ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · תשעה באב ושאר תעניות ה
הלכה ה
אות א
מה שמתענין על עצירת גשמים. כי כתב רבינו ז"ל (בסימן ס') בלקותי תנינא שעצירת גשמים נעשה על ידי מלחמה ושפיכות דמים עיין שם ומלחמות היינו מחלוקת ותיקון המחלוקת הוא תענית כמבואר היטב בדברי רבינו ז"ל (בסימן קע"ט) ועל כן מתענין על עצירת גשמים לתקן המחלוקת היינו מלחמות שמזה נעשים עצירת גשמים כנ"ל. וזהו גם כן בחינת הד' תעניות שמתענין על החורבן שהוא גם כן לתקן השלום כמו שאמרו רז"ל כשאין שלום צום שעיקר התענית כשאין שלום (כמבואר שם בדברי רבינו ז"ל בסימן קע"ט הנ"ל) כי לא חרבה ירושלים אלא בשביל שנאת חנם כמו שאמרו רז"ל. ועל כן מתענין לתקן זאת כי על ידי התענית נתתקן המחלוקת ונעשה שלום כנ"ל:וכן על כל צרה שלא תבא מתענין כי כל הצרות והיסורין ח"ו הם בחינתמחלוקת כי כל מה שהוא כנגד רצון האדם הוא בחינת מחלווקת (וכמו שכתוב שם בדברי רבינו ז"ל הנ"ל) כי הצרות ח"ו הם על ידי התגברות הדינים ח"ו שהם בחינת מחלוקת דהיינו שאינו נכלל שמאל בימין ח"ו שזה בחינת מחלוקת בחינת דינים כי אין יסורים בלא עון (שבת נ"ה) והעון הוא בחינת מחלוקת. כי עיקר יניקת הסטרא אחרא והיצר הרע הוא ממחלוקת (וכמבואר בדברי רבינו ז"ל). נמצא שעל ידי העוונות שפגם במחלוקת שנתן כח ח"ו להסטרא אחרא החולקת על הקדושה על כן נתעוררו עליו דינים ח"ו שהם בחינת מחלוקת. ומשם באים הצרות ח"ו שהם כנגד רצונו בחינת מחלוקת. ולתקן זאת גוזרין תענית הוא תקון העמחלות כנ"ל. כי הכלל שכנגד כל מיני מחלוקת התיקון הוא תעניות בבחינת מרבה צדקה מרבה שלום. ועיקר התענית הוא הצדקה כי אגרא דתעניתא צדקתא עיין שם: