ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · ראשי פרקים מהלכות ראש השנה ויום כפור וכו'
על פי התורה איה השה לעולה ל"ת (סימן י"ב)
אות א
בראש השנה על ידי התשובה שהוא בחינת בקשת וחיפוש אי"ה. על ידי זה עולין בתכלית העליה לבחנית אי"ה בראשית מאמר סתום ששם כלולים כל העשרה מאמרות וכו' כנ"ל. אבל כשעולין לשם צריכין לחזור ולהשיך משם קיום העולם הוא על ידי התגלות המדות מחכמה עד מלכות שהם בחינת עשרה מאמרות עד שיתגלה לעין כל כי מלא כל הארץ כבודו ומלכותו בכל משלה כמו שמבקשין על זה בראש השנה הרבה. וזה בחינת הנסירה המובא בכתבים שעוסקין בעשרת ימי תשובה לנסר ולתקן כל מדה ומדה. וכדי לגלות מלכותו לעין כל ולא תהיה עוד המלכות בבחינת הסתרה והעלמה וכו'. ועיקר התיקון על ידי שזוכין להמשיך חידושי תורה משם מבחינת איה שהוא בחינת בראשית שהוא התחלת התורה שמשם נמשכת כל התורה כולה שכלול בערת הדברות שהם כלולים מתרי"ג מצוות שהם בחינת תרי"ג עטין דאורייתא שבהם כלולים כל עצות דקדושה לכל אחד ואחד איך ימלט נפשו מני שחת (וכמבואר בהתורה אי"ה הנ"ל) שעל ידי הבקה והחיפוש איה שזה עיקר התשובה. על ידי זה זוכין לחידושי תורה (כמובן שם בסוף התורה הנ"ל). וזה בחינת עשרת ימי תשובה שבהם עוסקין בתשובה עד שממשיכין ברת ימי תשובה עשרת הדברות שניתנו ביום כפור הוא גמר עשרת ימי תשובה. ועל כן מבקשין השיבינו אבינו לתורתך וכו'. כי זה עיקר התשובה שיעלה על ידי התשובה לבחינת אי"ה עד שימשיך משם תורה וכו' כנ"ל. ועל כן אז ביום כפור עיקר סליחת וכפרת העוונות. כי אז נתהפכין העוונות לזכיות בחינת ביום ההוא יבוקש עון ישראל ואיננו וכו' (כמוש כתוב בהתורה חותם בתוך חותם סימן כ"ב). כי על ידי העוונות שהם בחינת מקומות המטונפים על ידי זה התעורר לבקש ולחפש אי"ה וכו' עד שעלה לשם ונעשה על ידי זה חידושי תורה וכנ"ל. ואחר כך ממשיכין משם עצות הנמשכין מתרי"ג עטין דאורייתא הכלולים בעשרת הדברות שקבלנו ביום כפור. וזה בחינת סוכות שמשם כל העצות טובות. בבחינת ופרוס עלינו סוכת שלומיך ותקנינו בעצה טובה מלפניך וזה בחינת הד' ממינים שהם בחנית כלליות התרי"ג מצוות שבהם כלולים כל העצות טובות דקדושה וכמובא שאתרוג גימטריא תר"י והג' מינים של האגודה שהכל עולה תרי"ג:
אות ב
וכל זה אי אפשר לזכות כי אם בכח זה של העל כח הנ"ל היה לו כח בידיו להוצאי את החצים שזה חבינת תשובה כנ"ל וליכנוס לתוך כל היוד חומות של מים שהם בחינת מימי הדעת שצריכין לידע החומות והבניינים פלאים שיש שם וכו'. (וכמו שכתוב מזה בהלכות תולעים הלכה ד' עיין שם). ויודע כל הדפיקין של כל אחד ואחד. ויכול לשמח את כל אחד ואחד. וכל אלו הבחינת תלויים זה בזה וקשורים זה זה והוא נכנס לתוך עומר ירידתו ונפילתו של כל אחד ואחד שירד ונטבע ביון מצולה ואין מעמד ובא במעמדקי מים ושבולת שטפתהו. וגם שם יש לו בחירה עדיין לצעוק ולחפש אי"ה וכו' והבעל כח הנ"ל מוריד את עצמו לשם ומרמז לו רמזים שהם בחינת ידים (כמו שכתוב במקום אחר) באופן שימצא עצות בכל פעם למלט נפשו כי ידוע הדפק של כל אחד בכל עת בבחינת קול דודי דופק. שלפנמם דופק בו ומזכירו את השם יתברך ולפעמים להיפך ח"ו. (כמו שכתוב בסימן ק"ס לק"א) ועיקר רפואתו על ידי השמחה שמכניס בכל אחד בכל מקום שהוא במה שלא עכשני גוי והבדילנו מן התועים וכו' שבכל זה עוסקים בסוכת שהוא זמן שמחתינו. ועיקר השמחה על ידי המים בחינת שמחת בית השואבה כמו שכתוב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. בחינת הושענות שאומרים על הערבי נחל. ואז נוטלין הד' מינים בידים לעורר כל הידים של הבעל כח כנ"ל. וכו'. עד שזוכין לשמחת תורה שאז עיקר שלימות השמחה על שזוכין לגמור התורה ולחזור ולהתחילה מחדש בראשית. להורות שאנו עוסקים לחזור ולהמשיך עצות שהוא עיקר המשכת חידושי תורה מבחינת בראשית שהוא מאמר סתום ששם כלולה כל התרוה וכל העצות שבעולם. שעל ידי כל בקשה וחיפוש אי"ה וכו' עולים לשם וממשיכים משם עצות טובות עצות עמוקות להתחזק איך הוא וכו':
אות ג
וזה בחינ מה שמתחילי לורמ ברכת גשם בשמיני עצרת שוא משיב הרוח ומוריד הגשם. כי כל הגשמי ברכה נמשכין על ידי העננים הנ"ל שכל כחם להחזיר המים ולהורידם בעתם בהדרגה ובמדה כראוי שלא ישטפו את עולם ח"ו רק ימשך מהם ברכה ושפע וכו'. הכל הוא על ידי בחינת היוד חומות של מיםהנ"ל כנ"ל ואלו היוד חומות הנ"ל מתקיימים על ידי הרוח שוא בחינת שמחה. ועל כן אנו אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם. כי גשמי ברכה הנמשכין בשרשן מיוד חומות הנ"ל הם באים על ידי הרוח הוא מעמיד ומקים יוד חומות של מים הנ"ל. ועל כן מתחילין להזכיר משיב הרוח וכו' בשמיני עצרת שאז עיקר תוקף השמחה של החג בחינת והיית אך שמח. כי בו שמחים ישראל ביותר ויותר. ואז מסיימין התורה ומתחילין. והשמחה גדולה אז מאד שזה בחינת עשרה מיני נגינה שנמשכין על ידי הבעל כח שיודע חעכב ולעשו"ת משקל לכל עשרה מיני רוחות שהם מקיימין כל היוד מיני חומות של מים הנ"ל שמשם כל הגשמים. על כן מתחילין להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בשמיני עצרת בשעת תוקף השמחה וכנ"ל. וזה יפתח ה' לך את אוצרו הטוב לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך כי הגשם והמטר נמשך מהאוצר הטוב שהוא בחינת חדרים נפלאים של המבצר של מים הנ"ל שיש בו יוד חומות של מים הנ"ל:ועל כן כתיב במשה וישב משה על הבאר. ואמרו רז"ל שלמד מיעקב שנזדמן לו זווגו על הבאר. כי כל הבארות מים נמשכען מהמבצר של מים הנ"ל ששם ברחה הבת מלכה הנ"ל שהיא כלולה מכל הזווגים הקדשים. ועל כן אבות העולם מצאו זווגם על הבאר:ועל כן נשלך משה אל המים. ונקרא משה על שם כי מן המים משיתיהו. כי סוד זה ליכנוס לתוך כל היוד חומות של מים אין מי שיודע כי אם משיח שהוא בחינת משה שהוא הגואל צדק הראשון והוא יהיה הגואל צדק האחרון. כי מה שהיה הוא שיהיה כמו שאמרו רז"ל ועל כן תיכף כשנולד הושלך לתוך המים להורות כי הוא יודע להתקיים במים כי יודע כל היוד חומות של מים וידוע ליכנוס בהם ולרפאות את הבת מלך שעל ידי זה כל הגאולות:ועל כן כל אבות העולם עסקו בחפירת בארות. כי כל הבארות מים נמשכין בשרשן מיוד חומות של מים הנ"ל ששם הבת מלך שהוא בחינת מלכות דקדושה בחינת אמונה ועל כן מחמת שהם עסקו לגלות האמונה הקדושה בעולם על כן עסקו בחפירת בארות הנמשכין משם:ועל כן בברכת גשם בשמיני עצרת נזכר כל זה בפרט. היינו כל ענין הבארות של האבות כי על ידי כל ה נמשכין גשמי ברכה וכנ"ל:
אות ד
וזה בחינת סוכות וד' מינים וכלל הדבר כי בחודש הקדוש הזה מראש השנה עד שמיני עצרת עוסקין בתקון מלכות אמונה שהיא בחינת בת מלך הנל שברחה לתוך היוד חומות של מים שצריכין להוציא ממנה כי היוד מיני חצים וכו' שזה נעשה על ידי התשובה שעושין בעשרת ימי תשובה מראש השנה עד יום כפור: ואחר כך ננים בסוכה ענני כבוד:
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה. אד יעלה מן הארץ זה בחינת אתערותא דלתתא בחינת צדקה ומזה נעשין עננים שפכין מימי השפע והדעת שהם נמכעין בשרשן מבחינת היוד חומות של מים. שעל ידי זה יש כח בהעננים לסבול המים שלא יצאו בשטף ח"ו. שלא יחריבו העולם שבזה מתפאר השם יתברך מאד בכמה מקומות וכמו שכתוב מי פלג לשטף תעלה שאפיללו אם שתי טפות היה יוצאים כאחד היו מחריבין העולם כמו שאמרו רז"ל. וכל מתן תרוה וכל התגלות אלקותו להנביאים וכלל ישראל היה על ידי ענניים כמו שכתוב בעמוד ענן ידבר אליהם וכמו שכתוב בכמה פסוקים כי המים הם בחינת דעת. ומהם התחלת הבריאה כי מתחילה היה העולם מים במים וכו':ועל כן לא נזכר בריאת המים. כי נמשכין מהמאמר סתום בראשית ובהם היה כלול כל הבריאה כמו שכתבו בראשית ברא וכו' ורוח אלקים מרחפת על פני המים וכו'. ויאמר אליקם יהי רקיע בתום המים וכו'. יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחר וכו' שכל זה נמשך מהיוד חומות של מים הל שהם כנגד העשרה מאמרות שעל ידם נתהוה כל הבריאה בתוך המים על ידי הצמצומם שהם בחינת חומות הנ"ל. כי כולם בחכמה עשית שהוא בחינת מים אך אי אפשר לקבל ריבוי החכמה כי אם על ידי הצמצומים בחינת חומות הנ"ל וכשפוגמין בהם על ידי עוונות ח"ו נתהוה מהם החצים הנ"ל כי יש חצים דקדושה בבחינת כחצים ביד גבור וכו' בחינת התפלה שעיקרה בעשרה שהיא בחינת דריכת הקשת שמוציא חצים שהם דיבורי התפלה (כמו שבתוב בסימן פ"ג בלקוטי תנינא) וזה בחינת התקיעות שסימנם קש"ת. וכשדור המבול פגמו בעוונותיהם גרמו שנתקלקלו החומות שלמים הנ"ל ומשם היה המבול. אבל ח"ו שיתקלקלו לגמרי. כי אי אפשר לקלקלם בשום אופן רק בערכם נתקלקלו כדי להפיצם. אבל בחמלת ה' המשיך כח החומות המעכבים המי לתוך תיבת נח שעל ידי זה נתקיים העולם. כי סוד תיבת נח נמשך מהחומות הנ"ל ואחר כך נשבע ה' שלא יביא עוד מבול בזכות הצדיקים. ואז הבטיח ונראתה הקשת בענן וכו' הקשת דקדושה שמוציא חצים דקדושה והוא נראה בענן שעל ידו כל התגלות התורה וכו' ועל כן מזכירין ענין תיבת נח בראש השנה תבחילת ברכת זכרונות. כי כל הבחינות הקדושו"ת קשורים זה בז וכלוים זה בזה כידוע בכל דרכי חכמת האמת:ועל כן בסוכות עוסקים בתיקונים הנעשים עלידי התשובה של עשרת ימי תשובה שעל ידי זה הוציא החצים וכו' ועל כן בחג עוסקים בתיקון המים שזה סוד ניסוך המים בחג לתוך השתין ואז עיקר השמחה בחינת שמחת בית השואבה ועל כן בחג נידונין על המים כי עיקר התיקון על ידי השמחה. ועל כן אז הוא זמן שמחתינו. אוז נכנסין בסוכה שהם בחינת ענני כבוד כנ"ל ועל כן הסוכה מרמזת על סוכה של לויתן כמו שכתוב התמלא בסוכות עורו. כי הלויתן בתוך המים וכו'::ושם בסוכה מקבלין רוח חכמה הנמשך מענין שעל הכפורת שמשם למדו שיעור סוכה יו"ד טפחים (במסכת סוכה) ואז זוכין לשמחה ועל כן צריכין להרבות בצדקה בערב סוכותכי כל תיקון החודש הזה על ידי צדקה שהוא בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה עיקר התיקון:
אות ה
וזה בחינת הד' מינים שמצוותן רק בידים כמו שכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון וכו'. כדי להמשיך עלינו כח הידים כי על ידי הנענועים מוציאם החצים וכו':כי הד' מינים כנגד ד' בחינות הנ"ל. לולב כנגד הוצאות החצים ערבי נחל כנגד המים הנ"ל הדס בחינחיות הנשמה בחינת חכמה שעל ידי זה יודעין הדפק איך להחיות הנפשו"ת הכלולים בבת מלך הנ"ל בחינת סמכוני באשישו"ת וכו'. אתרוג בחינת עיקר השמחה במחיה הבת מלך שהוא בחינת אתרוג בחינת כולך יפה רעיתי וכו':ועל ידי זה זוכין לסיים התורה ולכל היד החזקה וכו' ולחזור ולהתחיל בראשית מאמר סתום הנ"ל שצריכין בכל פעם ובפרט בכל שנה לחזור ולעלות לשם להמשיך משם תורה שזה בחינת יום כפור גמר העשרת ימי תשובה שאז ניתנו הלוחות אחרונות בצנעה שבזה עוסקים בכל שנה על ידי התשובה של עשרת ימי תשובה שממשיך כל אחד על עצמו קדושת המשכת התורה עשרת הדברות בחינת איה שעלה לשם על ידי הבקשה והחיפוש איה וכו'. שזה עיקר התשובה שהתחיל בראש השנה ונגמר ביום כפור:ובכל יום מעשרת ימי תשובה עסקו בזה לנסר המלכות מדה אחת בכל יום על ידי כח התשובה של ראש השנה שהוא העיקר. והגמר ביום כפור שהוא בחינת כתר מלכות עליה אתמר מגיד מראשית אחרית. ואז ממשיכין תורה משם שעל ידי זה חוזרין ומגלין מבחינת אי"ה דייקא כי מלא כל הארץ כבודו וכל זה צריכין לבאר הרבה:לאור חציך יהלכו וכו' זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו. ישת חשך סתרו סבבותיו סוכתו חשכת מים עבי שחקים מנוגה נגדו עביו עברו וכו'. וישלח חציו ויפיצם וכו' ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים אלוקי מתמן יבא וכו'. (חבקוק ג') זרם מי עברוכו'. לאור חציך יהלכו. מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקת ה' וכו' עורי עורי דברי שיר:
אות ו
בראש השנה בכניסתו אומרים לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל וכו' כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה שנראה כאלו הוא ניתנת טעם והוכחה על מ ה שאמר לה' הארץ ומלואה והוא על פי הנ"ל שעל ידי היוד חומות של מים שעליהם יסד הארץ על ידי זה נתגלה כי לה' הארץ ומלואה. כי יוד חומות של מים הנ"ל הם בחינת צמצומי הדעת שעל ידי זה נתגלה אלקותו ומלכותו בכל הארץ:מי יעלה בהר ה' בחינת ראש השנה ומי יקום במקום קדשו בחינת יום כפור. שאז נכנס הכהן גדול למקום קדשו שהוא קדש קדשים לפני ולפנים. נקי כפים ובר לבב. בחינת סוכות שאז נוטלים הד' מינים שעליהם נאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה מזבחך וכו' כמו שדרשו רז"ל. מראש השנה נעשה אחר כך הושענא רבה הוא גמר החתימה שהתחיל בראש השנה:
אות ז
(תיקון ג') מאן דקטין לההוא חויא וכו' יהבין ליה ברתא דמלכא דאיהו צלותא בחינת בת מלך של המעשה הנ"ל:(תי' כ"א) ד' נ"א ע"ב. ועוד שופר וכו' בההוא זמנא וכו' סלקא צלותא בנגינא בד' מינין דאינון שיר פשוט כפול משולש רבוע וכו' עיין שם:מה אעידך מה אדמה לך מה אעשה לך ואנחמך כי גדול כים שברך מי ירפא לך. ואיתא שבחינת מי ירפא לך. היינו בחינת אי"ה שהוא בחינת מי בחינת סתום ונעלם על ידי זה עיקר הרפואה כנ"ל:ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרים אלי כל היום איה אלקיך כי כל יניקת הצוררים המחרפים הוא מבחינת איה וכו' כנ"ל ועל זה משיב כל נפש מישראל החס על תיקונו ואינו מניח להפיל את עצמו ואינו מייאש את עצמו בשום אופן. מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלקים כי עוד אודנו וכו'. אודנו דייקא היינו בחינת איה הנ"ל שעל זה אומר עוד אודנו. שדייקא בחינת אי"ה הנ"ל אליו אני אוחיל שעוד אודנו ואעלה ואכלול בו בקדושה ומשם דייקא יומשך עלי כל הישועות בחינת ישועת פני ואלקי:
אות ח
עשה לך רב וקנה לך חבר ונסתלק מן הספק. וזה על ידי מצוות צדקה בשלימות כראוי לשם שמם לבד לא מחמת הטבע ולא מחמת כבוד המדומה. וזה ואל תרבה לעשר אודמות ליתן מעשר בחינת צדקה מאומד דעתך רק כפי אשר צוותה עליך התורה ועל ידי זה תזכה כל הנ"ל. כי עיקר הכנעת הסטרא אחרא וכו' הוא על ידי צדקה כתיקונו:
אות ט
עשרה ווידוים של יום כפור להוציא כל היוד מיני חצים. כי על ידי הווידוי על החטאם שהם בחינת חצים להשכינה על ידי זה מוציאין פגם החטאים ממקום שהגיע הפגם לשם שזהו בחינת הוצאות החצים הנ"ל. ועל כן מכין עצמו בידים על הלב והחזה בשעת אמירת הווידוי. כי עיקר הוצאות החצים שהם הפגמים של החטאים הוא על ידי הידים (כמו שכתוב שם בהמעשה הנ"ל). כי כל התפלות ותחנות ובקשו"ת בפרט הווידוי של יום כפור צריכין לומר בלב שלם בבחינת נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים. כי כל הדיבורים מקבלין מן הידים בבחינת כאשר דבר ה' ביד וכו' (כמו שכתוב בסימן נ"ו ליקוטי חלק א') ועיקר התשובה הוא על ידי הבקשה והחיפוש הוא על ידי בחינת ידים שצריכין לבקש ולחפש אותו יתברך בכל לב עד שיפרוש כפיו אליו יתברך בבחינת שטחתי אלך כפי וכתיב ופרש ידיו בקרבו שזהו בחינת נשא לבבינו אל כפים וכו' כנ"ל שזהו בעצמו ענין הטעם הפשוט מה שמכין בידים על הלב בשעת הווידוי כדי להוכיח ולעורר את הלב שיאמר עתה ווידוי בלב שלם שהוא בחינת בקשה והחיפוש הוא בחינת השתטחות ופרישו"ת הידים כנ"ל. וכל זה הוא בחינת הוצאות החיצים על ידי הידים וכנ"ל.