ליקוטי הלכות חשן משפט א · גביות חוב מהיתומים א
אות א
מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבעל חוב על פי הדין. כי עיקר השיעבוד על קרקעות:
על פי מ"ש לעיל בה' הלוואה (הלכה א) כי עיקר שורש העשירות ששם שרשי הנפשו"ת הוא קרקעות כי כל העשירות בא מן הארץ כי הכל יוצא מן הארץ. ואפילו כסף וזהב. כ,ש כי יש לכסף מוצא וכו' (איוב כח). ומשם כל הנפשו"ת יוצאין. כ"ש תוצא הארץ נפש חיה וכו' וכ"ש שם לעיל ע"ש. וע"כ אחר שנפטר האדם שאז פקע שיעבוד המלוה מעל הלוה. כי פריעת בע"ח מצוה. והמת הוא חפשי מן המצוות. וממילא אין לו שום שיעבוד. כי הנכסים הם עכשיו בחזקת היורשים. אך עיקר השיעבוד שיש להמלוה על נכסי המת. הוא רק מחמת ששורש הנפש הי' שם כנ"ל. וע"כ גם עכשיו אחר שנסתלק נפש הלוה. עכ,ז עדיין נשאר קצת ומעט חיות של הנפש בהאדם הנפטר כמובא. נמצא שנשאר עדיין מעט מהנפש בתוך נכסיו. כי הנכסים הם שרשי נפשו כנ"ל: וע"כ חוזר המלוה עליהם מחמת שיש שם מעט מנפש הלוה וע"כ עיקר השיעבוד על קרקעות מחמת ששם עיקר שורש הנפש כנ"ל ע"כ יש שם גם עכשיו קצת ומעט חיות כנ"ל. אבל בהמטלטלין שלא נשרשה הנפש כ"כ כנ"ל. ע"כ עתה אחר שנתסלק הנפש אין נחשבין של הלוה כלל. ואינם נקראין על שמו ונפשו של הלוה כלל. מאחר שנסתלקה הנפש משם. וגם בחייו לא נשרשה שם כ"כ. וזהו בחי' שהקרקעות נקראין על שם המת. כי היא עיקר הנחלה שנקראת על שמו. כ"ש להקים שם המת על נחלתו. אבל המטלטלין אינן נקראים על שמו כלל אחר שנסתלק. כי השם הוא הנפש כ"ש רבינו נ"י (סי' נ"ט), ולאחר מותו לא נחשב השארת הנפש והשם כ"א בקרקעות ששם עיקר שרשה כנ"ל:
אבל הטלטלין נחשבין תיכף אחר הסתלקותו בחזקת היתומים. כי לא נשאר שם שורש נפשו. כמו בקרקעות שנקראו על שמו כנ"ל. והמטלטלין הם שייכים ביותר אל היתומים. ע,פ המבואר במאמר גזילה הנ"ל. שהנפש והעשירות ונפשו"ת בניו הם בבחי' אילן וענפים ופירות והבנים הם הם הפירות של האילן. והוא בעצמו הוא המניק את האילן ומשפיעו. וכשנפטר ואין מ ישישתדל להניקם ולהשפיעם בעשירות ששם שורש נפשם. ע"כ הם נוטלים ירושה כדי שהם בעצמם יעסקו עם המעות וישלימו את נפשם ע"י עשירות. ולפעמים הבנים נוטלים ירושה ממעות שלהם בעצמם כי לפעמים יש להאב מעות בשביל הבנים והוא מעות של הבנים. ע"ש היטב בד"ה וזה בחי' ירושה ע,ש. וע"כ ראויים המטלטלין להיתומים לאחר מותו. כי הבנים הם בחי' הפירות של האילן. והפירות הם מטלטלין. נמצא שכל חיות הב נים הוא בבחי' פירות בחי' מטלטלין. נמצא שכל חלק הבנים שיש להם אצל האב בעשירות שלו הוא בחי' מטלטלין נגד קרקעות. כי כל עצמן הם רק בחי' פריות כנ"ל. אבל האב הוא עיקר שורש האילן והנקתו נמצא ששורש נפשו נגד הבנים הוא בחי' קרקעות שמשם באין כל המטלטלין והפירות שהם בחי' נפשו"ת בניו. וע"כ עיקר שורש נפש האב הוא בבחי' קרקעות. ועיקר שורש נפש הבנים הוא בבחי' מטלטלין שהוא בחי' פירות כנ"ל. ובשעת חייו הכל הוא ברשו"ת האב כ"ש שם כנ"ל. אבל אחר שנסתלק. אזי נסתלק נפשו ביותר מהמטלטלין. כי לא נשרשה שם נפשו ביותר כנ"ל והם שייכים להבנים. כי הם בבחי' שורש נפשם. שהם בחי' פירות כנ"ל וע"כ מטלטלי דיתמי לא משתעבדי לבע"ח כי שיעבודו פקע מהם. מאחר שנסתלק נפש הלוה מהם כנ"ל והם שייכים להיתומים שהם בחי' פירות בחי' מטלטלין כנ"ל וזה שקראם מטלטלי דיתמי דייקא כנ"ל. כי הם שייכים להם כנ"ל. אבל הקרקעות ששם עיקר שורש נפשו כנ"ל ע"כ גם אחר ההסתלקות נשאר שם קצת מעט מחיות נפשו. וע"כ חל עליהם שיעבוד המלוה. כי עיקר שיעבודו על נפש הלוה כנ"ל:
וע"כ עכשיו שעיקר העשירות והנכסים הם רק מטלטלין. ע"כ כל שורש הנפשו"ת הוא במטלטלין כי עכשיו אנו נעים ונדים ומטולטלים ע"כ גם שרשי נפשו"ת הם מטלטלים. וע"כ על הרוב אי ןלנו קרקעות רק מטלטלין. וע"כ שם כל שרשי הנפשו"ת שהוא בעשירות וע"כ אפילו מטלטלי דיתמי משתעבדי כי מאחר שעכשיו עיקר שורש הנפש במטלטלין. כי אין לנו קרקעות כנ"ל. ע"כ חל עליהם השיעבוד. אפילו לאחר ההסתלקות. כי בוודאי יש שם קצת חיות מנפש הלוה מאחר ששם כל שרשי הנפשו"ת עכשיו כנ"ל:
הנכסים של האדם הם ערבים בעד הלוה לפרוע כנ"ל. וזה בחי' רגלוהי דבר אינש אינון ערבין ליה. כי העשירות הוא בחי' רגליו. כ"ש רבינו נ"י (סי' ס"ט) בחי' ואת כל היקום אשר ברגליהם זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו: