אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט ב ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א › פקדון וד' שומרים ג

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · פקדון וד' שומרים ג

פקדון וד' שומרים ב

אות א

ענין שומר חנם שפטור על הכל ואינו חייב רק לישבע ששמר כראוי ולא פשע בשמירתו ולא שלח בה יד וכו'. אבל אחר ששמר כראוי ואעפ"כ אירע הפסד כגון גניבה ואבידה ומכ,ש אונסין הוא פטור עליהם:

ע"פ התורה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' בליקוטי הראשון (סי' ס"ד) ע"ש כל התורה. והכלל לעניננו שעיקר הכל הוא האמונה השלימה כי ישראל עם קדוש נקראים ש"ז עבריים על שם שע"י אמונתם השלימה הם עוברים על כל מניי חכמות. ועל כל החכמות שאינם חכמות באמת, שא"א ליישב הקשיות הנמשכין משם, כ"א ע"י אמונה לבד עוברים גם עליהם. כי יש שני מיני אפיקורסות וקשיות. כי יש אפיקורסות שנמשך מבחי' ריבוי אור שגרם שבירת כלים שמשם אחיזת הקליפות שהם בחי' כפירות ואפיקורסות ועל האפיקורסות הזאת האמר ודע מה שתשיב לאפיקורס כי ע"ז האפיקורסות אפשר למצוא תשובה ותירוץ כי נמשך מבחי' רבוי אור וכו' כנ"ל שיש שם כמה ניצוצות הקדושים שהם בחי' חכמה ושכל, כי כל הנצוצות נמשכין מן החכמה שהוא עיקר האור והחיות של כל הבריאה כולה כי כול םבחכמה עשית וכו' ע"ש. אבל יש אפיקורסות שנמשך מבחי' חלל הפנוי שמשם צמצם אלקותו לגמרי כביכול וע"כ האפיקורסות והקשיות הנמשכין משם א"א לישבן בשכל בשום אופן כי זה החלל הפנוי היה הכרח לבריאת העולם כיאם לא היה הצמצום של החלל הפנוי היה הכל א"ס ולא היה מקום לבריאת העולם, ע"כ היה בהכרח שיצמצם ויפנה אלקותו משם לגמרי כדי שיהיה מקום להביראה וע"כ א"א למצוא שם הש"י ע"פ שכל בשום אופן, וע"כ נמשכין משם קשיות שא"א ליישבן בשום עאופן כי אם היה יכול ליישבן ולמצוא גם שם את הש"י א"כ יהי' הכל א"ס ואין מקום להבריאה כנ,. אבל באמת לאמתו בודאי גם שם בהחלל הפנוי בעצמו נמצא ג"כ הש"י רק שהוא בהעלם גדול וא"א להשיג זאת שכל בשום אופן כ"א לעתיד לבא. אבל כל ימי עולם א,א להשיג בשכל בחי' החלל הפנוי והקשיות הנמשכין משם כנ"ל כ"א ע"י אמונה לבד, שצריכין רק להאמין באמונה שלימה שבאמת כל הקשיות בטלים ומבוטלים מעיקרא, כי באמת הכל מאתו ית' לבד ואפי' כל החלל הפנוי וכל הקשיות שבעולךם הכל נמשך ממנו ית' כי הוא ית' ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכו' וכו' ע"ש. והכלל שעל אלו הקשיות הנמשכין מבחי' חלל הפנוי עליהם נא מר כל באיה לא ישובון כי א"א ליישבן בשכל בשום אופן לגמרי כ"א ע"י אמונה לבד עוברים והולכין גם על אלו החכמות שבאמת אינם חכמות וכו' כי עיקר ההתקרבות להש"י הוא רק ע"י אמונה שלימה לבד וכו' ע"ש כל זה היטב:

אות ב

וזה בחי' החילוק שבין ש"ח לשאר שומרים שמקבלים שכר כי ש"ח פטור על הכל בשבועה. ושאר שומרי םבשכר חייבים לשלם ההיזק כ"א כדינו. כי בא ת כל החפצים כל הדברים צריכים לשמור אותם מאד מהזיקות וכמו שמצינו שחז"ל החמירו מאד בהשמירה אפילו של ש"ח שצריך לשמור הפקדון בשמירה מעולה מאד. אבל בודאי עיקר השמירה הוא רק ע"י הש"י שהוא שומר עמו ישראל לעד וכ"ש (תהלים קכ"ז) אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר. וא"כ לכאורה קשה למה צריך האדם לשמור חפציו וממונו כלל ולמה המחירה התורה בדין שמירת הד' שומרים הלא א"א להאדם לשמור כל לכי בודאי עיקר השמירה מהש"י לבד כנ"ל. אך הוא ע"פ התורה הנ"ל. כי כל ההיזיקות שבעולם נמשכין מהקליפות והס"א שהם בחי' מזיקי עלמא. וזה ידוע בדברי רבינו ז"ל ובהזוהר הק' שעיקר הס"א הוא בחי' כפירות כי היצה"ר נקרא אל אחר כפירות כמובא בדברי רבינו ז"ל במ"א. ומשם נמשכין כל הקליפות וכל התאוות רעות וכל המזיקין שבעולם. וע"כ יש שני מיני שמירות שצרייכן לשמור כל דבר משני מיני היזיקות הנמשכין משני מיני כפירות הנ"ל שהם הכפירות הנמשכין מבחי' רבוי אור שאפשר למצוא שם תירוץ והכפירות הנמשכין מחלל הפנוי שא"א ליישבן בשום אופן וצריכין לסמוך רק על אמונה לבד כנ"ל. כי יש מזיקי עלמא הנמשכין מבחי' הכפירות הנמשכין מהקליפות שנתהוו ע"י ריבוי אור וכל ההיזיקות הנמשכין על ידם אפשר לבהאדם לשמור עצמו מהם ע,פ שכלו ודעתו אשר חנן אותךו ה', וזהו בחי' השמירה שחל על האדם שהאדם מחוייב לשמור חפציו וממונו מאד בשמירה מעולה לשום עינו עליהם שלא יגיע להם שום הפסד ולא יהיה שוטה המאבד מה שנותנין לו. וכמו שהזהיר רבינו ז"ל מאד שצריך האדם לשמור מאד חפציו וממונו מאד מאד. מכ"ש כשנעשה שומר על ממון חבירו שבודאי מחויב לשמור מאד מאד בעינט פקיחא ולא יפשע בשמירתו ח"ו, כדי להציל החפץ מכל ההיזיקות הבאין מבחי' מזיקי עלמא הנמשכין משבירת כלים. כיכל ההיזקות הבאין משם נכנעין ונתבטלים ע"י שמירת האדם דייקא, כי זה עיקר עבודת האדם בעוה,ז לברר כל הנצוצות שנפלו ע"י שבירת כלים כידוע. ועיקר הבירור ע"י החכמה והשכל כי כולם במחשבה אתבירור וע"כ נקראת קיום כל התורה בשם שמירה כ"ש שמור ושמעת וכו' וכ,ש ונשמרתם מאד לנפשותיכם וכיוצא בזה הרבה וזה בחי' לעבדה ולשמרה לעבדה בפיקודין דעשה ולשמרה בפיקודין דלא תעשה. כי ע"י קיום כל מצותת התורה עי"ז שומרים א"ע וכל התלוי בו מכל הקליפות ומזיקי עלמא כי מבררים הניצוצות מהם שעי"ז נכנעים ונופלים ונתבטלים כל מזיקי עלמא. אבל יש מזיקי עלמא שיניקתם מבחי' הכפירות של בחי' חלל הפנוי כנ"ל ששם אין שום שכל באתגליא כלל וא,א למצוא שם את הש"י כ"א באמונה לבד וע"כ מאלו ההיזיקות הנמשכין משם א"א להאדם לשמור עצמו כלל בשום אופן ועליהם נאמר אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר. כי כל הסיבות והמאורעות הנמשכין משם הם למעלה משכל אנושי וא"א להאדם להבין אותם כלל וא"א לשמור עצמו מהם כלל כי אינם נתבררים ע"י שכל אנושי כלל כי א"א לשכל אנושי לבררם, וצריכין לסמוך רק על אמונה לבד, לסמוך עצמו רק על הש"י לבד שהוא בעצמו ישמור אותנו מכל מיני היזיקות הנמשכין משם כי א"א לשמור עצמו מהם בשכלו בשום אופן כ,א לסמוך עליו ית' באמונה שלימה כנ"ל:

אות ג

וזהו בחי' מו"מ בחי' בטחון והשתדלות שא"א להבין זאת בשום אופן כמבואר בספרים. כי באמת העיקר הוא הבטחון בהש"י כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים (תהלים עה). ואעפ"כ צריך האדם לעסוק באיזה עסק ומו"מ להמשיך פרנסה כמ"ש וברכך בכל אשר תעשה. אך הוא ע"פ הנ"ל כי עיקר העסק שצריך לעסוק בעשית המו"מ הוא בשביל בירור הנצוצות משבירת כלים כידוע כי הבירור נעשה ע"י האדם דייקא כידוע וע"כ בהכרח שיעשה איזה עסק כדי לברר הנצוצות עי"ז ועי"ז ממשיך פרנסה. אבל באמת העיקר הוא הבטחון בהש"י. כי צריכין לברר השפע של הממון והפרנסה משני מיני קליפות הנ"ל שנמשכין משני מיני כפירות הנ"ל, והביררו מהקליפות הנמשכין משבירת כלים זה נעשה ע"י האדם כי בשביל זה נברא האדם לעבדה ולשמרה וכו' כנ"ל. אבל בירור השפע מהקליפות הנמשכין מחלל הפנוי זה אינו תלוי בדעת האדם וא,אל האדם לעשו"ת שום פעולה וחכמה והשתדלות לזה רק לבטוח בהש,י לבד ולהאמין בו ית' באמונה שלימה שהו5א ית' יזמין לו פרנסתו ברחמיו. וזהו בחי' פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת וכו' וזכרת את ה' אלקיץך כי הוא הנותן לך כח לעשו"ת חיל ותרגומו ארי הוא יהיב לך עצה למקני נכסין. כי באמת מי שיש לו מוח בקדקדו יכול להבין ולראות שכל הריוח של כל המו"מ העיקר הוא ע"י העצה שנותן לו הש"י מה לסחור, לקנות ולןמכור בעתו כיאין אדם יודע במה משתכר וכל זמן שאינו יודע העצה האמתיית מה לסחור בוודאי לא יועיל לו שום פעולה ועשי' כי אדרבא יוכל להפסיד ע"י עשיית המו"מ. וע"כ העיקר הוא העצה שיזכהשיזמין לו הש"י עצה שלימה בלבו שידע מה לסחור באופן שירוויח, וזאת העצה נמשכת מהש"י לבד ואינו תלוי בעשיית האדם כלל. רק אח"כ כשזוכה לעצה לידע מה לסחור, אח"כ צריך האדם לעשו"ת העסק שיזמין לו הש"י היינו כנ"ל כי העצה לידע מה לסחור שזה העיקר זה אינו תלוי בעשיית האדם כלל רק בבטחון ואמונה לבד כי זה בי' בירור מחלל הפנוי. כי קודם שיודע שום עצה הוא בחי' חלל הפנוי שפנוי מהשכל שאינו יודע עדיין שןום שכל איך להמשיך אור השפע של הפרנסה. ואח"כ כשהש"י מאיר עיניו ומזמין לו עצה טובה שיסחור דבר שישתכר בוא אעפ"כ עדיין צריך הרדם לעשו"ת העסק כי הש, ירוצה בעבודתינו כדי לברר כל הדברים מבחי' הקליפות הבאים משברית כלים כנ"ל. וע"כ הזהירה התורה את האדם שלא יטעה את עצמו מאחר שרואה שהאדם צריך לעשו"ת איזה עסק בשביל פרנסה, על כן ח"ו יוכל לטעות ולומר ח"ו כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, היינו שח"ו יטעה שגם העצהשל המו"מ ג"כ הי' ע"י חכמתו והשתדלותו וזה כחי ועוצם ידי, כחי הוא בחי' העצה של המו"מ כמבואר בענין שתרגם כי הוא הנותן לך כח ארי הוא יהיב לך עצה וכו'. כי כשיודע העצה מ ה לעשו"ת ועדיין אינו עושה הדבר אז עדיין הדבר בכח ואז צריך האדם לעשו"ת העסק להוציא מכח אל הפועל. אבל ידיעת העצה מה לעשו"ת ועדיין אינו עושה הדבר אז עדיין הדבר בכח ואז צריך האדם לעשו"ת העסק להוציא מכח אל הפועל. אבל ידיעת העצה אינו תלוי בעשיית העאדם כ"א באמונהובטחון בהש"י לבד כנ"ל. וע"כ הזהירה התורה שלא יטעה שהכל תלוי בעשייתו והשתדלותו ח"ו כאלו גם העצה ממנו בעצמו ח"ו. וזהו כחי ועוצם ידי וכו'. כחי הוא בחי' העצה, ועוצם ידי זה בחי' ההשדלות והתאמצות במעשה ידיו. אבל באמת הכל מהש"י לבדו כמו שמסיים הפסוק וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשו"ת חיל. ותרגומו ארי הוא יהיב לך עצה למיקני נכסין. היינו כי צריכין לידע ולהאמין שהכל מהש"י לבד כי עיקר הוא העצה כנ"ל והעצה נמשכת רק מהש"י לבד ועי"ז עיקר הריוח והשפע. ובוודאי הש"י שנותן לו עצה הי' יכול ליתן לו כל הפשע בעצמו רק שהוא ית' רוצה בעבודתינו כדי לברר הנצוצות משבירת כח שהוא העצה שעי"ז עיקר הריוח והפרנסה כנ"ל:

אות ד

והכלל שעיקר הוא האמונה והבטחון אך אעפ"כ צריכין לעשו"ת איזהעסק כדי לברר הנצוצות משברי כלים שזה תלוי בעבודת האדם דייקא. אבל באמת עיקר השפע מהש"י לבד בלי עשייתינו כלל רק ע"י אמונה ובטחון, שעי"ז נמשך ונתברר השפע מבחי' חלל הפנוי ששם פנוי לגמרי כביכול. ואז קודם שמברר מבחי' חלל הפנוי אינו יודע כלל מה לעשו"ת בחי' אין אדם יודע במה משתכר. אבל כשמאמין שגם שם בחלל הפנוי, השם יתברך נמצא, אזי הש"י מזמין לו שם דייקא עצה טובה מה לסחור כי מברר השפע ע"י האמונה מהקליפות הנמשכין מחלל הפנוי. ואח"כ צריך לעשו"ת העסק בחכמה ודעת כדי לברר הנצוצות מבחי' שבירת כלים כנ"ל:

אות ה

וזהו בחי' החילוק שבין ש"ח לשאר שומרים ששומר חנם פטור מן הכל ואינו חיב אלא בפשיעה. ושאר שומרים בשכר, חייבין בשאר היזיקות. כי כל ההיזיקות הבאים משבירת כלים הם תלוים בשמירת העאדם כנ"ל והאדם צריך לשמור מהם וזה חיב גם הש"ח כי גם הוא חייב בשמירה לשמור הפקדון היטב מכל ההיזיקות בעינא פקיחא כדרך השומרים כי אלו ההיזיקות תלויים בשמירת האדם כנ"ל. אבל יש היזיקות שאין האדם יכול לשמור מהם בשום אופן ואפילו אם ישמור בכל מה דאפשר אעפ"כ יכול לבא ההיזק כי אלו ההיזיקות נמשכין מבחי' החלל הפנוי ששם אין דעת האדם מגיע לשמור ולהציל מההיזיקות הבאים מהקליפות הנמשכין משם מבחי' חלל הפנוי כנ"ל. ומאלו ההיזיקות אין מי שישמור כ"א הש"י לבד ועליהם נאמר אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר כנ"ל, וע"כ על אלו ההיזיקות אין הש"ח חייב אם באו כי מה לו לעשו"ת כי הוא שמר כראוי ולא פשע בשמירתו. ואם עכ"ז בה ההפסד מן השמים כגון אם שמר כראוי ואעפ"כ נגנב או נאבד בלי פשיעה רק מן השמים מכ"ש אם נאנס, ע"כ הש"ח פטור בהן כי מה לו לעשו"ת מאחר ששמר כראוי וההפסד בא מן השמים. אינו חייב בזה כי אין הדבר באחריותו לענין ההפסד וההיזק הבא מן השמים לבד שזה נמשך ע"י הקליפות הבאין מחלל הפנוי, ואחריות זה ההיזק וההפסד אינו חל על הש"ח כלל מאחרשאינו מקבל שכר אל שמירתו. אבל שאר שומרים שמקבלים שכר כגון שומר שכר או שוכר בההוא הנאה דקא אגיר לי' וכו' כשרז"ל או האומנין וכ,ש שואל שכל הנאה שלו. ומאחר שקיבל שכר הנאה שהוא ג"כ שכר מן החפץ ע"כ חל עליו גם האחריות של ההפסד הבא ע"י חלל הפנוי. וע"כ חייבים גם על גניבה ואבידה שלא ע" יפשיעה או אפילו באונסין כל חד כדינו כי זה האחריות של ההפסד הבא משם מבחי' חלל הפנוי אינו חל על האדם כ"א כשהממון שלו או שמקבל הנאה ממנו שנחשב כממון:

אות ו

כי שם בבחי' החלל הפנוי שם אין מועיל שום שמירה ודעת וחכמה ותחבולה כ"א אמונה לבד. הן בענין הקשיות והחקירות והבלבולים והמניעות הנמשכין משם שא"א לעמוד כנגדם בשום חכמה ותחבולה כ"א באמונה לבד, שצריכין להאמין באמונה שלימה שגם שם הש"י נמצא. אע"פ שידוע ומבואר ששם פינה אלקותו ית' כביכול כי אם לא יאנו פנוי והכלל א"ס כנ"ל. אעפ"כ באמת לאמתןו גם שם נסתר ונעלם הש"י בדרך נפלא ונעלם מאד מאד שא"א בשכל אנושי להשיגו בשום אופן כ"א באמונה לבד. כי צריכין לומר שם שני הפכים יש ואין וכו' כנ"ל וכמבואר היטב בהתורה הנ"ל:

אות ז

וזה בחי' התבודדות ושיחה זו תפלה שצריך כל אדם לשפוך שיחו לפני ה' בכל יום ויו9ם לבקש על נפשו מהש"י שיזכהו לקרבו לעבודתו ית' באמת. וזהו יסוד הכל שכל עבודתו ויהדותו תלוי בזה כמבואר אצלינו כ"פ. ויותר ממה שכתוב שם שמענו מפיו הק' בעל פה כמה וכמה פעמים כמה שיחות נוראות בעניך זה שא"א לבאר הכלבכתב. ואמר שכל הצדיקים והכשרים לא זכו לבא למה שבאו כ"א עי"ז ע"י שיחה בינו לבין קונו בלשון אשכנז שמדברים בו כמבואר בספרים הנדפסים. ולכאורה קשה הלא ארז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וא"כ איך שייך על זה תפלה מאחר שהש"י מסר הבחירה לנו. ואעפ"כ באמת מצאנו שכל הצדיקים עסקו בזה לבקש מהש"י שיצילם מהיצה"ר ויקרבם לעבודתו כמו ששמענו בפה מלא מהצדיקים אמתיים שהיו סמוך לזמנינו. וגם בדברי רז"ל בגמ' ושאר ספרים מצאנו כמה תפילות שהתפללו בכל יום שינצלו מהיצה"ר כמבואר תפילתם במס' ברכות. וגם מהתפלות הסדוריםלנו בכל יום מאנשי כנה"ג אנו רואין זאת כי אנו מתפללים ג' פעמים בכל יםו השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך והחזירנו בתשובה שלימה לפניך. נמצא שאנו מתפללים להש"י ג"פ בכל יום לזכות לתשובה ולעבוד אותו ית'. אע"פ שזה תלוי בבחירת האדם. וכיוצא בזה הרבה תפילות הקבועים מכבר שכולם מיוסדים על בקשה זו לזכות לעבודתו ית'. וכן כל ס' תהלים מיוסד על תפלות ותחנות אלו לזכות להתקרב אליו ית'. כמבואר שם. ובאמת א"א להבין זאת כי הוא ג"כ מהקשיותך שא"א לתרצם בשום אופן כ"א באמונה לבד. וגם בעת שהודיע לי רבינו ז,ל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו, דברתי עמו מעט מזה, הלא האדם הוא בעל בחירה ולא השיב לי בפירוש רק כלאחר יד, כאומר אף על פי כן, כלומר אע"פ שקשה זאת וא"א לברר לך הענין ולתרץ לך אעפ"כ צריכין לנהוג כך. ואנכי לא יכולתי לשאול יותר כי ידעתי כי קשיא זו יכולין להקשו"ת על כל התפלות שסידרו לנו חז"ל מכבר על תשובה והתקרבות להש"י כגון ברכת השיבינו וכו' כנ"ל. ע"כ צריכין לסמוך רק על אמונה להאמין בחכמינו זכרונם לברכה שכולם הלכו בדרך זה והוליכו אותנו בדרך זהלהרבות בתפילה ותחנונים להש"י, לזכות לעבודת הש"י כי זה העיקר והיסוד שהכל תלוי בו:

אות ח

ובאמת כ,זד הוא ענין הנ"ל שכל אדם צריך שני בחי' עבודות להש"י. עבודה אחת התלוי' בשכל אנושי והם בחי' עבודת התורה והמצות שבהם צריך האדם להכניס דעתו ושכלו עד מקום שידו מגעת, ועי"ז מברר כל הנצוצות שנפלו ע"י שבירת כלים שמתבררין ע"י החכמה והשכל דקדושה של עסק התורה והמצותת כי כולם בחכמה איתברירו. אבל עיקר קיום התורה והמצות הוא רק ע"י אמונה שהוא יסוד שהכל תלוי בו כ"ש כל מצותיך אמונה וכשרז"ל (מכות כד) בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה. כי באמת צריך כל אדם להכניע ולבטל הקליפות הבאין מבחי' חלל הפנוי שאותן הקליפות א"א להכניעם ולבטלם ע"י שום שכל כ"א ע"י אמונה לבד שהיא יסוד כל התורה כולה. כי האמונה שבחלל הפנוי שמאמינין באמונה שלימה שגם שם הש"י נמצא, זה יסוד הכל וכל התורה והמצוות תלוים בזה כי בלא אמונה אין קיםו לשום תורה ומצוה. רק כשיש לו אמונה שלימה שגם בבחי' החלל הפנוי היינו בבחי' הקשיות והחקירות שא"א להבינם ולתרצם, גם שם השי"ת נמצא, ואזי כשיש לו אמונה שלימה ואינו מניח ליכנוס בדעתו שום חקירה וקשיא כלל כי סומך על אמונה לבד שקבלנו מאבותינו הקדושים, אזי יש קיום להתורה ומצוות ואז יכול לעבוד השי"ת בשכל היינו בהשכל המלובש בתורה והמצוות שיסודם אמונה, כי ע"י האמונה מכניע ומבטל הקליפות הבאין מחלל הפנוי, וע"י השכל שיש בהתורה ומצות הוא מברר הקדושה מהקליפות הבאין משבירת כלים כי כולם בחכמה אתברירו כנ"ל:

וזה בחי'תורה ותפילה שצריכין שניהם דייקא. כי תפלה היא בחי' אמונה כמבואר בדברי רבינו ז"ל כ"פ כמ"ש ויהי ידיו אמונה ותרגומו פרישן בצלו. והתורה היא בחי' שכל כי התורה נקראת חכמה ובינה ודעת כ"ש אני חכמה וכו' אני בינה וכו'. כי ע"י תורה ותפלה שהם בחי' אמונה ושכל דקדושה עי"ז מכיניען ומבטלין שני מיני הקליפות, שהם הבאין משבירת כלים והבאין מבחי' חלל הפנוי כנ"ל, ומבררין הקדושה ומגלין אלקותובכל מקום כנ"ל:

אות ט

וע"כ צריכין דייקא להרבות בתפלות ותחנונים ושיחות בינו לבין קוונ וזעקות ושוועות ורצוים ופיוסים להש,י שיזכהו לקרבו לעבודתו. וזה עיקר התפלה כי על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, שלא ישטפוהו שטף מים רבים שהם המים הזידונים שהם תיאובתין בישין דהאי עלמא השוטפין בכל עת וכבר נשטפו רבים רבים על ידם ר"ל המקום ירחם עלינו ועל כל ישראל ויצילנו מהם. ואין חכמה ואין תבונה ואין עצה לעמוד כנגדם כ"א ע"י תפלה ותחנונים להשי"ת שיצילהו מהם. כי אע"פ שהאדם הוא בעל בחירה אעפ"כ העיקר הוא תפלה ותחנונים להש"י ע"ז. כי ע"י בחירתו שבוחר בדרך הטוב וסר מדרך הרע עי"ז מכניע הקליפות הבאין משבירת כלים ומברר הטוב מהם, כי הבחירה הוא בהשכל שיש לו כח לבחור בטוב ולמאוס ברע, ושכל האדם אין לו כח כ"א להכניע ולבטל הקליפות הבאין משבירת כלים שיש בהם כמה וכמה נצוצות הקדושים שהם נצוצי השכל כי כולם בחכמה אתברירו כנ"ל. אבל יש בלבולים וסטרין אחרנין ומניעות מהקדושה הבאין מבחי' חלל הפנוי ששם אין שום שכל וחכמה כ"א אמונה לבד שהוא בחי' תפלה ותחנונים וזעקות ושועות להש"י שיצילהו מהקליפות והיצה"ר הנמשך משם וע"ז נאמר בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו ואלמלא הקב,ה עורו היה נופל בידו, כי מהיצה"ר הזה הנמשך מחלל הפנוי א"א להנצל בשום אופן כי אם על ידי סייעתא דשמיא, ועל כן צריכן להרבות מאדמ אד בתפלה ותחנונים להנצל ממנו כי שם אין מועיל שום שכל אדרבא ע, ישכל וחכמה נשקעין שם ח"ו רק העיקר הוא אמונה שהיא בחי' תפלה. ובאמת זהו עיקר הבחירה דהיינו מה שכופה בחירתו לבטל שכלו לגמרי ולסמוך על אמונה לבד ולהרבות בתפלה ותחנונים. כי הבע"ד מעקם לב האדם כ"כ עד שגם זה קשה על האדם אע"פם שבאמת הואדבר קל מאד אעפ"כ הוא מבלבל ומעקם דעתו כ"כ עד שעפ"י רוב ענין זה של תפלה והתבודדות קשה על האדם יותר מכל העבודות קשו תוכ"ז מחמץת חסרון אמונה שאין לו אמונה בשלימות שזהו העיקר והיסוד. וע"כ מי שזוכה להגיל עצמו בזה להרבות בתפלה ושיחה בינו ובין קונו שיזכהו השי"ת ויעזרהו לקרבו לעבודתו ית', בזה בעצמו הוא בעל בחירה במה שזכה לבחור בחיים אמתיים בדרך אמונה ותפלה כ"ש דרך אמונה בחרתי. כי באמ תזה עיקר הבחירה מה שמסלק שכלו ובוחר באמונה ותפלה שזהו העיקר והיסוד שכל התורה עומד עליה כ"ש בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה כנ"ל. ואז כשיש לו אמונה שלימה ומרבה בתפלות ושיחות להשי"ת שיזכהו לשוב אליו באמת אז עוזרו הש"י שיזכה לעבוד אותו בתורה ומצוות ומאיר עיניו בתורתו עד שזוכה להבין בתורהו עבודה מה שאפשר בשכל אנושי להבין. וע"י שני בחי' אלו שהם אמונה ושכל דקדושה הנמשךם מאמונה עי"ז מכניעין שני מיני הקליפות הנ"ל הנמשכין מבחי' חלל הפנוי ומבחי' שבירת כלים כנ"ל.כי שניהם כאחד טובים השנים מן האחד וכו' כי אם יפולו האחד יקים את חבירו וכו'. כי תורהותפלה שהם בחי' שכל ואמונה הם תלוים זה בזה והא' מחזק ומקים את חבירו אבל העיקר הוא האמונה וכנ"ל:

ומאחר שעיקר קיום התורה והמצות הוא ע"י אמונה כ"ש כל מצוותיך אמונה וכנ"ל, ע"כ עיקר שלימות המצות הוא כשקונין אותן בכסף מלא ומפזריןו ממון הרבה בשביל המצוה כמובא בזוה"ק דבעי למקני באגר שלים כי כשהמצוה היא בחנם אין לה שלימות ואין נכנעת הסט"א שנקראת חנם ע"ש כי עיקר האמונה תלוי' בממון כשמפזרין ממון הרבה בשביל דבר שבקדושה. זהו עיקר בחי' האמונה כ"ש רבינו ז"ל (סי' כ"ג) ע"פ צוית צדק עדותיך ואמונה מאד, מאד זה ממון כ"ש ובכל מאדך בכל ממונךם כי אין המצוה נקראת בשם אמונה כ"א ע"י שמפזר ממון בשבילה ע"ש:

אות י

כי הממון נמשך מבחי' חלל הפנוי שהוא סוד הצמצום שהוא שורש כל הדינים שמשם כל הממון שהוא בחי' צמצומים ודינים כידוע בבחי' (איוב ל"ז) מצפון זהב יאתה, צפון הואבחי' צמצום ודין הנמשך מחלל הפנוי בבחי' (ירמי' א) מצפון תפתח הרעה. כי חלל הפנוי הוא כביכול פנוי ופתוח מאלקותו ית' וע"כ משם תפתח הרעה כי משם אחיזת כל הס"א והוא בחי' הבא לטמא פותחין לו וארז"ל (יומא ל"ח ע"ב) יש לו פתחים הרבה בחי' (בראשית ד) לפתח חטאת רובץ. כי שורש כל הקליפות והס"א והיצה"ר הוא רק מבחי' חלל הפנוי שהוא סוד תחילת הצמצום. כי אפילו הקליפות הבאים משבירת כלים שנתהוו ע"י ריבוי אור גם הם עיקר שרשם ואחיזתם הוא מתחילת הצמצום שהוא בחי' חלל הפנוי. כי באמת עיקר בחי' שבירת כלים נתהוה רק ע"י זה ע"י הכפירות הנמשכין מחלל הפנוי. כי עיקר התהוות הכלים הי' ע"י הצמצום של החלל הפנוי כי בתחילה הי' הכל א"ס ולא הי' מקום לבריאה. וצמצם הש,י אלקותו לצדדין ונעשה חלל הפנוי ואח"כ המשיך לתוכו אורו בדרך קו הישר, וזה האור מאיר בכל המדות ובכל העולמות כולם, וזה האור נמשך לתוך כלים. ועיקר התהוות הכלים הוא מהתעבות האור שבכל מקום שהאור רחוק ביותר משרשו בחי' א"ס שם נתעבה האור יותר עד שנתהוו בחי' כלים ועיקר התעבות האור הוא מחמת הצמצום של החלל הפנוי כיאם לא הי' חלל הפנוי הי' הכל א"ס ולא הי' ריחוק האור והתקרבותו לא"ס כידוע. והכלל שעיקר הכלים הם בחי' צמצום והתעבות האור שנמשך ע"י תחלת הצמצום של חלל הפנוי. ומחמת ריבוי האור לא היו הכלים יכולים לסבול האור ונשברו כמבואר כ"ז בע"ח בתחלתו ע"ש. ואיתא שהבירה היתה מרבוי הסיגים שהיו בהכלים, והסיגים הם בחי' דייםנ הנמשכין מחלל הפנוי, היינו בח'י כפירות. היינו מחמת שכ"א אמר אנא אמלוך שהוא גאות שהוא בחי' כפרות היינו שאי ןלהם אמונה שלימה שגם שם הש"י נמצא אפילו בהחלל הפנוי בעצמו רק נדמה להם כאלו הם רשו"ת בפ"ע ח"ו שזהו בחי' ריבוי הסיגים שהי ובהם, ועי"ז לא היו יכולים לסבול האור כי א"א לקבל האור בשלימות כ"א ע"י אמונה כנ"ל ומחמת חסרון אמונה שהיה בהם עי"ז נשברו. נמצא שעיקר שבירת כלים נמשך ג"כ מבחי' הכפירות הנמשכין מחלל הפנוי. וכל ענין הצמצום והשבירה והתיקון נצא בכל אדם. ומי שיש לו לב להבין יכול להבין מעט ענין זה בכל אדם. והכלל שעיקר הוא האמונה כהנ"ל, והממון נמשך מתחלת הצמצום שהיא בחי' חלל הפנוי כנ"ל וע"כ כל הכלים ושבירתם ותיקונם נקראים בשם בירור הכסף צרוף מן הפסולת כ"ש (משלי כ"ה) הגו סייגם מכףס ויצא לצורף כלי הגו רשע לפני מלך וכו'. כי הכנעת הרשעים ובירור הקדושה מהם שהוא בחי' תקון השבירה הואביק הגו סיגים מכףס ויצא לצורף כלי בחי' תיקון הכלים כנ"ל וכ"ש (מלאכי) ובחנתים כבחון את הזהב וצרפתים כצרוף את הכסף וישב מזקק ומטהר כסף. וכן כל הס"א והקליפות נקראים בזוה"ק בשם סוספיתא דדהבא ותיקון וברור הקדושה נקרא בשם כסף צרוך כ"ש מוחא חוורא ככספא כי כל כלי הקדושה הוא בחי' צמצום שהוא בחי' כסף וזהב שכ"ז נמשך מצמצום הראשון שהיא בחי' חלל הפנוי כנ"ל:

אות יא

נמצא שהממון נמשך מהצמצום של בחי' חלל הפנוי וע"כ עיקר האמונה הוא ע"י הממון, כשמשברין תאוות ממון ומפזרין ממון הרבה בשביל המצוה כי שם בבחי' חלל הפנוי צרייכן רק אמונהכי הקדושה והאלקות נעלם שם מאד כנ,ל. וע"כ הממון הנמשך משם תחובםי בו כל הע"ז שהם כפירות כי כל העבודות זרות והכפירות עיקר שרשם הואמבחי' חלל הפנוי כנ"ל. וע"כ איתא שם בדברי ריבונ ז"ל בהתורה צוית צדק הנ"ל שמי שנופל בתאוות ממון השכינה צועקת עליו ק"ם קלין שני פעמים ע' כנגד הע' עבודות זרות שנופל בהם בכפלים, היינו כי נופל בשני מיני כפירות הנ"ל שהם הכפירות הנמשכין מחלל הפנוי, והכפירות הנמשכין משבירת כלים, וכל הכפירות נקראים ע"ז. ועיקר תקון ושבירת תאות ממון הוא רק ע"י אמונה שצריך להאמין באמונה שלימה שגם שם בבחי' חלל הפנוי גם שם נמצא אלקותו ית'. וע"כ גם בהממון בוודאי נעלם אלקותו ית' רק שא"א להבין זאת. וע"כ צריך לידע שאפילו כשעוסק במו"מ אע"פ שנדמה לו ששם אין נמצא אלקותו ית', צריך להאמין שגם שם נעלם אלקותו ית'. ועיקר שלימות האמונההוא כשאין מקפיד על ממונו בשביל השי"ת ומפקיר כל ממונו בשביל השם יתברך ומפזר ממון הרבה בשביל צדקה ומצוות, נמצא שמאמין שגם ממון בעצמו שהוא בחי' צמצום של חלל הפנוי נמשך ג"כ מהש,י מאחר שמפזר הממון בשבילו ית' וזה עיקר יסוד כל המצוות ששרשם אמונה. וע],כאין שלימות להמצוה כ"א כשמפזר ממון בשבילה שבזה מראה חוזק אמונה שלו שאינו עושה ממונו ע"ז וכפירות ח"ו כאלו הממון בא לו מעצמו ח"ו, רק מאמין שכל הממון הוא מהשי"ת ולא נתן לו את הממון כ"א כדי שיזכה על ידו לתורה ומצוות ומע"ט שזהו בחי' אמונה שבחלל הפנוי, שמאמינים שהחלל הפנוי שהם הקשיות הנ"ל לא נתהוו מעצמם ח"ו רק גם אלו החקירות והקשיות בעצמם שהם בחי' חלל הפנוי נתהוו מהש"י שצמצם אלקותו משם. ומאחר שגם חלל הפנוי נתהוה מהש"י בודאי גם שם נעלם חיותו. וכל עיקר חלל הפנוי לא נתהוה אלא כדי להמשיך לשם אלקות כדי לגלות אלקותו בעולם כי בל"ז לא היה אפשר לגלות אלקותו כי היה הכל א"ס כנ"ל. שזהו בעצמו בחי' הנ"ל שמפזרין הממון בשבילו ית' כי מאמינים שהממון בעצמו הוא רק מהש,י ולא נתן לו הממון כ"א כדי שיזכה על ידו לחיי עולם, ליתן צדקה ולעסוק בתורה ומצוות. וע"כ זה עיקר שלימות המצוות כשקונים אותן בכסף מלא שזהו בחי' אמונה שגם בחלל הפנוי שהוא בחי' הממון נעלם הש,י שזהו עיקר יסוד כל התורה כולה כנ"ל:

אות יב

וע"כ כל מי שחננו הש"י באיזה שפע של ממון וחפצים אין החפצים נשמרים ונתקיימים אצלו כ"א ע"י אמונה. כי אע"פ שהאדם צריך לשמור ממונו וחפציו כנ"ל אבל לא נתן לו השי"ת כח לשומרם כ"א מההיזיקות הבאים מבחי' שבירת כלים אבל מההיזיקות הבאים מבחי' חלל הפנוי אין נשמרים כ"א ע"י שמאמין שהכל מאתו ית' ואם ה' לא ישמר וכו' וכנ"ל. וע"כ הש"ח שאינו מקבל שום שכר על שמירתו לא נתחייב כ"א בשמירה שהוא ביד האדם כנ"ל. אבל השמירה מההיזיקות הבאים מחלל הפנוי שמזה עאין הממון נשמר כ"א ע"י האמונה השלימה של בעל הממון ע"כ אין הפקדון באחריותו לענין זה כי אין הממון הזה תלוי בחוזק אמונתו מאחר שאין מקבל שום שכר והנאה מזה הממון. כי עיקר האמונה הוא בבחי' הממון שצרייכן להאמין שהוא מהש"י ולא בכח יגבר איש, ועי"ז נשמר הממון מכל ההיזיקות שאין ביד האדם לשמור מהם כנ"ל. וע"כ לא נתחייב הש"ח באחריות זה כ"א מ ישהוא ש"ש מכ"ש שואל שמקבל שכר והנאה מהממון, ואז הוא חיב בהשמירה התלוי' באמונהמאחר שקיבל ממון ושכר מהבעה"ב ששם עיקר האמונה שצריכין להאמןי שגם שם בהממון שהוא בחי' חלל הפנוי גם שם נעלם חיותו ית' כי הכל ממנו וכנ"ל:

אות יג

וע"כ לא רצה אברהם אבינו לקבל מערת המכפילה בחנם מעפרון, וכן דוד המע"ה לא רצה לקבל גורן ארונה היבוסי שהוא מקום היבהמ"ק בחנם, כי קדושת מערת המכפלה וכן קדושת מקום היבהמ"ק היו בתחלה נעלמים מאד בתכלית ההעלם בבחי' הקדושה הנעלמת בבחי' חלל הפנוי ולא הי' אפשר לבררם ולגלותם כי אם ע"י חוזק אמונתם. כי אברהם אבינו הי' ראש למאמינים וכן דוד המע"ה מדתו אמונהשהיא בחי' מלכות כידוע כ"ש ואמונתי וחסדי עמו וחכו'. וע"כ נתנו דייקא כסף מלא בעד מקומו הקדושים הנ"ל כי עיקר האמונההוא ע"י הממון כשנותנין ממון הרבה בעד הדבר שבקדושה וכנ"ל:

אות יד

וזה סוד כל ענין יעקב אבינו עם לבן ששמר את צאנו בשתי בנותיו ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר (הושע יב). כי שמור הוא בחי' מלכות בחי' אמונה בחי' אשה יראת ה'. ואבות העולם כל עיקר יגיעתם ועבודתם הי' רק בשביל לגלות האמונה הקדושה בעולם. כי אז הי' קודם מתן תורה והיתה הקדושה נעלמת מאד ולא הי ויודעין ממנו ית' כלל והי' כל העולם אז בבחי' חלל הפנוי כי ה' העולם פנוי מאלקותו ית'. והם בחוזק אמונתם ועבודתם גילו ופרסמו שגם בחלל הפנוי גם שם נמצא השי"ת והמשיכו אמונה בעולם. וזהו ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא וכו'. כי סוד חלל הפנוי הוא בחי' המקום של כל העולמות כי כל עיקר התהוות חלל הפנוי הוא בשביל שיהי' מקום לבריאת העולם כנ"ל. ושם בבחי' המקום בחי' חלל הפנוי א"א למצוא אלקותו ית' כ"א ע"י אמונה לבד שהוא בחי' תפלה. וזהו ויפגע במקום האין פגיעה אלא תפלה היינו אמונה כנ"ל וזה המקום הי' באמת מקום הביהמ"ק מקום ק"ק נקודת האבן שתי' כשרז"ל רק שאז היתה עדיין הקדושה נעלמת ולא הי' שום עאד םיודע ממנה כ"א יעקב ע"י חוזק אמונתו נתגלה לו סוד נקודה זו שהוא נקודת האבן שתי' הנעלמת במקום העולם שהוא נקודת האמונה, שע"י נקודה זאת זוכין להאמין ולידע שגם שם בבחי' חלל הפנוי נעלם הש"י כנ"ל. ויעקב שגם שם בבחי' חלל הפנוי נעלם הש"י כנ"ל. ויעקב כשבא לשם וראה ששם א"א לעמוד כ"א ע"י אמונה ע"כ וילן שם כי בא השמש וישכב במקום ההוא וארז"ל (מגילה טז) ששם שכב אבל י"ד שנה ששמש בבי תעבר לא ישן כי הי' עוסק בתורה. ולכאורה קשה אם הי' מנדד שינה מעיניו י"ד שנה מדוע במקום הזה דייקא שכב לישן. אך באמ תכל י"ד שנה עסק בתורה היינו שהיתה עבודתו על פי שכל שזהו בחי' עסק התורה כנ"ל אבל כשפגע במקום, והמקום נמשך מחלל הפנוי שהוא שרש המקום כנ"ל ואז ראה ששם א"א לעמוד בשום שכל כ"א באמונה ע"כ וילן שם וישכב במקום ההוא, כי שם צרייכן רק בחי' שינה שהוא בי' הסתלקות המוח וסומכין רק על אמונה לבד. כי בשעת שינה המוחין באין לתוך אמונה כמבואר בדברי רבינו ז"ל במ"א בבחי' חדשים לבקרים רבה אמונתךם בבחי' ואמונתך בלילות. וזהו וילן שם כי בא השמש, שמש הוא השכל כמבואר במ"א (בל"א סי' א) שראה ששם נסתלק השכל וא"א להבין שם בשכל בשום אופן כ"א באמונה לבד שהוא בחי' לילה בחי' שינה הסתלקות המוחין כנ"ל. וזהו ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, אבני הם בחי' כפירות וקשיות הבאים מחלל הפנוי שהוא בחי' הצמצום שמשם עיקר כבדות לב בח'י כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו הנאמר בפרעה שהוא בחי' חלל הפנוי כמבואר בהתורה בא אל פרעה הנ"ל, וכבדות לב היא בחי' לב האבן בחי' כובד האבן. היינו שיעקב לקח האבנים שהם בחי' כבדות לב הבא ע" יהחקירות והקשיות של חלל הפנוי, ושם כולם מראשותיו וישכב במקום ההוא שהוא נוקדת האבן שתי' ששם נכלו כל האבנים בהאבן שתי' שהוא בי' אמונה כנ"ל. היינו שלחק כל החקירות הבאים משם מחלל הפנוי שהם בחי' אבני נגף והכניס כולם לתוך אמונה כדי לבטלם שם כי א"א לבטלם כ"א ע"י אמונה כנ"ל. וע"כ כשהקיץ יעקב משנתו נדר נדרו, ועיקר גמר נדרו הי' והאבן הזאת וכו' יהי' בי תאלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, שנדר ליתן צדקה ומעשר שהוא מצוה הנעשה בממונו כי עיקר תיקון האמונה הוא ע"י הממון שנותנין בשביל הש"י כנ"ל. וע"כ קיבל על עצמו אז מצוות צדקה דייקא כי עיקר תיקון האמונה הוא ע"י צדקה שמפזרין בשביל הש, יבבחי' ואמונה מאד כנ"ל:

אות טו

וע"כ ארז"ל שקולה מצוות צדקה ככל התורה כול ובכל מקום שנזכר מצוה סתם הוא מצוות צדקה. כי כל המצוות עומדים על אמונה כנ"ל ועיקר האמונההוא ע"י הממון שנותנין בשביל הש, ישזהו בחי' צדקה כנ"ל:

אות טז

ואז כשתיקן האמונה אז וישא יעקב את רגליו וכו'. וזכה ליקח אשה יראת ה' שהם רחל ולאה. שהם שרשי האמונה כי אמונה היא בחי' מדת מלכות שהוא בחי' אשה יראת ה' כידוע. וע"כ שמר הצאן בשביל זה כי שמור הוא ב חי' אמונה כנ"ל כי עיקר השמירה הוא רק ע"י אמונה בבחי' אם ה' לא ישמר וכו' כנ"ל:

וע"כ לבן הארמי לא רצה שיהיה יעקב שומר חנם אצלו כ"ש הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכורתך וכו' כי ידע שהשמירה מכל ההיזיקות הוא דייקא בשכר שאז חל עלי והשמירה אפי' מחלל הפנוי שמשם הממון וכו' כנ"ל:

אות יז

ויעקב אבינו בכל ימי השמירה המשיך האמונה בעולם שהוא בחי' שמור. וע"כ איתא שעסק אז בספר תהלים כי תהלים הוא תפלות ושירות ותשבחות שהוא בחי' אמונה. וע"כ יסד דוד המע"ה ספר תהלים כי דוד הוא בחי' אמונה כנ"ל. וע"כ מצא דוד מקום נקודת העאבל שתיה שהוא נקודת האמונה כנ"ל. וע"כ זכה אז יעקב לעשירות גדול כי כל העשירות נמשך משם מבחי' החלל הפנוי שהוא בחי' הצמצום שמשם כל הממון כנ"ל. ומי שאין לו אמונה ח"ו ונכנס בחקירות הבאים משם, עליו נאמר מארת ה' בבית רשע כי כל ממונו וחפציו כולם רקים וחסרים מטוב,כי אין טוב אלא השי"ת ומאחר שאין מאמין בהש"י הנסתר בהחלל הפנוי בבחי' הממון הבאמשם ע"כ שורה בו קללה ר"ל. אבל הצדיק שמאמין בהש"ית שגם בהחלל הפנוי נמצא הש"י, ובמקום שהש"י שם הוא, שם כל הברכות וההשפעות בחי' ברכת ה' היא תעשיר וכו'. וע"כ יעקב ע"י חוזק אמונתו שגילה אז כנ"ל וביטל הכפירות הבאים מחלל הפנוי ע"י אמונה, ע"כ זכה לעשירות גדול. וזהו בחי' עקודים נקודים וברודים שהם בחי' כלליות העולמות המתגלים בתוך החלל הפנוי כמבואר בע"ח. כי יעקב תיקן אז בחי' חלל הפנוי כנ"ל ועי"ז זכה שם להתגלות תקון כל העולמות שכלולים בבחי' עקודים נקודים וברודים:

אות יח

וע"כ האשה נקנית בכסף (קדושין ב) כי האשה יראת ה' היא בחי' אמונה שקנינה ע"י הכסף דייקא בבחי' ואמונה מאד כנ"ל:

וזהו שארז"ל שם דגמר קיחה קיחה משדה עפרון. כי גם שדה עפרון שקנה אברהם בכסף מלא דייקא הוא ג"כ בבחי' זו כי א"א לקנות הקדושהשהוא האמונה כ"א ע"י הכסף כנ"ל:

ויש עוד בענין זה דברים הרבה:

אות יט

וע"כ אמר לבן ליעקב ואשלחך בשמחה ובשירים בתף וכו'. כי לבן הארמי הוא בחי' חלל הפנוי וע"כ בקש לעקור את הכל כי ע"י הכפריות הנמשכין משם נעקרין לגמרי ח"ו מי שנופל לשם בבחי' כל באיה לא ישובון וכו' כנ"ל. ואיתא שם בהתורה הנ"ל שע"י הניגון של הצדיק האמת יוצאין משם. כי יש ניגון של אפיקורסות וכפירות וכו'. ויש ניגון דקדושה הנמשך מבחי' ראש אמנה. וע"כ הזכיר לבן ליעקב וא שלחך בשמחה ובשירים בתף וכו' בשירים דייקא כיא"א לצאת משם כי אם ע"י שירים ונגונים הנמשכין מראש אמנה בבחי' תבואי תשורי מראש אמנה כנ"ל. וע"כ נגלה הש"י ללבן ואמר לו השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע כי שם בבחי' חלל הפנוי צריכין שתיקה דייקא בחי' שתוק כך עלה במשחבה כמבואר שם בהתורה הנ"ל. ועוד לאלוקי מילין. שים לבך לדברים האלה הנאמרים בדברי רבינו ז"ל בהתורה הנ"ל בליקוטי הראשון (סי' ס"ד) ובדברינו אלה ותבין נפלאות תמים דעים:

אות כ

שייך לעיל. וזה בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה. היינו ענין הנ,ל שצריכין בטחון והשתדלות כי אע"פ שהעיקר הוא הבטחון בהש"י כי העושר והכבדו מלפניו לבד אעפ"כ צריכן השתדלות ג"כ לעשו"ת איזהעסק בדרך הטבע כגון מו"מ וכיוצא. וזה בטח בה' היינו בטחון בהש"י שזהו העיקר ואעפ"כ ועשה טוב שצרייכן לעשו"ת דייקא: וזהו שכן ארץ ורעה אמונה כי כל זה א"א להבין כ"א ע"י אמונה וכו' וכנ"ל:

כא) וצרייכן לדעת לכל הנ"ל הקדמה אחת הידועה למבינים בכתבי האר"י ז"ל ובחידושי אדמו"ר ז"ל שבכל עולם ובכל דרגא ובכל אדם יש כל בחי' השתלשלות כל העולמות וע"כ זאת הבח' של הצמצום של חלל הפנוי הוא בכל עולם ובכל אדם ובכל דרגא. שקודם שיורד אור הדעת שהוא החיות מעולם לעולם וכו' הוא בבחי' א"ס וצריכין לזה בחי' צמצום של חלל הפנוי כמו שהיה בתחלת הבריאה ואח"כ נמשך האור בדרך קו וכו' כביכול וכו' וכו'. כי כל א דם בכל דרגא כלול מכל העולמות ומה שיש בכלל יש בפרט. ועפ"ז תוכל להבין מעט ענין התורה בא אל פרעה הנ"ל וכל מה שזכינו לבאר בה אל מתחלה ועד סוף. ועי"ז אפשר להבין מעט מרחוק וכמבואר כמה וכמה אזהרות בתחילת הע"ח ובתחילת האד"ר שא"א להבין בזה כלל כ"א מי שמבטל שכלו ובמקום שאינו מבין תולה בפחיתות דעתו האנושי ואז יוכל להבין מעט מהרבה ולראות מרחקו גדולת הבורא ית' אשר אין חקר לתבונתו וכו':

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה