ליקוטי הלכות חשן משפט א · טוען ונטען א
אות א
מודה במקצת הטענה ישבע. אבל כופר בכל פטור משובעה רק חז"ל תקנו היסת:
עפ"י המאמר תפלחהב לחבקוק (סי' י"ט) ע"ש היטב. והנה ישראל זכו לשלימות לה"ק אשר על ידו רוממנו מכל לשון ע"ש כי עמך ישראל כולם צדיקים שהוא בחי' שמירת הברית שהוא ע"י שלימות לה"ק כ"ש שם וע"כ כופר בכל פטור מן השבועה. כי כשהוא מודה במקצת נמצא שהוא בבחי' עץ הדעת טו"ר. בחי' תרגום. שהוא מעורגב טוב ורע. כי השקר וההכחשה הוא זוהמת הנחש שהוא רע הכולל לשונות העמים פגם הברית. בבחי' ילדי שקר זרע מנאף וכו' (ישעי' נז). וע"כ העכום כולם מלאים שקר כשרז"ל אבל שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב וכו' כי הם כולם זרע אמת. בחי' שומרי הברית. בחי' ועמך ישראל כולם צדייקםכנ"ל. שהוא בחי' שלימות לה"ק וע"כ אין אנו חושדין את ישראל על שקר גמור שיהיה כופר בכל שהוא רע הכולל לגמרי. וזה שארז"ל חזק אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו. כי העזות הוא ג"כ זוהמת הנחש רע לגמרי בחי' פגם הברית בחי' ומצח אישה זונה וכו'. וכמובא ששם עיקר החציפות והעזות. היפך הקדושה שהוא בחי' לה"ק שהוא בחי' בושת פנים בחי' יראה בושת. ובוודאי לא נחשד ישראל שישקר ויעיז פניו שהוא תוקף הזוהמא של בחי' לשונות העממין ובפריט נגד בעל חובו שעשה לו טובה. והוא יעיז נגדו ויהיה כפוי טובה שזהו בחי' פגם זוהמת הנחש שבא ע"י חטא עץ הדעת בחי' האשה אשר נתתי עמדי וארז"ל שהי' כפוי טובה: כי אז כפר בעיקר בחי' כופר בכל. אבל ישרא לשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן. כי זכו לשלימות לה"ק שעל ידו בחר בנו אז מכל לשון. וע"כ הם בחזקת שאינם כפוי טובה ולא יעיזו פניהם לשקר לגמרי. אבל כשהוא מודה במצקת נמצא שבקצת הוא מודה על האמת שהוא בחי' טוב. וקצת משקר שהוא הרע ונמצא שהוא בבחי' עץ הדעת טו"ר בחי' תרגום שהוא כרוך תמיד אחר בחי' לה"ק בחי' קדושת ישראל. וע"כ רמי רחמנא שבועה עלי' כי היכי דלודי. אבל זה רחוק שיפול ח"ו איש הישראלי מא יגרא רמא וכו' דהיינו מקדושת ישראל בחי' לה"ק אל הרע לגמרי דהיינו כופר בכל ר"ל. וזשארז"ל (שם) ובכולי' בעי דלודי לי' ובכולי בעי לכפרי' זה בחי' עץ הדעת שהוא מעורב טוב ורע. והוא בחי' מתקלא כמובא שם שהוא נוטה לכאן ולכאן. כי הוא סמוך אל הקדושה. ומלמטה סמוך אל הס"א כי הוא בין שניהם. וע"כ חיב שבועה כי השבועה הוא בחי' שלימות לה"ק וכמ"ש לעיל בה' שבועות שבחי' השבועה היא בחי' שמקשר הדיבור אל הקדושה ואז א,א לשנותו. בבחי' לא יחל דברו, לא יעשה דברו חולין וכ"ש שם. כי השבועה הוא בבחי' מלכות כמובא. שהיא בחי' לה"ק. וזה בחי' נשבעתי בקדשי (תהלים פט) שעיקר השבועה הוא שמחבר הדיבור אל הקדושה שזה בחי' לשון הקודש כנ"ל. וע"כ מאחר שהוא בבחי' תרגום בחי' עץ הדעת כנ"ל. ע"כ ע"י השבועה שהוא בחי' לה"ק בוודאי יודה על האמת. כי דרך התרגום לעלות אל לה"ק. דהיינו שהרע נכנע ונתבטל והטוב עולה אל לה"ק כ"ש שם:
וזה בחי' שבועה להכחיש את העד שהיא ג"כ שבועה דאורייתא כי עיקר העדות בב' שהם בחי' שלימות לה"ק בחי' פי שנים כנ"ל. שזה בחי' לה"ק בחי' ויהיו נא פי' שנים כנ"ל. שזה בחי' לה"ק בחי' ויהיו נא פי שנים בחי' שנים מקרא כנ"ל. וע"כ יש להם נאמנות שמדברים אמת. כי שלימות לה"ק היא בחי' אמת ואמונה. אבל כשהוא אחד לבד. הוא בבחי' תרגום בבחי' ואחד תרגוםץ. כי עיקר הקדושה דהינו בחי' לה"ק. הוא בבחי' שנים מקרא בחי' פי שנים כנ"ל. שזהו בחי'לשון הקודש שהלשון שהוא הדיבור מחובר אל הקודש. שהוא החכמה בחי' רוח עילאה ורוח תתאה בבחי' התחברות אמת ואמונה. שזה עיקר הקדושה ואז אין להשקר שהוא הרע שום אחיזה. אבל כשהוא אחד נפרד. ואין שני בן זוגו. אזי הוא בבחי' אחד תרגום בחי' עץ הדעת. כי כשבחי' הקדושה יורדת ונפרדת מלמעלה אזי מתלבשת למטה והם נאחזין בה. ומזה נעשה בחי' עץ הדעת שהוא מעורב טו"ר. וזה בחי' טובים השנים מן האחד (קהלת ד) כי לא טוב היות האדם לבדו. וע,כ כשהוא עד אחד. אין האמת ברור כי כשהוא אחד ואין שני יש להם אחיזה ח"ו כנ"ל. וכן מצינו שאדם אסור לצאת יחידי בלילה. אבל שנים רשאים כי כשהם שנים הם נשמרים מהם כי אין להם אחיזה בהם. בבחי' טובים השנים כנ"ל. וע"כ אין לעד אחד נאמנות לגמרי כי הוא בבחי' א' תרגום. שהוא מעורב טו"ר כנ"ל. וגם אין יכול הבע"ד להכחישו לגמרי. מאחר שהוא סמוך א להקדושה. ויש שם טוב כנ"ל וע"כ צריך לישבע כנגדו. וע"י השבועה נאמן להכחיש את העד כי השבועה היא בחי' לה"ק שהוא למעלה מן התרגום. כי השבועה הוא בחי' פי שנים. דהיינו שמקשר הדיבור אל הקדושה כנ"ל וזשארז"ל שכשכופל דבריו הוי לשון שבועה לענין שבועת ביטוי כי כפל הדברים הוא בחי' פי ש נים. בחי' שנים מקרא בחי' לה"ק שהיא בחי' שבועה כנ"ל בחי' שבע ביום הללתיך (תהלים קי"ט) היינו בחי' לה"ק שהטוא בחי' תהלות ותפילות להש"י. וע"כ ע"י השבוע שהוא בחי' לה"ק בחי' פי שנים נאמן, נגד העד שהוא בחי'אחד תרגום כנ"ל:
ובדורות האחרונים תקנו גם לכופר הכל שבועת היסת כי בתוקף הגלות שהתגברה הס"א. דהיינו לשונות העמים בחי' השקר. מאחר שישראל גלו ביניהם על כן תקנו שבועה אפילו לכופר בכל,. כי עכשיו אפשר שיתאחז בו גם השקר לגמרי ח"ו כנ"ל דהיינו לשונות העמים כנ"ל וע"כ צריך שבועה. וע"כ קראוה שבועת היסת כי היא כנגד זוהמת הנחש שהוא השקר לגמרי והוא הנקרא מסית. וע"כ חז"ל הסיתו בו והתגרו בו ותקנו שבועה כי היכי דלודי כדי להכניעו. כי בודאי ע"י השבועה יודה כי לא נחשד על השבועה אף שהוא כופר בכל. כמשארז"ל אשתמויטי קר משתמיט וגם מחמת שמא מלוה ישינה יש לו עליו. וע' בפוסקים הדינים הללו. כי אפילו בגלות שמתגבר אפילו הרע לגמרי כנ"ל דהיינו לשונות העמים כנ"ל א,א להם להתגבר כ"א ע"י מעט הטוב שיש ביניהם. דהיינו שמראה לו היתר אפילו בהרע וגלרמי. ואף שבאמת אין זה היתר כלל. עכ"ז מאחר שתחלת פתחו לפתותו הוא עי"ז נמצא שיש שם ג"כ קצת ומעט דמעט טוב. וע"כ יש כח להכניעו. מאחר שאין התגברותו כ"א ע"י בחי' מעט טוב שיש שם וע"כ כשנתגלה האמת דהיינו בחי' הקדושה והטוב לגמרי אזי הרע נכנעא ונופל לגמרי. וע"כ אפילו הכופר בכל מאחר שאפילו גם עתה אין אנו חושדין ישראל לכפור לגמרי כ"א ע"י איזה היתר כנ,ל. וזשארז"ל שמא מלוה ישנה וכו' כי בוודאי מוכרח שיהי' שם קצת טוב כנ"ל. ע"כ ע"י השבועה שהיא בחי'לה"ק. בוודאי יודה על האמת ואזי הרע נכנע ביותר בבחי' עת אשר שלט האדץ וכו' כמובא. כי זה בעצמו שהתגבר עליו הרע והשקר כנ"ל עכשיו מודה על האמת ע"י השבועה. ומבטל דברי השקר שדבר מקודם:
אבל בוודאי כשמתברר לנו שהוא כופר בלי שום היתר. אין נותנין לו שבועה. כי הכופר בפקדון חשוד על השבועה כי הרע לגמרי דהיינו שקר גמור א"א להפוך אל הקדושה. דהיינו אל האמת. ע"י שלימות לה"ק. רק מן הסתם אנו מבקשין להפך בזכותו. ולמצוא לו היתר. בחי' קצת טוב כנ"ל. ואזי אפשר להפכו אל הקדושה דהיינו אל האמת ע"י השובעה שהיא בחי' לה"ק כנ"ל שזה בחי' לשון תרגום שעולה אל לה"ק כנ"ל שזה בחי' לשון תרגום שעולה אל לה"ק. כי עכשיו ע"י התגברות לשונות העממין על ישראל. ע"י מעט הטוב שבהם עי"ז נתהפכין לשונות העממין לבחי' תרגום. מאחר שכבשו את ישראל שהם בחי' טוב ביניהם. נמצא שהם בבחי' מעורב טו"ר בחי' תרגום. ועל ידי זה בעצמו יש לנו כח להכניעם. בבחי' לשון תרגום שמכניעין הרע שבו והטוב עולה אל הקדושה. וזה בחי' עת אשר שלט וכו' כמובא וכנ"ל. כי מחמת שהם שולטין על האדם דקדושה. עי"ז דייקא מכניעין אותם מאחר שיש טוב הרבהביניהם יש כח להתגבר ולהכניע הרע ולהוציא הטוב:
וזה בחי' כמה מצות שאינם נוהגים בחוץ לארץ מדאורייתא כגון מצות התלויות בארץ ואעפי"כ חז"ל תקנו שינהגו גם בח"ל. כי ח"ל שהוא ארץ העממין בוודאי אין ראוי שינהגו בארצם מצות. כי הם רע לגמרי כנ"ל. רק מאחר שישראל שרויין ביניהם. ע"כ עי"ז נמצא עתה גם שם טוב וע"כ תקנו גם שם המצות התלויות בארץ. וכמו ששמעתי מאדמו"ר נ"י שמחמת שעכשיו יושבין ישראל אצל עכו"ם ידועים. עי"ז נחלש הרע שלהם ונכנע. הש"י ימהר גאולתינו גאולה שלימה במהרה בימינו. אוכי"ר:
שמעתי מאדמו"ר שיש טקלא שנלכדו בה כמה גדולי הדור וע"כ לפעמים מתפללין כראוי כדרך הגדולים וגם עושים טובה הרבה. ואעפ"כ לפעמים להיפך ח"ו. וזה ע"י אומה ידועה שלכדה וכבשה את המדינה. והצדיק האמת הי' לו לעזר להנצל מזה. ע"י שגם מקודם הי' סמוך אל הספר. אך עכשיו מחמת שישראל הרבהיושבין אצלם. עי"ז אינו רע כ"כ כמקודם ה' שימרנו ויגאלנו מהרה אמן: