ליקוטי הלכות יורה דעה חלק א · דגים ב
אות א
על פי התורה כי מרחמם ינהגם המובא לעיל בהלכות סימני בהמה וכו':
סנפיר וקשקשת הם סימני דגים, כי גדים גידולן במים שהוא בחינת ים החכמה ואין בהלם אחיזת הסטרא אחרא, ועל כן אסיפתן מטהרתן ואין צריכין תיקון אבל יש מינים טמאים והם אותךן שאין להם לבוש קשקשתך וסנפיר. כי דגים הם בבחינת עינא פךקיחא עינא חד דרחמי, שהוא בבחינת הארת הרצון שמאירבילם החכמה ועל כן הם גדלים במים,היינו בחינת ים החכמה כנ"ל. אבל מחמת שאף על פי כן נתפשט זה החיות בזה הכולם הגשמי, על כן הם צריכין לבוש קשקשת וסנפיר, כי כשאין עליהלם לבוש קשקשת אזי הם מינים טמאים לגמרי כי הגארת הרצון הנ"ל שמשם מקבלין הדגי ןחיות זה בחינת מה בחינת אין בחינת מקיפים (כמבואר שם) , ודרי מעלה שמאיר בהם זאת הבחינת בחינת אין בחינת מה כנ"ל הם צריכין להכלל בבחינת דרי מטה גם כן היינו בחינת מכה"כ כדי שיהיה להם יראה. כי על ידי בחינת אין לבד לא יהיה להם יראה כלל. על כן צריכין גם דרי מעלה לבחינת מכה"כ כדי שיהיה להם יראה (כמובואר שם בהמאמר הנ"ל) :
אות ב
ועל כן דגים שחיותן הוא בחינת ההאררה של גרי מעלה, היינו בחינת מה בחינת אין כשאין בהחם כלליות דרי מטה בחינת מכה"כ שעל ידי זה נמשך יראה אזי מחמת שהם בזה העולם הגשמי הם נךפגמים לגמרי בבחינת מינים טמאים לגמרי. כי איתא בדברי רבינו נ"י (בליקוטי תפילות סימן י"ב) שסטרא דטומאה יונקת מבחינת אין מחמת שבחינתה זו נעלמת ונסתרת מאד, על כן הם מקבלים משם חיות ומסתירים ומעלימים לגמרי אלקותו יתרך. נמצא שעיקר הטומאה והכפירה יניקתה מבחינת אין כי עיקר בחינת איה אין יכולים לקבל כי אם דרי מעלה וגלם הם צריכים להכלל בבחינת מכנ"כ, אבל דרי מטה כשמקבלים בחינת אין גבד, גאזי נעשה אצלם וס ושלום כפירה לגמרי חס ושלום. ועל כן דגים שחיותן מבחינת עינא פקיחא בחינת רצון בחינת מקיפים בחינת אין, הם צריכים להתךלבש בלבוש קשקשת כמו שכתוב ושריון קשקששים הוגא לבוש, ולבוש זה בחינת יראה, כי יראה הוא מלכותך שהוא בחינת כבוד בחינת לבושין. היינו שלובוש הקשקשים זה סימן שיש בהם חיות מבחינת יראה גלם כן שהישא בחינת לבוש כנ"ל. וזהו בחינת סנפיר גלם כן, כי סנךפיר זה בחינת אבן ספיר, כמו שכתךוב הלוחוךת של סנפירין היה, היינו מין אבן. זה גם כן רמז על בחינת מלכות שנקראת אבן ספיר שהוא בחינת יראה. ואז כשיש בהדגי םבחינת סימנים הנ"ל המרמזים על בחינ יראה מלכותך אז הם מינים טהורים ויכולים לאוכלם אבל כשאין עליהם לבושים הנ"ל אזי הם טמאים לגמרי. כי בחינת אין לבד כשמקבלין ממנה לבד כחיוטת בזה העולם הגשמי, בפרט מין חי אזי נעשה מזה בחינת סטרא דטומאה לגמרי בחינת כפירות,כי הם מקבלין משם חיות כנ"ל. ועל כן צריכין שיהיה על הדגים לבוש קשקשת וסנפךיר והלבוש הוגא בחינת יראה מלכות שזה נמשך מבחינת מכה"כ, ואז הם טהורים ויכולים לאכלם, כי אכילתנו צריכה להיות מסטרא דקדושה כדי שיהיה נמשך יראה עלינו על ידי אכילתנו (כמבואר בדברי רבינו נ"י עיין שם) :