אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אור החיים א ליקוטי הלכות אורח חיים › ציצית ב

ליקוטי הלכות - אור החיים א

ליקוטי הלכות אורח חיים · ציצית ב

ציצית א

הלכה ב

אות א

ענין ציצית על פי מה שאמר רבינו נ"י (בלקוטי תנינא סימן י"ב) על י ואיה השה לעולה, עיין שם היטב.

והכלל שגם מקומות המטונפים ובתי עבודה זרה גם הם מקבלים חיות מהבורא יתברך שמו ואף על פי שכבודו יתברך שמו רחוק משם, בבחינת (ישעיה מ ב) וכבודי לאחר לא אתן על כל זה הם מקבלים חיות מבחינת מאמר סתום שהוא בראשית שהוא בחינת כבוד עליון שהוא סתום ונעלם התכלית ההסתרה, ומשם הם מקבלים חיות. וכשאדם נופל לשם ח"ו, אזי כשמתחיל לבקש ולחפש איה מקום כבודו זהו ת שובתו ותיקונו כי חוזר ועולה אל הכבוש העליון הנ"ל שהוא איה מקום כבודו שמשם המקומות הנ"ל מקבלין חיות מגודל ההסתרה. ועכשיו הוא חור ומדבק עצמו לקדוש זו ומקבל חיות משם ועולה על ידי זה. עייחן שם היטב, וזה נחשב לקרבן עולה שמכפר על הרהור הלב שהוא בחינת לבי סחרחר על ידי קליפת נוגה וכו'. ועל ידי בחינת איה מקום כבודו הנ"ל שמבקש ומחפש שם במקומות אלו על ידי זה נתתקן ונתכפר כנ"ל. ונעה מזה בחינת קרבן עולה, בבחינת ואיה השה לעולה, וזה בחינת (סוף התקונים ב) בראשית ברא תיש היינו השה לעולה שנעשה מבחינת בראית שהוא מאמר סתום בחינת איה וכו' כנ"ל. עיין שם כל זה היטב.

אות ב

וזה בחינת ציצית שהם תיקון הבגדים, שמירה מן הקליפות כמובא. היינו כי הבגדים הם בחינת הכבוד. כי ר' יוחנן קרה למאני' מכבדותא (שבת ק"ג). וכמו שאמר רבינו נ"י במקום אחר (חלק א' סימן ב'). וכל בחינת הכבוד של כל היו"ד מאמרות כולם מ קבלים מבחינת מאמר העליון שהוא בראשית מאמר סתום שמשם נמשך חיות אפילו למקומות החיצונים כנ"ל, ועל כן מתקנים הבגדים שהם בבחינת כבוד על ידי הציצית שהם בחינת הכבוד עליון בחינת בראשית מאמר סתום שזה בחינת ציצית של צמר כבשים שהם יוצאים מבחינת ואיה השה לעולה כי צמר כבש ושה הם יוצאים מבחינת גבוה מאד כמובא בכתבים בבחינת (דניאל ז) ושעה ראשיה כעמר נקי, ובחינה זו היא בחינת איה כנודע ושמם בחינת הציצית הנעשין מצמר שהם בחינת שערות בחינת ושער ראשי' כו' כנ"ל. היינו שה בבחינת מאמר העליון הנ"ל, ומחמת שהוא בחינת מאמר סתום על כן הארתם רק בבחינת שערות שהם סתומים, והארתם בצמצום גדול מאד בחינת מאמר סתום. ואלו הציצית מתקנין הבגדי כבוד, כי כל בחינת הכבוד מקבלין משם כנ"ל והם שמירה מן הקליפותו מתקנין הרהור הלב כמו שכתוב (במדבר טו) וראיתם ~ אותו וגו' ולא תתורו אחרי לבבכם וכו'. כי עיקר תיקון הרהור הלב הוא על ידי בחינת איה שמשם הם מקבלין חיות, ועל ידי זה בעצמו נתתקנין, וזהו בחינת ציצית הם בבחינת ואיה השה לעולה כנ"ל. וזה שכתוב וראיתם ~ אותו וזכרתם אל כל מצות ה' וגו'. כי כל המצות כולם תלוין בזה. כי הציצית הם בבחינת מאמר העליון בראשית שהוא כולל כל המאמרות שהם כלליות כל התורה כולה, וזהו בחינת שהציצית הם סביב האדם בד' רוחותיו לתקן בחינת ונוגה לו סביב, כמו שמובא בדברי רבינו נ"י הנ"ל (גם איתא שציצית כנגד נוגה). גם הם בד' רוחות זה רמז על בחינת איה וכו' שכשנופל האדם ח"ו למקומות כאלו רחמנא לצלן שאז הוא מחפש ומבקש איה וכו'. וזהו תיקונו כנ"ל, וזהו בחינת הד' רוחות שבהם הציצית שהוא בחינת שמחפש ומבקש בכל צד מד' רוחות העולם איה מקום כבודו יתברך. כי הציצית הם בבחינת איה שעל ידי זה בעצמו נתקנן כנ"ל וזהו רמז הציצית בד' רוות שבכל צד שפונה מוצא שם השם יתברך על ידי הציצית שהם בחינת איה, כי בחינת איה הוא תיקונו. ובזה בעצמו נמצא אליו השם יתברך כנ"ל.

אות ג

ועל כן מותר ליכנס בציצית לבית הכסא (שולחן ערוך סימן כא סעיף ג') ואיתא שזה בחינת ומלכותו בכל משלה היינו כנ"ל כי הציצית הם בבחינת הכבוד עליון בחינת איה כנ"ל שמשם נמשך חיות אפילו למקומות המטונפים ועל ידי זה בעצמו נכנעין כנ"ל. כי על ידי בחינת ציצית שהם זכרון וסימן לזכור בהבורא יתברך שמו. ושגם במקומות הנ"ל מושלת מלכותו יתברך. כי אין להם חיות אלא ממנו יתברך. ועל כן מחפשין ומבקשין בכל צד איה מקום כבודו כנ"ל. שזהו בעצמו בחינת ציצית בחינת בראשית מאמר סתום שמשם חיותם כנ"ל. נמצא שחוזרים ומדבקין עצמן בעצם הקדושה שמשם היו מקבלים חיות. וזהו הכנעתם כי חיותם הוא רק מהסתרת הקדושה והעלמתה בתכלית ההסתרה אבל תיכף כשיודעין שיש שם קדושה ומחפשין ומבקשין איה וכו' כנ"ל. אזי תיכף חוזרין אל הקדושה והם נכנעין. וזהו שמובא בספרים על הדין שמותר ליכנס בציצית להית הכסא שהוא בחינת ומלכותו בכל משלה. כי על ידי הציצית שמשם נמשך חיות אפילו למקומות הנ"ל. ועל כן מותר ליכנס בהם לשם כנ"ל. על ידי זה בעצמו נכנעין כי מלכותו בכל משלה כנ"ל. על כן ציצית היא מצוה שאין בגופה קדושה (מגליה נעלמת ונסתרת שם כנ"ל:

אות ד

וזהו בחינת ציצית של צמר ופשתן שהם עיקר הציצית כי עיקר הציצית הם של צמר שהוא בחינת איה השה לעולה כנ"ל. כי צמר כבשים הם עלינוה מאד. כנ"ל. ופשתן הוא להיפך. כי פשתן הוא בחינת מדריגה התחתונה מאד. כמו שכתוב בקין שהביא מן הגרוע דהיינו פשתן. ומחמת זה בעצמו נעשה מפשתן גם כן ציצית. כי בפשתן שהוא מדריגה התחתונה שמשם יניקת החיצונים בחינת קין, שם דייקא מלובש חיות גבוה מבחינה העליונה. דהיינו בחינת מאמר סתום כנ"ל. נמצא שגם פשתן מ קבלחיות מבחינת צמר שהוא בחינת מאמר סתום כנ"ל. ועלכ ן נעשה מ הם גם כן ציצית שהם בחינת מאמר סתום כנ"ל. וזהו בחינת אסור שעטנז צמר ופשתן יחדיו. כי אף על פי שבאמת גם פשתן שמשם יניקת החיצונים גם הם מקבלין חיותמבחינת צמר כנ"ל על כל זה עיקר קבלתם הוא מן ההסתרה והעלמה שהקדושה נעלמת ונסתרת שם בבחינת מאמר סתום כנ"ל. אבל אסור לגלות הקדושה שם שלא ליתן להם יניקה יותר מאד ח"ו. ועל כן אסור לחבר צמר עם פשתן. כי צריך שיהיה חיות של בחינת פשתן שמקבל מבחינת צמר בהסתרה והעלמה כנ"ל. אבל בציצית מותר כלאים. כי אדרבה על ידי ציצית נכנעין החיצונים ונתגלה הקדושה שגם בהחיצונים היה חיות גבוה מאד. ועל כן מותר שם לערב צמר ופשתן יחדיו. כי באמת שניהם אחד שחיותם מבחינת מאמר סתום שהוא בחינת ציצית כנ"ל. רק שלא במקום מצות ציצית כנ"ל שאז אין הכנעתם ויש להם שליטה עדיין. על כן צריך שלא לחסבר צמר עם פשתן כנ". כדי שלא ליתן להם חיות יותר מדאי. כי צריך שיהיה חיותם בבחינת מאמר סתום. דהיינו שבחינת מצמר שהוא בחינת איה, יהיה סתום ונעלם ונסתר מבחינת פשתן שמשם יניקת החיצונים אבל במקום מצות ציצית שאז נכנעין החיצונים כנ"ל. אזי חוזר פשתן עם הצמר ונתחבקין יחדיו. כי שניהם בחינה אחת כנ"ל.

אות ה

וזהו בחינת שמתעטפין ביום הכפור בטלית מבעוד יום. (שלחם ערוך סימן יח סעיף א' ברמ"א) כי כפרת יום הכפורים הוא בחינת ציצית. שהם בחנית איה מקום כבודו שאומרים ביום הכפורים בכל הקדושות. כי יום הכפורים שהוא בחינת כתר בחינת איה בחינת בראשית מאמר סתום שכולל כל היו"ד מאמרות. כי יום הכפורים כלליות יו"ד ימי תשובה שהם בחינת יו"ד מאמרות. וזהו בעצמו בחינת התשובה והכפרה של יום הכפורים על ידי בחינת איה שעל ידי בחינה זו יוצאין ועולין מכל הקליות ונתכפרין כל העונות בבחינת איה השה לעולה כנ"ל שנתגלה ביום הכפורים שאז נראה אפרו של יצחק לפני השם יתברך כמובא. דהיינו בחינת ואיה השה לעולה כנ"ל. ועל כן אז מתעטפין בציצית כל היום כולו. כי כל זה הוא בחינת ציצית שהם בחינת איה השה לעולה כנ"ל. וזהו בחינת טלית של רצון שנתעטף השם יתברך וסידר י"ג מדות של רחמים לפני משה (ראש השנה יז). כי הציצית הם בחינת איה ששם רחמים ורצון וכפרה כמובא וכנ"ל:

אות ו

וזהו בחינת שקבעו פרשת ציצית בקריאת שמע. (עיין ברכות יב) וגם לוקחין הציצית בשעת קריעת שמע (שלחן ערוך סימן כד סעיף ב') כי זה עיקר הקריאת שמע. להודיע ולגלות כבוד מלכותו יתברך. וזה בחינת שמע ישראל וכו' ובאחד ממליכין ~ אותו למעלה ולמטה ובד' רוחות שזה בחינת מלא כל הארץ כבודו. ואנו מאריכין בד' דאחד שלא תדמה לריש ח"ו. כי כבודי לאחר לא אתן והה מאחר שמגלין שהשם אחד הוא ולא אחר. מעתה יפלא מאין מקבלין חיות בתי העבודה זרה וכדומר על כן אנו אומרים תיכף ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. לומר שמלכותו בכל משלה ומבורך שם כבודו לעולם ועד אפילו בתחתית מדור הקליפות. רק שהם מקבלין מבחינתמ אמר סתום כנ"ל ועל כן אומרים בחשאי. כי בוודאי זהו סוד גדול מאד. ואסור להרהר בזה הרבה מכל שכן לדבר. כי זהו דבר נעלם ונסתר מאד כמובא שם בדברי רבינו נ"י וזהו בחינת ציקי קדירה תאמר יש לה גנאי לא תאמר וכו' (פסחים נו). היינו שמרגישין קדושה גבוהה במקומות החיצונים בחינת ציקי קדירה שהוא מאכל מבושם. אך שהוא אצל אנשים נמוכים וזהו תאמר יש לה גנאי לא תאמר יש לה צער. כי אי אפשר לדבר בזה. כי בודאי הוא גנאי לומר לשיש שם קדושה ואם לא תאמר יש לה צער. כי בודאי באמת גם הן מקבלין חיות מהקדושה כנ"ל. ועל כן הביאו לה בחשאי שבסוד מגלין שגם הם מקבלין חיות ממנו יתברך רק הוא בבחינת סוד בבחינת מאמר סתום כנ"ל. וזהו שמובא שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בחשאי כדי שלא יתגברו בנו הם. כי באמת זה בעצמו הכנעתם מה שאנו יודעין שהם מקבלין חיות ממנו יתברך כנ"ל. ועל כן אנו צריכין לשמור מהם שלא יתגרו בנו מאחר שזה הכנעתם (וזהו שמובא שברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כנגד בחינת נוגה היינמו כנ"ל), ועל כן ביום הכפור אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם. כי אז נתגלה בחינת איה. ואז הוא באמת הכנעתם. כי כוי שתא אית ליה רשו בר מיום הכפורים. ואז נתכפרין כל העונות ונתבטלין כל הקליפות ועל כן אזי מפרסמין בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. דהיינו שקדושתו יתברך מבורך לעולם. אפילו במדור הקליפות כי גם הם היו מקבלים חיות ממנו יתברך. כי עכשיו אין זה גנאי כלל מאחר שנכנעו עתה. כי בכל השנה הוא גנאי קצת כביכול לדבר מזה כנ"ל. אבל עכשיו שנכנעו מפרסמין בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. דהיינו שגם שם מבורך שם כבודו יתברך כנ"ל. ועל כן שייך ציצית לקריאת שמע. כי כל זה הוא בחינת ציצית כנל:ליקוטי הלכות אבן העזר

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אור החיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה