ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · חכירות וקבלנות א
אות א
החוכר שנותן מכל השדה דבר קצוב כך וכך כורין לשנה, המקבל למחצה לשליש ולרביע:
יש לרמז בזה ע"פ מ"ש רבינו במאמר ויאמר בועז אל רות וכו' (סי' ס"ה) שיש שדה ושם גדילים אילנות ועשבים היינו נשמות. והם צריכים לבעל השדה שעוסק בתיקונם בכל תיקוני השדה ע"ש היטב. והעיקר שמביא אותם אל התכלית שהוא כולו טוב שעי"ז יכולים להתפלל ע"ש היטב. וזה הצדיק הדור העוסק בתקוני השדה הנ"ל הוא בחי' מקבל ואריס שיורד לתוך שדה של חבירו כי הש,י כביכול נקרא חבירו של הצדיק האמ תכ"ש אכלו רעים למען אחי ורעי וכו' כי הצדיק האמת שעוסק בתיקוני השדה שזהו תיקון כל העולמות הוא נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית וע"כ נקרא בחי' מקבל שדה מחבירו, שדה הנ"ל ועוסק בכל תיקונים של הדדה הנ"ל בחרישה וקצירה זריעה ונטיעה ולנכש העשבים כי כל אלו הבחי' נמצאים בבחי' השדה של הנשמות הנ"ל, ולפעמים מקבלו בפשיטות שנותן דרך כלל כך וכך כורין לשנה. ולפעמים למחצה לשליש ולרביע, זה בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' עשרה מיני נגינה כי זה הצדיק בעל השדה הנ"ל עושה נגונים. וזה כלל ועיקר תיקוני השדה בחי' שלימות התפילה כי הוא צריך לתקנם ולהעלותם ולבררם ממקום שהם להביאם אל התכלית הטוב. וזה בחי' נגונים כמובא בדברי רבינו ז"ל (סי' רפב) ע"פ ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו, שהצדיק דן את הכל לכף זכות ומוצא זכות אפילו ברשע גמור ועי"ז מעלהו לכף זכות באמת ומתקנו ומחזירו בתשובה ועי"ז נעשין נגונים בבחי' אזמרה לאלקי בעודי וזה בחי' ש"ץ שהוא מלקט ומברר הטוב מכל המתפללים וכו' ע"ש היטב. נמצא שהתיקון שמתקן את הנשמות ומבררם ומעלם ומקבץ הנקודות טובות שיש בהם זה בחי' נגונים כנ"ל וכמבואר שם היטב וזה בחי' תיקוני השדה הנ"ל כי תיקון השדה הוא תיקון הנשמות לקבץ הטוב שלהם ולהעלותם אל הקדושה שזה בחי' נגונים כנ"ל. וז"ש רבינו ז"ל שם שתיקון השדה היא שלימות התפילה. כי אלו הנגונים הם בחי' הש"ץ שהוא עושה הנגונים הנ"ל כנ"ל והש"ץ הוא שלימות התפלה כי עיקר התפילה ע"י הש"ץ וזה בחי' המנין שצריך להיות בעשרה ואז הש"ץ יורד לפני התיבה ואז יהוא שלימות התפלה. זה בחי' עשרה מיני נגינה שנעשין ע"י מנין של עשרה המתפללין ואז הם ראויים לש"ץ שהוא מקבץ הטוב ועושה הנגונים כנ"ל. וזה בחי' המקבל למחצה לשליש ולרביע והחוכר מקבל בפשיטות בכך וכך כורין זה בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' נגונים הנ"ל שועשה היורד לתוך השדה לתקנה שזה עיקר תקון השדה כנ"ל כי הוא נותן פירות השדה לבעל השדה ית"ש למחצה לשליש וכו' כדרך המקבל דהיינו שמעלה הטוב שבהם למעלה אליו ית' כפ ימה שיכול לברר לפי בחי' השדה לפעמים מחצה או שליש וכו' ומזה נעשין נגונים ושירות. בבחי' שיר פשוט כפול וכו' וזה הכל כמנהג המדינה. וההנהגה שנוהגין במדינה כי כפי הנהגתם בקדושה כן הוא מברר ומעלה הטוב שבהם אם רב או מעט כי לפי הנהגתם וקדושתם כן הוא מעלה הטוב שבהם:
אות ב
וזה בחי' המקבל את השדה לשנים מועטות לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה כי מובן מדברי רבינו ז"ל שם שיש מקבלי השדה הנ"ל שאינם יכולים לקבל אותה רק לשנים מועטות כי מוכרחים להסתלק מחמת זה. אבל יש שיכולם לקבל אותה לשנים מרובות מחמת שהם גדולים ומופלגים במעלה עליונה ונוראה מאד מאד. וזה שאין כחו גדול כ"כ ואין יכול לקבל השדה ולעסוק בתיקוני' כ"א שנים מועטות כנ"ל עליו הזהירו שלא יזרע פשתן. דהיינו יעסוק בתיקונים הרחוקים מאד ממנו ית' והם מכונים בבחי' פשתן שהוא בחי' גרוע כ"ש (בראשית
אות ד
ויבא קין מפרי האדמה ואיתא שהביא מן הגרוע דהיינו פשתן גם איתא בדברי רבינו ז"ל (סי' לח) שפגם קין הוא בחי' קץ כל בשר שהוא בחי' שמחפש אחר חובות בני אדם ומחזר אחר הגריעות שבהן. וזה בחיק שהביא מן הגרוע שמביא למעלה הגריעות והחובות של בני אדם. נמצא שפשתן שהוא קרבן קין הוא בחי' חובות וגריעות בני אדם כי פשתן הוא בחי' גבורות שמשם אחיזת הסט"א כ"ש איש אחד (גבריאל) לבוש בדים הוא פשתן. ואותן הרחוקים והגרועים ביותר שהם בחי' פשתן אסור לעסוק בתיקונם מי שאין כחו חזק וגדול ביותר ואין יכול לקבל השדה כ"א לשנים מועטות כי יוכלו להזיק לו מאד כמובן בדברי ריבנו ז"ל. וזה אין לו בקורת שקמה הוא ג"כ דוגמתם דהיינו שכבר הזקינו ברשעתם ונתעברו ונתגשמו כקורת שקמה כי היצה"ר נקרא בשם קורה כ"ש טול קורה מבין עיניך והוא בחי' קורת שקמה שהוא אילן זקן בחי' מלך זקן וכו' כי שקמים הם חלוף ארזים כ"ש שקמים גודעו אורזים נחליף וכ"ש בשלמה ויתן את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים נמצא ששקמים הם גרועים והם חלוף אזרים וע"כ התנא מכנה את הרחוקים ביותר בבחי' קורת שקמה. כי הצדיק נקרא אזר כ"ש צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, והרחוקים שהם היפך הצדיק הם בחי' שקמים שהם היפך אזרים כנ"ל. אבל מי שמקבל פשתן וגם יש לו בקורת שקמה דהיינו כשכחו איבר וחזק מאד מאד עד שיכול לקבלאת השדה לשנים מרובות דהיינו שיעסוק בתיקוני השדה ואעפ"כ יאיריך ימים ושנים על ממלכתו, זה יכול לעסוק אפילו בפשתן ואפילו בהזקנים ברשעתם כקורת שקמה שאפילו אותן הרחוקים ביורת ונזקנו ברשעתם, יכול לקרבם ולתקנם מחמת שכחו גדול וחזק מאד מאד כנ"ל:
אות ג
ושעור שנים מועטות הוא עד ז' שנים, ע"פ מה דאיתא במאמר פתח ר"ש ואמר עת לעשו"ת לה' וכו' (סי' ס) שיש בני אדם שנופלים לבחי' שינה ואובדים פניהם דהיינו שנסתלק המוחין שלהם ויש ע' פנים שהם בחי' ע' שנים ויש שנפלו מפנים א' או ב' או יותר. ומחזירין להם פנים שלהם ע"י ספורי מעשיות של ע' שנים שהם בחי' בקרב שנים. אבל יש שנפלו מכל הע' פנים ע' שנים וא"א להחזיר להם פניהם כ"א ע"י סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות ע"ש היטב. יש לרמז שזה בחי' שני מיני מקבלים הנ"ל שיש מקבל השדה לשנים מועטות דהיינו עד ז' שנים דהיינו שהוא עוסק בתקוני השדה הנ"ל רק בבחי' שנים מועטות שהוא בהחי' בקרב שנים וע"כ השיעור ז' שנים, הוא בחי' כללות הע' שנה שנכללין בזיי"ן, והא בהא תליא שמחמת זה שאין עוסק כ"א בבחי' שנים מועטות דהיינו בחי' בקרב שנים כנ"ל ע"כ באמת אינו מקבל א תהשדה כ"א לשנים מועטות כי מוכרח להסתלק ואינו יכול להאריך ימים מרובים מאחר שלא הגיע לבחי' שנים מרובות שהם בחי' שנים קדמוניות כי שם אריכות הימים כי הם בחי' עתיק אריכות ימים כ"ש שם במאמר הנ"ל:
וע"כ זה שאין יכול לעסוק כ"א בבחי' שנים מועטות כנ"ל אסור לקרב הרחוקים ביותר כנ"ל דהיינו שהם רחוקים מכל הע' פנים והם בחי' פשתן כי פשתן מקלקל השדה עד ז' שנים רמז על כל הע ' פנים ע' שנים שכלולים בזיין כנ"ל,והם מקלקלים עד ז' שנים דהיינו שהם מקלקלים ונופלים מכל הע' פנים כנ"ל ואינם יכולים להתתקן כ"א לאחר ז' שנים דהיינו למעלה מזיין היינו למעלה מע' שנים ע' פנים היינו בח"י שנים קדמוניות שהם למעלה מע' שנים כנ"ל והם בחי' שנים מרובות כנ"ל. וע"כ מי שמקבל השדה לשנים מרובות דהיינו שיכול לעסוק בתיקוני השדה בבחי' שנים מרובות שהם בחי' שנים קדמוניות הוא יכול לזרוע ולתקן אפילו בחי' פשתן כנ"ל. ודייקא בשנים הראשונות קודם השמגיע לז' שנים אחרונים כמובא הדין בש"ע היינו שאינו יכול לעסוק בתקונם כ"א בבחי' שנים הראשונות שהם בחי' שנים קדמוניות כנ"ל. ומחמת שהוא עוסק בבחי' שנים קדמוניות ע"כ גם באמת מקבל השדה לשנים מרובות ממש כי זוכה לאריכות ימים כי שם אריכות הימים בחי' עתיק כנ"ל:
וקין שהביא פשתן נאמר בו ויפלו פניו לשון רבים שנפלו כל פניו כנ"ל:
אות ד
וע"כ נקרא יורד כשרז"ל היורד לתוך שדה חבירו. היינו בחי' ש"ץ שנקרא ג"כ יורד כ"ש היורד לפני התיבה והטעם כי הוא בחי' יורד ממש שצריך לירד לעמקי עמקים להעלות הטוב מכל הרחוקים כנ"ל שזה בחי' הש"ץ כנ"ל. וזה בחי' מקבל השדה שהוא בחי' ש"ץ שעושה נגונים כנ"ל. וזה שנקרא אריס ומקבל. כי זה הצדיק המופלג ביותר שיכול לעסוק בתקוני השדה הנ"ל הוא בחי'משה כי העלה נפשו"ת ישראל ממדריגה פחותה מאד מטומאת מצרים למדריגה נוראה מאד לקבלת התורה כי משה הי' עניו מכל האדם והי' מוצא זכות בכ"א מישראל והי' יכול להלביש התורה בסיפורי מעשיות של שנים קדמוניות היינו רוב ספר בראשית שהם סיפורי מעשיות של שניןם קדמוניות. כי הדורות הראשונים היו ימיהם ארוכים ביותר. ואיתא שזה מחמת שהיו ימיהם מבחי' שנים קדמוניות. ומשה רבינו ע,ה סיפר מעשיות שלהם בספר בראשי. שזה בחי' סיפורי מעשיות של שנים קדמוניות. וע"כ זכה משה שלמדו השי"ת להיות ש"ץ כ"ש ועיבור ה' על פניו. וארז"ל שנתעטף הקב"ה כש"ץ ולמדו סדר תפילה. וע"כ הי' יכול להמשיך בחי' פנים לישראל. כמו שמצינו כשרצה השי"ת לסלק בחי' הפנים ע"י פגם ישראל עמד משה בתפילה ופעל בקשתו. והמשיך הפנים כ"ש פני ילכו וכו'. וע"כ זכה לקירון אור הפנים ודבר ה' א למשה פנים אל פנים ע"י שהי' ממשיך ומלביש את ישראל באור הפנים ועי"ז זכה לקבל התורה. כמו שאיתא בדברי רבינו ז"ל (סי' יג) שע"י שמעלין נפשו"ת ישראל עי"ז זוכין לקבל את התורה בבחי' ולוקח נפשו"ת חכם בחי' עיר גבורים עלה חכם ויורד עוז מבטחה ע"ש. גם איתא שע"י תפילה שכולל נפשו עם נפשו"ת רבים ומתפלל עיט"ז ממשיך תורה ושני הבחי' הם אחד, כי ע"י שמעלה נפשו"ת ישראל דהיינו שמעלה הטוב שבהם עי"ז הוא שלימות התפילה בבחי' תפילות רבים שזה בחי' הש"ץ כנ"ל ועי"ז מקבל התורה כנ"ל וע"כ נקרא מקבל בחי' משה קיבל תורה מסיני. וזה שנקרא אריס שזה בחי' משה שהתורה מאורסה לו כשרז"ל על פסוק תורה צוה לנו משה מורשה א"ת מורשה אלא מאורסה. וע"כ נקרא אריס כנ"ל:
אות ה
ע"פ מ"ש לעיל דברי רבינו ז"ל. שבחי' ש"ץ הוא שמעלה הטוב מכ"א ואחד ועושה מזה נגונים ועומד ומתפלל עם כל הטוב ע"ש בדברי רבינו ז"ל, עפ"ז מבואר היטב סדר התפילה שבתחילה אומרים דסר הקרבנות וקטרת שזה לברר ולהעלות הטוב מעמקי הקליפות כמבואר ועי"ז שמעלין ומבררין הנקודות טובות מן הרע עי"ז נעשין נגונים וזמירות כנ"ל. וזה שאומרין תיכף אח"כ פסוקי דזמרה שהם בחי' הזמירות ונגונים שנעשין ע"י ברור הנקודות טובות שהיו מפוזרים בתוך הרע כנ"ל שזה בחי' אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל בחי' פסוקי דזמרה כנ"ל. וע"כ אומרים בסופם שירת הים שהוא שבח נורא מאד ונאמר בדרך שירה כי זה אנו צריכין עתה לומר שירה היינו זמירות ושירו תבחי' נגונים שנעשין מקבוץ וברור הטוב כנ"ל. וע"כ בישתבח שהוא גמר וסיום השירות והזמירות אז צריך הש"ץ לירד לפני התיבה כמ"ש בש"ע א"ח שעיקר שהש"ץ יורד לפני התיבה הוא מן ישתבח כי אזי הוא הזמן של הש"ץ היינו בגמר הזמירו תושירות אז יורד לפני התיבה וכולל כל הזמירות והנגונים בישתבח שהוא סיום וחתימת כל הזמירות וכולל כולם בי"ג מיני זמרה כי עיקר בחי' הש"ץ בבחי' הנגונים כנ"ל וע"כ המנהג שהש"ץ מתחיל לנגן בישתבח. וזשארז"ל ששירת הים נאמרה בסדר ש"ץ ועונים כ"ש משה אמר אשירה והם עונים וכו' כי עיקר בחי' הש"ץ בבחי' שירה ונגון כנ"ל, ואז סמוך לשירת הים הש"ץ יורד לפני התיבה ואומר ישתבח כנ"ל. ואח"כ אומרים ק"ש שהוא בחי' כולו אחד כולו טוב שלזה זוכין ע"י הנגונים והזמריות דהיינו על ידי שמקבצין ומעלין היוב מהרע ומקבצין אותו ועושין מזה נגונים כנ"ל ואזי הוא בחי' כולו טוב כיהרע נלתבטל ע"י שבררו משם הנצוצות והנקודות טובות ונעשה כולו טוב, ע"כ אזי אומרים ק"ש בחי' ה' אחד בח'י כולו טוב כולו אחד כנ"ל, אח"כ עומדין בתפילה כי עתהטנו יכולים להתפלל בשלימות בתכלית כי עיקר שלימות התפילה על ידי בחי' כולו אחד כולו טוב כנ"ל כמבואר היטב כל זה במאמר ויאמר בועז הנ"ל. אח"כ הש"ץ חוזר התפילה שזה בחי' שלימות התפילה בבחי' כולו אחד וטוב דהיינו כשעומד בסוף התפילה עדיין הוא בתחלת התיבה של תחילת התפלה שזה בחי' חזרת הש"ץ שאחר שהציבור גומרים ועומדם בסוף התפילה עדיין הוא עומד בתחילת התפילה וחוזר אותה כי כולו אחד כי הש"ץ הוא בחי' תכלית שלימות התפילה בבחי' כולו אחד כולו טוב כנ"ל, ומבואר זה קצת לעיל בה' ש"ץ בש"ע א"ח ע"ש:
וזשרז"ל כל האומר שירת הים בכוונה מוחלין לו כל עוונותיו וגם אמרו בשירת דבורה שע"י השירה נמחלו עונותיהם כי השירה הוא בח'י ברור וקבוץ הטוב בבחי' שירות ונגונים ואזי נתבטל הרע שזה בחי' מחילת העונות: אכי"ר:
וזה שהיו הלווים מנצחים בשיר על הדוכן בשע תהקרבנות כי הא בהא תליא דהיינו הנגון נעשה ע"י בורר הטוב מן הרע שהוא בחי' קרבנות כנ"ל, וזה בחי' סמיכת פסוקי דזמרה לקרבנות כנ"ל:
וזה בחי' שהי ומנגנין בשעת מלחמה ועי"ז היו מנצחים כ"ש ובעת החלו ברנה ויתן ה' וכו' כי הרנה והנגון הוא בחי' בורר הטוב מן הרע ועיש"ז הרע נופל וע"כ נופלים השונאים עי"ז כי הם נאחזין בהרע וכשמבררים הטוב משם בבחי' נגון כנ" לאזי נופלים וזה בחי' מ"ש רבינו ז"ל (סי' כז) שע"י שמנגנין נגון של האומה עי"ז הקב"ה רואה בצרותינו ומושיע לנו כי הנגון הוא בח'י ברור הטוב שעי"ז נופל הרע ועי"ז בא לנו ישועה כנ"ל: