ליקוטי הלכות אורח חיים חלק ג · חול המועד ב
הלכה ב
אות א
בחול המוד אסור לעשו"ת כל המלאכותחוץ מלאכת דבר האבד. יש לרמז כימי שרוצה לעשו"ת תשובה צריך שיהיהבקי בהלכה דהיינו בקי ברצוא בקיבשוב בחינת עייל ונפיק. כמו שאמררבינו ז"ל במאמר קרא את יהושע וכו'בסימן ו' עיין שם.
כי זהו מדרכי התשובה שבתחילה מקרבין אותו מלמעלה ואחר כך מרחקין אותו ויש לו ירידה ואזי צריך להתחזק עצמו בכל מה שיוכל ולא יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו ואזי הירידה היא תכלית העליה וזוכה לחזור ולעלות אל הגקדושה במעלה יתירה. וזה מרומז בדין חול המועד הנ"ל. כי כשעושה תשובה ומקדש עצמו זה בחנית קדושת יום טוב כי יום טוב היא בחינת תשובה (כמו שכתב רבינו ז"ל) ואחר יום טוב הוא חול המועד. והחול המועד הוא בין קדושה לקדושה דהיינו בין קדושת ימים הראשונים של יום טוב לימים האחרונים. זה רמז על בחינת נפיק דהיינו כשיוצא ונתרחק מהקדושה בחינת ירידה הנ"ל אזי הוא צריך גם כן לקדש עצמו בקדושת יום טוב אף על פי שנפל מקדושתו לבחינת חול. וזהו בחינת חול המועד שצריך לקדש את בחינת החול בקדושת מועד. לקדשו מעשיית מלאכה שהוא בחינת גשמיות עסקי עולם הזה כי ל"ט מלאכות הם זוהמת הנחש וצריך לקד שאת עצמו מהם אפילו כשנופל מקדושת יום טוב. ולא ינח עצמו ליפול לחול גמור. רק שיהיה בבחינת חול המועד לקדש בחינת ימי החול בקדושת מועד כנ"ל. רק התירו לו מלאכת דבר האבד רמז כי אין לו לירד ולעשו"ת עסקי גשמיות כי אם בשביל דבר האבד דהינו בחינת דברים האבודים. כי יש כמה ניצוצות שנאבדו ונפלו למקום שנפלו על ידי חטאיו. ובשביל זה נל ממדריגתו כדי שיצטרף ויתלבן במדרגות התחתונות כדי להעלות הניצוצות שנפלו לשם שהם בחינת דברים האבודים וזה שהתירו ר"ל לעשו"ת מלאכת דבר האבד בחול המועד. היינו שאין לו לעשו"ת שום מלאכה דהיינו עסקי גשמיות כי אם מלאכת דבר האבד שיעסוק מלאכה זו לתקן דבריו האבודים שבשביל זה ירד למדריגות אלו כנ"ל. ואזי כשמקדש את נפילתו בקדושת חול המועד כנ"ל אזי חוזר לעלות וזוכה לחזור לקדושת יום טוב וזה בחינת ימים האחרונים של יום טוב. היינו בחינת שחוזר ועולה אל הקדושה בבחינת ירידה תכלית העליה כי ימים האחרונים של יום טוב יש בהם תוספות אור מימים הראשונים כגון בסוכות שימים האחרונים הם שמיני עצרת ושמחת תורה שאז עיקר השעשוע והתקרבות של ישראל לאביהם שבשמים כמו שכתבו בבקשה עכבו עמי עוד יום אחד קשה עלי פרידתכם וכו' וכמובא גודל מעלת קדושת שמיני עצרת ושמחת תרוה גם ימים האחרונים של פסח אז היה קריעת ים סוף וביזת הים היה גדולה מביזת מצרים כמו שכתוב תורי זהב נעשה לך עם נקודות הכסף כמו שפירש רש"י. וכמו שאמרו רז"ל ראתה שפחה על הים וכו'. כי זה עיקר ביזת הים שנבקע להם ים החכמה וזכו להשגות גדולות נמצא שימים האחרונים יש בהם תוספות אור זה רמז שאחר כך זוכין לקדושה יתירה ודעת גדול כשחורין ועולין מן הירידה בבחינת ירידה תכלית העליה כנ"ל.
אות ב
ועיין בכוונות של חול המועד בשער מקראי קודש פרק ה' שם מרומז שמלאכת דבר האבד בחול המועד מרמז על ניצוצות הקדושים האבודים על ידי חטאינו. המקום ירחם עלינו שנוכל לקדש עצמינו ולהוציאם. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.