ליקוטי הלכות חשן משפט א · שליחות והרשאה ב
ענין הרשאה שא"א להוציא תביעה מיד הנתבע ע"י שליח כי יכול לומר לו לאו בע"ד דידי את כ"א כשבא בהרשאה שכתב לו דון וזכי ואפיק לנפשך וכו'. וגם ע"י הרשאה א"א לתובעו מדינא כי אם מתקנתא דשליחות וכו' ע"ש בש"ע:
ע"פ מ"ש רבינו ז"ל במאמר המתחיל ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע וכו' (סי' ו') ע"ש היטב. ואיתא שם שע"י תשובה נעשה בחי'אדם לשבת על הסא. כי על ידי תשובה נעשה בחי' נקודה תתאה ונקודה עילאה והוא"ו שבתוך האל"ף וכו'. ואז נעשה יחוד בין חמה ללבנה. שהשמש מאיר ללבנה שהם בחי' משה ויהושע וכו' וכנ"ל. וזה בחי' ג' מצות שנצטוו ישרא לבכניסתן לארץ וכו' ע"ש כל זה היטב:
אות ב
והנהב כל המשפטים שבין בני ישראל בין א' לחבירו כשעושין משפט צדק ביניהם זה בחי' תשובה. כי משיבין הדבר למקומו ושרשו כי זה רצה לגזול את חבירו ולהוציא הדבר משרשו ולהכניסו למקומות החיצונים על ידי העבירה של גזילה וכפירה. וכשעושין משפט אמת וצדק ומבררין הדין אמת אזי חוזר המעות או החפץ למקומו ושרשו. וזה בחי' תשובה. וע"כ נעשה התיקון הנ"ל של בחי' תשובה ע"י המשפט ובשביל זה נקרא משפט צדק כ"ש ושפטו את העם משפט צדק: כי משפט הוא בחי' נקודה עילאה בבחי' כסא משפט וכסא הוא בחי' נקודה עילאה כמבואר במאמר הנ"ל. צדק הוא בחי' נקודה תתאה כידוע וכ"ש צדק יקראהו לרגלו. רגלין זה בחי' נקודה תתאה בחי' ותחת רגליו דא חיריק כ"ש שם במאמר הנ"ל. והשלשה דיינים שעושין המשפט צדק ומעלין ומקשרין עי"ז נקודה תתאה בנקודה עילאה הם בחי' הוא"ו שבתוך האל"ף. כי השלשה דיינים הם בחי' תלת אבהן והעיקר הוא השלישי המכריע שהוא בחי' יעקב שכלול משלשתן וזה בחי' וא"ו כי עיקב הוא בחי' וא"ו כ"ש שם. נמצא שע"י המשפט צדק נעשה היחוד הנ"ל הנעשה ע"י התשובה כי המשפט הוא בחי' תשובה כנ"ל. וע"כ נקרא בחי' משפט שלום כ"ש אמת ומשפט שלום שפטו, כי עיקר המשפט הוא לעשו"ת שלום בין התובע והנתבע כי יקוב הדין את ההר. ואח"כ נעשה שלום ביניהם ע"י המשפט אמת כ"ש אמת ומשפט שלום שפטו. וכשנעשה שלום ביניהם בין התובע והנתבע ע"י המשפט צדק מזה בעצמו נעשה למעלה בחי' יחוד הנ"ל כי באטתערותא דלתתא איתער לעילא כי התובע והנתבע שהם מלוה ולוה וכיוצא הם בחי' נוקדה עילאה והנקודה תתאה כי מלוה ולוה שהם תובע ונתבע. שזהו תובעו מה שנתחייב לו הם בבחי' חמה ולבנה כידוע כי החמה הו אבחי' משפיע בחי' נקודה עילאה בחי' מלוה. והלבנה הוא בחי' לוה בחי' מקבל בחי' נקודה תתאה וכשנעשה ביניהם הכחשה וקטטות זה בחי'פירוד ח"ו בין ב' הבחי' הנ"ל וע"כ המשפט הוא דבר גדול מאד ועליו העולם עומד כי ע"י המשפט עי"ז עושין שלום ביניהם. ואזי נתעורר גם למעלה כביכול היחוד בין חמה ולבנה בין נקודה עילאה לנקודה תתאהכי המשפט הוא בחי' תשובה וכו' כנ"ל.
אות ג
וע"כ עיקר המשפט הוארק כשהבעל דבר לפנינו. אבל ע"י שליח א"א לעשו"ת משפט צדק. וע"כ יכול לדחותו ולומר לו לאו בע"ד דידי את. כי עיקר ההכחשה והכפירה שנעשה ביניהם בין המלוה והלוה בין התובע והנתבע שזה בחי' פירוד כנ"ל, עיקרו נעשה רק מבחי' עץ הדעת טו"ר שמשם נמשך השקר הבא מזוהמת הנחש שהביא השקר בעולם ועי"ז נעשה פירוד כביכול כידוע. ועיקר השתלשלות אחיזת עץ הדעת הוא מבחי' מט"ט וכמובא בתיקונים כי מט,ט הוא בחי' מטה משה המתהפך וכו'. כי משם אחיזת עץ הדעת טו"ר ומט,ט הוא בחי' מלאך בחי' שליח. וכשהקב"ה מסתיר פנים כביכול אזי ההנהגה ע"י השליח שהוא בחי' מט"ט וע,כאחר החטא של ישראל נאמר הנה מלאכי ילך לפניך וכו'. ומשרע"ה לא רצה לקבלו ואמר אם אין פניך הולכים וכו' כי לא רצה משה בבחי' הנהגה זו כי משם משתלשל ח"ו אחיזת עץ הדעת וכו' כנ"ל. כי ישראל שיצאו ממצרים והלכו לכבוש א"י משבעה עממין זה בחי' תשובה לתקן חטא אדה"ר שעיקר תיקונו היה ע"י גלות מצרים שנזדככו שם ובררו שם כל הנצוצות שנפלו ע"י חטא אדה"ר ועלו ברכוש גדול דהיינו כל הנצוצות הנ"ל, לא"י להחזיר הכל לשרשו. וגם א"י בעצמו הוציאו מהקליפה והסט"א שחפה עליה ע"י חטא הנ"ל שמחמת זה היה א"י ביד כנען תחלה. וישראל תקנו כ"ז והכניעו ז' עממין והוציאו א"י מהקליפה והעלו כל הנצוצות שנפלו ע"י חטא אדה"ר אל הקדושה. נמצא שכניסת ישראל לארץ הוא בחי' תשובה וע"כ נצטוו ישראל ג' מצוות בכניסתן לארץ שהם בחי' תשובה כ"ש במאמר הנ"ל. כי עיקר כניסתן לארץ הי' בחי' תשובה כנ"ל, ועיקר התשובה הוא שיהיה נעשה כביכול יחוד בין הנקודות בין חמה ולבנה כנ"ל. ועיקר היחוד בשלימות הוא כשהש"י בעצמו מנהיג את ישראל ואזי כנסת ישראל מתייחדין עמו ית' ואזי היחוד בשלימות. אבל כשההנהגה הוא ע"י בחי' מט"ט. זה בחי' הסתרה כידוע ואז אין היחוד בשלימות ואזי אין בחי' התשובה בשלימות ויוכל ח"ו לןחזור ולהשתלשל אחיזה להסט"א שיניקתה מבחי' עץ הדעת שמשתלשל משם כנ"ל. וע"כ לא רצה משה בזה ואמר אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה כי לא רצה ליכנס כלל לא"י ע"י בחי' ההנהגה זו. כי ידע שלא יתקיימו ישראל שם בא"י כשיכנסו ע"י בחי' זו וכמו שהיה באמת כי אחר כך בימי יהושע שהוכרח לקבל ההנהגה זו כמבואר בפסוק שם שאמר לו המלאך עתה באתי וארז"ל אבל בימי משה רבך באתי ולא צרה לבקלו וכו'. ולבסוף נתקלק הדבר שלא נתקיימו ישראל שם. כי איתא שאלו היה משרע"ה מכניס את ישראל לארץ לא גלו משם לעולם, והכל ע"י בחי' הנ"ל כי בימי משה היה ההנהגה על ידו יתברך בעצמו כביכול כנ"ל:
אות ד
וע"כ כשרוצין לעשו"ת משפט צדק בין איש לרעהו צריך שיהיה הבעל דבר לפנינו. ואז יוצר הדין לאשורו ומבטלין השקר והכפירה הבא מעץ הדעת וכו' ועושין שלום ביניהם ונעשהיחוד שלם מזה כביכול. אבל ע"י שליח קשה לברר הדין לאמתו כי יוכל להתגבר הכפירה והשקר שיניקתה מעץ הדעת שאחיזתו משתלשלת מבחי' מט"ט שהוא בחי' שליח כנ"ל.ו גם כשיוצא המשפט אינו בבחי' משפט שלום בשליות כי ע"י שליח מעוררין ח"ו ההנהגה ע"י שליח שעי"ז אינו נעשה התקיון והיחוד בשלימות כנ"ל. וע"כ מעיקר הדין א"א לעשו"ת משפט כלל ע"י שליח כ"א כששניהם לפנינו. כי על מלוה דכפר בי' חברי' אין מועיל הרשאה מדינא רק מצד תקנות הרשאה כמבואר בח"מ ועיין בש"ך שם, רק מחמת התקנה תקנו שיועיל הרשא מחמת תיקון העולם כדי שלא יהי' כ"א חוטף ממון חבירו וילך למרחקים כמובא בפסוקים ע"ש. כי באמת הנהגה זו ע"י שליח אף שהוא בחי' הסתרה הוא תקון העולם כי לפעמים העולם ח"ו בבחי' הרחקה גדולה מאתו ית'. עד שא"א שהש"י ינהיג העולם בעצמו כביכול וההכרח שינהיג העולם כביכול ע"י בחי' הסתרה ע"י בחי' שליח הנ"ל כ"ש כי לא אעלה בקרבך פן וכו' וע"כ בהכרח שתיהיה ההנהגה ע"י שליח כביכול ואזי השליח הנ"ל הוא בבחי' בא בהרשאה כביכול כי נמסר לו כל הכח ויש לו כח לדון כל העולם כי כביכול הש"י נסתר בו ומנהיג העולם על ידו. וזה בחי' הבא בהרשאה לדון ולהוציא להציל עשוק מיד עושקו כי הכל בשביל תיקון העולם כנ"ל ואזי המורשה צריך לבא בכח המלוה שימסור לו כל כחו ואז יש לו כח להוציא התביעה ולהשיבה להמלוה למקומה ושורשה הכל בבחי' הנ"ל והבן. וע"כ ארז"ל ואשר לא טוב עשה בעמיו זה הבא בהרשאה, כי מבחי' הבא בהרשאה משם משתלשל אחיזת עץ הדעת טו"ר. וע"כ נקרא הבא בהרשאה לא יטוב כי אנו צריכין להשתדל בכל מעשינו רק לעורר בחי' ההנהגה על ידו ית' בעצמו כביכול ואזי נתחברין ב' הנקודות הנ"ל בשלימות והעיקר בשעת המשפט שהוא בחי' תשובה בחי' יחוד הנ"ל בחי' חמה ולבנה כנ"ל ו אזי נתקיים והיה אור הלבנה כאור החמה בלי שום מיעוט הירח וכו'. וע"י משפט אמת הכל חוזר למקומו ושרשו ונתתקן כל זה ועי"ז ישובו ישרא לארצם כ"ש ציון במשפט תפדה ואזי יתקיים והיה ה' למלך וכו' ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד בילא"ו.