אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אורח חיים ג ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג › חנוכה א

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · חנוכה א

הושענא רבה ב

הלכות חנוכה

הלכה א

אות א

ענין חנוכה על פי שכתב רבינובמאמר המתחיל אחוי לן מנא דלאשויא לחבלא (בסימן כ"ה). שצריך כל אדם להוצאי את עצמו מן המדמה שהוא כח הבהמיות שהם התאוות כולם ולעלות אל השכל עיין שם. ואשחרכך אפילו כשמשבר הכח המדמה כשחוזר לעלות מדרגא לדרגא אזי מתפשט שנית כח המדמה וכל הבלבולים וצריך לחזור ולהכניעם והכנעה הוא על ידי התגלות גדולות הבורא דהיינו צדקה עיין שם וזהו כוונת הודו לה' קראו בשמו שהוא כדי לעלות מעשיה ליצירה על כן מזכירין גדולת הבורא כד להכניען עיין שם.

וזה בחינת חנוכה שהוא הארה ראשונה מכל השנה (כמו שמובא בספרים) והוא מרמזת על התחלת חנוך האדם בעבודה וזהו לשון חנוכה שאדם מתחנך בעבודת השם יתברך ואי אפשר להתחיל בעבודת השם יתברך כי אם כשיש שלו מתחילה מלחמה לשבר כח המדמה כנ"ל וזהו בחינת מלחמה עובדי כוכבים שהיה קודם חנוכה שהיא מלכות עובדי כוכבים הרשעה שרצו להשכיח תורת ה' ולהעבירם על חוקי רצונו שזה בחינת כח המדמה כח הבהמיות שמתפשט על האדם ורוצה מונעו ולהעבירו מתורת ה' ח"ו כמו שכתוב (דניאל י"ח) והצפיר השעיר וכו'. ואחר כך כשזוכה להתגבר על מלכות הרשעה הנ"ל ולשבר כח המדמה כנ"ל אז מתחילין להדליק נר חנוכה דהיינו שזוכין לעלות אל השכל שהוא בחינת נר הדולק כמובא במאמר פתח ר' שמעון (בסימן ס'). ובכל יום מוסיף והולך כי אסור לעמוד על מדריגה אחת רק צריך להוסיף קדושה בנפשו בכל יום ויום ושיהיה שכלו מוסיף והולך בכל יום ויום וזה שמוסיפין בכל פעם על הנר הראשון והנר הראשן קיים בכל הימים כי כשמדליק בליל שני שני נרות הם כנגד לילה ראשונה ושניה וכן בליל ג' וכו'. נמצא שהנר הראשון של לילה הראשונה הולכת עם כל הנרות של כל הלילות, זה בחינת מה שכתב רבינו (בסימן ס"ב) שכל התחלות קשו מחמת שהוא יוצא מהיפך אל היפך. ואחר כך כל מה שהולך ומתקדש יורת כל העבודות של כל הימים מקבלים כח מההתחלה וכח ההתחלה הולכת עם כל הימים בחינת תענית בחינת שם הוי' באחוריים שאות הראשונה הולכת עם כל האותיות כמו שכותבין יו"ד יו"ד ק"י וכו'. וזה בחינת נרות חנוכה שבתחילה מדליקין נר אחד ואחר כך א"ב ואחכ כך אב"ג נמצא שנר ראשון הולכת עם כל הימים כי כל הימים מקבלין כח מן התחלת חנוך העבודה שהתחיל לעלות אל השכל שהוא נר ראשון של חנוכה ואחר כך כל מה ששכלו מוסיף והולך בכל יום כל הימים מקבלים כח מההתחלה כי כל ההתחלות קשו"ת כנ"ל. וזה שאומרים הלל בחנוכה זה בחנית שבח השם יתברך כדי לגלות גדולת הבורא יתברך שמו כדי להכניע כח המדמה שמתפשט בכל פעם שרוצין לעלות מדרגא לדרגא כנ"ל.

אות ב

וזה בחנית הצדקה שמרבין ליתן מעות חנוכה לעניים כדי לשבר כח המדמה שבכל מ דריגה על ידי התגלות הגוונין שהוא בחינת גדולת הבורא שנתגלין על ידי צדקה כנ"ל. וזה בחינת הצחוק שהיו נוגדים גם הקדמונים הצדיקים לשחוק בחנוכה במיני שחוק של היתר (אך שבעוונותינו הרבים עכשיו באין לידי עבירה כי משחקין בשחוק של אסור) זה בחינת מה שמורידין עצצן לבחינת קטנות כדי לעלות אל המדריגה השניה. בבחינת ירידה תכלית העליה כמובא כי בחנוכה עולין מדרגא לדרגא בבחינת מוסיף והולך כנ"ל.

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אורח חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה