אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אור החיים א ליקוטי הלכות אורח חיים › השכמת הבוקר א

ליקוטי הלכות - אור החיים א

ליקוטי הלכות אורח חיים · השכמת הבוקר א

הקדמה

אות א

יתגבר כארי לעמוד בוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השכח. הג"ה. שויתי ה' לנגדי תמיד זה כלל גדול בתורה וכו':

כי איתא בדברי רבינו ז"ל (בסימן רפ"ב) שכשאדם מתחיל לחפר עצמו ורואה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך. והוא מלא חטאים וטפגמים הרבה. ונדמה לו שהוא רחוק מטוב אזי הוא צריך לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה טוב איך אפשר שלא עשה איזה טוב מימיו. ואף שהוא רוה שגם מעט הטוב שעשה הוא מלא פצעים. כי מעורב בפסולת הרבה. אף על פי כן אי אפשר שאין בו איזה נקוה טובה על כל פנים. וכן יחפש וימצא בעצמו עוד איזה טוףב. ואף שזה הטוב גם כן מעורב בפסולת הרבה. אף על פי כן על כל פנים יש בו איזה נקודה טובה. וכן יחפש וימצא בעצמו עוד איזה נקודות טובות. ועל ידי זה שדם את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו נקודות טובות עדיין. אף על פי שעשה מה שעה ופגם מה שפגם. על ידי זה הוא יוצא באמת מכף חובה ונכנס בכף זכות באמת ועל ידי זה יכול לזכות לתשובה. וזה בחינת (תהלים ל"ז) ועוד מעט ואין רשע וכו'. על ידי ~ אותו העוד מעט שם אינו רשע על ידי זה והתבוננת וכו' עיין שם. ועל ידי זה יכול לשמח את עצמו. ואזי יכול התפלל וזה בחינת (שם קמ"ו) אזמרה לאלקי בעודי. על ידי העוד מעט שמוצא בעצמו על ידי זה יכול לזמר ולהודות לה' ועל ידי זה נעשין נגונים. כי הנגונים נעשין על ידי שמבררין רוח טובה מן רוח נכאה וכו'. וזהו אזמרה דיקיא בחינת נגונים וכו'. וכן צריכין לדון את אחרים לכף זכות אפילו רע גמור צריכין לחפש ולמצוא בו איזה נקודה טובה וכו' וכו'. עיין שם, ומי שיכול זאת למצוא נקודה טובה אפילו בפושעי ישראל הוא יכוללהיות חזן ולהתפלל לפני העמוד וכו' עין שם. ודע שכל אחד מצדיקי הדור בונה משכן שמשם מקבלין תינוקות של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא בשביל זה הם מתחילין מן ויקרא וכו' עיין שם. וזה הצדיק שיכול לקט כל הטוב שנמצא בכל אחד. הוא ידוע כל הבחינות שיש בענין זה של המשכנות הנ"ל שבונין הצדיקים שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא וכו' וכו' עיין שם כל זה היטב:

אות ב

וזה בחינת התעוררות השינה. כי כשאדם רואה שרחוק מהשם יתברך וכו' זה בחינתש ינה שהיא אחד מס' במיתה וכשמחפש ומבקש ומוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין ומחיה ומשמח את עצמו ומועורר את עצמו לעבודת השםיתברך על ידי זה. זה בחינת התעוררות השינה. וזה בחינת תהלים ב') ה' מה רבו צרי רבים וכו'. היינו הצרים של הנפש שהם החטאים והפגמים של כל אחד שזה עיקר צרות האדם וכשהם מתגברים על האדם ח"ו אזי הם רוצים להפיל ~ אותו לגמרי ח"ו כאלו אין לו עוד שום תקוה ח"ו. וזהו (שם) רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלקים סלב. ואזי הוא בבחינת שינה כנ"ל וזהו (שם) אני שכבתי ואישנה. כי זה בחינת שינה כנ"ל. אבל באמת האדם אסור לייאש עצמו. וצריך להתגבר לעורר משינתו על ידי עהמעט טוב שמוצא בעצמו עדיין כנ"ל וזהו (שם) הקיצותי כי ה' יסמכני שאני מתגבר ומתעורר משינתי כי איני מייאש עצמי עדיין כי ה' יסמכני. כי הנקודה טובה שאדם מוצא בעצמו זה בחינת אלקות כביכול. כי כל הטוב מאתו יתברך כי אורייתא וישראל וקוב"ה כולא חד נמצא כשיש בישראל איה נקודה טובה. דהיינו איזה מצוה או דבר טוב. זה הטוב הוא אחדות גמור עמו יתברך כי (תהלים קמ"ה) טוב ה' לכל, וכמו שכתוב (שם ל"ג) טעמו וראו כי טוב ה' כי כל הטוב שנמצא בכל מקום שהוא הוא הכל ממנו יתברך. וזהו (שם ב') הי ה' יסמכני. היינו הנקוה הטובה שאני מוצא בעצמי שהוא בחינת אלקות בחינת טוב ה' לכל. זה הוא סומך ~ אותי ומקיץ ~ אותי מהשינה ואזי (שם ב') לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי כי שוב איני מתיירא מהם אף על פי שהם כמה רבבות פגמים וחטאים שעומדים עלי להפילני ח"ו. כי מאחר שאני מוצא בעצמי עוד איזה נקודה טובה על ידי זה אני תעורר מהשינה. ועל ידי זה אני נכנס באמת לכף זכות ועל ידי זה אזכה לתשובה וכו' כנ"ל. כי כל הרע נדחה מפני מעט הטוב שמוצא בעצמו ומחיה ומרים את עצמו בזה. כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החשך כידוע. וזהו בחינת (שם קל"ט) הקיצותי ועודי עמך על ידי העוד מעט וכו' שלי דהיינו הנקוה טובה כנ"ל בחינת אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל. וזהו ועודי עמך היינו העוד מעט שלי שהוא עדיין עמך כנ"ל על ידי זה הקיצותי כי זה בחינת התעוררות השינה כנ"ל:

אות ג

וזה בחינת (שם נ"ז)עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר. היינו שצריך האדם להתעורר אתעצמו משינתו ומנפילתו. ועל ידי מה יתעורר את עצמו על ידי הנקודות טובות שמוצא בעצמו עדיין וזהו אעירה שחר כי הנקודה טובה היא בבחינת שחר בבחינת (שיר השירים א') שחורה אני ונאוה בנות ירושלים כי מחמת שזאת הנקודה מעורבת בפסולת הרבה ובפגמים הרבה שפגם זה אדם על ידי זה נדמה שהיא שחורה כי מונחת בקדרות ובשחרות ח"ו אצלו. אבל כשדן את עצמו לכף זכות ומעורר ומוצא בעצמו הנקוה טובה כנ"ל אזי היא אומרת שחורה אניונאוה אל תראוני שאני שחרחורת וכו'כ י אין השחרות משלי וכו' כמו שפירש רש"י שם. כי הנקוה טובה בעצמו שיש אצל האדם אפילו אצל פושעי ישראל היא נאוה ויפה מאד. רק שהשחרות חופה עליה. אבל כשמעוררין ~ אותה היא אומרת שחורה אני ונאוה. אל תראוני שאני שחרחורת כי מצד עצמי אני נאוה עד מאד. וזה בחינת מה שאמרו רז"ל (מדרש שיר השירים א') שחורה ני במעשה העגל ונאוה אני במעשה המשכן. היינו אף על פי שיש לי חטאים הרבה. ונתרחקתי מאד ממנו יתברך. וזה בחינת מעשה העגל שכולל כל החטאים שבעולם. כי (חולין ה') כל המודה בעבודה זרה כאלו כופר בכל התורה כולה. אף על פי כן ונאוה אני במעשה המשכן. היינו בחינת מעט טוב שאני מוצא עצמי עדיין. כי תיכף אחר מעה העגל נצטוו על מלאכת המשכן על ידי שנתרצה השם יתברך לישראל על ידי משה שמסר נפשו עליהם והתפלל בעדם. כי משה היה יכול זאת למצוא נקודה טובה אפילו בהפחות שבפחותים כמבואר בדברי רבינו ז"ל כמה פעמים (רפ"ב ח"א פ"ב ח"ב) ועל ידי זה היה יכול להתפלל עליהם תמיד אפילו כשפגמו בכל התורה כולה במעשה העגל. אף על פי כן מצא בהם נקודות טובות. ועל כן אמר משה (שמות ל"ב) למה ה' יחרה אפך בעמך וכו'. כי הוא מצא הטוב שבהם ואזי נדחה הרע לגמרי נ"ל ועל כן אמר למה ה' יחרה אפך בעמך. כי הרע אינו נחשב כלל כנגד מעט הטוב שיש בהם עדיין. והשם יתברך נתרצה לו וינחם על הרעה וכו'. ואז מד השם יתברך למשה סדר תפלה וסידר לפניו י"ג מדות של רחמים. וזהו (שם) ויאמר אני אעביר כל טובי וכו' שלמדו וגילה לו כל הטוב שלו יתברך כביכול כדי שידע שהשם יתברך טוב לכל תמיד ויכולין לעורר הטוב בהגרוע שבגרועים ולהכניסו בכף זכות ולהחזירו בתשובה, וזה בחינת י"ג מדות של רחמים בחינת (שם) ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים וכו' שהשם יתברך מלא רחמים וטוב לכל ומאריך אף לצדיקים ולרשעים. כי הוא מטה כלפי חסד ודן את הכל לכף זכות ומוצא נקודה טובה אפילו בפושעי ישראל ועל ידי זה מכריע ~ אותם לכף זכות כנ"ל. וזהו בחינת (שם) נוצר חסד לאלפים. שבחינת החסד דהיינו מה שהוא יתברך מטה כלפי חסד ודן לכף זכות ומוצא נקודה טובה וכו' כנ"ל. זה החסד נוצר וממתיק לאלפים היינו אף על פי שיש כנגד זה אלפים ורבבות פגמים שפגם ~ אותו האדם אף על פי כן מעט הטוב שמוצא על ידי החסד כנ"ל דוחה הכל כנ"ל. ועל ידי זה (שם) נושא עון ופשע וכו'. כי על יד זה נכנס באמת לכף זכות וכו' כנ"ל:

אות ד

ואז כשנתרצה השם יתברך למשה על ידי שמצא טוב בכל ישראל אפילו אחר מעשה העגל כנ"ל, כי משה היה כולו טוב בבחינת (שמות ב') ותרא ~ אותו כי טוב הוא, ועל כן היה לו כח תמיד למצוא הטוב בכל אחד אפילו בהפושעי ישראל כנ"ל. ועל ידי זה נתרצה השם יתברך כנ"ל.ואזי צורה להם על מלאכת המשכן שיביא כל אחד נדבת לבו למלאכת המשכן. כי היה מעורר הטוב שבכל אחד. וכל אחד כפי הטוב שהיה לו הבאי נדברת לבו הטוב למלאכת המשכן. כי המשכן נבנה מכל הטוב שנתברר מכל אחד מישראל שזהו בחינת (שמות כ"ה) זהב וכסף ונחשת ותכלת וארגמן ותולעת שני וכו' שהביא כל אחד ואחד כפי הנקודה טובה שלו כי זהב וכסף ונחשת ותכלת וכו' הם בחינת הגוונין עילאין שהם בחינת הטוב שיש בכל אחד מישראל שזהו בחינת ישראל אשר בך אתפאר שהם כלולים מגוונין סגיאין היינו הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל נקודה טובה אפילו בהפחותים שבהם מה שאין בחבירו כמבואר במקום אחר (ל"ד ח"א) והשם יתברך מתפאר בהם כנ"ל. וזה בחינת הגוונין היו בבית המקדש והשמשכן בחינת זהב וכסף וכו'. שהביא כל אחד מנדבת לבו הטוב. כי שם היו כלולים כל הנקודות טובות שהם בחינת גוונין עילאין שיש בכל אחד מישראל ועל כן אחר מעשה העגל שאז הוצרך משה לחפש ולמצוא הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל ועל כן אחר מעשה העגל שאז רוצרך משה לחפש ולמצוא הנקודות טובות שיש בכל אחד מישראל כנ"ל. על כן אז דייקא נצטוו על מלאכת המשכן. כי המשכן נבנה מזה מנקודות טובות הנ"ל כנ"ל. והו שחורה אני במעה העגל ונאוה אני במלאכת המשכן היינו בנקודות טובות שאני מוצא בעצמי שהם בחינת מלאכת המשכן כנ"ל.וכן מובן בדברי רבינו הנ"ל שעל ידי הטוב שמוצאין בכל אחד מישראל על ידי זה נבנה המשכן. ועל כן זה שיכול למצוא כל הטוב שיש בישראל שהוא בחינת חזן כנ"ל הוא ידוע כל הבחינות שיש בענין המשכן של כל אחד מהצדיקים הנ"ל עיין שם. כי עיקר בנין המשכן הוא על ידי זה על ידי הטוב הנ"ל. ובזה מקושרים היטב דברי רבינו הנ"ל עיין שם היטב:

אות ה

וזהו תהלים נ"ז) עורה כבודי עורה וכו', ועל ידי מה אוכל להתעורר על ידי אעירה שחר על ידי מה שאני מעורר השחר. היינו הנקודה טובה שהיא חבינת שחר בחינת שחורה אני ונאוה על ידי זה אוכל להתעורר משינתי ונפילתי וכו', כנ"ל. וזהו בחינת עורה הנבל וכו' כי על ידי זה נעשין נגונין בחינת אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל:

וזה מרומז בדברי השלחם ערוך יתגבר כארי לעמוד בבקר לעבודת בוראו שהאדם צריך להתגבר ולהתעורר משינתו ונפילתו ועלידי מה יתעורר על ידי שיהא הוא מעורר השחר היינוכ נ"ל. שיעורר הנקודות טובות שהם בחינות שר בחינת אעירה שחר. ועל ידי זה יתעורר משינתו ונפילתו וכו', כנ"ל. וזהו בחינת לעמוד בבקר כי עיקר ההתעוררות מהשינה הנ"ל הוא על ידי בחינת (זוהר מקץ ר"ג) בקר דאברהם איש החסד דהיינו על ידי שמטה כלפי חסד ודן את עצמו לכף זכות כנ"ל. ועל כן היה אברהם מגייר גרים. כי היה מטה כלפי חסד ומצא נקודה טובה בכל אחד. ועל ידי זה קירב הכל להשם יתברך כנ"ל. וזהו שנסמך ההג"ה שויתי ה' לנגדי תמיד היינו שתמיד אני משים ומשוה ה' לנגד עיני כי אף על פי שאני רחוק ממנו יתברך. אף על פי כן ה' לנגדי תמיד בכל מקום כי אני מוצא בעצמי נקודה טובה כנ"ל. וזה פירוש הפסוק (תהלים ט"ז) שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט. היינו שתמיד אני משים ה' לנגדי אפילו במדרגות התחתונות ח"ו. כי (שם) מימיני בל אמוט. כי על ידי בחינת ימין בחינת אברהם בחינת חסד על ידי זה בל אמוט. בבחינת (שם צ"ד) אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני. כי על ידי החסד. היינו שמטה כלפי חסד ודן את עצמו לכף זכות ומוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין. על ידי ה יכול למצוא השם יתברך תמיד ועל ידי זה לא ימוט לעולם וזהו (שם) ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי היינו כשרוב המחשבות מבלבלין ~ אותי ורוצין להפיל ~ אותי ח"ו על ידי ריבוי הפגמים וכו'. אזי תנחומיך ישעשעו נפשי דהיינו מה שהשם יתברך מנחם ~ אותו במה שעוזר לו למצא איזה נקודה טובה בעצמו. וזהו נחמתו ובזה משעשע נפשו וכו' כנ"ל:

אות ו

נמצא שעיקר בחינת התעוררות השינה הוא על ידי הנקודות טובות שמוצאין בעצמו אפילו כשהוא ח"ו במדריגה התחתונה מאד וכו' כנ"ל. כי בלילה שהוא זמן השינה. אזי השכינה מבררת בירורים כידוע וזה מרמז על הנ"ל שכשמתגבר בחינת השינה על האדם אזי צריך לבקש ולחפש למצוא בעצמו נקודות טובות ועל ידי זה יתעורר משינתו כנ"ל וזה בחינת (שם עז) אזכרה נגינתי בלילה עם לבי אשיחה ויחפש רוחי, שאני מחפש ומבקש הרוח טובה בחינת נקודה טובה. ועל ידי זה נעשין נגונים כנ"ל בחינת אזכרה נגינתי בלילה וכנ"ל. ועל ידי זה שמתגבר להתעורר משינתו על ידי הנקודות טובות שמוצא בעצמו כנ"ל. על ידי זה עיקר תיקון התפלה. כי עיקר התפלה הוא רק כשזוכה למצוא בעצמו הנקודות טובות. בבחינת אזמרה לאלהי בעודי כנ"ל. וזהו בחינת סדר התפלה שבתחלה אומרים קרבנות וקטרת שהם בחינת בירורים שמוצאין ומבררין נקודות טובות אפילו מבחינת בהמיות מתכלית העשיה כידוע. כי זה עיקר בחינת הקרבן להעלות מבהמה לאדם. וזה בחינ קטרת שהיו בהם חלבנה דהיינו שמבררין ומוצאין הטוב אפילו בפושעי ישראל בבחינת חלבנה, וכמו שלמדו רז"ל מזה (כריתות ו' ע"ב) כל תפלה שאין בה מתפלת פושעי ישראל אינה תפלה (א) כי עיקר התפלה בבחינת קטרת על ידי שמבררין ומוצאין נקודותטובות אפילו בפושעי ישראל בבחינת חלבנה כנ"ל. וזה בחינת י"א סמני הקטרת היינו יו"ד סמנים חוץ חלבנה. זה בחינת עשרה מיני זמרה שהם נעשין על ידי שמבררין ומוצאין הטוב שבפושעי ישראל בבחינת חלבנה כנ"ל:

אות ז

וכשאנו אומרים פרשת הקרבנות כאלו הקרבנום כמו שאמרו רז"ל כל העוסק בתורת עולה כאלו הקריב עולה וכו' (ב) כי עיקר תיקון הקרבנות הוא בבחינת הדיבור להעלות מדומם צומח חי למדבר. כי הנקודות טובות כשעולין ממקום שעולין ממדריגות התחתונות העיקר הוא שיעלו לבחינת דיבור כי מתחלה כשאין נתברר וניכר הטוב מחמת הרע שחופה עליו. אזי הוא בבחינת אלם שאין לו דיבור בבחינת (תהלים ל"ט) נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכו' וכשמגלין את הטוב כנ"ל אזי עיקר התגלות הטוב ועלייתו הוא בחינת הדיבור וזה בחינת (שיר השירים ב') יונתי בחגוי הלסע בסתר המדריגה זה בחינת הנקודה טובה שהיא בחינת יונה תמה שתמימה עם בן זוגה ואינה מנחת ~ אותו לעולם וכו' כמו שאמרו רז"ל (מדרש שיר השירים ד') כי הנקודה טבוה שיש בכל אחד אפילו בהפחות שבפחותים היא דבוקה תמיד עם השם יתברך לעולם בכל מקום שהיא וכשהיא נולת ח"ו בעמקי הקליפות המקיפין ~ אותה מכל צד בחינת יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה בתכלית ההסתרה. אזי השם יתברך אומר לה (שם) הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה כי אף על פי שאתה בסתר המדרגה אף על פי כן אתה בעצמך נאוה מאד בבחינת שחורה אני ונאוה כנ"ל ועל כן תגלה את עצמך ותראה את מראיך. כי עדיין אתה נאה כי הנקודה טובה נאוה תמיד ועל כן הראיני את מראיך השמיעני את קולך היינו שתגלה ותמצא מר~ אות יופי הנקודה טובה, ועל ידי זה השמיעני את קולך. כי על ידי זה זוכין לדיבור, כי אז יכולין לדבר להודות ולהלל להשם יתברך. כי מקודם לא היה יכול לדבר כלל כנ"ל. וזהו בחינת (שם ח') היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמעיני. ופירש רש"י היושבת בגנים בין האומות וכו' היינו בחינת הנקודות טובות שהם יושבים ומונחים בין האומות שהם התאוות רעות ופגמים וכו' שהם בחינת או"ה כמובא במקום אחר. (סימן לו ח"א) והשם יתברך מתאוה לקולם. וזהו חברים מקשיבים לקולך השמיעיני. כי השם יתברך מתאוה שיתגלו הנקודות טובות וישמיעו את קום בזמר והלל להשםיתברך כנ"ל וזה בחינת הקרבן שמעלין הנקודות טובו לבחינת מדבר כנ"ל. ועל כן העוסק בתורת עולה כאילו הקריב וכו'. כי עיקר תיקון הקרבן הוא בבחינת הדיבור כנ"ל:

אות ח

וזה בחינת (מגילה ג') כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם. כי עיקר תקון הקרבן שהוא למצוא ולברר הנקודה טובה מתוך הפסולת מבחינת הבהמיות הוא על ידי הכהן איש החסד. כי על ידי שמטה כלפי חסד ודן לכף זכות על ידי זה מוצאין נקודות טובות בכל מדריגות התחתונות שזהו בחינת הקרבנות כנ"ל ועל כן כל תיקוני הקרבן נעשין על ידי הכהן איש החסד שהוא בחינת אברהם כמו שכתוב (תהלים ק"י) אתה כהן לעולם וכנ"ל. ועל ידי זה נעשין נגונים כנ"ל. וזה בחינת לוים בדוכנם היו מנצחים בשיר על הדוכן בשעת הקרבת הקרבן. כי על ידי בחינת הנקרבן הנעשה על ידי הכהן איש החסד שזהו בחינת שמבררין ומוצאין טוב על ידי שמטי כלפי חסד. על ידי זה נעשין ניגונים כנ"ל.וישראל במעמדן שהיו עוסדין בתורה. זה בחנית הדיבור שעל ידי זה היו מעלים הטוב להדבור שזה עיקר עלייתו כנ"ל, ועל כן היו אנשי המעמד קורין בפרשת בראשית (תענית כ"ו) ובפרשת האזינו כי מעה בראשית עיקרו על ידי בירור הטוב בבחינת ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית וה בחינת כי טוב הנאמר בכל ששת ימי בראשית כי קודם תיקון מעשה בראשית נאמר (בראשית א') והארץ היתה תהו ובוהו וחושך זה בחינת התגברות הרע שחופה על הטוב, והתיקון היה על ידי בחינת (שם) ורוח אלהים מרחפת דא רוחו של משח שהוא בחינת הטוב כי כל הנקודות טובות שמוצאין בכל אחד מישראל זה בחינת התנוצצות משיח כי עיקר הטוב הוא משיח בחינת משה בבחינת (רות ג') והיה בבוקר אם יגאלך טוב יגאל. ועל ידי בחינת רוח אלהים רוח טובה בחינת רוחו של משיח על ידי זה עיקר קיום ובנין העולם. ועל ידי זה על ידי הנקודות טובות שמוצאין מתוך תוהו ובוהו וחשך על ידי זה (בראשית א') ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וכו'. ואזי (שם) ויבדל אלהים בין האור והחושך וכו'. כי על ידי הנקודה טבוה נכנס באמת לכף זכות ואזי נתגלה האור ונבדל ונפשר החשך מן האור הרע מן הטוב וכו' וכנ"ל. נמצא שעיקר מעה בראשית על ידי שמוצאין ומבררין הנקודה טובה כנ"ל וה בחינת (עיין בהקדמת התיקונים) ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית. כי המשכן הוא גם כן מבחינת הטוב שנתברר וכו' כנ"ל. ועל כן היו עוסקים אנשי המעמד שהיו עומדין על הקרבנות במעשה בראשית. כי הקרבן הוא בבחינת מעשה בראשית שהוא בחינת בירור הטוב וכו' כנ"ל. ועל כן היה הקרבן נעשה במשכן או בבית המקדש. כי המשכן והבית המקדש הם גם כן נבנם על ידי בירור הטוב וכו' כנ"ל. וזה בחינת (דברים ג') ההר הטוב הזה הנאמר בבית המקדש. וזה בחינת פרשת האזינו שהיו קורין אנשי המעמד. כי פרשת האזינו היא השירה שהבטיח משה רבינו שעל ידי השירה הזאת לא תשכח התורה כמו שכתוב (שם ל"א) וענתה השירה האת וכו'. שאפילו בתכלית ההסתרה בחינת (שם) ואנכי הסתר אסתיר תהיה השירה לעד. כי השירה מרמזת שאפילו אם ישראל רחוקים מאד מהשם יתברך בתכלית ההסתרה אף על פי כן הם קרובים אליו יתברך כי עדיין נמצאים בהם אילו בהפחותים נקודות טובות וכנ"ל. וזה בחינת (שם ל"ב) כי חלק ה' עמו יעקב וכו'. ימצאהו בארץ מדבר שאפילו בארץ מדבר ובתהו מוצאין חלק ה' עמו. היינו בחינת נקודות טובות שהם בחינת חלק ה' עמו וכן' ועל כן קורין בפרשת האזינו על הקרבנות וכנ"ל. כי על כן נקראת פרשת האזינו שירה כמו שכתוב וענתה השירה וכ' כי מהנקודות טובות הנ"ל שמוצאין בארץ מדבר ובתהו וכו' כנ"ל מזה נעשה שירה וניגון כנ"ל ואחר אמירת הקרבנות וקטרת שהם בחינת שמבררין ומוצאין נקודות טובות אפילו במדריגות התחתונות מאד כנ"ל. אחר כך אומרים פסוקי דזמרה. כי על יעד הנקודות טובות הנ"ל על ידי זה נעשין נגונים בחינת אזמרה לאלהי בעודי אזמרה דייקא כנ"ל. וזה בחינת פסוקי דזמרה שהם בחינת הזמירות והנגונים שנעשין על ידי שמבררין ומוצאין נקודות טובות שבמדריגות התחתונות כנ"ל ועל כן אומרם בתוך פסוקי דזמרה פסוק אזמרה לאלהי בעודי הנ"ל וכנ"ל:

אות ט

ואחר כך אומרים ברכת קריאת שמע ומברכין להשם יתברך על חידוש מעשה בראשית שמחדש בטובו בכל יום תמיד. זה בחינת מעשה המשכן שנבנה מהטוב הנ"ל כנ"ל. כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית כנ"ל. ושם עיקר תיקון התפלה כמו שכתוב (ישעיה נ"ו) כי ביתי ביתי תפהל יקרא לכל העמים נאום ה' אלהים מקבץ נדחי ישראל וכו'. כי עיקר בנין בית המקדש הוא על ידי שהשם יתברך מקבץ נדחי ישראל על ידי שמוצא גם בנהנדחים והאובדים נקודות טובות ומקבץ ~ אותם אל הקדושה. ועלידי ה הטוב שיתקבץ בעת ביאת הגואל במהרה בימינו. על ידי זה יהיה בנין בית המקדש בחינת ההר הטוב הזה כנ"ל. ושם עיקר תיקון התפלה כנ"ל. כי עיקר התפלה הוא רק על ידי זה על ידי הטוב שמוצאין כנ"ל. ועל כן קודם התפלה אומרים קרבנות ופסוקי דזמרה דהיינו שמבררין הנקודות טובות וכו' ומזה נעשה נגונים וזמירות כנ"ל ואחר כך בונין מזה משכן שם עיקר תיקון התפלה. וזה בחינת ברכות קריאת שמע שם בחינת היכלות דקדושה בחינת משכן בחינת בית המקדש שהם הם היכלות דקדושה ועל כן אומרים אז ובטובו מחדש בל יום תמיד מעשה בראשית. כי ציורא דמשכנא כציורא דעובדא דבראשית כנ"ל. ומשם מבחינת המשכן מקבלין התינוקות הבל פיהם שאין בו חטא. וזה בחינת קריאת שמע בחינת (דברים ו') ושננתם לבניך וכו' ולמדתם ~ אותם את בניכם לדבר בם וכו'. כי עיקר בחינת קריאת שמע הוא מבחינת הטב שנתברר כנ"ל. ועל ידי ה נתיחד קוב"ה ושכינתיה על ידי העלאת מ"ן שמתפארת השכינה כביכול חזי במה ברא קאתינא לגבך. וכל זה על ידי מה שמוצאין נקודות טובות אפיל בפושעי ישראל, כי זה בחינת העלאת מ"ן העלות הקדושה מעמקי עמקי הקליפות. ובה מתפארת ביותר ויותר. כי זה עיקר כבוד השם יתברך כמו שכתב רבינו ז"ל כמה פעמים כמו שכתוב בזוהר (יתרו דף ס"ז) כד אתי יתרו דייקא כדין איסתלק ואיתייקר שמא דקוב"ה עילא ותתא כי דייקא כשנתרוממו ונתעלו הנקודות טובות שהיו מונחים למטה מאד בזה דייקא מתפארת השכינה כביכול ביותר. ועל ידי זה נתייחד קוב"ה ושכינתי' בחינת ה' אלהינו ה' אחד כידוע. וזה בחינת (שמות כ"ו) והיה המשכן אחד שנכללין כל הנקודות טובות באחדותו יתברך ואז מתחילין להתפלל התפלה של י"ח ומתחילין אדני שפתי תפתח וכו'. כי על ידי כל הנ"ל על ידי זה דייקא יכולין להתפלל על ידי שמוצאין הטוב ועושין משכן וכו'כ נ"ל. ואז יכולין לפתוח פה לדבר כי זה עיקר עליית הטוב שיעלה לבחינת דיבור. ועל כן מבקשין על זה אדני שפתי תפתח וכו':

אות י

וזה בחינת לבישת בגדים שצריך לאחוז המלבוש בצד ימין ולעולם יגביר הימין על השמאל כי העיקר תלוי בבחינת ימין דהיינו על ידי שמטה כלפי חסד ומוצא בעצמו איזה נקודות טובות. ועל ידי זה מתעורר מהשינה כנ"ל.ועל ידי זה נעשין לבושין להלביש את נשמתו שהיתה ערומה עד עכשיו כל זמן שלא נתגלה הטוב בעת שהיה בבחינת שינה. וזהו בחינת ברכת מלביש ערומים שמברכין בשחרית כמובא. כי על ידי הנקודות טובות שנתגלין שהם בחינת (ישעיה מ"ט) ישראל אשר בך אתפאר. כי בהם מתפאר השם יתברך כביכול כנ"ל. על ידי ה נעשין לבושין בחינת בגדי פאר בגדי כבוד וזה בחינת ציצית ותפילין שהם בחינת לבושין דנשמתא בחינת (זוהר בראשית כ"ג) כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לעורו דא ציצית ותפילין שהם נעשין מהנקודות טובות שמתבררין בלילה בבחינת הנ"ל כמובן בספרים. נמצא שעיקר בחינת לבושין בחינת בגדי פאר כלליות הגוונין נעשין מבחינת הנקודות טובות שמתבררין שהם בחינת כלליות הגוונין כנ"ל. ועל כן (סימן ב' ס") צריכין להגביר הימין בשעת לבישה כי כל זה נמשך מבחינת ימין על ידי שמטה כלפי חסד. שעל ידי זה מוצא נקודות טובות וכו'. ועל ידי זה נעשין לבושין כנ"ל:

אות יא

וכל ברכת השחר מרמז על זה שמשבח להשם יתברך שעזרו למצוא בעצמו נקודות טובת כדי שיתעורר משינתו ונפילתו. וזהו בחינת הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה כי הנקודה טובה היא בחינת יום. והרע הוא בחינת לילה וחשך. ועל ידי שמוצא הנקודות טובות ואזי נבדל מהרע ואזי מבדיל בין יום ובין לילה. וה בחינת להבחין בין יום וכו' וזה בחינת שלא עשני גוי וכו'. כי אם לא היה מוצא בעצמו הנקודה טובה היה יכול ליפול לגמרי ח"ו והיה נעשה גוי ח"ו. ועכשיו על ידי שנתעורר ונתחזק על ידי שעזרה השם יתברך למצוא בעצמו נקודה טובה כנ"ל על כן הוא מודה ומשבח להשם יתברך שלא עשני גוי וזה בחינת פוקח עורים מתיר אסורים זוקף כפופים. כי מתחלה בעת שינתו ונפילתו היה בבחינת עור המגשש באפילה. והיה בית האסורים ממש והיה כפוף וכו'. ועכשיו על ידי הנקודה טובה שמצא בעצמו על ידי שפקח ה' את עיניו על ידי זה ניתר מאסוריו ונזקף מכפיפתו וכו'. כי על ידי זהזוכה באמת לצאת מכף חובה לכף זכות ולשוב בתשובה כנ"ל. וכן שאר הברכות כולם מרמזין על זה. וזהו שמסיים הנותם ליעף כח שנתן לו כח בתוך עיפתו הגדולה שיוכל עדיין להתעורר משינתו. וזהו המעביר שינה מעיני וכו' וכנ"ל. וכל זה על ידי החסד כנ"ל. וזהו שחותם הגומל חסדים טובים. כי הכל על ידי החסד בחינת (זוהר מקץ ר"ג ע"א) בוקר דאברהם על ידי שמטה כלפי חסד כנ"ל:

אות יב

וזה בחינת ד' פרשיות. פרשת שקלים בחינת צדקה. כי צדקה זה בחינת חסד לאברהם שעשה צדקה וחסד עם כל העולם שעל ידי זה יכולין למצוא הנקודות טובות כנ"ל.וה בחינת (ישעיה מ"א) צדק יקראהו לרגלו. שעל ידי צדקה יכולין לקרוא את הטוב שנופל במדריגה התחתונה בחינ רגלין בבחינת (רות ג') ותגל מרגלותיו ותשכב, וכן מרומז בדברי רבינו ז"ל במקום אחר (בסימן י"ז) שעל ידי צדקה מעוררי הטוב שנעלם וסתר במקומו הרחוקים מהשם יתברך. וזה בחינת שקלים של נדבת המשכן.כי המשכן נבנה מבחינת הטוב שנתלקט וכו' כנ"ל:

ואחר כך קורין פרשת זכור בחינת מ לחמ עמלק. כי על ידי זה שמוצאין הטוב כנ"ל. על ידי זה נכנע עמלק שהוא תוקף הסטרא אחרא שמתגבר ח"ו להפיל את החושי כח שבישראל כאלו אין להם תקוה עוד ח"ו. בבחינת (דברים כ"ח) ויזנב בך כל הנחשלים וכו' ואתה עיף ויגע וכו' שרוצה לזנב את הנחשלים דהיינו חלושי כח להפילם למטה ח"ו שזהו בחינת ויזנב בך וכו'. אבל כשזוכין למצוא בעצמו הנקודה טובה אפילו בעת נפילתו ח"ו. על ידי ה נכנע עמלק, ועל כן אחר פרשת שקלם שהוא בחינת התעוררו הטוב כנ"ל קורין פרשת זכור כי על ידי זה מכניעין את עמלק כנ"ל:

ואחר כך קורין פרשת פרה שהוא בחינת תשובה בחינת (מדרש רבה פרשת חוקת) תבא אמו ותקנח על בנה כי על ידי הנקודות טובות שמוצאין על ידי זה נכנע הרע בחינת עמלק. ועל ידי זה זוכנן באמת לתשובה כנ"ל. וזה בחינת (זוהר חוקת דף ק"פ ע"ב) פרה אדומה תמימיה. אדומה דא דינא קשיא. תמיטמה דא דינא רפיא. דיינו כשהוא בבחינתדינא קשיא שמתגבר הרע ח"ו שזה בחינתדינא קשיא ח"ו. אזי צריך לרפות הדין על ידי שמוצא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין. וזה בחינת (במדבר י"ט) אש אין בה מום אשר לא עלה עליה עול. כי הנקודה טובה היא בחינ יונה תמה שאין בה שום מום. כי היא נאה ויפה בחינת שחורה אני ונאוה וכו' כנ"ל. וזה בחינת (פיט פרשת פרה) מטהר טמאים ומטמא טהורים. כי זאת הבחיה מה שדן את עצמו לכף זכותומוצא בעצמו נקודות טובות. זאת הבחינה מטהרת טמאים ומטמא טהורים. כי מי שהוא במדריגה התחתונה צריך דוקא למצוא זכות בעצמו כדי שלא יפול לגמרי ח"ו. ועיקר טהרתו ותשובתו על ידי ה דייקא כנ"ל. אבל מי הוא טהור כשיחזיק עצמו במדריגת הטוב בודאי נפגם על ידי זה כי יפול לגדלות ח"ו. וכמו שאמרו רז"ל אפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרע. על כן אמרו כרע ולא רשע גמור ח"ו. כי אסור להחזיק עצמו לרשע גמור ח"ו רק אדרבא כשנדמה לו שהוא רשע גמור ח"ו ואפילו אם האמת הוא כך ח"ו. אף על פי כן צריך חלחפש ולבקש למצוא בעצמו נקודה טוב לבל יהיה ח"ו רשע גמור כנ"ל. ועל ידי זה נטהר וזוכה לתשוב כנ"ל. וזה בחינת מטהר טמאים ומטמא טהורים כ"ל:

ואחר כך קורין פרשת החדש. כי זה בחינת קידוש החדש בחינת מלוי הלבנה מפגימתה. כי זה ידוע שכישראל הם ח"ו במדריגה פחותה זה בחינת פגם הלבנה קטרוג הירח שמשם באי כל הפגמים והחטאים ח"ו. ועל כן כשאיש ישראל מתעורר ומוצא בעצמו נקודה טובה ועל ידי זה חוזר בתשובה כנ"ל. וזה בחינות מילוי הלבנה מפגימתה בחינת קידוש החדש. כי עיקר קידוש החדש הוא על ידי בחינת הנ"ל. כי בתחלת החדש בעת שרואין את הלבנה לקדש ~ אותה בבית דין אזי היא קטנה ודקה מאד מאד. ואזי היא רק בבחינת נקודה היינו בחינת נקודה טובה הנ"ל שהיא בחינת שחורה אני ונאוה וכו' כנ"ל. היינו כשהלבנה היא בתכלית המיעוט בסוף החדש אזי צריכין כל ישאל לחפשה ולבקשה עד שמוצאין עדי ראיה איזה נקודה קטנה מהלבנה ואזי מקדשין את החדש בבית דין שהוא בחינת תיקון ומילוי הלבנה. כי על ידי בחינת הנקוה לבד בחינתנקוה טוב שזוכין למצוא בתכלית המיעוט על יי זה נתתקנין ונכנסין אמת לכף זכות וכו' כנ"ל. שזהו בחינת תיקון ומילוי הלבנה מפגימתה וכו' כנ"ל. ועל כן אומרים הבית דין וכל ישראל מקודש מקודש. (ר"ה כ"ד) כי על ידי הנקוה לבד נתקדשין וכו' כנ"ל על ידי שדנים לכף זכות. וזה חינת שכולם אומרים מקוד מקודש דהיינו שעל ידי דבריהם מעלין את הלבנה מבחינת פגם ומיעוט לבחינת תיקון ומילוי שזהו קדושתה על ידי הנקודה אור לבד שאראו מהלבנה וזהו בעצו בחינת הנ"ל. כי על ידי קטרוג הירח נתמעטה ואז נתן לה השם יתברך את הכוכבים להפיס דעתה כמו שאמרו רז"ל (מדרש רבה פ"י) ומובא בפירוש רש"י. כי הכוכבים מרמזלין על בחינת הנקודותטובות שנמצאין בכל אחד מישראל שעל ידם נכנסין לכף זכות באמת על ידי שדנים ~ אותם לכף זכות כנ"ל בבחינת (דניאל י"ב) ומצדיקי הרבים ככוכבים וכו'. מצדיקי הרבים היינו צדיקי הדור שדנים את הכל לכף זכות. ועל ידי זה נכנסין אפילו פושעי ישראל באמת לכף זכות כנ"ל. וזהו בחינת כוכבים בחינת ומצדיקי הרבים ככוכבים כנ"ל. כי הכוכבים הם בבחינת נקודות. כי ז הפסוק ומצדיקי הרבים מדבר שם בסוף דניאל לענין הנ"ל כמבואר שם יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים וכו'. (שם) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים וכו'. היינו שבעיקבות משיחא בסוף הקץ שאז יתגבר ח"ו הסטרא אחרא כידוע ואז יהיה גודל הבירור והצירוף בחינת יתבררו ויתלבנו ויצרפו רים כו'. ואזי יהיה עיקר היקון על ידי בחינת הנ"ל על ידי מצדיקי הרבם. היינו על ידי הצשיקים שידונותא ת הכל לכף זכות וימצאו נקודות טובותאפילו בהפחותים מאד מאד שזהו עיקר עבודת הצדיקים ועל ידי זה דייקא יבא משיח במהרה ביימינו. כי זה בחינת משיח וכו' כנ"ל וזהו והמשכילים יזהירו וכו' ומצדיקי הרבים ככוכבים וכו' כי עיקר התיקון והגאולה בקץ האחרון יהיה על ידי בחינה זו על ידי בחינת הנקודות טובות הנ"ל. שהם בחינת כוכבים וכו' כנ"ל. וזהו בחינת (תהלים קמ"ח) הללוהו כל כוכבי אור. כי כל ידי הנקודות טובות שהם בחינ כוכבים המאירים על ידי זה יכולין להודות ולהלל לה' בחינת אזמרה לאלהי בעודי כ"ל. וזהו בחינת שנתן להלבנה את הכוכבים להפיס דעתה. כי על ידי בחינת הכוכבים שהם בחינת הנקודות טובות כנ"ל על ידי ה נתתקן פגם הלבנה כנ"ל:

והו בחינת קימת חצות. שצריכין לשבר תוקף השינה על ידי הנקודות טובות הנ"ל בבחינת (שם נ"ז) עורה כבודי עורה הנבל וכנור וכו'. וה בחינת (ברכות ג') כנור של דוש שהיה מנגן על ידי רוח צפון בחינת רוח טובה נקוה טובה הצפון וטמיר אפילו בתכלית השינה אפילו במדריגדה פחותה בבחינת (תהלים ל"א) מה רב טוך אשר צפנת ואלו הנקודות טובות מנשבין בכנור של דוד כי על ידי זה נעשין נגונים כנ"ל. ועל כן היה מנגן מאליו על ידי זה כנ"ל. ועל ידי זה מתעוררין מהשינה בחצות הלילה בתוקף השינה וכו' כנ"ל. וזה בחינת יציאת מצרים שנאמר בפרשה (שמות י"ב) החדש הזה לכם וכו'. כי פרשת החדש היינו קידוש החדש היא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל בעת יציאת מצרים. כי עיקר הגאולה של יציאת מצרים היה על ידי בחינת הנ"ל בבחינת (יחזקאל ט"ז) ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך. היינו שישראל היו מלוכלכים. כי היו בבחינת מ"ט שערי טומאה כידוע. והשם יתברך ריחם עליהם ומצא בהם נקודות טובות אפילו בתוקף טומאת מצרים שהתגברה עליהם כמו שאמרו רז"ל (מדרש תהלים קי"ד) בשביל ד' דברים לבד נגאלו. זה בחינת נקודות טובו שמצא בהם השם יתברך אפילו במחרים ועל ידי זה נגאלו. וזהו ואומר לך בדמיך חיי בדמיךחיי אפילו בתוקף הדמים והלכלוכים אף על פי כן חיי כי גם שם יכולין למצוא נקודות טובות כנ"ל. שעל ידי זה נגאלו כנ"ל. ועל כן מצוה ראשונה שנצטוו ישראל היה פרשת החדש. כי זה חינת קידוש החדש על ידי נקודה לבד כנ"ל. שזה עיקר גאולת מצרים וגאולה אחרונה בחינת קיבוץ נדחי ישרל וכו' כנ"ל. ברוך השם לעולם אמן ואמן:

אות יג

וזה בחינת (שמות י"א) כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים כחצותדייא. כי החצות הלילה אז מתעורר הנקודה טובה בבחינתרוח צפון המנשב בכנור של דוד כנ"ל. ועל כן נמשך הרוח טובה הנקודה טובה מצפון דייקא כי ממצפון פתח הרעה (ירמיה א') ומשם דייקא נמשך הרוח טובה הנקוה טובה מצון דייקא כי מצפון תפתח הרעה (ירמיה א') ומשם דייקא נמשך הרוח צפון רוח טובה המנשב בכנור של דוד ומנגן. כי זה עיקר מעלת הטוב היוצא מתוך תוקף הרע והסטרא אחרא כנ"ל. ועל ידי זהדייקא נעשין נגונים כנ"ל וכמובא בספרים שיתרון האור מן החשך דייקא כידוע. כי בחצות אז השכינה כביכול בתכלית המיעוט כידוע ואז היא בבחינת נקודה לבד. ואז הוא התגברותה שינה ואז דייקא צריך כל אחד מי שנוגע יראת ה' בלבו להתגבר בהתגברות גדול מאד לתעורר מהשינ אז. וה בחינת שמתעוררים מתוקף השינה והסטרא אחרא על ידי נקודה טובה לבד וכו' כנ"ל. ואז הוא בחינת יציאת מצרים כנ"ל. וה בחינת פסח שחמל ודלג השם יתברך על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים וזה בחינת שהשם יתברך ברחמיו לקט והציל את הנקודות טובות שהם בחינות ישראל בחינות (שמות ד') בני בכורי ישראל מבין בכורי מצרים מבין תוקף הסטרא אחרא שזה היה עיקר גאולת מצרים כנ"ל ועל כן הראשון שגילה סוד חצות היה אברהם אבינו עליו השלום בעת שנלחם עם המלכים והציל את לוט. כמו שכתוב (בראשית י"ד) ויחלק עליהם לילה וכו'. כי עיקר בחינות חצות דהיינו לשבר תוקף השינה לשבר הלילה והחשך על ידי הנקוה טובה כנ"ל ה נעשה רק על ידי בחינת אברהם איש החסד על ידי שמטה כלפי חסד כנ"ל. כי אברהם רדף אחרי המלכים להציל את לוט בביל הנקודה טובה שהיה בלוט. ועל כן אף על פי שלוט היה רשע מסר אברהם נפשו בשבילו להצילו בשיל הנקוה טובה שהיה בו כי ממנו יצאה רות שיצא ממנה דוד משיח שהוא עקר ושורש הנקודה טובה כנ"ל. ועל כן עיקר כוונת המלכים היה להרוג את לוט.ףכי כ כוונת הסטרא אחרא הוא להתגבר על בחינתהנקוה טובה ח"ו. אבלה ' לא יעזבנה בידם ונתן כח לבחינת אברהם בחינת חסד להציל את לוט על ידי הנקודה טובה שיש בו. ועל ידי זה הרג את המלכים כי על ידי שדנים לכף זכות ומוצאים הנקודה טובה אפילו ברשעים על ידי זה נכנע הסטרא אחרא. כי הרע נדחה מפני מעט הטוב כנ"ל:

אות יד

וזה שכתוב בזוהר חדש היושבת בגנים וכו' לענין קימת חצות עיין שם ומפרש שם היושבת בגנים בגנותא וטנופא דהאי עלמא שפילה וכו' עיין שם היינו כ"ל. שאף על פי שאדם במדריגה התחתונה בגנותא וטנופא. אף על פי כן השם יבתרך והמלאכים ונשמות הצדיקים שבגן עדן מקשיבים לקולו בחינת חברים מקשיבים לקולך שזהוב עצמו בחינת קימת חצות כנ"ל ועיין לעיל שהבאתי פסוק זה היושבת בגנים שנאמר לענין הנקודה שיש בכל אחד שמונחת במקום שמונחת עיין שם. ועתה על פי דברי הזוהר חדש הנ"ל מבואר הענין היטב:

אות טו

וזה בחינת מה שהפליגו רז"ל בענין הידיעה לידע לכווין חצות אימת כדאיתא בברכות. (דף ג') ודוד מי הוה ידע חצות אימת מכדי משה לא ידע וכו'. אא דוד כנור היה תלוי וכו'. היינו כי עיקר הגאולה בכל ובפרטיות גאולת הנפש של כל אחד ואחד תלוי בידיעה והשגה זאת לכווין הטב נקודות חצות לילה. דהיינו כשמתגבר תוקף השינה על נפש הישראלי ורוצה להפילו לגמרי ח"ו על ידי ריבוי עוונותיו וקלקוליו עד שכמעט כמעט יפול לגמרי רחמנא ליצלן. אזי דייקא יאיר השם יתברך עליו בחסדו שיזכיר את עצמו בהנקודות טובות שבו ויחיה את עצמו כנ"ל שזהו בחינת קימת חצות שאז השכינה שהיא כלליות נפשו"ת ישראל בתכלית הקטנות והמיעוט ואז היא צועקת בקול מר להשם יתברך בבחינת (תהלים מ"ב) כאיל תערוג וכו'. בחינת (ירמיה ל"א) קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים וכו'.ואז השם יתברך מעורר רחמיו וממשיך חוט של חסד וכו' כמובן כל זה בכתבים. וכל זה נעשה עם כל אחד מישראל בכל עת. שבכל פעם מתגברת עליו בחינת השינה הנ"ל. עד שכמעט כמעט וכו' רחמנא ליצלן. ואז דייקא צריך לחפש נקודתו הטובה כנ"ל בבחינת (תהלים צ"ד) אם אמרתי מטה רגלי חסדך ה' יסעדני ברוב שרעפי בקרבי תנוחומיך ישעשעו נפשי שכל זה הוא בחינת הלימוד הקדוש של אזמרה הנ"ל. שדייקא כשמגיע בדעתו לקטנות גמור רחמנא ליצלן עד שרוצה לומר מטה רגלי ח"ו אז דייקא חסדי ה' יסעדהו על פי הנ"ל לעוררו משינתו ולהחזירו שזהו בחינת קימת חצות ממש שאז הוא תכלית הקטנות. ואז דייקא הוא בחינת התעוררות השינה שהוא בחינת התעוררות מנפילתו על ידי בחית אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל. ובזה תלוי הגאולה בכלל ובפרט כנ"ל. ועל כן היתה גאולה הראשונה בחצות דייקא. וכן גאולה האחרונה שאנו מקוים במהר במימנו תהיה על ידי בחינת חצות על ידי הכשרים והיראים עומדים בכל לילה בחצות שעל ידי זה הם ממשיכים על עצמם בחינת קדושת חצות לילה שאז מתעורר חסד גדול שעל ידי זה זוכין להמשיך עליהם תמיד בחינת התעוררות השינה שבחצות לילה להמשיך עליהם בחינה זאת תמיד דהיינו שבכל עת שרוצים להפיל עליהם שינה וקטנות גדול מאד. אפילו אם מפילים ~ אותם כמו שמפילים ח"ו אפילו אם עבר עליו מה שעבר. אף על פי כן יתעורר תמיד דייקא מתוך תוקף הקטנות בבחינת קימת חצות הנ"ל. דהיינו על ידי בחינת העוד מעט טוב שמוצא בעצמו וכנ"ל. ועל כן משה לא ידע עדיין לכווין היטב חצות אימת. כי אז היה עדיין קודם מתן תורה ולא היה בעדין אתערותא דלתתא כי לא היה עדיין כל כך צ דיקים שעמדו בחצות ועסקו בתורה מחמת שהיה קודם מתן תורה. ועל כן היה קשה לכווין היטב נקודת חצות. ואפילו מלמאן דאמר שגם משה ידע אבל לא היה יכול לדבר בזה כל כך והיה מתיירא עדיין שמא יטעו וכו'. כי עדיין לא היה יכול להמשיך הארה זאת באיתגליא מחמת שהיה קודם מתן מורה. אבל דוד הוה ידע כי כנור היה תלוי למעלה ממטתו. וכח הכנור נמשך מהתוה כמובא בדברי אדומו"ר ז"ל. כי הכנור של דוד היה של חמש נימין כנגד ה' חומשי תורה והוא היה מעוררו משינתו עד שידע לכווין השעה והנקודה של חצות. כי דוד הוא בחינת משיח שעוסק תמיד בתיקון נפשו"ת ישראל לעוררם משינתם על ידי בחינת הנ"ל על ידי הנקודות טובות שמוצא בכל אחד ומלמד לכל אחד ומאיר בלבו שיוכל לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודו טובות תמיד כדי לעוררו משינתו ונפילתו שלא יפול לגמרי ח"ו. והעיקר לכווין בעת שכמעט כמעט יפולמ ח"ו, אז דייקא יאיר בו בחסדו להצילו ולעכוררו בבחינת (תהלים ל"ז) כי יפול לא יוטל וכו' בחינת (שם) צופה וכו' ה' לא יעזבנו בידו. בבחינת (דברים ל") כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוק וכו' ואמר וכו' ראו עתה כי אני אני הוא וכו'. וכל זה בכח התורה שכבר קבלנו על ידי משה רבינו ועל ידי כל הצדיקים שהיו עד הנה שפירשו לנו דרכי התורה היטב ועל כן דוד הוה ידע חצות אימת על ידי הכנור הנ"ל כי היה יודע נגן. (שמואל א' ט"ז) כי כל הלימוד הקדוש הנ"ל לחפש הטוב ולהחיות את עצמו על ידי זה. כל זה הוא בחינת נגונים קדושים היוצאים מכנור של דוש בחינת אזמרה דייקא כנ"ל בחינת עורה וכו' הנבל וכנור אעירה שחר כנ"ל. ועל ידי זה זכה דוד לידע לכווין נקודת חצות הנ"ל שבזה תלויה הגאולה האחרונה בכלליות ובפרטיות על כל נפש מישראל. כי דוד הוא משיח שעל ידו תהיה הגאולה האחרונה שהיא גאולה שלימה שאין אחריה גלות. והעיקר על ידי בחינת זמירותונגונים הנ"ל בבחינת (ש"ב כ"ג) משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל היינו על ידי בחינת אזמרה הנ"ל. במהרה בימינו אמן. והבן הדבירם היטב כי אי אפשר לבאר הכל רק כל אחד כפי מה שעובר עליו כל ימי חייו בימי נעוריו ובימי זקנותו יכול להחיות אתעצמו תמיד על פי כל דברינו אלה שמבאים קצת אמיתת העצה והלימוד הקדוש של אזמרה לאלקי בעודי שהזהירנו אדומו"ר ז"ל מאד מאד לילך בו. אשרי שיאחז בו:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אור החיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה