אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט ב ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א › גניבה ד

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

ליקוטי הלכות חושן משפט חלק א · גניבה ד

גניבה ג

אות א

הגנב משלם תשלומי כפל:

יש לרמז ע"פ התורה תקעו תוכחה (בסי' ח' בלק"ת) ע"ש כל התורה, והכלל לעניננו שיש שלש מוחין שהם מחיצות פרוסות בפני תאות ניאוף שהם בחי' ג' תפילות היום וכו' וכשהסט"א יונק מהרחמנות ואזי נפגם הרחמנות ונעשה אכזריות ודין אזי נפגמין המוחין בבחי' מוחין דקטנות ומשם מתגבר תאות ניאוף ואזי התפילה בבחי' דין ואז הסט"א רוצה לבלוע את התפילה שהיא בבחי' דינים כי יניקת הסט"א מהדינים. ואזי צריכין בעל כח גדול שיתפלל תפילה בבחי' דין וכו' וכו' ואזי הסט"א מוכרחת להוציא ולהחזיר כל הקדושו"ת שבלעה. ולא די בזה אף גם היא מוכרחת להקיא ולהוציא גם עצמות חיותה מקרבה ובטנה בבחי' חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וכו' שזהו בחי' גרים וכו' ע"ש כל התורה היטב כי נורא הוא:

אות ב

וזה בחי' מה שהגנב צריך לשלם כפל. כי היצה"ר והסט"א נקרא גנב כי הוא אורב על האדם בכל עת כמו גנב ממש והולך עם האדם בכמה מיני הטעיות ורמאות ונכלים וערמימיות כמו גנב ממש כ"ש ישב במארב חצרים במסתרים וכו' וכתיב יארוב במסתר וכו' יארב לחטוף עני וכו' וכתיב המה עקבי ישמורו וכו'. ועיקר הגניבה שלו הוא בענין המחשבה שבאדם ששם עיקר התחולת שליטת היצה"ר ח"ו אם אין נזהרין ונשמרין ממנו היטב כי עיקר היצרין הם המחשבות שבאדם כי מחשבות טובות הם יצר טוב ומשחבות רעות הם יצה"ר כ"ש בהתורה לשמש וכו' (בסי' מט) ע"ש. והיצה"ר שהם המחשבות רעות הם אורבים על האדם בכל עת ורגע כמו גנב ממש כדי שיתאחזו במחשבתו של אדם כדי להביאו לידי הרהורים ותאוות כאשר יודע כ"א בנפשו. כי באמת עיקר היצה"ר הוא על תאוות ניאוף כ"ש בזוהר ומובא בדבריו ז"ל עקרא דיצרא בישא וכו' וזאת התאוה עיקרה תלויה במשחבה ומי ששומר את מחשבתו היטב שלא יתחיל לחשוב בענין זה כלל ולא יבא לידי הרהור בודאי הוא ניצול מתאוה זאת. אך עיקר כל ההרהורים והתגברות זאת התאוה נמשך מחמת שאין שומרים מחשבתם כראוי וזה מחמת שהיצה"ר אורב במשחבתו תמיד כמו גנב ממש וחותר א"ע תחת מחיצות המוחין שהם מחיצות פרוסות בפני זאת התאוה והוא בנכלין אורב וחותר א"ע תחתם ומטה מחשבת האדם מעט מעט בגניבה וערמה גדולה עד שפתאום בא לידי הרהורים ותאוות. כי בודאי כ"א מישראל הוא חפץ מאד להנצל מהרהוריםאלו אבל היצה"ר חותר עליו בגניבה גדולה וגונב את מחשבתו שתצא לחוץ לחשבו מחשבות זרות ועיקר התגברותו במחשבתו הוא בדרך גניבה ממש כידוע לכל מי שמשים לב על עניניו. ע"כ צריך האדם לשמור א"ע מאד מאד בשמירה יתירה בכל עת באופן שלא יתחיל להוציא מחשבתו אל החוץ ח"ו כי באמת המחשבה ביד האדם כמבואר בדברינו כמה פעמים:

אות ג

נמצא שעיקר פגם הברית ח"ו שהוא פגם התפילה נמשך ע"י בחי' גניבה של הבע"ד. והתיקון לזה הוא ע"י כח הצדיק שיכול להתפלל תפילת בבחי' דין שעי"ז הסט"א מוכרחת ליתן הקאות ולהחזיר כל הקדושו"ת אף גם להוציא עצמות חיותה ממש וכו' שזהו בחי' גרים וכו' כ"ש שם, וזהו בחי' מה שהגנב צריך לשלם כפל כ"ש חיים שנםי ישלם, היינו כשמתגברין עליו ומוציאין ממנו הגינבה שגנב מהקדושה דהיינו כל הדעת וכל התפילות וכו' שבלע אזי לא די שמוכרח להחזיר כל מה שבלע מהקדושה ע"י גניבתו אף גם הוא מוכרח להחזיר פי שנים דהיינו כפל כי מוכרח להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש בבחי' מבטנו יורישנו וכו' כ"ש שם שזהו בחי' כפל כי מוכרח להוסיף ולשלם גם משלו כפי סכום הגניבה כי צריך להוציא ולהקיא גם עצמות חיותו ממש כנ"ל:

וזהו אם המצא תמצא בידו הגניבה וכו' בידו דייקא. כי עיקר מה שמוצאין הגניבה אצלו הוא ע"י בחי'ידו בחי' וידו אוחזת בעקב עשו הנאמר ביעקב שזכה להקול קול יעקב שהוא הקול המשקה את הגן וכו' שנמשך מהתפלה בבחי' דין של הבעל כח שעי"ז מתגברין על הסט"א שהוא בחי' גנב ומוציאין ממנו הגניבה שהיא הקדושה שבלע וגם עצמות חיותו שהוא בחי' כפל בחי' שנים ישלם וכו':

אות ד

וזה בי' מכירת יוסף למצרים ע"י גניבה כ"ש כי גונב גונבתי וכו' ועי"ז פגמו בברית שהוא בחי' יוסף כמובא בספרים וע"כ היה עיקר הפגם ע"י גניבה ועיקר התיקון היה בעת יציאת מצרים שזכו לקריעת י"ס ע"י כח יוסף הצדיק דייקא כ"ש הים רעה וינס. ועיקר קריעת י"ס היה ע"י התפילה בבחי' דין של הבע"כ בחי' אתה פוררת בעזך ים כ"ש שם בהתורההנ"ל כי יוסף ע"י שעמד בנסיון זכה להיות בעל כח גדול עד שזכה לבחי' הנ"ל שהוא בחי' קי"ס שהיה בזכותו. וע"כ זכה יוסף שיהיה נעשה ממנו שני שבטים כ"ש אפרים ומנשה כראובן ושמעון וכו'. כי היצה"ר רצה להתגבר על יוסף בזאת התאוה עד שלא יהיה נמנה במנין השבטים ח"ו כשרז"ל שנזדמן לו דמות דיוקנו של אבי וא"ל עתידין השבטים וכו' ויוסף בגודל כחו התגבר על היצה"ר ואז לא די שלא נחסר ממנין השבטים אף גם זכה להוציא מהסט"א קדושו"ת הרבה עד שזכה לקדושה כפולה שהיא הבכורה שהיא פי שנים שנתחלק שבטו לשני שבטים שזה זכה ע"י שהכניע הסט"א עד שהוציא ממנה בחי' כפל כי בזכותו יצאו ממצרים ברכוש גדול ובתוספת גרים הרבה שזהו בחי' שהוציאו מהסט"א עצמות חיותה שזהו בחי' כפל ועי"ז זכה שגם שבטו נכפל לשנים וכו':

אות ה

וזה בחי' תשלומי ד' וה' כשטבח או מכר כ"ש חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה ואיתא במדרש שזה מרמז על מכירת יוסף ע"ש. הינו כשהסט"א מתגברת ביותר על הגניבה שגנבה מהקדושה ורוצה לבלוע אותה לגמרי ע"י טביחה ומכירה כדי שישתקע שם לגמרי ח"ו אזי כפי מה שמתגברת ביותר כמ וכן היא צריכה אח"כ לחזור ולהוסיף מעצמות חיותה יותר ויותר כשמוציאין ממנה הגניבה שזהו בחי' תשלומי ד' וה' כשטבח ומכר כי אז אין די לו בתשלומי כפל כי צריך להוסיף יותר ויותר מעצמות חיותו עד ד' וה' מחמת שרצה לבלוע הקדושה יותר ויותךר ע"כ צריך להוסיף ולהוציא עצמות חיותו יותר ויותר כי זהו בחי' עת אשר שלט האדם באדם לרע לו כמובן כי כל מה שרוצה האדם הבליעל לשלוט באדם דקדושה יותרויות נתהפך עליו לרע לו כי מוציאין ממנו עצמות חיותו יותר ויותר כנ"ל. ועיקר תשלומי ארבעה וחמשה אינו כ"א בשור ושה כ"ש חמשה בקר וכו' וארבע צאן תחת השה. שור וזה הם בחי' טלית ותפילין כ"ש אדמו"ר ז"ל בהמעשה של שור ושה בענין המלך שגזר שמד ע"ש מבואר ששור הוא בחי' תפילין כי עושין מעורו תפילין. ושה הם בחי' ציצית שעושין מצמרו. כי עיקר שמירת המוחין מתאות ניאוף הוא ע"י מצוות ציצית ותפילין שאנו מניחין בכל יום כי בכל יום מתחדשין המוחין כידוע בבחי' חדשים לבקרים וכו' וע"י התחדשו"ת המוחין שבכל יום יוצאין האורות של ציצית ותפילין כמבואר בכוונות. וע"י שאנו מתעטפין בציצית ותפילין בכל יום עי"ז נמשכין עלינו קדושת המחיצות פרוסות של המוחין שהם שומרין בפני זאת התואה. כי ציצית שמירה מניאוף כ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכעם וכן תפילין הם בחי' חותם דקדגושה היפך חותם דסט"א שהוא בחי' פגם הברית כ"ש במ"א. אבל לפעמים יש שיהצה"ר והסט"א מתגברים כ"כ עד שרוצים לפגום גם בבחי' שור ושה דהיינו בציצת ותפילין שרוצים ח"ו לחתור ולסתור מחיצות המוחין הנמשכין על איש הישראלי בכל יום ע"י ציצית ותפילין. ואז צריך לשלם ד' וה' חמשה בקר תחת השור שהוא בחי' פגם התפילין וארבע צאן תחת השה שהיא פגם הציצית כי ציצית הם בבחי' ד' ותפילין הם בבחי' ה' כי כלל המוחין הם בבחי' ד' ה' בבחי' ה' דל"ת הות ואתחזרת ונעשית ה' כי בתחלה נמשכין המוחן בבחי' ציצית שהוא בחי' ד' בחי' ארבע ציצית כי בציצית עדיין אין המוחין באתגליא כ"כ כי היא מצוה שאין בגופה קדושה. אבל אח"כ מתגלין המוחי יותר ונמשך יו"ד לתוך הד' ונעשית ה' שעיקר בחי' זאת נעשה ע"י התפילין ששם עיקר התגלות המוחיחן שהם בחי' יו"ד כי בתפילין כתובים פרשיות ושמות וע"כ התפילין הם בבחי' ה' שהם בחי' הארבע בתים של ראש ובית א' בשל יד שהם ביחד ה' כי תפילין בחי' ה'. וע"כ חמשה בקר ישלם תחת השור שהוא בחי' תפילין שהם בחי' ה' וארבע צאן תחת השה שהוא בחי' ציצית שהיא בחי' ד' כנ"ל:

אות ו

וכל זה זוכין ע"י התפלה בבחי' דין של הבע"כ שעי"ז מוכרחת הסט"א להוציא כל הקדושו"ת עם עצמות חיותה יותרויותךר וכו'. ועי"ז נעשין כל הבחינות המבוארין שם בתורה הנ"ל עד שזוכין להקול המשקה את הגן שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע שהם עשרה מיני נגינה וכו' שכל זה הוא בח'י ד' וה' בחי' ציצית ותפיין בחי' ה' דלת הות וכו' שהוא בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע בחי' עשרה מניי נגינה כ"ש בהתורה לשמש וכו' (בסי' מט) ע"ש. (ואע"פ ששם מבואר שציצית בעצמן הם בבחי' ד' ה' ע"ש א ךכבר כתבנו כ"פ שכל בחינה כלולה מכל הבחינות כי זהו יסוד והקדמה כללית בכל ספרי הקבלה. כי אע"פ שאנו אומרים שזה בחי' חסד וזה גבורהוכו' אבל גם חסד כלול מכל הספירות וכן גבורה וכן בכל הבחי' והשמות והענינים המוזכרים בספרי קבלה כידוע. וע"כ אע"פ שבודאי ציצית הם מוחין גמורים בחי' ד' שאתחזרת ונעשיתל ה' אעפ"כ בכלליות המוחין נחשבין בחי' הציצית כנגד התפילין בבחי' ד' לגבי ה' וכו'. וזכור כלל זה כי יצטרך לך מאד בכמה מקומות):

אות ז

וזה בחי' מה שלא רצה יוסף לגלות א"ע לאחיו ד שבאו כל האחד עשר שבטים אליו ונתקיים ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. כי מחמת שאז רצתה הסט"א להתגבר על בחי' יוסף שהוא בחי' ברית להתגבר עליו מאד כי רצו לבלוע אותו לגמרי ח"ו ע"י בחי' גניבה וטביחה ומכירה. כי גנבו אותו ושחטו שעיר עזים שזהו בחי' פגם הטביחה ומכרו אותו למצרים. ע"כ הוכרחו להוציא מהסט"א כל בחי' התשלומין של הגנב שהם כפל וד' וה ' שסכום כולם עולה י"א כי כפל הוא שנים וד' הו' תשעה וכולם יחד עולה י"א וכנגד זה הוכרחו כל האחד עשר שבטים לבא אליו כדי לתקן מה שפגמו בו כדי לחזור ולהוציא מהסט"א כל הקדושו"ת מקרבה ובטנה בבחי' תשלומי כפ לוד' וה' שעולים כולם י"א שזהו בחי' אחד עשר יריעות עזים בחי'אחד עשר סממני הקטרת שעל ידם עיקר הכנעת הסט"א שמוציאין ממנה גם עצמות חיותה שזהו בחי' חלבנה שבקטרת שגם הוא נתהפך לריח טוב. וכן כל בחי' אחד עשר המובא בספרים שהם בחי' הכנעת הסט"א ובירור הקדושה מעמקי עמקי הקליפות כי כל זההוא בחי' תשלומי כפל וד' הו' שעולה יחד י"א שהו אבחי' שהס"א והיצה"ר שהוא בחי' גנב מוכרח אח"כ לחזור הכל אל הקדושה עם עצמות חיותו בבחי' י"א סממני הקטרת וכו' וכנ"ל:

אות ח

וע"כ השתדל יעקב להוציא הבכורה מעשו שהוא הס"מ שהוא היצה"ר שהיה ציד בפיו שהלך תמיד ברמאות וגניבה ורצה להתגבר ולינק מעיקב בעת שראה שהוא בבחי' דינים מחמת שכל אחיזתו ויניקתו הוא מבחי' דינים כנ"ל. וזהו בחי' ויזד יעקב ניזד שהיה בימי אבלו של אב יו שהוא בחי' דינים ואז אמר לו הלעיטיני נא מן האדום האדום הזה שהוא בחי' תוקף הדין שהוא חשב שילעוט ויבלע מקדושת יעקב ע"י שראה בו אחיזת הדין שהוא בחי' אדום. אבל יעקב היה בעל כח גדול ואמר לו מכרה כיום את בכרותך לי היינו שאני אתן לך ואלעיט אותך מהאדום האדום הזה שהוא בחי' תפילה בבחי' דין עי"ז דיקא תמכור את בכורתך לי כי עי"ז אוציא ממך הבכורהשהוא פי שנים כי אוציא ממך עי"ז דייקא את כל הקדושו"ת שבלעת אף גם עצמות חיותך אוציא ממך שזהו בחי' פי שנים בחי' כפל שמשלם הגנב כנ"ל:

וע"כ לא הסתפק יעקב שעשו ימכור וימחול את חלק הבכורה שיהיו שניהם שוין רק שיתהפך הדבר שימכור הבכורה אליו שיעקב יהי' בכור ויטול פי שנים היינו כנ"ל שאין מספיק מה שהסט"א מחזיר מה שבלע מן הקדושהאף גם הוא מוכרח להחזיר ולהוציא גם עצמות חיותו כנ"ל שיעלה חיות הסט"א ויתהפך אל הקדושה שזהו בחי' מה שעשו הוכרח להוציא חלק בכורתו שרצה לינק מהקדושה אף גם ליתן ליעקב הבכורה שהוא יטול פי שנים ע"י שמוציא ממנו גם עצמות חיותו וכנ"ל, וע"כ עי"ז זכה יעקב לברכה כ"שאת בכורתי לקח והנה עתהלקח ברכתי כי הוציא ממנו כל הדעת וכל הקדושו"ת וכל ההשפעות והברכות והכל ע"י שהלעיט אותו מהאדום האדום הזה כי יעקב היה בעל כח גדול שהיה לו כח ע"י שהלעיט מבחי' דין שיעמוד בצוארו בבית הבליעה שלו שעי"ז מוכרח ליתן הקאות ולהוציא הכל גם עצמות חיותו כ"ש שם וזהו ג"כ בחי' מה שהלביש א"ע יעקב בבגדי עשו בעת שהלך לקבל הברכות מאביו בגניבה כי עם עקש תתפתל כי עשו רצה לרמו תאת אביו יצחק שהוא תוקף הדין דקדושה לרמות אותו לעורר דין על יעקב ולהמשיך לעצמו ח"ו הבכרות. ע"כ התלבש עצמו יעקב בבגדי עשו שהוא בחי' תוקפא דדינא ודייקא עי"ז הוציא וקבל הברכות מיצחק כי היה בעל כח גדול שדייקא ע"י שהתלבש עצמו בידינם עי"ז דייקא הכניע הס"א עד שהוציא כל הקדושו"ת ממנה עם עצמות חיותה ועי"ז קיבל כל הברכות וכל ההשפעות מיצחק שהוא בחי' דין כי לא היה יכול שום דין לקטרג עלי ומחמת שהיה בע"כ גדול. וע"כ נזכר שם הקול קול יעקב וכו' ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ויתן לך האלקים וכו' כי כ"ז זוכין ע"י התפילה בבח'י דין של הבע"כ שעי"ז זוכין לבחי' הקול קול יעקב שהוא הקול המשקה את הגן שעי"ז גדלים כל הריחות בחי' ראה ריח בני וכו'. כמובאר שם שם בהתורה הנ"ל שמביא שם פסוקים אלו לענין זה ע"ש היטב:

וזה ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך היא הבכורה פי שנים אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי בתפילתי וכו' שנקראת חרב וקשת בחי' תפלה בבחי'דין של הבעל כח שעי"ז זכה לבכרוה ועתה נותן זאת ליוסף כיגם הוא זכה לזה ע"י שירד למצרים ועמד בנסיון וכנ"ל:

אות ט

(שייך לעיל)

עיקר תאות ניאוף מנשך ע"י הגניבה של הבע"ד שגונב וחותר במחשבות האדם בכמה תחבולות וערמומיות וגניבות עד שמביאו לידי הרהור ח"ו כנ"ל. וע"כ נסמך לא תנאף אצל לא תגנוב כי עיקר ניאוף ע"י בחי' גניבה של הבע"ד כנ"ל. וזה בחי'אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך היינו שהפסוק מוכיח אם ראית גנב שהוא היצר הרע ותרץ עמו ועל ידי זה ועם מנאפים חלקך כי באמת היה ראוי לך ליזהר מאד מהגנב הזה כי צריכין לשמור מחשבתו מאדמ אד מהגנב הזה ואתה לא די שלא שמרת עצמך ממנו אף גם אם ראית גנב ותירך עמו שנתרצית אחריו ר"ל ועי"ז ועם מנאפים חלקך וכנ"ל. ע"כ צריך האדם להזהר ולהשמר מאד שלא יהי' כרוך אחר המחשבות רעות שמכניס בדעתו ע"י גניבותיו רק ישתדל בכל כחו לגרש ולבער הגנב מקרבו כי באמת הבחירה ביד האדם לגרשו כי המשחבה ביד האדם להטותה כרצונו ושם עיקר הבחירה, אשרי השומר מחשבתו היטב קדוש יאמר לו:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה