אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › יום הכפורים א

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · יום הכפורים א

ראשי פרקים מהלכות ראש השנה ויום כפור וכו'

הלכות יום הכפורים

הלכה א

אות א

על פי מה שכתב רבינו ז"ל במאמר האימאן דבעי למנסיב (בסימן כ"ט עיין שם). שאי אפשר להלבין כתיבם והאדמימות של החטאים של כל השס"ה גידין אלא על ידי תיקון כלליות הגידין דהיינו תיקון הבריתועל ידו נתעלין המוחין בחינת כנשר יעיר קנו. נשרא דא רוחא דהיינו בחינת תיקון הברית ועל ידי זה נמשך לבנונית מן המוח להלבין האדמימות בבחינת לשון של צמר המלבין עוונות. וזה בחינת בגדים לבנים עיין שם:

וזה בחנית יום כפור שנקבע למחילה ולסליחה על ידי תיקון הברית שנעשה בו. כי בעצם היום הזה נמול אברהם וכו'. והוא היה ראשון לתיקון הברית כי לאברהם נתנה בראשונה ברית מילה ומחמת שנעשה ביום זה (כמובא בספרים) על כן נקבע יום הזה לדורות ליום כיפור וסליחה כי על ידי תיקון הברית נתלבנין העונות כנ"ל וזה אמרו רז"ל עיצומו של יום מכפר בחינת בעצם היום הזה נימול אברםה וכו' כנ"ל וזה הוא בחינת בגדים לבנים שלובשים ביום כפור וכן כל עבודת היום בבגדי לבן כי על ידי תיקון הברית נעשין בחנית בגדים לבנים וכן אחר כך בימי משה רבינו עליו השלום נתרצה הקדוש ברוך הוא ביום הזה למשה בשמחה ואמר לו סלחתי וכו' שזה בחינת סליחות פגם הברית כי חטא העגל היה פגם הברית כמו שאמרו רז"לל לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא ומחמ שנסלח ונתקן אז פגם הברית על כן קבע למחילה לדורות כנ"ל וזה פירוש סלחתי כדבריך כדבריך דייקא כפי תיקון הדיבור כן הסליחה כי תיקון הדיבור הוא גם כן בחינת תיקון הברית בבחינת כנשר יעיר קנו הנ"ל (כמו שכתוב בפירוש במאמר הנ"ל) וכן שמעתי סגנון פירוש זה בענין אחר על פי סלחתי כדבריך הנ"ל כפי הדיבור כן הסליחה כנ"ל מפי רבינו ז"ל. ועל כן כל עבודות יום כפור בכהן גדול כי הכהנים הם בבחינת שמירת הברית כמו שכתוב יורו משפטיך ליעב ותורתך כו' כישמרו כו' ובריתך ינצורו. ועל כן מוזהרים על קדושת הברית ביורת כמו שכתוב קדושים יהיו כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה וכו' (כמו שאמרו רז"ל ויקרא רבה ק"ד) כי הם מוזהרים באיסורי אישו"ת יותר מישראל והכהן הגדול מאחיו הוא מוזהר באיסורים יתירים בתוספות קדושה כמו שכתוב כי קדוש הוא לאלהיו והוא הקדוש בקדושת הברית ומוזהר באיסורי אישו"ת יותר מכל ישראל ומכל הכהנים. ועל כן עבודות יום כפור כדי לכפר עוונת אינה כשירה אלא בו. כי הוא יכול להרים הדעת על ידי קדושת הברית להמשיך לבנונית להלבין עוונות כנ"ל. וזה בחינת מה שכתוב בכהן גדול אשר יוצק על ראשו שמן המשחה שהוא בחינת דעת עליון שזוכה לזה על ידי קדושת הברית כנ"ל וכן סמוך מקרא זה על ענין קדושת הברית כמו שכתוב שם והכהן הגדול אשר יוצק כו' אלמנה וגרוה לא יקח כמו שכתוב כי קדוש הוא כו' כי זה תלוי בזה כנ"ל ועל כן היו שומרים אותו ביותר מטומאת קרי. מחמת שכל עבודת יום כפור וסליחתו תלו בזה ועל כן היו נעורים כל הלילה כי הוא תיקו הברית על ידי שמכניעין השינה שהוא בחינת תרגום (כמו שכתוב למעלה). ועל כן היה מוכרח שיהיה נשוי כי מי שאינו נשוי הוא בחינת פגם הברית וזה שנזכר אצל עבודות יום כפור מיתת בני אהרן ואנו קורין זאת ביום כפור כי חטאם היה דלא אינסבו. ועל כן לא היו ראוים ליכנוס למקום שנכנסו ועל כן נסתלקו כי אי אפשר ליכנוס לפני ולפנים להמשיך דעת עליון כי אם על ידי תיקון הברית בשלימות וזה שמובא שנכנסו שתויי יין זה בחינת נכנס יין יצא סוד (המוזכר שם בדברי רבינו ז"ל במאמר הנ"ל) והכל בחינה אחת וזה תלוי בזה עיין שם:

אות ב

וזה שהוזהר אהרן מאחרי מות בניו לבל יבא בכל עת אל הקודש שלא יכנוס לפנים כי אם על ידי עבודות יום כפור שאז הוא תיקון הברית וכל העבודות של הקרבנות כולם בשביל זה, דהיינו להכניע רוח הבהמיות שהוא פגם הברית (כמו שכתוב בזוהר הקדוש אל תהיו כסוס כפרד אין הבין וכו' עין שם) וגם שיהיה נשוי כמו שכתוב שם וכפר בעדו ובעד ביתו אז הוא ראוי ליכנוס אל הקודש פנימה לזכות לדעת גדול להמשיך משם לבנונית מחילה וסליחה כנ"ל. וזה שכתוב בזאת יבא אהרן כנ"ל היינו בחינת תיקון הברית שהוא בחינת בריתי אשר תשמורו וכמובא ועל כן אנו קורין ביום כפור כל פרשת עריות כי אז הוא בחינת תיקון הברית:

אות ג

ועל כן ביום כפור הוריד משה התורה לישראל כי עיקר קבלת התורה על ידי תיקון הברית (כמו שכתב רבינו שם). ועל כן קורין ביום כפור ששה עולים לתורה. כי וא"ו הוא בחינת תיקון הברית (כמו שכתב רבינו זץל בסימן י"א) ועל כן אסור זיווג ביום כפור כי אז אנו צריכין לפרוש עצמינו כדי לזכות לקבלת התורה כמו משה רבינו שהוצרך לפרוש עצמו מכל וכל מחמת שהיה כלל קבלת התורה כמו שכתב רבינו במאמר בקרוב עלי מרעים (בסימן ל"ו) ועל ידי זה זוכין לכפרה על ידי קדושת הברית כנ"ל.

אות ד

וזה בחינת התענית שמתענין ביום כפור כדי להכניע רוח הבהמיות שהוא בחינת פגם הברית כנ"ל. כי על ידי התענית מכניעין רוח הבהמיות כמו שכתב רבינו במאמר דרשו ה' (בסימן ל") ואז זוכין לבחינת אדם כמו שכתוב ויקח ת האדם מאן נטיל ליה מארבע יסודין דיליה דאפריש ליה מתאווה דילהון ועל כן אנו פורשין עצמינו ביום כפור מכל התאוות כדי להכנע רוח הבהמיות שהוא פגם הברית שהוא כלליו כל התאוות כדי לזכות לבחנית אדם הוא בחינת דעת כי שם אדם לא נקרא אלא הבר דעת כמובא. כי זה מותר האדם מן הבהמה ועל ידי הדעת בחינת תיקון הברית שזוכין על ידי התענית על ידי זה נמחלין העוונות כנ"ל. וזה בחינת מי יודע רוח בני האדם העולה הוא למעלה ורוח הבהמה היורדת הוא למטה היינו על ידי שמכניעין ומורידין רוח הבהמיות למטה דהיינו פגם הברית כנ"ל. שזה נעשה על ידי התענית כנ"ל. על ידי זה רוח בני האדם היינו בחינת תיקון מהברית הוא בחינת רוח בני האדם בחינת ולא קמה עוד רוח באיש וכו'. העולה הוא למעלה להעלות הדעת בבחינת כנשר יעיר קנו כנל. וזהו מי יודע כי על ידי זה זוכין לדעת כנ"ל כי תיקון הברית עולה למעלה ומרים את הדעת כנ"ל וזה בחינת ה' עינוים שאומרין ביום כפור כדי לזכות לה הדעת על ידי הכנעת כל התאוות כנ"ל. וזה בחינת איסור נעיל הסנדל בחינת של נעליך מעל רגליך דהיינו להפשיט עצמו מתאוות הגופניות דהיינו תאווה הכלליות כנ"ל כמו דאיתא של נעליך דא גופא. גם איתא שם של נעליך דא איתתא. כי זה כלל כל התאוות הגופניות כנל וזה בחינת ה' תפילות שמתפללין ביום כפור מה שלא נמצא כן שבשום יום שיתפללו בו ה' תפילו כי עיקר תיקון התפילה תלוי בקדושת הברית (כמו שכתב רבינו כמה מקומות) על כן מחמת שאז ביום כפור זוכין לזה על כן אז יש עליה גדולה לתפילה שמתפללין כל היום כולו ומתפללין ה' תפילות נגד ה' הדעת שזה הוא תכלית שלימות התפילה שהוא בחינת מלכות כשעולה לבחניתה ' כמבוא. וזה שמרבין בשבחים נוראים להשם יתברך ביום כפור כדי לתקן הדיבור עלידי שבח צדיקו של עולם (כמו שכתוב במאמר הנ"ל) כדי לזכות על ידי זה לדיבור המתקבל שתתקבל תפילותינו ביום כפור כדי לזכות לבגדים לבנים ביום כפור (כמו שכתוב שם עיין שם).

אות ה

וזה שאנו אומרים ביום כפור ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם מחמת אין אז אחיזה לחיצונים כמובא. וכל זה על ידי בחינת תיקון הברית שנעשה אז. כי כתב רבינו ז"ל במאמר בקרוב עלי מרעים סימן לץו. שני הפסוקים אלו שמע וברוך שם מסוגלין להכניע תאווה הכלליות ה"ל. כי על ידם נכללין במלכות דקדושה שעומדת על בחינת י"ב שבטי י"ה שהם בחינת י"ב תיבות שיש בשני פסוקים אלו הנ"ל עיין שם. וזה שמצינו שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד תיקנו יעקב אבינו עליו השלום בעשת שחשש שמא יש ח"ו שמץ פסול בבניו וכיון שפתחו כולם ואמרו שמע ישראל וראה שכולם מקבלין עליהם עול מלכות שמים.שזה בחינתתיקון הברית. ומטתו שלימה משנים עשר שבטי י"ה שכולם צדיקים כנץל. והנה נמצא שבף פסוקים אלו הם כלי מלחמתינו להכניע תאווה הנל. ועל כן אנו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בלחש בכל השנה כדי שלא להתגרות בהחיצונים שיש להם אחזיה אז. ועל כן אנו מסתירין הדבר ואומרים בלחש ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כי עיקר אחיזתם בבחינת המלכות אבל בבחינת אחדותו יתברך אין להם אחיזה כלל ועל כן אומרים שמע ישראל בקול רם. כי ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא בחינת מלכות הוא בחינת שלימות לשון הקדש על ידי לשון תרגום שעל ידה מכניעין תאווה הכליות (כמו שכתב רבינו וכמובא לעיל כמה פעמים) כי מלכות פה ותורה שבעל פה קרינין לה ותורה שבעל פה הוא בחינת שלימות לשו הקדש על ידי לשון תרגום (כמו שכתוב לעיל בהלכות חול המועד). ועל כן נתקן הלמוד בלשון תרגום כי התלמדו הוא עיקר תורה שבעל פה ועל כןלא כתבו משה בתורה כדי להסתיר הדבר מהם רק נמסר לישראל בעל פה שיאמרו בקריאת שמע ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בבחינת תורה של על פה כנ"ל ומחמת ששם עיקר אחיזתם דהיינו בבחית מלכות בבחינת התרגום כנ"ל על כן אנו מסתירין ואומרים בלחש הפסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כדי שלא יתגרו בנו. כי שם עיקר המלחמה בבחינת התרגום(כמובא לעיל). כי התרגום הוא בחינת נוגה בחינת עץ הדעת טוב ורע (כנ"ל עיין שם). וכנגד זה מצינו גם כן בשנים עשר שבטי י"ה שנתחלקו גם כן לשני חלקים כנגד ב' הפסוקים הנ"ל שמע וברוך שם. שהפסוק הראשון שמע כולו קודש. ואין שם שום אחיזה כלל. אבל בפסוק הב' שם המלחמה ושם אחיזתם כנ"ל וכמו כן נחלקו השבטים בשעת ברכות וקללות ששה עלו לברך וששה עלו לקלל. כי המברכים כנגד ששה תיבות שבפסוק שמע ישראל שהוא כולו ברוך וקדוש ואין שם אחיזה והכרת קללה כלל אבל ששה המקללים הם כנגד פסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ששם יש בחינת תרגם בחינת עץ הדעת כנ"ל ששם אחיזתם כנ"ל על כן יש שם הזכרת קללות שצריך לקללם ולהכניעם לבטל הרע שבתוכם ולהעלות הטוב להשלים לשון הקדש הוא חבינת שמירת הברית שעל ידי זה נשלם המטה שלימה של שנים עשר שבטי י"ק שהם בחינת שני הפסוקים הנ"ל כנ"ל כי ברכות וקללות תלוי בשמירת הברית כמו שכתבו ראה נתתי לפני היום ברכה וכו' לפניך דיקא (כמו שכתוב רבינו שם במאמר בקרוב הנ"ל עיין שם) ועל כן ביום כפור שאז הוא בחינת תיקון הברית בשלימות כנ"ל ועל כן אין להם אחיזה על כן אומרים אז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם שזה בחנית שלימות תיקון הברית כנ"ל כי אין יראים מהם כנ"ל וגם הרמת הקול מורה על תקון הדעת תיקון הברית (כמו שמובא לעיל בהלכות נשיאת כפים) כי ביום כפור הוא בחינת שלימות לשון הקדש. כי אז הוא גמר נתינת התורה הוא בחינת שלימות לשון הקדש (כמובא לעיל).

אות ו

ועל כן נחתמין ביום כפור. כי תיקו הברית הוא בחינת חותם. בבחנית וצאצאיו חתם באות ברית קודש ועל כן עיקר החתימה בנעילה כי אז נשלם תיקון הברית על ידי הה' עינויים שנתענו כל היום נ"ל ואז הוא גמר שלימות התפלה החמישית והאחרונה של כל הה' תפילות שהתפללו כל היום כול וכנ"ל. שכל זה הוא שלימות תיקון הברית כנ"ל. על כן אז היא החתימה כנ"ל כי חותם של יום כפור הוא בחינת חותם של תיקון הברית כפי המובן מדברי רבינו נ"י במאמר החותמות (בסימן כ"ב) עיין שם. כי צחותם של יום כפור הוא חותם הראשון הפנימי שהוא חותם הרגלין כמו שכתוב שם. וחותם הרגלין הוא בחינת חותם אות ברית קודש כידוע כי החותם נעשה על ידי תיקון הברית שעל ידו דם נעכר ונעשה חלב ונתתקן הדם נדות (כמו שכתבו בפירוש המאמר האי מאן הנ"ל) ועל ידי זה נעשה בחינת חותם שהוא היפך דם נדות (כמובא בכתבים. וכמובן במאמר החותמות הנ"ל). ועל כן מפייסין זה את זה בערב יום כפור כדי לתקן חותם הפנימי הנ"ל שהוא תלוי בשלום העולם (כמו שכתבו במאמר החותמות עיין שם) וזה שמרבין בצדקה ברב יום כפור כי צדקה הוא גם כן תתיקון הכללי (כמו שכתוב שם עיין שם). וזה בחינת תשובה ותפילה וצדקה שמעבירין וכו'. שהם צום קול ממון שמקיימין כולם ביום כפור. כי כולם הם בחינת תיקון הכללי כי צום הוא בחינת תקון הברית שהוא כלליות הגידין כנ"ל. והקול היינו בחינת תיקון כללי של הדיבור שנעשה ביום כפור על ידי השבחים להשם יתברך שמרבין מאד ביום כפור כנ"ל. וממון היינו צדקה הוא תקון הכללי של משא ומתן (כמובא כל זה במאמר האי מאן הנ"ל) והם מעבירין רועה גזירה. כי הם מלבנים העוונות בבחינת דם נעכר ונעה חלב כנ"ל. וזה שאומרים היתר נדרים וכל נדרי ביום כפור. כי זה תיקון הדעת כי הנדרים תלוים בדעת בבחינת כי יפליא לנדור נדר וכו' ועל ידי תיקון הנדרים דם נעכר וכו' בבחינת כי יפלא דבר וכו' בין דם לדם וכו' (כמובא במאמר התיקונים קם ר' שמעון שאומרם אז עיין שם). ועל כן על ידי פגם הנדרים בנים מתים ח"ו כמו שאמרו רז"ל (שבת ל"ב ע"ב) כי פגם נדרים הוא בחינת פגם הברית. ועל כן ביום כפור שאז הוא תיקון הברית כנ"ל. על כן מתירין ומתקנין הנדרים אז כדי לתקן הדעת כדי להלבין דמים בבחינת דם נעכר ונעשה חלב.(שיך לעיל) ועל כן אומרים אחר נעילה ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם. כי אז הוא גמר שלימות תיקון הברית בחינת חותם כנ"ל. ועל כן אומרם ג' פעמים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהם ח"י תיבין כנגד ח"י ברכאן דצלותא כי אז הוא גמר שלימות תיקון התפילה שהוא תיקון הברית בחינת צדיק ח"י עלמין כנ"ל.

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה