אור ברסלב
ליקוטי הלכות - חושן משפט א ליקוטי הלכות חשן משפט א › גביות חוב מהיתומים ה

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

ליקוטי הלכות חשן משפט א · גביות חוב מהיתומים ה

גביות חוב מהיתומים ד

אות א

הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. וענין הדין אין אדם מוריש שבועה נגד יתומים לבניו אם מת לוה בחיי מלוה ע"פ התורה כי מרחמם ינהגם וכו' בלק"ת סי' ז':

והכלל כי עיקר הפרנסה והממון והעשירות נמשך מכלליות השגות בן ותלמיד שהם בחי' הארת דרי מטה ודרי מעלה שהם בחי' השגות והארות מלא כה"כ ואי' מקום כבודו וכו'. כי צריכןי לכללם ולייחדם זה בזה. כי אעפ"י שעיקר ההארה בדרי מעלה הוא בחי' איה וכו' אעפ"כ צרייכן לכוללם בבחי' מלא כה"כ וכו'. וכן בדרי מטה אע"פ שעיקר הארתם הוא בחי' מלא כה"כ בחי' הקיצו ורננו שוכני עפר לעורר ולהקיץ ולהחיות את כל השוכני עפר המונחים בדיוטא התחתונה מאד מאד אפי' אותם שהם בתוך הארץ ממש וכו' להאיר להם ולגלות להם כי הש"י עדיין עמם וכו'. אעפ"כ צריכין להאיר עליהם גם בחי' איה בחי' מה בחי' מה חמית מה פשפשת מה ידעת בחי' עין לא ראתה וכו' כדי שיהי' להם יראה וכו' ע"ש וע"י כלליות העולמות שהוא בחי' כלליות שני ההשגות הנ"ל יחד עי"ז דייקא נמשך הפרנסה וכו' כמבואר שם כ"ז ע"ש היטב היטב:

אות ב

וזה בחי' השבועה שצריכין לישבע כשיש הכחשה בין א' לחבירו כי עקיר השקר והכחשה נמשך מפגם שפוגם בבחי' יחוד וכלליות שני ההשגות הנ"ל, שפוגם ועושה פירוד ח"ו ביניהם שזה עיקר פגם השקר שהוא הרע והטומאה שמשם כל העוונות והפגמים שבעולם ר"ל. כי באמת עיקר האמונה הקדושה וקיום כל התורה כולה בנוי' ומיוסדת על זה לכלול שני ההשגות הנ"ל יחד שהם השגת מלא כה,כ ואיה מקום כבודו. כי השי"ת סתים וגליא וכו' וכ"ש בזוה"ק כי הוא ית' נעלם מצד עצמו ונגלה מצד פעולותיו וכ"ש מזה במ"א. ע"כ עיקר האמונה הקדושה להאמין כי ה' הוא האלקים כ"ש אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים וכו'. וכ"ש וידעת היום והשבות אל לבבך כיה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתמת וכו'. היינו כלליות השגות עליונים ותחתונים. כי ה' זה בחי' סתים ונעלם בחי' זה שמי לעלם בחי' השגת אי' בחי' נעלם ונסתר בחי' מה חמית וכו'. ואלקים בחי' התגלות כבוד מלכותו ית' בחי' ואלקים מלכי מקדם בחי' כי מלך כל הארץ אלקים שזהו בחי' השגת דרי מטה בחי' מלא כל הארץ כבודו. וצריך לכוללם יחד לידע ולהאמין כי הכל אחד בחי' וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממ על שהוא בחי' דרי מעלה. ועל הארץ מתחת שהוא בחי' דרי מטה כי הכל אחד וכנ"ל:

אות ג

ובזה תלוי כל קיום התורה הקדושה. כי בזה תלוי כל הבחירה והנסיון של האדם וכל מה שעובר עליו כל ימי חייו שהכל הוא בשביל הבחירה והנסיון, הכל בענין זה. כי דרך השי"ת שמאיר פניו בכל פעם ובתוך כך מסתיר פניו וזה הוא בכלליות ובפרטיות, ובפרטי פרטיות. בכלליות זמן כל העולם ובפרטיות בכל דור ודור. וכן בכל אדם ובכל זמן. ועי"ז כל הנסיון והבחירה של כל אדם בכל עת כל ימי חייו. ומי שמשים לב לזה יכול לראות קצת מזה בכל ההרפתקאות והתלאות וההצלות וההרחבות והישועות הנפלאות העוברין עליו בכל ימי חייו וביותר בענין הפרנסה. וכמו שראינו ביציאת מצרים מיום שנתגלה הש"י למשה לגואלם עד הסוף שבתחילה האיר ה' פניו למשה בהארה נפלאה ושלחו לגואלם ומסר בידו מופתים ואותות נוראות לגלות אלקותו ולגואלם כדי שיאמינו ישראל בו ית' עד שיזכו לקבל התורה. וכן הי' שבא משה לישראל ויע ש האותות לעיני העם ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו וכו'. ואח"כ תיכף כשבא משה לפרעה לגואלם. ופרעה הקשה את רוחו ולא די שלא הניחם לצאת ממצרים אף גם הכביד עליהם העבודה ביותר לבלי ליתן להם תבן וכו'. אזי תיכף נתעורר כפירות בדתן ואבירם והכרוכים אחריהם עד שיצאו נצבים לקראת משה וארמו ירא ה' עליכם וישפוט וכו'. וזה מחמת שהי' הסתרת פנים כזה שלא די שלא זכו לגאולה כאשר הבטיחם משה. אף גם הכביד עליהם העבודה כ"כ. וכן התנהג אח"כ בכל פעם. כמבואר היטב בכל הפרשיות המדברים מיציאת מצרים ובפרט בפ' בשלח. שאחר שגמר הש"י מעשהו ע"י משה והוציאם ממצרים באותות נוראות כאלה וכבר ראו דתן ואבירם וכל הכרוכים אחריהם שהי' להם טינא בלב על משה כולם ראו בעיניהם שדבר ה' אמת בפי משה שאע"פ שפרעה הכביד עליהם העבודה אחר שבא משה לגולאם אעפ"כ דבר אלקינו יקום לעולם כאשר ראו בעיניהם שהוציאם משה רבינו ביד חזקה ובזרוע נטוי' באותות ומופתים נוראים כאלה אעפ"כ כשבאו על הים וראו והנה מצרים נוסע אחריהם ורוב ישראל הכשרים והתמימים עשו כהוגן וכראוי ויצעקו אל ה' כי תפסו אומנות אבותם כשרז"ל ומובא בפרש"י. אך היו בהם כתות המבקשים תואנה והכל הי' ע"פ דיבורים רעים ודיעות רעות של ראשי החולקים שהם דתן ואבירם שהטעו אותם כ"כ עד שאמרו המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר וכו'. וכן אח"כ כשהראה הש"י את ידו הגדולה ע"י משה ובקע להם את הים והטביע את מצרים. וישראל עברו ביבשה בתוך הים ובזזו מהם הון רב מאד אעפ"כ אח"כ הסתיר הש"י פיו עד שהלכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים ואח"כ ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם וכו'. ואז וילונו העם על משה לאמר מה נשתה וכו'. נמצא שאע"פ שראו בתחילה הארת פנים כל כך שהוציאם ממצרים וקרע להם את הים בנפלאות ונוראות כאלה אעפ"כ תיכף כשהסתיר הש"י פניו מהם בשביל נסיון ולא מצאו מים באו בתלונות ומריבות וכן הי' בכל פעם. ובפרט בענין המן שהוא בחי' פרנסה כ"ש הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא. והכל הי' ע"י דתן ואבירם. כי הם שיצאו לקראת משה במצרים כאלו מקנאים בשביל ישראל ואמרו למשה ואהרן ירא ה' עליכם וישפוט וכו' והם שעוררו כל התלונות ומריבות על ה' ועל משה.ו הם שהותירו מן המן אע"פ שראו נס נורא כזה שירד להם לחם מן השמים אשר לא נשמע כזאת ולא נראה כזאת מיום בריאת העולם. ומשה הזהירם איש אל יותר ממנו עד בקר. אעפ"כ התחזקו ברשעותם וכפירותם והותירו מן המן ואע"פ שראו שהבאיש וירם תולעים וכו' ואח"כ ביום הששי מצאו לחם יומים ולא הבאיש כאשר אמר משה אעפ"כ יצאו ללקוט ביום השביעי וכן אח"כ כשלא הי' מים ברפידים לשתות כתיב וילן העם על משה למה זה העליתונו ממצרים להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא וכו'. ואז נתן להם את הבאר וכו' ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבינו אם אין ועי"ז ויבא עמלק כשפרש"י שם. וכן אח"כ כל ימי משה התנהג כך כמפורש בתורה. וכן אח"כ בכל דור ודור בימי השופטים והמלכים שבכל פעם האיר ה' פניו. ועשה להם אותות גדולות. ואח"כ הסתיר פניו ואז היו להם נסיונות ורבים עמדו בנסיון וכזו לשני עולמות לנצח. ורבים נכשלו וסרו מדרכי ה' עי"ז. וקצת פרקו עול לגמרי עד שגרמו להחריב הביהמ"ק פעמים ועדין הגלות מתארך עי"ז. כי גם עתה בתוקף אריכות מרירות גלותינו והתגברה ההסתרה שבתוך הסתרה מאד מאד ונתקיים בעו"ה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וכו'. אעפ"כ מי שחפץ באמת להתקרב להש"י ולתורתו הק' הוארואה גם עתה בכל פעם הארת פני ה' וחסדיו ונפלאותיו הנוראות בתוך עוצם ההסתרות הרבות מאד. וכשרז"ל הן הן גבורותיו הן הן נוראותיו שה א' בין ע' זאבים וכו'. וכמו כן הוא בפרטיות ובפרטי פרטיות בכל אדם ובכל עת ובכל יום ויום. וא"א לבאר כל זה רק המשכיל החפץ באמת יכול להבין ולראות כל זה כמה נסים ונפלאות הש"י עושה עמנו גם עתה בכל עת עם כלליות ישראל וברפטיות עם כל א' וא', בכלליות כל ימי חייו, ובפרטיות בכל עת כמו שאנו אומרים ג"פ בכל יום על נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים וכו':

אות ד

והכלל שכל הבחירה והנסיון של האדם בפרט בענין הפרנסה שזה כמעט העיקר שמטריד ומבלבל את האדם מלהשתדל להתקרב להש"י ולתורתו. עירק הנסיון הוא בבחי' הנ"ל מה שהש"י מראה פני חסדו וישועתו בכל פעם ותיכף מסתיר פניו. ואזי המסית שבלב האדם מכניס בו דאגות ויגונות ותואנות בלב כאלו א"א לו לעסוק בתורה מחמת עול הפרנסה. כאשר יכול להבין כל אחד בעצמו. אם ישים לב באמת על כל דרכיו ולהבין כל דברינו אלה. להבין מזה רמזים לעצמו בכל עת. כי עיקר הפרנסה והעשירות נמשך רק מבחי' הנ"ל מבחי' כלליות העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון שהוא בחי' שני ההשגות הנ" ל של בחי' בן ותלמיד שהם בחי' מלא ואי' שהם בחי' סתים וגליא, גליא וסתים שמגלה ומאיר פניו בכל פעם ע"י עוצם החסדים והישועות והנפלאות שעושה עמנו בכל יום ובכל עת בכלליות ובפרטיות. ומסתיר פניו וכו'. ואח"כ חוזר ומגלה פני חסדו. וכן מתנהג בכל עת. ובאמת גם בתוך תוקף ההסתרה עצמה מאיר פניו ית' בבחי' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא וכו' וענתההשירה הזאת וכו'. שהבטיח שהתורה לא תשתכח מישראל אפי' בתוקף ההסתרה שבתוך ההסתרה וכ"ש (ישעיה מ"ה) אכן אתה אל מסתתר אלקי ישראל מושיע. שגם בתוך ההסתרה עצמה הוא ית' אלקי ישראל מושיע. ומי שמאמין בזה בשלימות זוכה לפרנסה ועשירות דקדושה כי כל הפרנסה והעשירות נמשך מזה. כי זה בחי' כלליות השגת בן ותלמיד שהוא בחי' ים החכמה שמשם מקבל המלכות הפרנסה כ"ש שם. וכל השקרים וההכחשו"ת שבין אדם לחבירו בענין הממון והפרנסה. הכל נמשך מפגם שפוגם ועושה פירוד ח"ו בין שני ההשגות הנ"ל. שמשם כל היגונות והאדאגות והעצבות של חסרון הפרנסה עד שבא לידי הכחשו"ת לכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וכו'. כי אם היה מאמין בהאמת כי מלא כה"כ. והוא ית' הזן ומכלכל כל העולם בטובו. וכמו שרואה בעיניו שהש"י החיה וזן וכלכל אותו בחסדו עד הנה. בוודאי לא הי' בא לידי כפירה והכחשה לכפור ממון חבירו. וגם לא הי' דואג כ"כ על פרנסה רק הי' בוטח בה' כאשר זן אותו עד הנה בכמה וכמה שינוים ודרכים נפלאים. כן יכול לעשו"ת נפלאות גם עתה לפרנסו ביתר שאת. כי כל אדם שבעולם יכול לראות נפלאות ה' בפרנסתו. ואפילו מי שפרנסתו דחוקה ומצומצמת מאד. אעפ"כ גם זה מעט המזון והכסות שבצמצום. הכל בא לו בדרכים נפלאים ובהשגחה גדולה מאתו ית'. ע"י סיבות שונות שסיבב הש"י עד שפרנס וזן אותו בכל יום. וא"א לבאר כל זה רק כל המאמין בהשגחתו ית' ומשים לב לדרכיו יכול להבין כל זה. וצריך לשום לב לזכור היטב כל מה שעבר עליו עד הנה. בכמה סיבות שונות עזר לו הש"י בכל הדברים ובפרט בענין הפרנסה. ובכל פעם היו לו חסרונות הרבה והש"י לא עזב חסדו בכל יום ופרנס אותו בכל יום ובכל עת בהשגחה נפלאה ואם עתה נדמה לו שנתעכב הפרנסה יבטח בה' כי גם עתה לא יעזוב חסדו ומאטן דברא יומא ברא מזונא וכו'. ויבטח בה' וישען באלקיו. כ"ש ברוך ה' יום יום יעמס לנו האל ישועתינו סלה. וכן בפסוקים הרבה. כי עיקר נסיון הפרנסההוא ממש כמו הנסיון של המן שירד בכל יום ולא ירד בפעם א' עלכל השנה והכל בשביל נסיון ובחירה כ"ש רז"ל. כדי שיתלו עיניהם למרום. וכמו כן מתנהג עכשיו. וכ"ש הדור אתם ראו דבר ה'. ראו במה נתפרנסו אבותיכם כשרז"ל שירמי' הוציא להם צנצנת המן וכו'. ובזה גילה לנו והראה לנו כי גם עתה אנן ניזונין בבחי' מן ממש וכשרז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. דהיינו מי שמאמין בהשגחתו ית' שפרנסתו בבחי' ירידת המן ממש וכנ"ל (וע' מזה במ"א). אבל מי שפוגם בזה. ורוצה שהש"י יגלה לו פני חסדו בכל עת. ותיכף כשנדמה לו איזה הסתרת פנים ע"י החסרונות שחסר לו בכל פעם עי"ז בא בלבו תלונות ודאגות ויגונות ומתבטל מתורה ותפילה עד שיוכל לבא לידי הכחשה לכפור ממון חבירו עי"ז שנחשב כאלו עובד עכו"ם כשרז"ל. כי הוא בחי' כפירה ממש ר"לן. כי אם הי' מאמין בהש"י בוודאי לא הי' כופר בממון חבירו ועיקר הכפירה נמשכת מפגם הנ"ל שעושה פירוד בין מלא ואי'. ורוצה לראות ולהבין הכל בעיניו. אבל באמת צריכין להבין שא"א להשיג דרכיו ית' בשלימות כי הוא ית' סתים וגליא שזהו בחי' מלא ואי', שבאמת כולו אחד רק שא"א להבין כל זה וצכירין להתחזק באמונה גדולה בכל זה בפרט בעת שנדמה לו איזה הסתרת פנים ח"ו להאמין שגם שם מוסתר הש"י והשגחתו וחסדו יכ חסדי ה' כי לא תמנו וכו'. ובוודאי יעזור לו הש"י ויחזור ויגלה פני חסדו כאשר כן עבר עליו כמה פעמים וכנ"ל:

אות ה

נמצא שכל ההכחשו"ת נמשכין מבחי' פגם ופירוד ח"ו בב חי' כלליות ב' ההשגות הנ"ל של בן ותלמיד שעי"ז נפגם ונחסר הפרנסה שנמשך משם. וע"כ כשיש הכחשה צריכים שבועה. כי השבועה הוא בחי' חיבור וכלליות ב' ההשגות הנ"ל בחי' כל בחי' כי כל בשמים ובארץ. כי השבועה בבחי' יסוד שהוא בחי' כל הנ"ל. בחי' ברית ושבועה. כי השבועה היא בשם ה' ובנקטית חפץ שהוא הס"ת ועיקר החיבור והכלליות של ב' ההשגות הנ"ל הוא ע"י התורה הק' שהיא ג"כ סתים וגליא. כי ע"י כל מצוה ומצוה שבתורה אנו ממשיכין אלקותו ית' למטה בתוך הארץ הזאת בבחי' מלא כה"כ כי אנו לוקחין הציצית הקדושים שבשרשם הם אור גדול ונורא ונשגב מאד מאד. ואנו ממשיכין אור גבוה כזה עלינו לתוך זה העולם הגשמי ע"י שאנו מתעטפין בציצית נמצא שעל ידם אנו מגלים כי מלא כה"כ ואעפ"כ צרייכן לידע כי עדיין אור הציצית נורא ונשגב ונעלם מאתנו מאד. כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי א"א להשיג סוד טעם הציצית שהוא בחי' שכר המוצה בזה העולם. וכן בכל המצות ובכל דברי התורה שאנו ממשיכין אלרקותו עלינו בזה העולם הגשמי בבחי' סתים וגליא הנ"ל. בחי' מלא ואי' וכנ"ל. וזהו ג"כ בחי' שם ה' שהוא ג"כ סתים וגליא. כי ע"י שמו ית' אנו קוראים אותו ית' וממשיכים אלקותו למטה בבחי' מכה"כ אבל אעפ"כ עדיין השגת שמו ית' נעלם מאתנו. וזהו בחי' לא כשאני נכתב אני נקרא בחי' זה שמי לעולם לעלם כתיב וזה זכרי לדור דור. שצריכין לקרותו בשם אד' בחי' מלכות בחי' אדנותו ומלכותו ית' שמלא כל העולם ולכווין בשם הוי' שהוא בחי' סתים ונעלם בחי' א' וכנ"ל ועי"ז כוללין העולמות עליונים ותחתונים יחד וכ"ל. וע"כ ע"י השבועה שהוא בחי' כל הנ"ל כי נשבעין בשם ה' ובנק"ח עי"ז נתברר האמת ונתבטל ההכחשה והכפירה שנמשכת מגפם ופירוד ח"ו בין ב' ההשגות הנ"ל וכנ"ל. וכן מבואר בספרי קבלה ששבועה הוא בחי' יסוד בחי' כל הנ"ל היינו כנ"ל:

אות ו

וע"כ הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אע"פ שאין הכחשה. כי מאחר ששלטה סטרא דמותא שמת הלוה א"א לברר האמת כ"א ע"י השבועה שהיא בחי' התקשרות וכלליות ב' ההשגות הנ"ל. כי עיקר המיתה נמשכת מפגם הנ"ל שפגם אדה"ר בחטאו ועשה פירוד בין ב' ההשגות הנ"ל שמשם נמשכת המיתה שמפאיד בין הנפש והגוף בחי' כי המות יפריד. כי שורש הנפש נמשך מבחי' איה, והגוף נמשך מבחי' מלא בחי' מלכות וצריכים לחברם ולכוללם יחד שזה עיקר החיים אבל ע"י פגם אדה"ר וחטאי הדורות גורמים פירוד ח"ו עד שמוכרח הנפש לפרוד מן הגוף שזהו בחי' פירוד בין ההשגות הנ"ל ועיקר התיקון ע"י הצדיקים האמתיים שהם במיתתם קרויים חיים. כי המות אינו מפריד ביניהם בין הנפש והגוף ע"י שקיימו התורה והמצוות בשלימות שעי"ז עיקר החיבור והכלליות. ועיקר התיקון ע"י הדעת שמשאיר אחריו הצדיק האמת שזה עיקר החליפות ע"י שגם אחר הסתלקותו למעלה למעלההוא מאיר בדרי מטה כמבואר היטב בהתו' הנ"ל. וכן כל אדם כפי קיומו את התורה והמצוות וכפי התקרבותו לצדיקי אמת כן מבטל סטרא דמותא וזוכה לחיים גם אחר מיתתו. וע"כ מאחר ששלטה סטרא דמותא שהוא בחי' פירוד שמשם אחיזת השקר שהוא היפך האמת שהוא סמא דחיי כשרז"ל לענין אתרא דהוו קרו לי' קושטא שלא הי' מתים שם ע"י שלא הי' שם שקר נמצא שמיתה הוא בחי' שקר. ע"כ כששלטה סטרא דמותא א"א לברר האמת כ"א ע"י השבועה שהוא בחי' התקשרות וכלליות העולמות בחי' חיים כנ"ל. וע"כ ברור השבועות נזכר לשון חיים כ"ש חי ה' וכו' או עכ"פ חי נפשי. כי השבועה בחי' חיים כנ"ל:

אות ז

וע"כ כשמת לוה בחיי מלוה. ואח"כ מת המלוה. ובאים היתומים לגבות מן היתומים. אין יכולים לגבות כלל. כי אין אדם מוריש שבועה לבניו. כי השבועה נגד יתמי הלוה אין יכול לישבע כ"א המלוה כשהוא בחיים חיותו שיכול לברר האמת ע"י השבועה שהוא בחי' חיים בחי' התקשרות וכלליות העולמות כנ"ל. אבל מאחר ששלטה המיתה גם בהמלוה ונפרד חיותו מגופו כמו הלוה שמת ג"כ. אין מי שיכריע ביניהם מאחר ששלטה המיתה בשניהם. ונשארים הנכסים בחזקת יתמי הלוה כמו בתחילה כי כנגד יתומים אין יכול להוריש שבועה. כי עיקר הירושה ששייך לבנים נמשך מבחי' הנ"ל מחמת שכל הממון והעשירות נמשך מהדעת הנ"ל שמשאיר אחריו לבן ותלמיד כנ"ל. ע"כ ממון הירושה להבנים שעליהם נמשך הארת הדעת של אביהם. כי עיקר הדעת מקבל הבן שכל עצמו נמשך מאביו כ"ש בהתו' הנ"ל. וזה סוד טעם ירושת הבנים שנמשך מהשארת הדעת של הצדיק האמת לבן ותלמיד שמשם כל שפע הפרנסה והעשירות. וע"כ שייך הירושה לבנים ואפי' אם האב והבן אינם בני דעת התורה אעפ"כ מאחר שהם מזרע ישראל בוודאי מושרש נפשם בהתורה ובהצדיק יסוד עולם. בפרט שבוודאי כ"א מישראל יש לו איזה חלק בתורה אפי' ע"ה ע"י המצוות ונקודות טובות שנמצאים בהם. וזה כל השארתו אחר מותו. ומשם כל שורת השפעת ממונו ועשירותו. וכשמת נשאר הממון שנמשך מזה הדעת בשרשו לבניו אחריו כי הכל אחד כי הממון נמשך מכלליות השגות בן ותלמיד שזה עיקר החליפות וההשאכה וכנ"ל. וע"כ אין יכול להוריש כ"א הממון שבירר בחייו שנמשך מכלליות הנ"ל אבל הממון שלא הי' לו זכות כ"א ע"י שבועה נגד יתומים שהיה צריך לברר ע"י השבועה שהוא בחי' חיים וכלליות כנ"ל ובתוך כך נפטר ושלטה גם בו סטרא דמותא שוב אין לו זכות בו להשאיר לבניו אחריו מאחר שהוא בעצמו לא זכה לברר האמת בחיים עד שנפטר. ונשארים הנכסים בחזקת יתמי הלוה:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - חושן משפט א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה