אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אור החיים א ליקוטי הלכות אורח חיים › תפלה ה

ליקוטי הלכות - אור החיים א

ליקוטי הלכות אורח חיים · תפלה ה

תפלה ו

הלכה ה

אות א

על פי ואת העורבים (סימן ד' לקוטי תנינא)הושיעה ה' וכו'. כי פסו אמונים וכו'. אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. כי הדיבור יש לו כח גדול כמו שכתוב שם על מאמר רז"ל (במדרש רבא פרק כ') אף אנו באין עליו באדם שכחו בפיו וכו':

ואברהם זקן בא בימים דסיב ועל ביומין שהיה מתחדש בכל יום וכו'. תלמידיו של אברהם אבינו עיןטובה וכו'. ההיפך תלמידיו של בלעם הרשע עין רעה וכו'. כי אברהם זכה למה שזכה רק על ידי רצון הטוב שהיה מוציאו בפיו וכו'. וזה בלעם לעומת זה התגבר ברצונות רעים והוציאם בפיו. ומה בין תלמידיו וכו'. כי הלא שניהם פועלים פעולות כרצונם בזה העולם אבל אחירת לאיש שלום ואחרית רשעים נכרתה. כי תלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום נוחלין העולם הזה וכו'. ותלמידיו של בלעם הרשע יורדים לבאר שחת וכו'. וזה שאמרו רז"ל במדרש רבה (בראשית רבה פרק ג') אור אלו מעשיהם של צדיקים. חשך אלו מעשיהם של רשעים. ועדיין איני יודע באיזה מהם חפץ תלמוד לומר וירא אלקים את האור כי טוב. כי מקרה אחד לצדיק ולרשע וכו'. אך מי יודע רוח האדם העולה. ורוח הבהמה היורדת וכו'. ואיך ימות החכם עם הכסיל:

מה אקוב לא קבה אל ומה אזעום לא זעם ה'. כי ב~ אותן ימים לא כעס (ברכות ז'). כי משה בכחו המשיך אז דייקא עת שיהיה רק רצון היפך הזעם וכו'. כי מראש צורים אראנו מגבעות אשורנו שהם האבות והאמהות שכל עבודתם היה רק רצון טוב. וזה בחינת צורים בחינת צור לבבי וחלקי אלקים לעולם. וזה בחינת גבעות בחינת הר המור וגבעת הלבונה מקום הבית המקדש ששם עלה הכל לרצון. כי שם אור הפנים וכו' שעולין לשם בג' רגלים וצור וגבעה הם חזקת חזקים מאד וגבוהים ורמים מאד. כי הרצון עולה על הכל. ואצל הסטרא אחרא להיפך שהעמידו פסיליהם על גבעה גבוה וכו'. ולבם חזק מצור להשכיל אל האמת. אבל זרע אברהם וכו' הם חזקים כצור ברצונם הטוב. ועולים למעלה מכל ההרים והגבעות שהם בחינת הידיעות שהם גבוהים מהשכל בחינת מקיפים שהם גבוהים ורמים שעל ידי זה נתפקרו הרבה רחמנא ליצלן. אבל ישראל בני האבות עולים על כולם כי הם נקראים עבריים, והעיקר על ידי הרצון וכו':

הן עם לבדד ישכון. שהם מתבודדין בינם לבין עצמן ומיישבין עצמן היטב היטב מה יהיה בסופם ותכליתם שזה כל ענין ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו. ובגוים לא יתחשב שאינם חושבים בדעתם מעשה הגוים שרודפים אחר הממון שהוא בחינת שמד ועבודה זרה. מי מנה עפר יעקב, מה שנעשה מכל פסיעה ופסיעה מזה וכו'. ומספר את רובע ישראל בחינת ד' דגלים בחינת ד' דאחד וכו'. תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. כי עקם את פיו והוכרח להודות שבעת המיתה והאחרית ובסוף אז יבינו החילוק שבין ההולך בדרכו ובין ההולך בדרך אבותינו המחזקים את הרצון וכו':

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אור החיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה