ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · הושענא רבה ב
הלכה ב
אות א
הלכות הושענא רבה ושמיניעצרת ושמחת תורה על פיהמאמר המתחיל חדי ר' שמעוןעיין שם כל המאמר כולו בליקוטימוהר"ן הראשון (בסימן ס"א):
והכלל כי על ידי פגם אמונת חכמים אין יכולין להוציא המשפט לאור דהיינו לזכות לקבל ולהוציא משפטי הנהגות ישרואת מכל הלימודים שלומד בתורה כי נידון במותרות וכו' בחינת הנאמר בדואג שהיה נעצר לפני ה' וכו' עיין שם ואז אין לו עצה שלימה לעולם ותמיד הוא מסופק וכו'. אך יש מים שהם מטהרים מאלו הטינופת בחינת וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם וכו'. ואז זוכה לעצה שלימה בחינת ולא יטמאו עוד בגילוליהם ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. ממלכות לשון עצה כמו מלכי ישפר עלך שזוכה לעצה שליהמ ואלו המים נעשין על ידי מחלקות בחינת מי מריבה וכו'. כי על ידי החחלוקת שחולקין עליו מקשין עליו קשיות על ידי זה עושה תשובה ועל ידי זה נתרבין הספרים של התורה וכו' ועל ידי זה נמשכין המים טהורים הנ"ל שעל ידי זה נטהרין מן המותרות וזוכין לעצה שלימה. ועל ידי זה נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים כי על ידי זה יכולים לקבל מחכמה עילאה וכו' וכו' בחינת אבן שתיה שם נכללו כל אבני יעקב וכו' שזהו בחינת מה שנוסעים על בראש השנה לצדיקים וכו' ועל ידי כלליות נפשו"ת וכו' על ידי זה נעשה שמחה בחינת אור צדיקים ישמח בחינת חדי ר' שמעון (עיין שם כל זה היטב):
וזה בחינת הושענא רבה שאז מתפללין על המים ואיתא בזוהר בההוא ימא ויש ביצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים וכו' כי האבות עסקו בחפירות בארות שזה בחינת הנ"ל שרצו לחפור ולהשיג ולמצוא בחית מים טהורים הנ"ל ולטהר מן הטנופת והמותרות שעולה ומבלבל את המוח על ידי פגם אמונת חכמים שכל זה נמשך מחטא אדם הראשון שפגפ באמונה כידוע ועיקר הפגם שלו היה בבחינת אמונת חכמים שהוא תורה בעל פה שהוא בחינת לא תסור וכו' ימין ושמאל. דהיינו שאסור לסור מחפשט דברי התורה האמתיים לימין ושמאל כי אדם וחוה בתחילה הוסיפו על הציווי, ואמרה ולא תגעו ובו וכו'. ועל ידי זה דחפה עד שנגעה בו וכו' נמצא שבתחילה רצה להחמיר ולהוסיף על הצווי שזה בחינת שסר לימין ואחר כך על ידי זה דחפה וכו' עד שסרה לגמרי לשמאל ועברה על מצוות השם יתברך. כי המצוה שצוה השם יתברך לאדם וחוה זה בחינת תורה שבכתב והפירוש של המצוה מה שהיו צריכין להבין ולפרש דברי השם יתברך כראוי באמת זה בחינת תורה שבעל פה והם על ידי עצת הנחש הטעה אותם מן הפירוש האמת של דברי השם יתברך שהוא בחינת תורה שבעל פה עד שסרו לימין ולשמלא וכנ"ל נמצא שפגמו באמונת חכמים שהוא בחינת תורה שעל פה שהעיקר הוא בחינת לא תסור לבלי לסור לימין ולשמלא (כמבואר במאמר הנ"ל). ועל ידי זה נפגמה עצתם בחינת הנחש השיאני שהוא לשון עצות בחינת עצות נבערות. ואברהם ואר האבות שעסקו בתיקון פגם זה. על כן עסקו בחפירות בארות שהוא בחינת תיקון הנ"ל בחינת מים טהורים מי מריבה הנ"ל. כי אברהם ויצחק וכל אבת היו עליהם מריבות ומחלוקות גדולות מפרעה ואבימלך וכיואמצ וכל זה היה מחמת פגם חטא אדם הראשון. מחמת אמונת חכמים כנ"ל על כן היו עוסקים בזה התיקון ועשו תשובה וחפרו בארות בחינת מים טהורים הנ"ל בחינת מי מריבה הנ"ל ועל כן היו מריבות גדולות על הבארות בימי אברהם ויצחק כמו שכתוב והוכיח אברהם את אבימלך על אודות האר אשר גזלו וכו' וכמו שכתוב וכל הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים. כי הבארות הם בחינת מי מריבה הנ"ל שיש עליהם מחלוקת גדולות בכל פעם כי בכל פעם שחולקין ומריבין על הצדיק האמתוהוא מתעורר בתשובה ומתקן פגם אמונת חכמים וכו' ואזי הוא משיג ומוצא בחינת מים טהורים מי מריבה הנ"ל אזי אחר כך הם חולקין ומריבין עליו עוד פעם אחר פעם. כל זמן שלא נתתקן הפגם הנ"ל והוא צריך בכל פעם לעסוק בתיקון זה. שהוא בחינת חפירות בארות מים חיים פעם אחר פעם וכמובן במאמר הנ"ל עיין שם שבכל פעם כפי המחלוקת כן זוכה לבחינת מים הנ"ל. ועל כן בכל פעם שחפרו אברהם ויצחק באר היה עליהם מחלוקת יותר כי כל מה שעסקו בתיקון זה ורצו לחפור ולגלות באר מים חיים להטהר מן הטנופת הנ"ל. ולגלות דעת ושכל העולם בחינת מימיה דעת איך לעבוד להשיג את השם יתברך, כמו כן נתגברו המתנגדים אל הקדשוה שהם הפלשתים אנשי אבימלך ורצו לקלקל ולסתום תיקון מזה להעלים מן העולם הדרך הדעת שרצו אברההם ויצחק לגלות בעולם איך להתקרה להשם יתברך וכמו כן בכל פעם שהם התגברו עליו ונחלקו על הבארות במריבות ומחלוקת כן נתעוררו האבות בכל פעם יותר ויותר ועסקו בתיקון יותר פעם אחר פעם הכל כדי לגלות בחינת מים טהורים בחינת מי מריבה הנ"ל לטהר מן המותרות הנ"ל כדי לזכות לעצה שלימה כנ"ל. כי כל זמן שלא נתתקן פגם אמונת חכמים בשלימות שהוא חטא אדם הראשון אזי יש למחלוקת ומריבות בכל פעם שרוצין לגלות המים הנ"ל שהוא תיקון פגם הנ"ל.
אות ב
ועל כן בבראש השנה ויום הכפורים וסוכות ושמיני עצרת. שאז אנו עוסיקם בתיקון חטא אדם הראשון כידוע שהוא בחינת פגם אמונת חכמים כנל. ועיקר גמר התיקו הוא בשמיני עצרת כידוע. ועל כן אז אנו מתפלין על המים שהוא מיי הבארות הנ"ל בחנינת מים טהורים מי מריבה הנ"ל. כי בבראש השנה התחיל התיקון. כי עיקר בחינת בראש השנה הוא בחינת אמונה (כמובא בדברי רבינו ז"ל במקום אחר כמה פעמים). ועיקר הוא אמונת חכמים שעל ידי זה יוציא משפטינו לאור (כמבואר במאמר הנ"ל). וזהו בראש השנה ראש דייקא. בחינת מוחין וחכמה היינו אמונת חכמים. שעל ידי זה זוכין לדעת להוצאי המשפט לאור (כנ"ל במאמר הנ"ל). ועל כן צועקים אז בקולות ותוקעין בשופר. כדי לחפור ולהוציא ולגות מים טהורים הנ"ל לטהרינו מכל טמאותינו כי המים נתגלין על ידי קולות בבחינת ז' קולות שאמר דוד על המים. כי אז בראש השנה הוא יום ראשון מעשרת ימי תשובה. ועל ידי התשובה נתגלה המים הנ"ל (כמבוא במאמר הנ"ל). וכן עושים תשובה פעם אחר פעם בכל עשרת ימי תשובה עד שביום הכפורים זוכין לבחינת מים טהורים הנ"ל כי אז השם יתברך מטהר אותנו מכל טומאותיהו חטאותינו על ידי מים טהורים ה"ל. ועל כן אומרים בסליחות בכל עשרת ימי תשובה ובפרט ביום הכפורים פסוק זה וזרקתי עליכם מים טהורים. כי בימים הללו שהם תיקון חטא אדם הראשון תקון פגם אמונת חכמים. אז צריכין לחפור ולגלות בחינת מים טהורים נ"ל. ואחר כך אזו זוכין לסוכות הוא בחינת תיקון הדעת שנתתקן על ידי מים טהורים. כי סוכה הוא בחינתד עת בחינת אימא דמסככא על בנין. בחנית אם לבינה וכו'. זוהו בחינת סוכת שלום בחינת ביטול המחלוקת והמריבות. כי לאחר שזוכיןן לגלות המים טהורים בשלימות על ידי עושין תשובה מחמת המחלוקת והמריבות כנ"ל במאמר הנ"ל. אזי מתקנין המחלקות ונעשה שלום בחינת סוכת שלום שזוכין אחר יום הכפורים שאז נתגלו המים טהורים כנ"ל. וזה בחינת ופרוס עלינו סוכת שלומך ותקנינו בעצה טובה מלפניך. כי על ידי סוכת שלום שנעשה על ידי המים טהורים על ידי זה זוכין לעצה שלמה כנ"ל.
אות ג
אבל עיקר גמר התיקון הוא בשמיני עצרת. כי אף על פי שכבר זכו ביום הכפורים לבחינות מים טהורים. וזכו אחר כך לסוכות שלום שהוא תיקון הדעת על ידי זה אף על פי כן עדיין לא נזדכך המוח בתכלית השלימות לגמרי. ועל כן בכל ימי הסוכות מקריבין שבעים פרים בשביל שבעים אומות כדי לסרר הטוב מהם. ולגרשם מעל גבולינו שלא יתערב זר בשמחתינו ביום שמיני עצרת כידוע שזהו בחינת שמגרשין ומבטלין ומרחקין בחינת המותרות והפסולת מן המוח כי העובדי כוכבים הם בחינת המותרות כנל. כי עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הוא בשמיני עצרת כידוע. ועל כן ביום שקודם שמיני עצרת הוא הושענא רבה. שאז לוקחין ערבי נחל מנהג נביאים. ובוא יומאוישב יצחק ויחפור את בארות המים וכו' כנ"ל כי אז קודם גמר התיקון בשלימות צריכין לשוב ולחפור את בארות המים להשיג ולמצוא בחינת מים טהורים הנ"ל כדי לטהר בשלימות מכל בחינת המותרות הנ"ל ואז זוכין לעצה שלימה בחינת ולא יחצו לשתי ממלכות עוד. וזה בחינת ערבי נחל שלוקחין ביום ההוא ערבי ערבי נחל הם אפיקי מים. והם בחינת רגלין (כמובא במקום אחר) שזהו בחינת עצות כמו שכתוב וכל העם אשר ברגליך ההולכים אחר עצתך (כמו שכתב רבינו ז"ל במקום אחר) כי אז נתגדלין אפיקי מים בחינת מים טהורים. שעל ידי זה זוכין לעצה שלמה שזהו בחינת ערבי נחל שהם בחינת נ"ה בחינת עצות כידוע. כי עיקר שלימות התיקון הוא כשזוכין לעצה שלימה שזוה עיקר הישועה ועל שם זה נקרא הושענא רבה כי צריכין לזה ישועה גדולה ורבה מן השמים לזכות לעצה שלימה לידע איך לשית עצות בנפשו איך להתנהג בכל דבר. אופן שיזכה להתקרב לאביו שבשמים כי ישועות הם בחינת נ"ה שהם בחינת עצות כי זה עיקר הישועה כשזוכין לעצה שלימה וכמו שכתוב (באיוב ו') האם אין עזרתה בי ותושיה נדחה ממנו תושיה היינו עצות כמו שכתוב לי עצה ותושיה. וזה שאנו מבקשין ותקניננוט בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך. ואברהם אבינו שזכה לחפור הבארות כנ"ל שהם בחינת מים טהורים. על כן זכה לעצה כמו שכתוב מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו וכו' את מי נועץ ויבינהו וילמדהו משפט שכל זה קאי על אברהם כמו שפירש רש"י שם (בישעיה מ"ם). ועל כן בהושענא רבה שאז חוזרין וחופרין בארות המים כנ"ל. דהיינו שמגלין ומוצאין בחנית המים טהורים בשלימות על כן זוכין אז לעצה שלימה (כמו שכתוב שם במאר הנ"ל עיין שם) שעל ידי המים טהורים זוכין לעצה שלימה. וזה בחינת ערבי נחל שהם בחנית עצות בחינת ישועות, כי זה עיקר הישועה כשזוכין לעצה שלימה כנ"ל. ואז זוכין אחר כך לשמיני עצרת שאז עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים ואז הוא בחינת מלכות בחינת זה יעצרו בעמי (כמו שכתוב במקום אחר). כי נתתקן ונתבטל בחינת המותרות בחינת ודואג היה נעצר לפני ה' כנ"ל. ואז נתתקן בחינת המלכות בחינת אמונת חכמים בחינת שמיני עצרת בחינת זה יעצור בעמי. ועיקר תיקון המלכות הוא על ידי עצות משלימות שזוכין בהושענא רבה כנ"ל.
אות ד
כי עיקר בנין המלכות הוא על ידי בחינת עצו שהם בחינת נ"ה שמשם עיקר בנין המלכות כידוע ועל כן כל מלך יש לו יועצים כי עיקר תקון המלכות הוא על ידי עצות ועל כן נקראים העצות בשם מלכות כמו שכתוב מלכי ישפר עלך שזה בחינות ולא יחצו לשתי ממלכות היינו עצות וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל) כי עיקר בחינת המלכות על ידי עצות כנ"ל. ועל כן חלוקת מלכות בית דוד היה על ידי שנפגם העצות ולא זכה רחבעם לשית עצות בנפשו. ויעזוב עצת הזקנים וישב לעם קשו"ת כעצת הילדים אשר גדלו אתו ועל ידי זה נחלקה מלכות בית דוד. שעל ידי זה נאמר לעתיד ולא יחצו לשתי ממלכות עוד שפירש רבינו במאמר הנ"ל שמרמז על לוקת העצה שנחצה לשתים שאינו ידוע איך לעשו"ת כי הכל אחד כי פגם העצה הוא פגם המלכות כי על ידי חלוקת העצה לשתים על ידי זה נחצה מלכות בית דוד כ"ל. ולעתיד שנזכה למים טהורים ונזכה לעצה שלימ ה אז יתקיים ולא יחצו לשתי ממלכות עוד. דהיינו כפשוטו שתהיה מלכות אחת מלכות בית דוד וגם תהיה העצה שלימה. כי הכל אחד כנ"ל ועל כן היה דוד המלך עליוה שלום מבקש מאד לזכות לעצה שלימה כמו שכתוב (תהלים י"ג) עד אנה אשית עצות בנפשי וכו'. וכשזוכה לעצה שלימה נאמר אברך ה' אשר יעצני אף לילות וכו' (שם ט"ז) כי עיקר מלכות תלויה בזה בבחינת עצות שלימות כנ"ל. ועל כן כשברח דוד מפני אבשלום בנו בקש גדוד מהשם יתברך סכך נא עצת אחיתופל ה' וכן היה כי עיקר נפילת אבשלום היה על ידי שהשם יתברך בלבל עצתו שנחלקה עצתו לשנים ולא ידע איך לעשות. עד שעשה כעצת חושי הארכי ולא עשה כעצת אחיתופל שהיתה טובה לפניו ועל ידי זה היתה מפלתו. כמו שכתוב וה' צוה להפר עצת אחיתופל הטובה לבעבור וו' כי עיקר המלכות הוא על ידי עצות כנ"ל. ועל כן קודם שמיני עצרת שאז הוא גמר תיקון המלכות כידוע. על כן אנו לוקחין מקודם ערבי נחל שהם בחינת תיקון העצות שנתתקנין על ידי אפיקי מים על ידי בחינת מים טהורים שנתגלין אז בחינת ההוא יומא וישב יצחק ויחפור וכו'. ועל ידי זה אז וזוכין בשמיני עצרת להשלים בחינת תיקון המלכות. כי עיק תקון המלכות דהיינו שיתגלה מלכות יתברך עלינו הוא על ידי התורה שהוא תרי"ג עיטין דאורייא כמו שכתוב לי עצה ותושיה.
אות ה
ואז בשמיני עצרת שאז נתגלין בחינת המים טהורים הנ"ל. כי אז מתחילין גשם, להתפלל על המים הנ"ל ואז נשלם בחינת תיקון המלכות וזוכין לאמונת חכמים בשלימו כנ"ל. ואז נשלם התורה כי עיקר שלימות התורה הוא על ידי אמונת חכמים שעל ידי זה נתרבים ספרים וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל) ועל כן משלימין ומסיימין התורה אז. וכל אחד לוקח את התורה ומקיפין את השלחן ועושין משחת תורה כי כל אחד מישראל יש לו חלק בהתוה. ואז נכללי כולם יחד ונכללין כל חלקי התורה ביחד שזהו בחינת עשו"ת ספרים הרב וכו' הנאמר שם שעל ידי זה יש להתורה שלימות וכו'. כי החלק שיש לכל אחד מישראל בתוך התורה זה בחינת ספר תורה שלו וכל אחד ואחד עם חלקו וספרו שיש לו בהתורה נכללין יחד. ואז יש להתורה שלימות. ואז התוה בבחינת לוחות האבן שנכללת בחכמה עילאה בחינת אבן שתיה וכו' ואז נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם (כמבואר כל זה היטב במאמר הנ"ל) ועל כן כל אחד אחד עולה לתורה אז. שכל זה הוא בחינת שכל אחד נכלל עם חלקו בתוך התורה כדי שתהיה התוה כלולה מכל נפשו"ת ישראל יחד שהם כלליות כל חלקי התורה ואז יש להתורה שלימות. ואז נכללת התורה בשרשה בחכמה עילאה דמתמן נפקת. וזה בחינת לעיני כל ישראל בראשית היינו שנכללין כל ישראל ביחד. על ידי זה נכללין כל חלקי התורה כנ"ל. ואז התורה נכללת בשרשה שהוא חכמה עילה שזהו בחינת בראשית. כי בראשית הוא בחינת חכמה עילה בחינת ראשית חכמה וזהו לעיני כל ישראל בראשית כנ"ל ואז כשנכלין כולם יחד נעשה שמחה. בחינתאור צדיקים ישמח (כמבואר במאמר הנ"ל) על כן זוכין אז לשמחה. בחינ שמחת תורה. ברוך השם לעולם אמן ואמן.