ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · סוכה ה
הלכה ה
אות א
על פי המאמר תקעו בחודש שופרוכו' בלקוטי תנינא סימן א'עיין שם כל המאמר היטב. והכלל שצריך שיהיה לו ממשלה על המלאכים וזהו התכלית של ישראל. ולזה צריכי להתקשרות לשרשי הנשמות שהם בחינת אם כל חי וכו'. והעיקר התקשר לצדיקי ומנהיגי הדור. ולזה צריכין היראה שבלב שהוא בחינת בנין ירושלים וצריך לתקן הג' מדות אכילה ומשגל וממון על ידי הD' רגלים ואז זוכין לנבואה ועל ידי זה זוכין לתפילה. ואז נותנין כל שיח השדה כחם בתוך התפילה וכו' (עיין שם היטב):
וזה בחינת סוכה. כי סוכה בכלל הוא בחינת התקשרו לתשרשי נשמות שהם בחנית אם כל חי כסא הכבוד שזהו בחינת סוכה שהוא אימא דמסכא ען בנין. ועיר הסוכה הוא הסכך בחינת מנהיגי ומפורסמי הדור שהם סוככים ומגינים עלינו. כמו שכתוא אשת כרוב ממשך הסוכך (יחזקאל כ"ח) שהמושל והמנהיג הוא סכך שמסכך ומגין על העולם. ויש מפורסמים ומנהיגים שהם בשקר והם מפורסמם רק על ידי עזות. וזה בחינת סכך פסול וסכך כשר היינו בחינת מפורסמים ומגינים על ידי שקר. ומפורסמים של אמת. וזה שאמרו רז"ל שצריך הסכך להיות צומח מן הארץ ואינו מקבל טומאה כי המורסם האמת הוא בחינת צומח מן הארץ. היינו על ידי שפלות וקטנות בבחינת אמת מארץ תצמח כמו שכתוב ולפני כבוד ענוה וכמובא בדברי רבינו ז"ל שעיקר ההתנשאות על ידי קטנות וכמו שאמרו רז"ל (יומא כ"ב) אין ממנין פרנס על הציבור אלא אל כן קופה של שרצים תלוי מאשחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו חזור לאחורך וזה בחנית שמסככין הסוכה בפסולת גורן ויקב. בפסולת דייקא היינו שבחינת הסוככים מגינ על הדור הם מפסולי המשפחות כמו שאמרו רז"ל כנ"ל.גם צריך שלא יהיה מקבל טומאה היינו שלא יהיה מנהיג על ידי עזות שהם בחינת מקבל טומאה כי עזות היא בחינת קינא דמסאבותא כמובא מזה במאמר מרכבות פרעה וחילו (בסימן ל"ח). כי ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן וכו' ומי שיש בו עזות בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני ולא פסקה זוהמתו ועל כן בו נאחזת הטומאה. וזה בחינת סכך פסול דהיינו המנהיג על ידי עזות שהסימן הוא שאינו צומח מן הארץ היינו על ידי שפלו רק על ידי עזות וגדלות והוא מקבל טוממאה כנ"ל. גם הסכך שהוא מדבר הצומח זה בחנית הנשמות שהם בחינת צמחין כמו שכתוב רבבה כצמח השדה נתיך ועל כן תיכף אחר יום הכפורים מיד מתחילין לעסוק בסוכה כי יום הכפורים מרמז על התכלית כמובא שיום הכפורים הוא בחינת עולם הבא שהוא התכלית שאז יהיה לנו ממשלה על המלאכים. ועל כן תיכף ומיד מתחילין לעסוק בסוכה שהוא בחינת התקשרות לשרשי הנשמות כנ"ל כדי שיהיה לנו כח לעמוד בממשלה זו כנ"ל (כמבואר שם במאמר הנ"ל). ובדיני הסוכה בפרטיות מרומז כל הבחינות הנ"ל שעל ידם יכולין התקשר לשרשי הנשמות ישראל כנ"ל כי דפנות הסוכה ג' שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח. ואיאת שהם בחינת נה"י וזהו בחינת של רגלים שהם גם כן בחינת נה"י בחינצ רגלין היינו שדפנות ומחיצות הסוכה הם בחנת שלש רגלים שעל ידם נתתקן כל התאוות הנל כי הם מחיצות דקדושה שמצמצמין ועושין מחיצות לג' תאוות הנ"ל שלא יצאו מגבול הקדושה ולחוץ. ועל כן הם שתים כהלכתן דהיינו מז' טפחים. ושלישית טפח כי שלישית טפח הוא בחינת יסוד כמבוא. והוא כנגד שבועות שהוא מתקן תאוות המשגל בחינת תיקון היסוד ועל כן הוא טפח אחד כנגד שבועות שהוא מתקן תאוות המשגל בחינת תיקון היסוד ועל כן הוא טפח אחד כנגד שבועות שהוא יום א' וב' כהלכתן מזיין זיין טפחים כנגד ז' ימי הפסח וז' ימי הסוכות. וזהו בחינת הדברים שחייבו רז"ל לעשותם בסוכה היינו אכילה ושתיה ושינה. גם אמרו שכל שבעת הימים עושה סוכתו קבע להציע שם מצעות הנאות ושאר נוי סוכה וכל כלים הנאים מביא רולם לתוך הסוכה. וכל דברים הללו הם כנגד ג' תאוות הנזכר לעיל שצריך להביא כולם לתוך מחיצות הסוכה כדי לתקן אותם כנ"ל. אכילה בסוכה כנגד תאוות אכילה. שינה בסוכה כנגד תאות מהמשגל שעיקר פגם הברית הוא בבחינת שינה ותרדמה כמובא (בסימן י"ט) ועל ידי שינה בסוכה. נתתקן: נוי סוכ זה בחינת תיקון תאוות ממון שצריך להביא כל עשרו וכל חפציו הנחמדים שהם קנין כספו לתוך הסוכה ועל ידי זה נתתקנין בקדושה כי הסוכה היא קודש ועל כן צריך להיבא לשם כל תאוותיו דהיינו בחינת ג' תאוות הנ"ל. ועל ידי זה נתתקנין בקדושה על ידי בחינת ג' רגלים שהם בחינת ג' דפנות הסוכה כנ"ל ואזי נתתקן היראה שהוא בחינת ירושלים (כמבואאר שם). וזה בחינת הפורס סוכת שלום וכ' ועל כירושלים. שסוכה מגנת על ישורלים היינו הירא שנתתקנת על ידי מצוות סוכה. שעל ידה נתקן הג' מדות שעל די זה נתתקן בחינת ירושלים כנ"ל (כמבואר שמבמאר הנ"ל) עיין שם. ועל דיי יראה זוכין לנבואה וזהו שמד רזל שהסוכה צריכה להיות גבוה עשרה טפחים מכרובים שסככו על הארון והיו גבוהים עשרה כי הסוכה בבחינת הכרובים שמשם מקבלין הנבואה כי על ידי היראה שזוכין על ידי בחינת סוכה על ידי זה זוכין לנבואה שהיא באה מבין שני הכרובים (כמבואר שם במאמר הנ"ל עיין שם):
אות ב
ועל ידי זה זוכין לתפילה ואזי הוא למעלה מכל הכוכבים שכולם מקבלין ממנו (כמובא שם עיין שם) וזה בחינת מה שאמרו רז"ל שיהיו הכוכבים נראין מתוך הס כך היינו בחינת שיהיה הוא למעלה מן הכוכבים וזה בחינת ראיה כדרך העליו את התחתון כמו שפירש רש"י אצל הלויתן על פי את כל גבוה יראה (איוב מ"א) שפירש רש"י דהיינו שיש לו ממשלה על כל הגבוהים כאלו הוא למעלה מהם ורואה אותם כי דרך העליון לראות התחתון ולעולם אימת העליון על התחתון עיין שם בפירוש רש"י בסוף איוב וזה גם כן בחינת שצריך שיהיו הכוכבים נראין מתוך הסכך היינו שעל ידי בחינת הסוכה רואה את הכוכבים היינו שהיא למעלה מהם ויש לו ממשלה עליהם שזהו בחינת ראיה כנ"ל:
אות ג
וזהו בחינת ד' מינים שנוטלין בסוכות בשעת התפילה שזהו רמז ששיח השדה נותנות כח בתוך התפילה ועל כן אנו מעלין שיח השדה דהיינו מיני צמחים בשעת התפילה לרמז כנ"ל שבסוכות יש עליה לתפילה עד ששיח השדה נותנין כחם בתוך התפילה כנ"ל. והד' מינים הם בחינת התנוצצות משיח כי עיקר חשיבות הד' מינים היא האתרוג שהוא בחינת מלכות דוד שהוא בחינת משיח. והג' מינים שהם לולבהדבר וערבה הם כנגד ג' עבודות המפסידין עבודת התפילה לולב כנגד שמירת הברית. כי לולב בחינת צדיק כתמר יפרח כמובא בחינת צדיק ח"י עמין הם בחינת ח"י נענועין שבלולב. הדס משולש כנגד ג' אבות כמובא זה בחינת אמונה. כי האבות הם שרשי אמונת ישראל. ערבה זה בחינת אל תהיה בז לכל אדם שבשביל זה אנו לוקחין ערבי נחל אין בהם לא טעם ולא ריח כדי שלא נמנע מלצרף פושעי ישראל בתפלתינו כמובא. נמצא שהערבה מרמזת על תהיה בז לכל אדם שאסור לבזות שום אדם אפילו מי שהוא בלא טעם ריח כמו ערבה. ועל ידי תיקון ג' עבודות אלו על ידי זה נתתקן עבודת התפילה. ואזי מראה טעם ריח של שיח השדה באים בתוך התפילה שזה בחינת התנוצצות משיח כמובא שם. וזה בחינת האתרוג שיש לו מראה טעם וריח שנוטלין בשעת התפילה שזהו בחינת התנוצצות משיח ששיח השדה נכללין כחם בתפילה כנ"ל (עין שם במאמר הנ"ל היטב):
אות ד
ועל כן מנענעין בד' מינים בהודו לה' תחילה וסוף. כי הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, מרמז על משיח שיבא במהרה בימינו וזהו כי טוב כי לעולם חסדו בבחינת ועושה חסד למשיחו ואז ישפיע לנו כל טוב. גם מנענעין באנא ה' הושיעה נא שזהו מרמז גם כן על הישועה האחרונה שהוא תכלית הישועה וזהו אנא גימטריא אליהו כו' כי הישועה והגאולה האחרונה שעל ידי משיח שיהיה על ידי אליהו שיבא ויבשר הגאולה. כי על ידי אליהו נעשה בחינת התנוצצות משיח כי אליהו מבחורי גדולי הנביאם ועל ידי נבואה זוכין לתפילה. וזהו בחינת ויעמוד פנחס ויפלל שפינחס זה אליהו זכה לתפילה על ידי נבואה ועל כן היה כח בידו לעצור המטב כמו שכתוב חי ה' אם יהי השנים האלה טל מטר כי אם לפי דברי. לפי דברי דייקא בחינת דבר ה' היינו תפילה כי אליהו זכה לדבר ה' דהיינו תפילה כנ"ל. ועל כן היה בו כח לעצור ה"מ"ט"ר כי ה"מ"ט"ר המגדל העשבים שיש בהם "מראה "טעם "ריח הכל הוא על ידי כח דבר ה' דהיינו תפלה שהיא שורש הכל ואליהו שזכה לדבר ה' היה לו כח לעצור המטר כנ"ל. וזהו לפי דברי דייקא כנ"ל. ועל כן באנא ה' שמרמז לבחינת אליהו שעל ידו יבא הישועה האחרונה על כן אז מנענעין בד' מינים שם בחינת התנוצצות משיח שיבא במהרה בימינו אמן: