אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט א ליקוטי הלכות חשן משפט א › מקח וממכר ב

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

ליקוטי הלכות חשן משפט א · מקח וממכר ב

מקח וממכר א

אות א

אין המקח נגמר בדברים כ"א ע"י קנין וכ' דהיינו משיכה או מסירה או הגבהה וכו'. ורוב הקנינים הם בקנין סודר. וכל זה במטלטלין אבל הקרקע ניקנית בכסף כמבואר חילוקי הדינים בש"ע:

ע"פ המאמר המתחיל משחרב ביהמ"ק וכו' (סי' כ"ה) ע"ש היטב. והכלל היוצא משם כי צריך כ"א להוציא א"ע מהמדמה ולעלות אל השכל וכו'. ודע שבכל דרגא ודרגא יש שם דמיונות אל ווכשאדם ניתק ונעתק מדרגא לדרגא אזי מתגברים הקליפות שבמדריגה ואינם מניחים אותו ליכנוס וצריך להתגבר לשברם ולהכניעם וכו'. ועיקר הכנעתם של אלו הקליפות שמתגברים כשיוצאים מדרגא לדרגא הוא ע"י גדולת הבורא ית"ש. והתגלות גדולת הבורא ית' הוא ע"י גוונין עילאין שיש בכסף וזהב כי שם מלובשין גוונין עילאין, והם נתגלין ע"י שנותנין צדקה לעני הגון, עי"ז נתתקן כל ממונו ותנגליןהגוונין עילאין שישם שם בהממון, ואזי נתגלה גדולת הבורא ית' ונכנעין הקליפות שבמדריגה וכו'. כי עיקר הגוונין אין מאירין אלא ביד איש הישראלי אבל אצל העכו"ם הם נתעלמים, ובשביל זה הם מתאווין לממון יהודי וכו' וכו' ע"ש כ"ז היטב:

אות ב

וזה בחי' כל הקנינים שאין המקח נגמר בדברים בלבד כ"א בקנין. כי כבר מבורא כ"פ שכל עניני מו"מ ומקח וממכר הוא להעלות הקדושו"ת הנפולות. וכשמעלין אלו הניצוצות והקדושו"ת הנפולות ע"י המו"מ, נמצא שהם עולים מדרגא לדרגא ואזדי מתגברים הקליפות שבמדריגה כי בכל דרגא יש שם דמינות וקליפות אלו כנ"ל. וע"כ אין המקח נגמר בדברים בלבד כי עיקר התגברותם הוא בשעה שעולין מדרגא לדרגא כנ"ל, ובשעת גמר המקח כשיוצא הדבר מרשו"ת זה לרשו"ת חבירו אזי הוא בחי' הבירור. ואזי נתברר הקדושה שיש שם ועולה מדרגא לדרגא ואזי הם מתגברים כנ"ל. נמצא שבשעה שיוצא הדבר מרשו"ת לרשו"ת שהוא בחי' בירור ועלי' מדרגא לדרגא אז הם מתגברים כנ"ל. וע"כ כ"ז שלא נכנס החפץ הנקנה לרשו"ת חבירו אין המקח נגמר בדברים בלבד, כי אע"פ שנתרצה למכור לחבירו אעפ"כ יכול המקח לחזור ולהתבטל ע"י התגברותם שהם מתגברים תמיד כשרוצין לעלות מדרגא לדרגא וע"כ צריכין לעשו"ת איזה קנין. ועיקר הקנין הוא מדאורייתא בכסף כשרז"ל כ"ש ונתן הכסף וקם לו. כי עיקר הקנין הוא ע"י הכסף דייקא כי שם מתגלין הגווניןעילאין שהם בחי' גדולת הבורא ית' כנ"ל שעי"ז נכנעין הקליפות שבמדריגה ויכולין לעלות מדרגא לדרגא ואזי נגמר המקח שהוא בחי' בירור בחי' תקומה ועלי' מדרגא לדרגא כנ"ל:

אות ג

אך רז"ל תיקנו שאין הכסף קונה. כי באמת אע"פ שהכסף בשרשו גבוה מאד ויש בו התלבשו"ת גוונין עילאין כנ"ל, אעפ"כ למטה אין מתגלין הגוונין שיש בכסף וזהב כ"א ע"י שמתקנין הממון דהיינו ע"י צדקה כנ"ל. אבל בלא התיקון אין הגוונין מתגלין אפילו ביד איש הישראלי. וע"כ תיקנו חז"ל שאין הכסף קונה, כי אין לנו כח להכניע הקליפות שבמדריגה ע"י הכסף, כי לאו בכל עת מתגלין הגוונין שיש בכסף כנ"ל, וכשאין מתגלין הגוונין אי נכנעין הקליפות שבמדריגה, וע"כ אין המקח נגמר וכו' כנ"ל. ויש לרמז זאת בדברי רז, לשאמרו מדאורייתא כסף קונהומפני מה אמרו חכמים משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלי'. ולכאורה תמוה למה תפסו רז"ל עלי' דווקא, הי' להם לומר סתם נשפרו חטיך ברשותי או בבית וחצר, ולמה תפסו עלי' דווקא. אך יש לרמז הנ"ל כי מחמת שאין בנו כח לגלות תמיד הגוונין עילאין שיש בכסף כנ"ל, וע"כ עדיין יוכלו להתגבר הקליפות בשעה שעולה המקח מדרגא לדרגא כנ"ל. וזהו בחי' שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלי', דהיינו בעת שעולה המקח מדרגא לדרגא אזי ניזוק ונשרף ע"י התגברות הנ"ל שמתגברים בשעת עלי' שעולים מדרגא לדרגא שמהם באים כל ההיזיקות:

אות ד

וע"כ אין המקח נגמר כ"א ע"י משיכה או הגבהה וכיוצא. כי העיקר שצריך החפץ שיהי' אזיה שעה ברשו"ת הקונה כדי שיצא מרשו"ת לרשות, ותיכף כשנכנס לרשו"ת חבירו פעם א' כבר נכנעו הקליפות שבמדריגה. כי עיקר התגברותם בשעה שיוצא מדרגא לדרגא דהיינו בעת שיוצלא מרשו"ת לרשו"ת שאז נגמר הבירור. וע"כ תיכף שמשך החפץ או כיוצא ונכנס ברשותו שעה קלה אזי כבר עלה החפץ מדרגא לדרגא מאחר שכבר יצא מרשו"ת לרשו"ת ועי"ז נגמר המקח כי עיקר גמר המקח הוא עי"ז כנ"ל. וע"כ אפילו אם תיכף אחר המשיכה וכו' חזר והניח החפץ אצל המוכר, כבר נגמר המקח, מאחר שכבר יצא מרשו"ת לרשו"ת ונכנעו הקליפות שבמדריגה, מאחר שכבר נכנס לרשותו כנ"ל:

אות ה

וע"כ בהקדש קונה כסף גם מדרבנן. כי מעות הקדש הוא קודש ומתגלין בו הגוונין עילאין מאחר שהוא קודש ואין להס"א אחיזה בו. ע"כ מתגלין בוודאי במעות הקדש גוונין עילאין וע"כ בהקדש כסף קונה וכו' כנ"ל. וע"כ גם כשישראל קונה מעכו"ם ג"כ כסף קונה לכמה דיעות. כי מעו תישראל לגבי עכו"ם הוא קדוש מאד ומתגלה בו הגוונין עילאין. וכמובן היטב שם בדברי רבינו הנ"ל שבשביל זה הם תאיבים לממון ישראל כאלו לא ראו ממון מעולם, מחמת שבממון ישראל מתגלין הגוונין עילאין ע"ש היטב. כי באמת אע"פ שגם המעות של ישראל צריך ג"כ תיקון כדי שיאירו בו הגוונין כנ"ל, אעפ"כ כנגד העכו"ם בוודאי ממון ישראל קדוש מאד בביחי' הארת הגוונין כיתרון האור מן החשך (קהלת ב), כמובן בכמה מקומות שאפילו הואר שעין בו כח להאיר ביום כגון הנר. אעפ"כ בלילה ובחשך הוא מאיר מאד בבחי' כיתרון הואר מן החשך. וע"כ בוודאי ממון ישראל כנגד העכו"ם הוא מאיר מאד בבחי' הגוונין הנ"ל. וע"כ ישראל מנכרי קונה בכסף לכמה דיעות, וכנ"ל:

אות ו

וזה בחי' מה שהקרקע נקנה בכסף. כי עיקר העלמת הגוונין שבכסף מה שאין הגוונין מאירין כ"א ע"י התיקון של צדקה כנ"ל, כ"ז הוא מחמת חטא אדה"ר שעי"ז נתחשכו כביכול ונתעלמו אורות הגוונין שבכסף וזהב הם נמשכין רק מהגן עדן בבחי' ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים, שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב, וזהב הארץ ההוא טוב, שם הבדלח ואבן השהם. היינו הזהב דקדושה הנמשך מהנהר היוצא מעדן וכו' שהוא בחי' וזהב הארץ ההוא טוב. טוב דייקא כי שם מתגלין אורות הגוונין בבחי' שם הבדולח ואבן השהם שהם בחי' גוונין עילאין המתגליןבהזהב הטוב הנמשך מג"ע כי שם בג"ע עיקר הזהב דקדושה. כי הזה ב נמנה בתוך הי"ג חופות שעשה הקב"ה לאדה"ר בג"ע כמובא ביחזקאל, והוא נכלל בתוך כל האבנים טובות המנויין שם אודם פטדה וברקת כל אבן יקרה וכו'. היינו בחי' הנ"ל כי שם הזהב כלול מגוונין סגיאין שהם בחי' כל האבנים טובות שהם כלליות הגוונין. כי כל אחד מהאבנים טובות גוון שלו משונה מחבירו כי הם בחי' גוונין עילאין. נמצא שבחי' הזה ב דקדושה שמתגלין בו הארת הגוונין הוא בחי' הזהב הטוב הנמשך מג"ע כנ"ל. כי שם בג"ע מתגלין כל האורות עליונים שהם בחי' גוונין עילאין כידוע. וכשחטא אדה"ר ונתגרש מג"ע נתעלמו כל האורות דהיינו אורות הגוונין עילאין כי נפגם הכסף והזהב בבחי' בעצבון תאכלנה דהיינו מיעוט הפרנסה ביגיעה גדולה שזה נמשך מחמת העלמת הגוונין עילאין שבכסף וזהב. כי כשהגוונין מאירין בתוך הכסף והזהב נמשך מהם פרנסה ושפע גדולה. ועיקר מיעוט הפרנסה בחי' בעצבון תאכלנה הוא מחמת העלמת הגוונין. נמצא שעיקר העלמת אורות הגוונין שבכסף וזהב הוא מחמת חטא אדה"ר כנ"ל. ועיקר חטא אדה"ר שהוא זוהמת הנחש נאחז ביותר בהארץ בבחי' ארורה האדמה בעבורך וכו'. ועיקר התיקון של חטא אדה"ר תלוי בתיקון הארץ, להוציא את האדמה מקללתה. כי הארץ הוא שורש כל הדברים שבעולם בבחי' (קהלת ג) הכל היה מן העפר. וזה שארז"ל (יבמות סג) כל מי שאין לו קרקע אינו אדם, כי עיקר בחי' אדם הוא כשמתקנין חטא אדה"ר, כי ע"י חטא אדה"ר נפגם בחי' אדם בבחי' אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו (תהלים מט), כי עי"ז התגבר כח המדמה כח הבהמיות. וכל זה ע"י שנתעלמו הגוונין עילאין שהיו מאירין בפנים שהם בחי' צלם אלקים, כי הגוונין הם בחי' המוחין שהם צלם אלקים שהם עיקר האדם. אבל כשנתעלמין הגוונין נסתלק בחי' צלם אלקים ואינו נקרא בשם אדם.וזהו אדם ביקר בל ילין, יקר אל ותפילין שנקראין פאר שהוא בחי' גוונין עילאין שהם בחי' פאר כמבואר במ"א. ועי"ז נמשל כבהמות נדמו כנ"ל. וכ"א כפי מה שזוכה לתקן בחי' חטא אדה"ר עי"ז נקרא בשם אדם. ועיקר תיקון חטא אדה"ר שהוא זוהמת הנחש הוא ע"י תיקון הקרקע כנ"ל, וע"כ מ ישאין לו קרקע אינו אדם כי כל מה ששיש להאדם הוא מברר אותו מזוהמת הנחש, ועיקר הואלברר ולתקן הקרקע שהוא שורש הכל ושם עיקר התיקון כנ"ל. וכשמתקן הקרקע בנתתקן הכל ונזדכך הכל מזוהמת הנחש מחטא אדה"ר ואזי נקרא בשם אדם כנ"ל. וכשנתתקן הקרקע שהוא שורש הכל אזי נתתקן הכל וע"כ כשקונה קרקע וזה כל שעל ידי כל הקנינים מתקנין ומבררין הדבר כנ"ל, נמצא כשקונה קרקע ומתקן בחי' קרקע שהיא שורש הכל שהוא בחי' כלל תיקון חטא אדה"ר להוציא האדמה מקללתה מבחי' ארורה האדמה וכו'. וע"כ בשעת קנין קרקע מתגלין אורות הגוונין שבכסף וזהב מאחר שהוא בחי' כלל תיקון חטא אדה"ר:

וע"כ הקרקע נקנה בכסף כי בשעת קניית קרקע מתגלין הגוונין שבכסף מאחר שהוא בחי' כלל תיקון חטא אדה"ר כנ"ל. כי הפרוטה כסף שנותן בשעת קנין קרקע הואבחי'פרוטה של צדקה ממש שעל ידה מתקנין כל הממון ומתגלין הגונין כנ"ל, ע"י שנותן פרוטה לעני ומוציא את העני מבחי' בעצבון תאכלנה ע"י הממון שנותן לו, ועי"ז מתגלין הגוונין שעיקר העלמתם ע"י בחי' בעצבון תאכלנה כנ"ל. וע"כ הפרוטה של קנין קרקע הוא ג"כ בבחי' זו כי מתקן עי"ז ומזכך הקרקע מזוהמת הנחש שהוא שורש הכל ועי"ז נתתקן הכל ונתגלין הגוונין. כי הא בהא תליא כ"ש ארורה האדמה בעצבון תאכלנה וכו'. וכן להיפך כשמתקן האדמה נתתקן בחי' בעצבון ונתגלין הגוונין. וע"כ הקרקע נקנה בכסף כי בשעת קניית הקרקע נתגלין הגוונין כנ"ל:

וזה בחי' קנין סודר. זה בחי' מה שמבואר שם במאמר הנ"ל בענין הגוונין הנ"ל המתגלין בכסף וזהב שהם בחי' בגדי ישע וכו' ע"ש היטב. וזהבח'יקנין סודר שקונין ע"י הבגדים שהם בחי' בגדי ישע בחי' גוונין עילאין כי ר' יוחנן קרא למאני מכבדותא (ב"ק צא) בחי' בגדי כבוד ופאר בחי' כלליות הגוונין. ועי"ז קונין כל דבר כי עיקר הקנין ע"י התגלות הגוונין שעי"ז נכנעין המניעות שבמדרגה ונקנה הדבר ועולה מדרגא לדרגא כנ"ל. כי הגוונין שבכסף וזהב אין מתגלין תמיד כנ"ל וע"כ צריכין לקנות ע"י הבגדים שהם בחי' בגדי ישע כנ"ל. כי הגוונין מתבלשין בהבגדים שהם בח'י תיקון חטא אדה"ר בבחי' ויעש ה' לאקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. כי מתחלה היו ערומים ואז הי' יכולים לקבל אורות הגוונין בלי לבוש. אבל אח"כ ע"י החטא נתעלמו ואינם יכולים להתגלות כ"א ע"י בחי' לבושים בבחי' ויעש וכו' וילבישם. וזה בחי' צדקה שעל ידה מתגלין כנ"ל כי צדקה היא בחי' לבושים בבחי' צדק לבשתי, בחי' בגדי ישע הנ"ל שהם בחי' הגוונין, כמבואר היטב במאמר הנ"ל שעיקר התגלות אורות הגוונין כשזוכין שיתגלו ויאירו, אזי הם בבחי' בגדי ישע מעיל צדקה ע"ש היטב. וזהו בחי' קנין סודר שקונין בהבגדים, שקונה בכל דבר. ורוב הקנינים הם על ידי זה כי הבגדים הם בחי' בגדי ישע בחי' התגלות הגוונין עילאין שהם בחי' גדולת הבורא ית'. שעי"ז קונין ומתקנין ומעלין כל הדברים שבעולם כנ"ל:

"ב "י "ל "א "ו

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה