אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › סוכה ו

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · סוכה ו

סוכה ה

הלכה ו

אות א

על פי המאמר תקעו ג' (בלקוטיתנינא סימן ח') המתחיל אף על פישתוכחה היא דבר גדול וכו'. עייןשם כל המאמר כולו מראשו לסופועיין שם היטב:

וזה בחינת סוכה כי דפנות ומחיצות הסוכה הם בחינת מחיצות פריסות של המוחין כי ג' מוחי הם ג' מחיצות פרוסות בפני התאווה של ניאוף (כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל). וזה בחינת מחיצות ודפנות הסוכה. ועל כן הם ג' דפנות כי עיקר הסוכה היא ג' דפנות כמו שאמרו רז"ל כנגד ג' מוחין שהם מחיצות פרוסות בפני תאוות ניאוף כי סוכה הוא בחינת שכל ומוחין בחינת אימא דמסככא על בנין שהוא בחינת אם לבינה בחינת התבוננות ושכל בחינת מוחין. ועל כן עושין הסוכה אחר ראש השנה ויום הכפורים כי בראש השנה אז התפילה בבחינת דין ועל ידי זה מוציאין מהסטרא אחרא כל מימי הדעת והקדושה שבלעה וכו' ואז הסטרא אחרא שהוא בחינת עננים בחינת סכותה בענן לך וכו' כלה והולכת ונעשין גרים ונתגלה הכבוד ונעשין רעמים בחינת ענני דשפכי מיא בחינת מימיה דעת בחינת וכבוד ה' נראה בענן, ועל ידי זה נמשך התפשטות הנבואה שבאה מנפשו"ת ישראל ששרשם בכבוד. ועל ידי הנבואה נתברר ונתחזק האמונה דקדושה ונתבטל אמונות כוזביות. כי עיקר בירור האמונה היא על ידי תיקון המדמה וכו'. ועל ידי אמונה נתגלה חידוש העולם ועיקר החידוש העולם לעתיד יהיה על ידי בחינת אמונה. וחידוש העולם יהיה בבחינת ארץ ישראל כי עיקר ארץ ישראל הוא על ידי בחינת כח מעשיו וכו'. ואז יתנהג רק על ידי השגחה ונפלאות כמו ארץ ישראל. ואז יתער השיר של נפלאות שהוא השיר שיתער לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שיתנגן על ע"ב נימין בחינת חסד בחינת עולם חסד יבנה. וזה השיר הוא בחינת קול המוכיח בחינת קול יעב בחינת הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן שעל ידו גדלים כל הרחות והיראות ועל ידי זה יכולים להוכיח בחינת נרדי נתן ריחו וכו' עיין שם כל זה היטב היטב ותבין ותראה פלאי פלאות וכו': והסתלקות וביטול העננים והסטרא אחרא זה בחינת סליחות עונות בחינת מחיתי כעב פשעיך וכו' עין שם:

אות ב

ועל כן אחר ראש השנה שהתפילה בבחינת דין ואז מוציאין מהסטרא אחרא כל הקדשוה שבלעה. והסטרא אחרא שהוא בחינת עננים כלין והולכין ועל כן אחר ראש השנה הוא יום הכפורים שהוא סליחת עוונות בחינת הסתלקות וביטול הענים שהם הסטרא אחרא בחינת מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך וכו' כנ"ל. ואז נתתקן פגם המוח והתפילה כי על ידי ראש השנה שהוא בחינת תפילה בבחינת דין מוציאין מהסטרא אחרא מימי הדעת וכו' וחוזרין ונתתקנין המוחין שהם בחנית מחיצות פרוסות בפני תאוות ניאוף. וזה בחינת מצות סוכה שזוכין אחר ראש השנה ויום הכפורים. כי על ידי התיקון שנעשה בראש השנה ויום הכפורים שעל ידי זה נתתקנין המוחין כנ"ל. על ידי זה נעשה בחינת דפנות הסוכה שהם מחיצות פרוסות להגין בפני תאוות ניאוף שהוא בחינת מלחמות עמלק (כמו שכתב שם במאמר הנ"ל). כי מחיצות הסוכה פרוסות להגין בפני טומאת עמלק. כי עיקר הכנעת עמלק הוא על ידי בחינת סוכה שהוא בחינת ענני כבוד (כמבואר בזוהר הקדוש). כי בעמלק נאמר וישמע הכנעני מלך ערד שהוא עמלק כי בא ישראל וכו'. ופירש רש"י שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד. אבל על ידי סוכה שהוא ענני כבוד נכנע ונתבטל בחינת עמלק שהוא בחינת תאווה הנ"ל בחנית אשר קרך בדרך כי דפנות הסוכה הם בחינת מחיצות פרוסות בפני זאת התאווה. בחינת ג' מוחין שהם מחיצות פרוסות וכו' כנ"ל:

אות ג

ועל כן מתחילין לעסוק בסוכה תיכף אחר יום הכפורים. כי אז נתבטלין וכלין העננים של הסטרא אחרא שהם בחינת עוונות כנ"ל ואז תיכף כשזכה נופל זה קם היינו על ידי שנתבטלין וכלין כל העננים של הסטרא אחרא על ידי זה נתלגלין בחינת הענני כבוד. בחינת וכבוד ה' נראה בענן שהם בחנית דפנות הסוכה שבאין על ידי תיקון מחיצות המוחין שעל ידם זוכין לבחינת וכבוד ה' נראה בענן. בחינת ענני כבוד (כמבואר שם במאמר הנ"ל). וזה בחינת סוכה כנ"ל בחינת ופרוס עלינו סוכת שלומך בחינת מחיצות פרוסות כנ"ל:

אות ד

ואז יוצאין מימי הדעת. בחינת כי תמלא הארץ דעה את ד' כמין לים מכסים ונתגיירין גרים (כנ"ל במאמר הנ"ל). וזה בחינת שמחת בית השואבה שזוכין בסוכות. בחינת ושאבתם מים בששון ותרגומו ותקבלון אולפן חדת. בחינת ריבוי מימי הדעת שיוצאין עכשיו בשפע גדול על ידי התיקון שנעשה בראש השנה על ידי התפילה בבחינת דין שעל יד זה הסטרא אחרא מקיאה כל הקדושו"ת וכל הדעת שבלעה וכו' כנ"ל. ואז יוצאין מימי הדעת בשפע גדול בחינת כמים לים מכסים בחינת אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים. ועל כן עושים שמחת בית השואבה כי שואבין מימי הדעת אז על ידי התיקון שנעשה על ידי תפילות ראש השנה ויום הכפורים וכו' כ"ל. ועל כן אז שואבין המים בשמחה גדולה מאוד ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. כי על ידי זה הדעת ששואבין עכשיו שנתגלה על ידי התפילה של ימים נוראים כנ"ל. על ידי זה זוכין שיתער השיר שלעתיד כנ"ל שמשם עיקר השמחה. כי עיקר השמחה יהיה בעת שיתגלה השיר הנ"ל כי אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רינה כי עיקר השמחה יהיה לעתיד בעת שיתער השיר הנ"ל. ועכשיו בשמחת בית השואבה תעורר אז השמחה של לעתיד על ידי שמתעורר עכשיו השיר שיתער לעתיד וכו' כנ"ל:

אות ה

וזה בחינת התפשטת הנבואה הנ"ל שזוכין על ידי הכבוד שנתגלה על ידי שיוצאין מימי הדעת ונתתקנין המחיצות פרוסות של המוח שהם בחינת דפנות הסוכה. כי מבחינת סוכה משם מקבלין רוח הקודש רוח נבואה. כי סוכה היא בחנית שסכה ברוח הקודש (כמבואר בדברי רבינו ז"ל בסימן כ"א) כי שיעור סוכה י' טפחים למדו רזל מהכרובים שהיו סוככים בכנפיהם על הכפורת שמשם מקבלין רוח נבואה כמו שכתוב וישמע את הקול מבין שני הכרובים. ועל ידי רוח נבואה נתברר המדמה ועל ידי זה זוכין לאמונה ונתגלה חידוש העולם וזוכין לחסדים שעל ידי זה יהיה חידוש העולם לעתיד בחינת להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות. בחינתעולם חסד יבנה. וכל זה הוא בחינת סוכה כי משם הרוח נבואה כנ"ל. שעל ידי זה מתברר המדמה והאמונה. וזה חחינת שינה בסוכה כי המדמה הוא בחינת שינה. שאז מסתלק השכל ונשאר רק המדמה. ואז בשינה בחינת מדמה עיקר בירור ותיקון האמונה (כמבואר במקום אחר). בחינת חדשים לבקרים רבה אמונתך. ועל כן חיוב לישן בסוכה כדי לתקן בחינת המדמה שעל ידי זה מתברר ונתתקן האמונה כנ"ל. כי על ידי הסוכה שמשם נמשך הנבואה כנ"ל, על ידי זה עיקר בירור ותיקון המדמה והאמונה כנ"ל:

אות ו

וזה בחינת שעיקר הסוכה הוא מפסולת גורן ויקב. פסולת גורן ויקב הוא בחינת מדמה. וזה בחינת שצריכה להיות הסוכה צילתה מרובה מחמתה, כי חמה זהו בחינת השכל המובא בסימן א' שמש הוא בחינת אור השכל בחינת יעקב עיין שם. וצל המחשיך אור השמש זה בחינת אמונה בחינת שינה בחינת מדמה. ועיקר ידיעת השם יתברך הוא רק על ידי בחינת אמונה כידוע וזה בחינת ה' צלך. כי אי אפשר לדעת מהשם יתברך כי אם על ידי בחינת אמונה שהוא בחינת לילה בחינת צל בחינות מדמה. ועל כן הסוכה שהוא בחינת נבואה ורוח הקודש כנ"ל. שעל ידי זה מתברר המדמה והאמונה. על כן צריכה להיות צלתה מרובה מחמתה. כי עיקר ההשגה והידיעה זוכין רק על ידי אמונה בחינת צל. ועל כן העיקר לברר המדמה שהיא בחינת צל כנ"ל. וזה בחינת שהסכך צריך להיות מפסולת גורן ויקב זה בחינת מדמה הוא בחינות כח הבהמיות בחנית פסולת גורן ויקב שהוא מאכל בהמה. כי האכילה הוא בחינת דעת כי המוח כפי האכילה (כמובא במקום אחר). ומאכל אדם זה בחנית דעת שהוא גדר האדם. ופסולת האכילה דהיינו פסולת גורן ויקב שהוא מאכל בהמה זה בחנית מדמה שהיא כח הבהמיות (כמובא במקום אחר). ועיקר הבירור הוא בבחינת הבהמיות שהוא המדמה ששם עיקר הבירור כידוע ועל ידי זה עיקר בירור האמונה. ועל כן הסוכה הוא מפסולת גורן ויקב שהיא עיקר הסכך שעל ידו צלתה מרובה מחמת שהוא בחינת בירור המדמה והאמונה כנ"ל:

אות ז

ועל ידי האמונה זוכין לבחינות התקבצות החסדים שעל ידם יהיה חידוש העולם לעתיד בחינת להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות וכו' כנ"ל. וזה חבינת סוכה כי סוכה הוא בחינות חסד כידוע. בחינת חיבוק יד ימין כידוע שאז בסוכות מתקבצין כל החסדים (כמבואר בכוונות). ועל ידי התקבצות כל החסדים יהיה חידוש העולם בחינת עולם חסד יבנה. ועל כן סוכה מרמז על חידוש העולם כמבוא בספרים שסוכה מרמז על עלמא דאתי. כי עולם הבא מכוה בשם סוכה. כמו שכתוב וסוכה תהיה לצל יומם ועל כן אמר התורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי לרמז על חידוש העולם. שאין קביעות לעולם הזה ח"ו רק השם יתברך חידש את עלמו ועתיד לחדש עולמו כמובא שסוכה מרמז על זה. נמצא שסוכה מרמז על חידוש העולם לעתיד לבא שאז נזכה לישב בסוכה של לויתן בסוכות ענני כבוד. בחינת וסוכה תהיה וכו' ועל כן כל אומות העולם כשירצו אז לזכות לגדולת וכבוד של ישראל יתנסו במצות סוכה כמו שאמרו רז"ל. כי עלמא דאאתי הוא בחינת סוכה כנ"ל:

אות ח

כי סוכה היא בחינות דפנות ומחיצות המוחין שזוכין על ידם לשמירת הברית שעל ידי זה זוכין לבחינת כבוד בחינות נבואה שעל ידי זה נתברר המדמה כנ"ל שעל ידי זה זוכין לאמונה כנ"ל. שעל ידי זה מתקבצין החסדים וזוכין לחידוש העולם שיהיה לעתיד וכל זה הוא בחינת סוכה כנ"ל. ואז יתער השיר של לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שיתנגן על ע"ב נימין בחינת חסד וכו' כנ"ל. וזה בחינת השמחה של סוכות כמו שכתוב זמן שמחתינו כי משם עיקר כל השמחות שבעולם שכולם נמשכין מבחינת השמחה שיהיה לעתיד בחינת כי בשמחה תצאו. בחינת ששון ושמחה ישיגו וכו' כי אז יתער חדוה וניגונא בעעלמא בעת שתער בחנית שיר חדש הנ"ל. ועל כן מחמת שבסוכות זוכין שיתער שיר הנ"ל שמשם כל השמחות על כן הוא זמן שמחתינו וזה בחינת שמחת בית השואבה הנ"ל. ועל ידי הניגון הנ"ל על ידי זה גדלים כל הריחות והיראות שהם מזונא דנשמתא ועל ידי זה נכנע מזונא דגופא (כמבואר במאמר הנ"ל). וזה בחינת מצוות אכילה בסוכה שזה עיקר מצות סוכה כי על ידי מצות סוכה. שעל ידי זה זוכה לקול הניגון הנ"ל הוא בחינת הקול קול יעקב על ידי זה נכנע עקב עשו שהיא עקב דסטרא אחרא שמתגבר על ידי האכילה שהוא מזונא דגופא כי זוכין על ידי הקול הזה לבחינת שריח שהוא מזונא דנשמתא. ועל כן יכולין לאכול בקדושה שתהיה האכילה בבחנית מזונא דנשמתא. ועל כן מצוה לאכול בסוכה כי אז האכילה בבחינת מזונא דנשמתא על ידי מצוות סוכה שעל ידה זוכין לקול הניגון הנל שעל ידו גדלים כל הריחות הנ"ל. ועל כן סוכה היא בבחינת יעקב כמו שכתוב ויעקב נסע סוכותה (כמובא בזוהר הקדוש) כי סוכה היא בבחינת הקול קול יעקב שהיא קול הניגון הנ"ל כנ"ל:.

אות ט

נמצא שסוכה היא בחינת חידוש העולם שזוכין על ידי החסד שזוכין על האמונה וכו' כנ"ל ועל ידי זה מעוררין קול הניגון שיתער לעתיד שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שהם בחנית ע"ב נימין וכו' כנ"ל. וזה בחינת דף מינים שנוטלין בסוכות שהם כנגד ד' אותיות השם י'ה'ו'ה' שוא בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע כידוע. ועל כן לולב אחד וערבות שתים והדסים שלשה זה שיר פשוט כפול משולש. והאתרוג כלול מכל הארבע כידוע כי הוא בחינת ה' אחרונה בחינת מלכות שכלולת מכולם והוא בחינת שיר מרובע ועל כן מברכין על נטילת לולב. כי הלולב הוא בחינת צדיק כתמר יפרח שהוא בחינת הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן כידוע שעל ידו גדלים כל הריחות והיראות כנ"ל. וזה בחינת הנענועים כדי לעורר הריח מהדעת כי עיקר הריח על ידי שלימות הדעת כידוע כי על ידי הדעת זוכין לניגון הנ"ל שעל ידו גדלים כל הריחות ועל כן מנענעין הלולב ומיניו לעורר הריח מהדעת ועל כן הם ע"ב נענועים כנגד ע"ב נימין בחינת חסד שעליהם יתנגן השיר הזה כנ"ל. וזה בחינות נענועים כי עיקר הניגון על ידי בחינת נענועים שמנענעים בניין שבכנור בחינת מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (כמבואר בסוף מאמר הנ"ל). ועל כן עיקר מצות נטילת לולב ומיניו הוא שעת אמירת הלל. כי זה עיקר בחינת ד' מינים שהם בחינת שיר פשוט כפול משולש מרובע שיתער אז. נמצא שארבע מינים והלל הם בחינה אחת. בחינת שיר והלהל והודאה שיתנגן לעתיד כנ"ל על כן עיר נטילת ד' מינים היא בשעת ההלל:

אות י

ועל ידי כל זה זוכין תיכף ליום שמיני עצרת שהוא שמחת תורה כי על ידי כל הבחינות הנ"ל זוכין לשיר הנ"ל שהוא בחינת שמחה. כי משם עיקר השמחה כנ"ל. ועל כן זוכין אחר כך תיכף לשמחת תורה שאז אתער חדוה וניגונא בעלמא וכל ישראל שמחים וששים בו יתברך ובתורתו הקדושה שזה בחנית עלמא דאתי שאז יעתר שיר הנ"ל. וכל זה זוכין על ידי כל ה"ל על ידי התפילה של ראש השנה שעל ידי זה זוכין לסליחות עוונות שהוא יום הכפורים ועל ידי זה נשלם הדעת וזוכין לסוכה וזוכין לכל בחינות הנ"ל עד שמעוררין קול הניגון הנ"ל בכל שבעת ימי הסוכות על ידי הד' מינים כנ"ל ואז יוצא ונתגלה בחינת שיר וניגון ושמחה הנ"ל ביום שמחת תורה שזוכין תיכף אחר סוכות על ידי כל הבחינות הנ"ל כנ"ל:

אות יא

ועל כן נוטלין הד' מינים בידים זה בחינת וידו אוחזת בעקב עשו כי על ידי הד' מינים נתעורר קול הניגון הנ"ל שהוא קול יעקב שהוא מכניע עקב עשו בבחינת וידו אוחזת בעקב עשו ועל כן מצות ד' מינים הוא בידים דייקא כי העיקר הוא לברר המדמה כדי לזכות לאמונה שלימה שעל ידי זה נתגלה חידוש העולם וכו (כמבואר בהתורה הנ"ל עיין שם) ועיר בירור המדמה הוא על ידי הידים דייקא בבחינת וביד הנביאים אדמה כמבואר בהתורה הנ"ל ביד דייקא. וכמבואר בהתורה ויהי מקץ זכרון (בסימן נ"ד) עיי שם היטב ומבואר שם בסוף שעיקר הכנעת המדמה על ידי בחינת יד. כי עיקר הבירור המדמה להכניע הרע שבו ולברר ולזכך הטוב שבו. כדי לזכות לאמונה שלימה כנ"ל הוא רק על יד בחינת הידים שהם כלליות מצות התורה שכלולים בידים שהם כלי המעשה. בחינת מצוות מעשיות. כי עיקר האמונה הוא לקיים כל המצות במעשה דייקא ועשיה הוא בידים ועל כן כל התורה כלולה בידים כמו שאמר ר' אליער קודם הסתלקותו שהרים שתי ידיו ואמר ווי לתרין תורות שיסתלקו מעלמא כי יד ימין ויד שמאל הם בחינת תורה שבכתב ותרוה שבעל פה כמובא. גם שתי הידים מרמזין עכל שתי הלוחות שבל משה בשתי ידיו כמו שכתוב ושני הלוחות על שתי ידי. כי יש בשי הידים עשר אצבעות חמש בימין וחמש בשמאל כנגד עשרת הדברות שבשני הלוחות חמשה בלוח אחד וחמשה בלוח השני שהם בחינת עשרה מדריגות של נבואה (כמו שכתוב בהתורה הנ"ל). שעיקר בירור המדמה על ידי זה כמו שכתוב שם). כי עיקר בירור המדמה הוא על ידי התורה שהוא בחינת רוח נואה שכלולה בידים דייקא כי עיקר האמונה הוא מצות מעשיות לקיים כל המצות במעשה בפשיטות בלי חכמות אף על פי שאי אפשר להבין טעמם שזה בחינת ויהי ידיו אמונה, ידיו דיקיא כי עיקר האמונה בבחינת הידים שהם כלי המעשה כנ"ל. וכמבואר בדברי רבינו ז"ל על פסוק זה לענין הרחקת ללמוד ספרי המחקרים כי הם מביאין לידי אפיקורסית גדול שהוא בחינת עמלק וכו' עין שם בלקוטי תנינא בבמאמר המתחיל עיקר התכלית וכו' (בסימן י"ט). כי המדמה הו בחינת עשיה בחינת כח הבהמיות שהוא כח הגוף שהוא בחינת עשיה כי עיקר פנימיות השכל האמת בעצם רחוק מהגוף מאד ואין יכול להתלבש בהגוף העכור מהתאוות כלל. ואין מי שיזכה אליו כי אם הצדיקים האמתיים ששברו לגמרי את כל תאוות הגוף עד שביטלו את גופם לגמרי בתכלית הביטול בתכלית השלימות שאין שלימות אחריו. אבל כל השכל של כל העולם ומלואו הכל הוא רק בחינת כח המדמה ואפילו כל החכמות הגדולות המציאו החכמים והמחקרים הכל על ידי הכח המדמה שמדמה מילתא למילתא עד שבאים על המצאות חדשות. אבל פנימיות השכל העיוני בעצמם שהוא להכיר את מי שאמר והיה העולם זה אי אפשר לזכות בשום שכל כי אם כשמשברין למרי לגמרי את כל תאוות הגוף בתכלית הביטל ואף על פי שאי אפשר להעולם להשיג בשכלם השגות אלקות מחמת שרובם לא שברו לגמרי את תאוות הגוף אף על פי כן חמל השם יתברך על העולם ונתן בהמדמה כח האמונה שיהיה להם כח להמשיך על עמן אמונה שלימה אם ירצה להסתכל על האמת לאמיתו. כי אף על פי שאי אפשר להבין מחמתש לא זכו עדיין לפנימיות השכל מחמת שלא ביטלו לגמרי את הגוף, אף על פי כן אם על כל פנים יכירו את מקומם באמת שהם רחוקים משכל העצם וימשיכו את עצמן לאמונה להאמין לקול דברי אבותינו קדושים שבטלו את החומר לגמרי כמו שמשה והאבות וכו' אז יכולים לזכות לאמונה שלימה בתכלית ועל ידי זה יזכו לכל טוב. והעיקר האמונה על ידי בירור המדמה שזוכין על ידי התקרבות לצדיקים אמתיים שיש להם רוח נבואה (כמו שכתוב שם עיין שם). ועיקר בירור המדמה הוא על ידי בחינת יד, היינו בחינת מצות מעשיות והנהגות ישרות שמקבלין מהצדיקים אמתיים שזה בחינת כלליות כל התרי"ג מצוות שקבלנו על ידי משה רבינו עליו השלום וכן בכל דור ודור על ידי שמקרבין לצדיקים אמתיים. שמוליכין אותנו בדרך הישר ומלמדין ומזהירין אותנו לקיים כל המצות עם פרטיהן ותנאיהן וכו' ועל ידי זה עיקר בירור האמונה שעיקר חיות עולם העשיה הזה על ידה כמו שכתוב וכל מעשהו באמונה. ועל כן אפלו אם ירצה האדם לעסוק בדביקות לבד בלי עשיית מצוות מעשיות גם זה הבל וגם יכול להכשל על ידי זה הרבה. כאשר כבר נכשלו על ידי זה רבים ועל זה אמר אל תחכם הרבה ואל תחכם יותר למה תשומם כי צריך לאחוז בשניהם לעשו"ת הרבה, לעבוד השם יתברך בתורה ותפילה ומצוות מעשיות הרבה וזהו העיקר ואם יזכה גם לבחינת דביקות טוב אשר תאחז בזה וזה. ובאמת העבודה והעשיה בעצמה של תורה ומעשים טובים זהו עיקר הדביקות כמו שאמרו רז"ל ובו תדבק וכי האיך אפר להדבק בו והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק במדותיו וכו' שהם כלליות התורה והמצות וכמו שכתוב אחרי ה' אלקיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון. מבואר בפסוק זה שצריכין לקיים הכל עשיית מצוות מעשיות ודביקות ובאמת הכל אחד למי שזוכה לעבודה שלימה (וכמובן מדברי רבינו ז"ל):

אות יב

נמצא שעיקר בירור המדמה שהוא בירור האמונה הוא על ידי הידים על כן נוטלין לולב ומיניו בידים דייקא כי מצוות נטילת ד' מינים נמשך מבחינת התפילה בבחינת דין של הבעל כח שהיא בחינת מטה עוז שזהו בחינת ראש השנה. שעל ידי התפילה הזאת מכניעין את הסטרא אחרא ומוציאין ממנה כל חיותה כל הדעת והקדושה והתפילה והרחמנות שבלעה וכו' ונעשין גרים ונתרבה כבודו שמשם שורש נפשו"ת ישראל. ומשם משך הנבואה שעל ידי זה נתברר המדמה והאמונה שעל ידי זה זוכין להניגון הנ"ל וכו' כנ"ל וזהו בחינת נטילת ד' מינים. כי הלולב שעליו מברכין על נטילת לולב. הוא בחינת מטה עוז הנ"ל. בחנית צדיק כתמר יפרח. היינו שעל די נטילת לולב ומיניו או מראין שאנו נצחנו המלחמה בראש השנה שזכינו לקבל מהצדיקי אמת כח התפילה בבחינת דין שהוא בחינת מטה עוז שזהו בחינת הלולב ומינו שאנו נוטלין בסוכות וכמו שכתוב בזורה הקדוש מאן נצח מאן דאחיד מאני קרבא שהם ד' מינים. נמצא שהד' מינים הם בחינת כלי זיין שלנו בחינת מאני קרבא שזהו בחנית מטה עוז שמתפלל בראש השנה. ומשם נמשך לנו מצוה הקדושה האת. שאנו זוכין אחר כך בסוכות ליטול הלולב הקדוש ומיניו הקדושים בידינו שהם המאני קרבא הנשמכין על ידי בחינת המטה עוז הנ"ל. ובזה אנו שמחין עכשיו שזכינו לנצח המלחמה כמו שכתוב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' ושמחתם לפני ה' אלקיכם שעיקר השמחה היא בלולה ומיניו שנמשכין מהמטה עוז הנ"ל שמשם נמשים הניגון הננ"ל. שמשם כל השמחות כנ"ל. וזה בחינת ערבי נחל שמקשרין יחד בתוך הד' מינים. כי ערבי נחל מרמז על בחינת פושעי ישראל וגרים שכולם חוזרים להשם יתברך על ידי המטה עוז הנ"ל. וזה בחינת ההדס שהוא כנגד הג' אבות כידוע. כי האבות הם בחינת שרשי נפשו"ת ישראל שמשם הנבואה בחינת "בשבעים "נפש "ירדו "אבותיך ראשי תיבות נ'ב'י'א כמו שכתוב שם. אבותיך דייקא. ועל ידי זה זוכין לנבואה שעל ידי זה נתברר המדמה והאמונה. וזה בחינת האתרוג שהוא העיקר. כי האתרוג פרי עץ הדר הוא בחינת אמונה מלכות כידוע שהוא בחינת כולך יפה רעיתי. כי עיקר היופי וההידור של כנסת ישראל הוא האמונה הקדושה שיש להם. כי כל הD' מינין מאירין להאתרוג. כי עיקר כוונת הנטילה הוא להמשיך כל התיקונים הנ"ל הנמשכין מהתפילה הנ"ל מבחינת מטה עוז הנ"ל בשביל לגלות ולהאיר האמונה הקדושה בעולם שזהו בחינת האתרוג שהוא בחינת מלכות אמונה כנ"ל. ועל כן נוטלין הד' מינים בידים. כי עיקר בירור המדמה והאמונה הוא בידים דייקא כנ"ל. ועל ידי זה זוכין לשיר הנ"ל שהוא שיר פשוט כפול משולש מרובע שזהו גם כן בחינת הד' מינים כנ"ל. שזהו בחינת ההלל שאומרים עם הד' מיני. כי הלל הוא בחינת שיר הנ"ל כנ"ל. כי הלל מרמז על לעתיד לבא כמו שפירש רש"י על פסוק ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' שהוא בחינת הד' מינים כמו שדרשו רז"ל לשמיע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך פירש רש"י זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לגוג ויש בו לימות המשיח ויש בו לעתיד לבא. נמצא שהלל כלול מל הנפלאות עד לעתיד. כי הוא בבחינת השיר של נפואת שיתער לעתיד שהוא השיר הנ"ל.שנתעורר בסוכות על ידי הד' מינטף. ועל כן גומרין עליהם את ההלל.ועל כן מנענעין בהודו לה' תחילה וסוף כי עיקר הנענועים הם בבחינת חסד כנ"ל. ועל כן הם ע"ב נענועין לעורר בחינת שיר של חסד הנ"ל כנ"ל ועלכן מנענעין בהודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. תחילה וסוף. להמשיך בחינת השיר של חסד כנ"ל.

אות יג

וזה שנוהגין להיות נעורין כל הלילה בליל הושענא רבא. זה בחינת תיקון ובירור המדמה שנתתקן על ידי המטה עוז הנ"ל כנ"ל. כי עיקר השינה הוא בבחינת המדמה (כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל) היינו מחמת שאין המדמה מבורר כראוי בשלימות עד לעתיד על כן צריכין שינה. כי עיקר השינה היא בשביל בירור המדמה שלא יבלבל את המוח לגמרי ח"ו ועלכ ן הצדיקים שעוסקים בתורה שהוא בחינת רוח נבואה. שעיקר בירור המדמה על ידי זה כנ"ל. על כן הם מנדדים שינה מעיניהם בלילה ועוסקים בתורה כנזכר לעילועל כן נעורים בליל הושענא רבא ועוסקים התרוה זהו בחנית בירור המדמה על ידי התרוה כדי לזכות לאמונה ברורה בתכלית השלימות. כי אז בהושענא רבא נגמר שלימות תיקון האמונה הקדושה בבחינת תיקון חותם בתוך חותם שלא יוכל שום זר שהם הכופרים והאפיקורסים ליגע בהאמונה הקדושה לעולם. ותיקון זה בשלימות הוא על ידי בירור המדמה. ועל כן נעורין בלילה ועוסקין בתורה שהוא בחינת רוח נבואה. שזהו בחינת בירור המדמה כנ"ל. ועל כן עוסקים אז בספר ואלה הדברים. כי אלה הדברים הם דברי תוכחה כמו שפירש רש"י שם בכל מקום שנאמר דברי הוא תוכחה. היינו בחינת התוכחה של משה שזוכין לזה בסוף סוכות כי אי אפשר לזכות לתוכחה זאת כי אם כשנתעורר קול השיר הנ"ל (כמבואר היטב בהתורה הנ"ל). ועל כן עכשיו בסוף סוכות מעוררין התוכחה של משה. כי אנו זוכין לתוכחה זאת על ידי התילה של הבעל כח שקבלנו בראש השנה. ועל ידי זה נעשין ונתתקנין כל הבחינות נ"ל. עד שזוכין לקבל השיר הנ"ל. שהוא קול תוכחה הנ"ל. כי בהושענא רבא הוא גמר הדין שהתחיל בראש השנה ויום הכפורים. ואז חוזרין ומעוררין כח התפילה של הבעל כח הנ"ל שהוא תפילות ראש השנה כנל. בבחינת מה שכתוב בזוהר הקדוש בההוא יומא וישב יצחק ויחפור את בראות המים וכו' יצחק הוא בחינת גבורות ודינים קדושים בחינת התפילה של הבעל כח השהוא בבחינת דין שהוא תפילות ראש השנה שהוא בחינת גבורות יצחק כידוע שעל ידי זה נתעוררין ונתגלין הבארות מים קדושים שהם בחינת מימי הדעת שנתגלה על ידי התפילה האת בבחינת אל הכבוד הרעים ה' על מים רבים (כמו שכתוב שם בהתורה הנ"ל) ובהושענא רבא חוזרין וחופרין הבארות הנ"ל. בבחינת בההוא יומא וישב יצחק ויחפור את בארות המים. כי אז חוזרין לעורר התפילה בבחינת דין הקדוש שזהו בחינת הה' בדי ערבות הם בחינת ה"ג שלוקחים אז בשעת התפילה שהוא מנהג נביאים. מנהג נביאים דייקא כי נביאים דייקא צריכים להנהיג הנהגה זאת כדי לקבל כח מהתפילה בבחינת דין וגבורה של הבעל כח הנ"ל שמשם כל נבואתם האמתיית כנ"ל ועל ידי זה נתברר המדמה שהוא בחינת נידוד השינה בלילה לעסוק בתרוה שמנדדין השינה ונעורין בליל הושענא רבא כנ"ל ועעל ידי זה זוכין להמשיך קול השיר הנ"ל שאנו צריכין לשמוח על ידו בשממינו עצרת ושמחת תורה שהוא בחינת קול התוכחה של משה כנ"ל ועל כן עוסקים אז בספר אלה הדברים שהוא בחינת קול התוכחה של משה וכנ"ל וזהו גם כן בחינת כל ספר תהלים שאומרים אז. כי תהלים כלול מכל העשרה מיני נגינה שהם בחינת השיר הנ"ל שכלול מכל היו"ד מיני נגינה שאנו עוסקים עתה לעוררו ולהמשיכו שעל ידו עיקר השמחה של שמיני עצרת ושמחת תורה כנ"ל.

אות יד

וזהו בחינת מה שמסיימין את התורה בשמחת תורה ומתחילין מיד בראשית כי נעוץ תחילתו בסופו כי עיקר הכל הוא להמשיך ולגלות האמונה הקדושה למען דעת כל עמי הארץ כי ה' ההוא האלקים אין עוד לידע ולהודיע ולהוודע שהוא האל הוא היוצר הוא הבורא הכל יש מאין המוחלט להאמין בחידוש העולם באמונה שלימה שהוא בחינת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ שמשה רבינו עליו השלום פתח את התורה הקדושה בפסוק זה להודיע שאין צריכין ואסור לחקור שום חקירה מה לפנים ומה לאחור וכו' רק קבלת התורה מתחיל מזה להאמין באמונה שלימה לקול דברי אלקים חיים היוצאים מפי משה שפתח לנו את התורה בלי שום חקירות וחכמות רק הודיע לנו מיד שורש ויסוד האמונה הקדושה שהוא בראישת ברא אלקים את השמים ואת הארץ וכמו שמעתי זאת מפי רבינו הקדוש ז"ל לענין הרחקת הפילוספיא והחקירות רק להאמין לקולאבותינו בפשיטות כאשר פתח לנו משה בראשית וכו' (כמובא מזה בספריו הנדפסים עיין שם) ועיקר האמונה הזאת בחינת בראשית ברא אלקים וכו' שהוא אמונת חידוש העולם זוכין על ידי בחינת רוח נבואה שכהוא כלליות התורה. ובזה מקושר היטב התחלת התורה בראשית להסיום לעיני כל ישראל כי אנו מסיימין ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל שהוא בחינת הלוחות שקיבל מידיו של הקדוש ברוך הוא כמו שפירש רש"י שם על פסוק ולכל היד החזקה שקל את התורה ב' לוחות בידיו שעל ידי זה נתברר רוח נבואה שהוא בחינת הלוחות בחינ ערת הדברות שכנ"ל ועל ידי זה נתגלה האמונה הקדושה שזה בחינת האותות והמופתים הנוראים שעשה משה שעל ידי זה גילה אמונה בעולם שהשם יבתרך ברא את העולם והוא מנהיג את העולם כרצונו ובידו לשנות הטבע בכל עת וזהו בחינת ולכל המורא הגדול וכו' כמו שפירש רש"י שם שהם נסים וגבורות וכו' ועל ידי כל זה נתגלה לעיני כל ישראל האמונה הקדושה שהוא אמונת חידוש העולם כנ"ל. וזה שמתחילין מיד בראי ברא אלקים את השמים ואת הארץ כי על ידי היד החזקה והמרוא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל שהוא קבלת התורה שהוא רוח נבואה. ועל ידי האותות והמופתים נוריאם וכו' על ידי כל זה נתברר ונתגלה האמונת חידוש העולם בחינת בראישת ברא אלקים וכו' שהוא התחלה ויסוד ועיקר כל התרוה כולה שמתחילין מיד וכנ"ל השם יתברך יזכנו לגלות האמונה הקדושה לכל באי עולם שיקוים מהרה כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד אמן ואמן.

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה