אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › ראש השנה א

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · ראש השנה א

תשעה באב ושאר תעניות ה

הלכות ראש השנה

הלכה א

אות א

ענין שופר על פי מה שכתב רבינו ז"לבמאמר תהומות יכסיומו (בסימן ט') עלפי צהר תעש לתבה וכו' ופתח התבה בצדהכו' תחתיים שניים והכלל שכאשר החושך והקליפות מסבבין מכל צד עיקר התיקון על ידי אמת שתראה שיצא הדיבור שבתפלה מפיך באמת ועל ידי זה יאיר לו השם יתברך בבחינת ה' אורי וישעי. ויזכה לעשו"ת פתח בהחושך שהוא ניצוד בו עיין שם היטב. ויותר ממה שכתוב שם שמעתי פה אל פה מפיו הקדוש. ועל ידי זה נעשה תיקון התפלה שהוא בחינת יעקב ובניו עיין שם היטב:

וזה בחינ קול השופר שהוא מרמז על התשובה בחינת שפרו מעשיכם כמו שכתוב עורו ישנים מתרדמתכם. ועל כן שופר הוא בחינת עלמא דאתי הוא בחינת בינה בחינת תשובה כידוע וזה הוא בחינת קול היוצא מן השופר שהוא בחינת קול אמת שיוצא מעומקא דלבא בחינת ממעממקים קראתיך ה' בחינת מן המיצר קראתי יה. דהיינו שמחמת גודל התגברות המסבב מכל צד אזי פונים עצמן אל האמת וקוראים אל ה' באמת מעומק הלב שעל ידי זה ניצולין מן החושך בחינת ופתח התיבה בצדה תשים כנ"ל. וזה בחינת ענני במרחב י"ק שזוכה להרחיב לו ולצאת כנ"ל כי קול השופר הוא בחינת אמת שהוא בחינת יעקב כמו שכתוב תתן אמת ליעקב בחינת הקול קול יעקב. וזה שכתב רבינו זם שעיקב הוא בחינת התפילה. כי עיקר תיקו התפלה על ידי אמת כנ"ל שזה בחינת יעקב כנ"ל. ועל כן לא נזכר בתורה כי אם תרועה ושאר הקולות אנו למדים משם כמו שאמרו רז"ל. כי תרועה הוא בחינת יעקב שעיקר קול השופר מרמז על יו כנל ועל כן התרועה הוא גנוחי גנח וילוי יליל. היינו מה שגונח ויליל וקורא אל ה' לחזור אליו כנ"ל. ועל כן כל תרועה פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה זה מרמז גם כן על התשובה שמתחילה היה פשוט ומתוקן היינו קודם הקלקול. ואחר שנתקלקל ונשבר בחינת חרפה שברה לבי בחינת וירדפם עד השברים אזי על ידי התרועה שהוא בחינת אמת כנ"ל על ידי זה חוזר ונפטש. וזה בחינת תקיעה שאחריו שהוא קול פשוט. ועל כן תקועין בראש השנה כי אז הוא התגברות הדינין שהם בחיתת החושך. ועל כן צריך למשוך עצמו אל האמת שזה בחינת קול השופר כנ"ל והוא זכרון ליום ראשון. כי אז בתחילת הבריאה גבר החושך שכסה פני תהום. ורוח אלקים שהוא בחיינת יעקב שהוא בחינת רוטח כמו שכתוב ותחי רוח יעקב אביהם שהוא בחינת אמת כנ"ל. היתה מרחפת על נפני המים לגרש ולפנות החושך על ידי בחינת אמת ועל ידי זה נתגלה האור כמו שכתוב ויאמר אלקים יהיה אור ויהי אור כמו שכתוב לעיל שעל ידי האמת מאיר אור השם יתברך בחינת ה' אורי כמו שכתוב שם באר היטב עיין שם. ועל ידי זה נתהווה הבריאה. ועל כן אמת הוא קיום העולם. כי עיקר הבריאה על ידי אמתכנ"ל וזה שאמרו רז"ל על פסוק בוראך יעקב. עולמי עולמי מי בראך יעקב בראך וכו' כי עיקר בריאות העולם על ידי בחינת יעקב שהוא בחינת אמת כנ"ל. וזה שאמרו רז"ל תשובה קדמה לעולם. כי עיקר התשובה על ידי אמת שעל ידו מגרשין החושך ועושין פתח לצאת כנ"ל שבחינה זאת קדמה לעולם. ועל ידי זה נתהווה בריאות העולם בחינת וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת וכו' ויהי אור כנ"ל. ועל כן ראש השנה שוא זכרון ליום ראשון ועל כן אז מתחיל ימי התשובה. ועל כן תוקעין אז בשופר שהוא בחינתקול אמת שעושה פתח ומרחיב לצאת כנ"ל. ועל כן שופר קצר מלמעלה ורחב מלמטה. וצריך לתקוע במקום הקצה דייקא. ואם תקע במקום הרחב לא יצא. כי הרוצה ליכנוס צריך ליכנוס דרך פתח הצר דייקא בחינת ופתח התיבה בצדה תשים כמו ששמעתי מרבינו זל בעל פה בביאור שצריך לעשו"ת פתח חדש דייקא וכמו שאמרו רז"ל שהה' דומה לעולם הזה וכו' וכל הרוצה לצאת וכו ומן הצד פתוחה שכל הרוצה ליכנוס יכנוס ומקשי שם וליכנס בהאי דנפיק ומתרץ שם לא סגי וכו' עיין שם. וזה בחינת ופתח התיבה בצדה תשים בצדה דיקי כי צריך ליכנוס דייקא דרך הפתח הצר שהוא מן הצד דהיינו מצד הה' כנ"ל ואז השם יתברך מרחיב לו הפתח ומוציאו ואז עננו במרחב י"ק כנ"ל וזה הוא בחינת השופר שהיא קצה מלמעלה וכו' וצריך לתקוע ולהוציא הקול השפר שהוא קול אמת ממקום הצר דייקא ואז השם יתברך מרחיב לו כנ"ל:

אות ב

ועל כן גם אם הפך השופר ותקע בו לא יצא. בין שהופכין כדרך שהופכין החלוק וכו' בין שהרחיב וכו'. כי עיקר התשובה כתיקונה הוא שיעה התשובה באותו הגוף עצמו ובאותו ענין עצמו שחטא וישוב ויחזור דרך מקומות הצרים והדחוקים להשם יתברך אבל אם יתהפך גופו וישתנה בבחינ תתהפך כחומר תחותם ויתיצבו כמו לבוש שח"ו יהפכו וישנו גופו דהיינו שימות ויחזור ויתגלגל ואחר כך ישוב ויצעק אל ה' אין זו תשובה הגונה. כי צריך לשוב בגוף הזה דייקא כמות שהוא וילך דרך מקום הצר והחדור ומשם יקרא וישוב אל ה' באמת אז ירחיב לו השם יתברך ואזי הוא בחינת תקיעת שופר כהלכתו היינו בחינת תשובה באמת כראוי כנ"ל. ועל כן אם ניקב צריך שתהיה הסתימה במינו דייקא. כי באותו ענין שחטא יתקן כמו שאמרו רז"ל וכנ"ל. (וכמו שמעתי בביאור היטב מפיו הקדוש דברים הללו):

אות ג

ועלכ ן יחיד מוציא את הרבים ידי חובה בתקיעות שופר. כי העיקר תלוי ביחיד שמתעורר וצועק באמת להשם יתברך שעל ידי זה עושה פתח שיצאו בו אחרים מן החושך שלהם. כמו ששמעתי מרבינו ז"ל על ופתח התיבה בצדה תשים עיין שם במקום אחר על פרוש זה ומאחר שהיחיד מכווין להוציא אחרים מהחושך שלהם. אזי כל מי שרוצה לצאת ומכווין לבו לזה. אזי יכול לצאת דרך הפתח שעשה היחיד כנ"ל ועל כן תקיעת שופר תלוי בכוונת הלב והתוקע כמתעסק ולשורר לא יצא. כי אחר כוונת הלב הן הן הדברים כי צריך לכווין לבו מאד ולהוצאי הקול באמת מעומק הלב כנ"ל. וזה שאמרור ז"ל כל מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובה. בזה מרומז כי דייקא מי שהוא חייב מאד בעיני עצמו או שהוא חייב באמת ואזי מגודל החושך והלחץ והדחק המסבב אותו מכל הצדדים הוא צועק באמת להשם יתברך. זה יכול לעשו"ת פתח שיצאו בו גם אחרים וכן אמרו רז"ל אין ממנין פרנסה על הציבור אלא מי שקופה של שרצים תלוי מאחוריו וכו' ועל כן דייקא מי שהוא מחויב בדבר התשובה ומוטל עליו עול של תשובה זה יכול להוציא אחרים ידי חובה לעשו"ת להם גם כן פתח לצאת על ידי קריאתו באמת להשם יתברך:

אות ד

ועל כן התרועה משולשת וכן כלל תקיעת שופר משולש שלש של שלש שלש. כי עיקר תקיעת שופר הוא בחינת אמת שהוא משושל בחינת אש מים רוח בחינת ראש תוך סוף. ועל ידו מתקן ג' עולמות בחינת תחתיים שנים ושלישים. (כמו שכתב רבינו שם עיין שם). ועל כן התקיעות בשעת התפילה. כי על ידם תיקון התפילה כנ"ל. ועל כן תוקעין י"ב תרועות דהיינו שזה מיושב וששה מעומד. כי בשלשים קולות דמיושב יש ששה תרועות. וכן בשלשים קולות שתוקעין על סדר הברכות כי הם עיקר החיוב והשאר הם נוספים כנגד י"ב שבטי בני יעקב שהם בחינת י"ב נוסחאות התפ-ילה שנתתקן על ידי האמת שזה בחינת תרועה כנ"ל (וכמו שכתוב שם עין שם):

אות ה

ועל כן שופר הוא בחינת יצירת מצרים כידוע כי עיקר גלות מצרים הוא על ידי פגם התפלה (כמו שכתוב שם) ועל לעתיד כתוב ובשופר גדול יתקע. כי עיקר הגאולה תלוי בזה על ידי שנתתקן התפילה על ידי בחינת אמת כנ"ל (כמו שכתב שם עיין שם). שופר הוא בחינצ יעקב בחינת שופריה דיעקב מעין שופריה דאם. וזה בחינת תקע בשופר וכו' ושא נס כי על ידי שופר שהוא בחינת מאת ותיקון התפלה על ידי זה נתעלין הנסים שהוא בחינת תפלה כמו שכתוב שם:ענין המאה קולות. על פי מה שאמר רבינו במאמר פתח ר' שמעון עת לעשו"ת לה' (בסימן סמ"ך) ששופר הוא בחינת התגלות היראה שעל ידי זה זוכין לעשירות גדול והיראה הוא בחינת פחד יצחק ויצחק זכה לעשירות על ידי שהמשיך אריכת ימים בחינת יראה בארץ פלשתים כמו שכתוב ויהיה כי ארכו לו שם הימים וכו'. ועל ידי זה זכה לעשירות כמו שכתוב ויזרע יצחק וכו' וימצא מאה שערים. וכנגד זה תוקעין מאה קולות כנגד מאה שערים שזוכין על ידי השופר כנ"ל. ועל כן תקיעת שופר שלש של שלש שלש בחינת התגלות שלימות היראה שהוא שלשה קוין וכל קו כלול משלש (כמו שכתוב שם) ועל כן צריך לקרות לפני התוקע כי עיקר התגלות היראה על ידי דיבור שיוצא על ידי התעוררת השינה (כמו שכתבו שם). ועל כן יש דיעה שתקיעה ראשונה אין לקרות לפני התוקע כי אז עדיין בחינת הדר הדיבור. בחינת תקעת לזר כפיך כו כמו שכתב שם רבינו שהתקיעה מרמז על זה וזה בחינת התאדמות פני התוקע היינו שעל ידי הע' פנים של התעוררת השינה (כמו שכתוב שם) ועל כן עיקר תקיעת שופר על תיקון הברית (כמו שכתוב בכתבים) כי על ידי היראה שנתגלה על ידי השופר נכנע יופי הנשים וזוכין לתיקון הברית כמו שכתוב שם:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה