוב יושר דברי אמת. אבל אעפ"כ מתורה שבכתב לבד אין יכולין לידע אמתת התורה. כי בהתורה אין מבואר שום דיני המצוה. ואין יודעין איך להניח תפילין וכו' ושאר דיני התורה כ"א ע"י תורה שבע"פ שהוא בחינת אמונהבבחי' אודיע אמונתך בפי. היינו אמונת חכמים שאנו צריכין להאמין בהחכמים האמתיים כפי מה שביאור לנו כל דיני ודרכי התורה. כי עיקר אחיזת האמת המוטעה שמםש כל השקרנים שבעולם בבחי' כל שקר שאין בו אמת בתחילתו אינו מתקיים וכו' עיקרא אחיזת הוא מבחי' כתב שהוא בשביל האמת שלא יוכלו לשנות עוד מאחר שכבר נכתב הכל בכתב. אבל משם כל שקריהם כי משנים כמה שינויים ואומרי' פרושים וביאורים בהכתב כרצונם כפי שקריהם. ועל כן עכו"ם לומדים רק תורה שבכתב כי משם נשתלשל אחיזת שקריהם, מאחר שמחלקים ומפרידים תורה שבכתב מתורה שבע"פ ואינם מאמינים בחכמי האמת שהם חכמי התלמוד שביארו לנו באר היטב כל התורה באמת. ע"כ הם מפרשים התו' כרצונם ומגלים פנים בתורה שלא כהלכה כידוע. וע"כ בכל עסקי משפטיהם ודיניהם הם מחמירין מאד מאד שיהיה הכל בכתב דייקא. ואין מקבלין שום דיבור מגדול וקטן לא מהטוען ולא מהשופטי כי אם בכתב דייקא ןוהכל בשביל האמת כדי שלא יוכלו לשנות עוד. אבל זה האמת הוא הרבה מאד יותר מדאי שמשם אחיזת השקר. וכאשר רואין בחוש שאחרי שמרבין בכתבים וכל הדיבורים נכתבים אף עפ"כ הם מלאים שקר ומחליפים עשרת מונים ומפרשים הכתב כרצונם וכו' כידוע כל זה. כי עקיר האמת הוא אחד לא הרבה כנ"ל. כי עיקר הדבר שידין הדיין דין אמת לאמתו וכנ"ל. והדבר מסור ללב ובוחן לבות יודע מי כוונתו באמת לאמתו. אבל ע"י ריבוי הכתבים א"א לברר האמת אדרבא משם אחיזת השקר וכנ"ל:
אות נא
וזה בחי' איסור כתובת קעקע שהיו נוהגים האמוריים לכתוב ולקעקע בבשרם אותיות הכתב מענין דרכי אמונתם הכוזביות. והכל בשביל לחזק האמת המוטע' שלהם להראות שהם דבקים באמונת' כ"כ עד שחוקקי ומקעקעים בבשרם בכתב מענין אמונתם. ובאמת זה עיקר השקר והכזב שלהם כי אחיזתם בכתב דייקא שהוא בעשי' כידוע ששם אחיזתם ביותר כידוע וע"כ הם חוקקים הכתב בבשרם. כי עיקר אחיזת השקר הוא בבשר הגוף ששם אחיזת כל התאוות בחי' ערל בשר שמשם נמשכים כל השקרנים בבחי' נחש שולטנותי' על בשרא, נחש הוא עיקר הרמאי והשקרן שממנו כל השקרים והרמאות שבעולם בבחי' והנחש הי' ערום וכו' שהטעה את אםד וחוה וכל הדורות שאחריו ועיקר שולטנותי' על בשרא היינו על בשר הגוף ששם כל התאוות שמטעה את האדם בכמה רמאות ומהפך השקר לאמת והאמת לשקר. והכל מחמת תאות הגוף שמחמת תאות הגוף והבליו נתהפל האמת אצלו עד שאומר שכך האמת וכמבואר לעיל מזה קצת (בואר ל"ד). ועלכן אסרה לנו התורה כל זה. דהיינו איסור כתובת קעקע. כי אסור לנו להכניס אותיות הכתב לחוקקם ולקעקעם על בשר הגוף כי משם עיקר אחיזת השקר שנאחז במריבוי האמת יותר מדאי כנ"ל. שהוא בחי' הכתב שרוצים לחקוק האמת בכתב ולחוקקו על בשר הגוף כדי שהיה האמת חקוק בו והכל שקר וכזב. כי אדרבא משם עיקר אחיזת השקר כנ"ל. כי עיקר האמת צריך שיהיה נכתב ונחקק בלב באמת לאמתו בבחי' כתבם על וח לבך וכו' וכנ"ל. אבל לא לחוקקו על בשר הגוף בגשמיות. כי זה בחינת ריבוי האמת יותר מדאי שזה עיקר השקר כנ"ל. וזה בחי' פרוש נוקפי פרוש כוזאי וכו' שהזכירו רז"ל שהראו האמת לכל יותר מדאי שזה עיקר השקר כי האמת הוא רק אחד לא הרבה. ועיקרו תלוי בפנימיות הלב שלא יטעה א"ע. וכמו שאנו אומרים בכל יום בבקר לעולם יהא אדם ירא שמםי בסתר וכו' ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו וכו'. והעיקר על ידי שמבטל עצמו באמת בבחי' מה אנו מה חיינו מה חסדינו וכו'. כי רוב מעשינו תוהו וימי חיינו הבל לפניך וכו' כי רק על ידי זה זוכין אל האמת לאמתו כשמבטלין עצמו באמת ואין מכוונין בשביל תועלת עצמו כלל וכנ"ל: