אור ברסלב
ליקוטי הלכות - אור החיים א ליקוטי הלכות אורח חיים › הלכות הנהגת בית הכסא

ליקוטי הלכות - אור החיים א

ליקוטי הלכות אורח חיים · הלכות הנהגת בית הכסא

הלכות לבישת בגדים

אות ט

ועל כן אסור לקנח בימין (שלחן ערוך סימן ג' ס"י) מפני שקושר בה תפילין כי חכמות חיצוניות שעל ידם נמשכין כפירות הם נקראים קיא צואה בלי מקום. כי המאכל מחיה את האדם ועל ידי זה מאיר פניו כשאוכל בקדושה כמו שכתוב ויאכל וישת וייטב לבו כמו שכתוב במקום אחר (סימן י"ט). ועיקר החיות בחינתהארת פנים שמקבלי עלידי המאכל הוא על ידי רוחניות המאכל שהוא הטב שבמאכל שרק זה מחיה את האדם בבחינתכי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. אבל גשמיות המאכל שנאחז בו הרע נשה פסולת גמור ונדחה לחוץ. כי הוא בחינת חכמות חיצוניות כפירות שהם קיא צואה כנ"ל.ועל כן (ברכות י"ד) הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלימה שהיא בחינת ח"ת הנ"ל. הוא בחינת מלכות כנ"ל. יפנה ויטול ידיו וכו' יפנה לדחות כמותרות שהם בחינת חכמות חיצוניות כנ"ל; ואחר כך יטול ידיו במימי החסד להמשיך החסד הנ"ל. שעל ידי זה חותכין המלכות ומטהרין ~ אותה מהם. (ועיין מזה בהלכות סוטה הלכה ד') ואחר כך יניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל.כי כל זה הוא בחינת תקוני התפלה שבשחרית שכל התקונים שהם התעורות השינה ויפנה ויטול ידיו וציצית ותפילין וקריאתשמע ותפלה הכל בשביל עליית המלכות כידוע שהוא בחינתכחמה תאה הנ"ל שזהו בחינת אברהם תיקן שחרית כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. ועל כן אין מקנחין בימין מפני שקושר בה תפילין שהם אור הפנים שמשם עיקר החיות של המלכות שעולה ונטהרת מהם כנ"ל. ועל כן אסור לפנות מזרח ומערב (סימן ג' ס"ה) מחמת שהוא נגד ירושלים ששם הבית המקדש ששם עיקר אור הפנים וכנ"ל:

אות י

וזה בחינת חנוכה. כי הדלקת נר חנוכה הוא בחינת המשכת השגת אלקות על ידי הצמצומים שמשם עיקר הדלקת כל האורות והנרות דקדושה בחינת לאנהרא שרגין ולאדלקא בוצינון שזהו בחינת תפילין מוחין שהם עיקר השגות אלקות. שאומרים אז ושמן הטוב תריג על שבעה קני המנורה וכו'. כי המכת השגת אלקות על ידי הצמצומים זה בחינת שנמשך שמן הטוב שמן משחת קדש שהו בחינת הדעת הקדוש לתוך כלים וצמצומים שהם השמן והכלי והפתילה שבהם נתלה האור שנמשך מבחינתה שגת אלקות שמשם כל האורות כי הוא אור כל האורות כמו שכתוב (תהלים כ"ז) ה' אורי וישעי. וזהו בחינת תוקף הנס של חנוכה. כי אז עמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם וכו'. כי מלכותיון הרשעה זה עיקר בחינת חכמות חיצוניות שהם חכמת יון מחמת שהם נעסקו בזה ביותר להמשיך החכמות חיצוניות בעולם כידוע. שזה עיקר התגברות מלכות הרשעה. שהףוא בחינת הד' מלכיות על מלכות דקדושה כנ"ל. ועל כן היתה אז עת צרה גדולה כי רצו להשכיח התורה לגמרי על ידי התגברות החכמות חיצוניות שהם היפך התורה. כי התורה והמצות הם בחינת שיעורים וכלים להמשיך על ידם השגת אלקות כנ"ל. והם רצו להשכיח התורה והמצות על ידי התברות חכמות חיצוניות שהם בחינת מלכות הרשעה של הד' מלכיות שהתגברו על מלכות דקדושה שהוא חכמה תתאה הנ"ל. כמו עכשיו בעוונותינו הרבים שמתג רים האפיקורסים ורוצים להמשיך חכמות חיצוניות בעולם ולהשכיח התורה לגמרי כמו ששרואין בחוש שכל מי שנמשך אחר דרכיהם הוא פורק עול לגמרי ומגלח זקנו ופ~ אותיו ושותה יין נסך עד שפורג עול לגמרי רחמנא ליצלן. אבל השם יתברך ברחמיו המרובים הקדים רפואה למכה ועשה עמנו נס גדול ונפלא אז בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול עד אשר לא די שהכניעו והפילו מלכותיון הרשעה מפלה גדולה אף גם על ידי תוקף הנס המשיכו אור נפלא בעולם לדורות שהיהי לנו כח על ידי זה להמשיך אור הנ"ל כל אחד בביתו. דהיינו אור השגות אלקות על ידי הצמצומים הנ"ל שזהוב בחינת תיקון המבואר שם בהתורה הנ"ל שכל מה שהחולה גדול ביותר הוא צריך רבי גדול ביותר שיהיה אומן וחכם כזה שיוכל לעשו"ת צמצומים נפלאים שיאיר גם בו השגת אלקות כנ"ל. ובחינה זאת נמשכת עלינו בחנוכה על ידי הצדיקים הגדולים המופלגים במעלה שתיקנו להדליק נר חנוכה. שעל ידי זה יש כח להמשיך בחינת הארה הנ"ל על כל אחד בביתו אפילו אם הוא כמו שהוא. כי מבואר בכוונות חנוכה שענין חנוכה הוא שממשיכין האור הנפלא שכולל כל היחודים שממשיכין ~ אותו למטה. היינו למטה מעשרה טפחים. כי בבת ויםטבו מדליקין נרות של מצוה. כי אז הוא עיקר עליית המלכות חכמה תתאה הנ"ל שהוא בחינת נר מצוה שאז מחמת קדושת שבת ויום טוב נופלים הקליפות שהם בחינת ד' מלכיות ומכות דקדושה עולה מביניהם. אוז מאירה באור גדול שזהו בחינת הדלקת נרות שבת ויום טוב שמדליקין ~ אותה במקומה בעת עלייתה. אבל בחנוכה ההדלקה הוא בדרך נס נפלא. כי אז אין לה עלייה כל כך כי הם ימי החול. כי אז אין מתבטלים הקליפות שהם הד' מלכיות לגמרי כמו בשבת ויום טוב ואף על פי כן אנו מדליקין הנר הקדוש הזה שכולל כל היחודיםש הוא בחינת המשכת השגת אלקות על ידי הצמצומים היינו בחינת הנ"ל שהצדיקים הגדולים מאד. ממשיכין תקונים נפלאים כאלה עד שמאירין בחינת השגות אלקות על ידי הצמצומים גם למטה בדיוטא התחתונה מאד שהוא בחינת למטה מעשרה טפחים שמעולם לא ירדה השכינה לשם (סוכה ה'). ועתה על ידי תוקף הנס מדליקין שם דייקא הנר חנוכה הקדוש והנורה שהוא בחינת המשכת השגת אלקות על ידי הצמצומים למה למטה להאיר בכל אחד מישראל לכל מי שרוצה לקבל אפילו אם הוא הגרוע שבגרועים אפילו החולה הגדול ביותר בחליי הנפש על ידי ריבוי שעוונותיו להאיר גם בו הארה מהשגת אלקות על ידי גודל כח הצדיקים הגדולים שממשיכין תוקף הנס של חנוכה בעולם שעל ידי זה אפילו בבחינת ימי החול שאין יכולין עדיין להעלות בשלימות בחינת המלכות חכמה תתאה הנ"ל. אף על פי כן ממשיכין האור של השגת אלקות על ידי הצמצומים למטה אפילו במדריגה התחתונה. כי מגודל כחם יכולים להאיר אפילו במדריגה התחתונה כי מגודל כחם יכולים להאיר אפילו בהקטנים במעלה מאד ולרפ~ אות אפילו החולים הגדולים ביותר שזהו בחינת הדלקת נר חנוכה למטה מעשרה טפחים וכנ"ל. וזה בחינת (תהלים כ"ג) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי. בחינת (מיכה ז') כי אשב בחשך ה' אור לי. שממשכיין האור של השגות אלקות למטה בעומק החשך בבחינת גיא צלמות להאיר להנמוכים מאד מאד שיגיע גם אליהם הארה וידיעה מ אלקותו יתברך שמו כדי לרפ~ אותם ולתקנם ולהשיבם אליו:

אות יא

וזה בחינת הפלוגתא שבין בית שמאי ובית הלל (שבת כ"א) שבית שמאי אומרים פוחת והולך וביתהלל אומרים מוסיף והולך. כי בית שמאי לטעמיה. כי אמרו רז"ל (שם ל"א) שמאי היה קפדן. ועל ידי זה היה מרחק הגרים מלהתגייר ודחפם באמת הבנין. אבל הלל על ידי גודל ענוותנותו קירבם ברחמים אף על פי שלא היו הגונים להתקרב ואמרו דברים זרים ושגעון. ללמדם כל התורה כשעומדים על רגל אחת וכו', אף על פי כן לא דחפם וקירבם בחכמתו וענוותנותו הנפלא. ועל כן בית שמאי שהיו תלמידי שמאי שמגול צדקתו וקדושתו לא היה יכול לסבול את הרחוקים המלוכלכים בחטאת נעוריהם וכיוצא בהם. על כן אמרו פוחת והולך. כי בית שמאי ובית הלל שניהם מודים שצריכים להוסיף ולהרבות אור בכל יום שבא אחריו. כי בודאי הנס של ימי חנוכה שדלק הנר שלא היה בו להדליק כל אחד יום אחד ודלק שמונה ימים בוודאי כל יום שבא אחריו הנס גדול ונפלא ביותר. ועל כן בוודאי צריכין אור גדול ביותר בכל יום שבא אחר כך. אך בית שמאי סוברים שמחמת זה בעצמו מחמת גודל האור שנמשך בכל יום ביותר. מחמת זה בעצמו פוחת והולך. כי אין הרשעים והרחוקים כדאי להשתמש עם זה האור. וכעין שאמרו רז"ל (מדרש רבה פי"ב) שראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש עם האור של ז' ימי בראשית ועמד וגנזו לצדיקים וכו'. על כן הם סוברים שגם עתה כשהצדיקים משיגים אור גדול צריכים להעלים האור. וכל מה שמשיגים יותר ויותר צריכים להעלים האור יותר ויותר כדי שלא יהנו ממנו הרשעים והרחוקים כנ"ל שזהו בחינת פוחת והולך אבל בית הלל שהם מתלמידי הלל שהיה עוסק לקרב הרחוקים מאד. על כן אזלי לטעמייהו ואשומרים מוסיף והולך. כי אדרבא כל מה שהצדיקים ממשיכין אר גדול ונוסף ביותר ויותר. כמו כן צריכין להאיר בהעולם יותר ויותר להאיר לכל באי עולם כדי לקרב כל הרחוקים מאד מאד להאיר בהקטנים והנמוכים מאד לרפ~ אות כל החולים הגדולים ביותר רחמנא ליצלן. כי כמו שכל מה שהחולה גדול ביותר צריך לבקש לעצמו רבי הגגדול ביותר כנ"ל. כמו כן הרבי והצדיק כל מה שמגיע למעלה גדולה יתירה ביותר הוא צריך להאיר גם בהקטנים והנמוכים ביותר. כי זה עיקר מעלתו וגדולתו לק רב הרחוקים ביותר שזהו עיקר גדולת השם יתברך וכבודו כמו שכתוב במקום אחר (ח"א סימן י'). כי אף על פי שבוודאי צריכים להעלים האור הגדול ובפרט כשמגיעים למעלות והשגות גדולות ועצומות בודאי בהכרח להעלים ולגנוז האור כי אין עולם כדאי להשתמש בהם. אך אף על פי כן הם עושים תחבולות כאלה ומתקנים תקונים כאלה ומלבישים האור בלבושים וצמצומים נפלאים כאלה עד שמאירים גם בהקטנים במעלה מאד כנ"ל.ועל ידי זה הם מוסיפים והולכים ומאירים האור למטה בכל יום ויום יותר ויותר בבחינת מוסיף והולך. כי מעלין בקודש ולא מורידין (ברכות כח). וקשה וכי יעלה על הדעת להוריד הקדושה ח"ו. אך זהו בחינת הנ"ל שיש צדיקים שהם גדולים במעלה באמת אך מעוצם קדושתם אינם יכולים לסבול העולם. ועל כן על ידי תוקף קדושתם הם מרחקין ומורידין ח"ו איזה אנשים מחמת שכועסים עליהם מחמת שאינם יכולים לסבול מעשיהם המגונים. אבל השם יתברך אינו חפץ בזה. כי חפץ חסד הוא ורוצה שהצדיקים ירחמו על ישראל תמיד ויקרבו ~ אותם אפילו אם הם כמו שהם. ואפילו אם הוא עצמו יתברך בכעס גדול עליהם מ חמת מעשיהם הרעים. הוא רוצה שהצדיקים יתפללו עליהם ויקרבם כמו שאמרו רז"ל על פי (שמות ל"ג) ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה. מחמת שחטאו כל כך. אמר השם יתברךף אני בכעס ואתה בכעס אם כן מי יקרבם וכו' כמובא בפירוש רש"י שם. וכן מצינו בכמה נביאים וצדיקים שהשם יתברך בעצמו קבל לפניהם וסיפר להם גודל צערו כביכול שיש לו מעוונות ישראל המרובים וכשהם חיזקו דבריו ולא המליצו טוב על ישראל הקפיד עליהם מאד. כמו שמצינו בהושע הנביא (עיין פסחים פ"ז) ובאליהו שאמר (מלכים א' י"ט) קנא קנאתי וכו' שאמר לו ואת אלישע בן שפט תמשה לנביא תחתיך ופירשו רז"ל (יל"ש הובא בפירוש רש"י) שאמר לו אי אפשרי בנבואתך על שאתה מקטרג על ישראל. כי השם יתברך רוצלה רק שימליצו טוב על ישראל וירחמו על ישראל אפילו על הגרועים לקרב כולם אליו יתברך כמו משה רבינו עליו השלום שמסר נפשו על ישראל ואמר (שמות ל"ב) ואם אין מחני נא וכו'. וזה בחינת מעלין בקוד שכל מה שמגיעין ובאין בקודש יותר ויותר ומשיגין השגת אלקות יותר. צריכיןיות מעלין נפשו"ת יותר ויותר ולא מורידין דהיינו שיזהרו שלא יהיו מורידים הנפשו"ת על ידי גודל קדושתם. דהינו שלא יגיעו לכלל קפידא על ישראל מחמת גודל קדושתם והשגתם את השם יתברך שמחת זה אינם יכולים לסבול את הגרועים עד כועסים עליהם עד שיכולים להוריד ~ אותם ח"ו. שזו בחינת פוחת והולך שאמרו בית שמאי וכנ"ל. כי לא כן הוא כי צריך להיות מעלין בקודש ולא מורידין. כי כל מה שמגיע למעלה יתריה והשגה גדולה ביותר צריך להתחכם ולעשו"ת צמצומים חדשים בתחבולות נפל~ אות עד שיכולם לקרב נפשו"ת רבות יותר ויותר ולרפ~ אות אפילו הגרועים והחולים מאד מאד כנ"ל שכל זה הוא בחינת נר חנוכה שמדליקין למטה מי' טפחים. ועל כן צריך להית מוסיף והולך כנ"ל:

אות יב

ועל כן היה הנס של חנוכה על ידי הכהנים. כי הכהן הוא בחינת חסד בחינת אברהם שעל ידי זה חותכין את המלכות מהד' מלכיות ומחיין ~ אותה מאור הפנים שמאיר בשלש רגלים כנ"ל. ועל כן נקרא חנוכה על שם חנוכת בית המקדש היה בימים ההם. כי עיקר אור הפנים הוא בבית המקדש שלשם עולן ברגלים לקבל אור הפנים כנ"ל שזהו בחינת חנוכה להחיות המלכות מאור הפנים כדי לזכות על ידי זה להשגת אלקות שזה עיקר הדלקת נר חנוכה כנ"ל:

אות יג

וזה בחינת (משלי ט) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מבור. כי מבואר שם בהתורה הנ"ל שעל ידי התוכחה מתגלה החסד שעל ידי זה נתתקן המלכות ח"ת. שעל ידי זה זוכין להשגות אלקות עיין שם כי על ידי החסד חותכין ~ אותה מהד' מלכיות ומחיין ~ אותה מאור הפנים וכו' וזהו כי נר מצוה ותורה אור. וזה בחינת השגת אלקות על ידי הצמצומים שמשם כל האורות והדלקת כל הנרות הקדושים כנ"ל. שזהו בחינת נר חנוכה כנ"ל. וזה זוכין על ידי ודרך חיים תוכחת מוסר היינו על ידי תוכחת מוסר בחינת תוכחה הנ"ל שעל ידי זה זוכין לחסד כנ"ל שעל ידי זה יכולין להחיות את המלכות כנ"ל. וזהו ודרך חיים תוכחת מוסר שלעש ידי תוכחת מוסר ממשיכין חיים להחיות המלוכת חכמה תתאה הנ"ל. שעל ידי זה זוכין להשגת אלקות עלידי הצמצומים שהוא בחינת כי נר מצוה ותוה אור כנ"ל. וזהו שמכנה את המצוה בשם נר והתורה בשם אור. כי אף על פי שהתורה והמצוה שניהם הם בחינת צמצומים להשגת אלקות כנ"ל. אבל גם בענין הצמצומים והשכליים יש גם כן כמה וכמה בחינת. כי צריכין להאיר משכל לשכל ומצמצום לצמצום כמובן שם. ועל כן התורה לגבי רמצוה היא בבחינת אור לגבי נר. כי צריכין כמה וכמה צמצומים ושכליים כדי לזכות להשגות אלקות שם בחינת אור ונר שמאירין. אשרי הזוכה להם:

אות יד

וזה בחינת מצות ביקור חולים. כי צריכין לבקר את החולה ולהסביר לו פנים דהיינו מה שבני אדם נכנסין אצלו ומפקחין על עסקיו ועושין לו כל צרכיו כמו שכתוב בשלחן ערוך (יורה דעה סימן של"ה ס"ח). שזהוב חנית הארת פנים. כי אין מסתירים פניהבם ממנו ואינם נטמנים בבתיהם רק באים אליו ועושין לו צרכיו ומדברין על לבו שכל זה בחינת הארת פנים. ועל ידי זה ממשיכין עליו חיות מבחינת הארת פנים שלמעלה שמשם עיקר החיות להחיות את החולה בבחינת באור פני מלך חיים כמו שכתוב בהתורה הנ"ל ועל כן שכינה למעלה מראשותיו של חולה (שבת י"ב) כמו שכתוב ה' יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת וכו'. היינו בחינת הנ"ל שדייקא מחמת הוא חולה. על כן נמשך עליו אור השכינה שהוא בחינת אור הצדיק האמת שמשגיח על כל החולים ביותר שהם בבחינת כל משכבו נהפך בחליו שעליהם מפקח ביותר להמשיך להם רפו~ אות להחיותם בגשמיות ורוחניות באופן שיוכל להאיר בהם השגות אלקות כנ"ל. כי זה עיקר גדולת הצדיק ומעלתו שמשתדל לרפ~ אות החולים ביותר. ועל כן דייקא מחמת שהוא חולה וכל משבו נהפך וכו. מחמת זה דייקא השכינה למעלה מראשותיו שהוא בחינת אור הצדיק כי הצדוקים הם שכינתו של מקום. וזהו בחינת (בראשית י"ח)ויא אליו ה' לבקר את החולה כי דייקא מחמת שהוא חולה וצריכים לבקרו על ידי זה דייקא וירא אליו ה' בחינת השגות אלקות שזוכין החולים על ידי אור הצדיק שהוא השכינה וכנ"ל:

וזה בחינת חנוכה ופורים שהם בחינתמצות ביקור חולים. כי הם ימי קדושים וטובים מאד ואף על פי כן הבם בימי החול. כי אינם אסורים במלאכה והם בבחינת הנ"ל בבחינת הארת השגות אלקות על החולים ביותר על ידי גודל כח הצדיק שיכול לעשו"ת כלים וצמצומים נפלאים כאלה וכו' כנ"ל. והוא כמו למשל כשהאדם בריא בודאי אין המלך בא אל האדם להר~ אות לו פניו.רק כל מי שרוצה לקבל פני המלך ולהתעדן מצאור פניו הוא צריך לנקות ולטהר עצמו יפה יפה ולקשט עצמו כראוי ולשקוד על דלתי המלך ולבקש מאת רואי פני המלך שיקבלו רשו"ת שיכנוס ולעשו"ת כל התחבולותהשייכים לזה עד שיזכה לבא לפני המלך כפי מדריגתו אם ליכנוס לחצר המלך או לבית או להיכל וכו' כדי שיאיר בו המלך פניו המאירות. אבל כשאחד מאנשי המלך חולה ומוטל על ערש דוי רחמנא ליצלן. אזי כשנתעוררין רחמי המלך להחיותו מאור פניו. אזי מוכרח המלך לילך אצלו לביתו להאיר בו פניו ולהחיותו. וזה בחינת שכינה למעלה מראשותיו של חולה וכנ"ל. וזה בחינת חנוכה ופורים שהםמועדים קדוים שניתנו לנו להחיותינו כיום הזה בימי הגלות המר שכנסת ישראל נקראת חולה כמו שכתוב בזוהר הקדוש בבחינת סמכוני באשישו"ת רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני. ומעוצם חליינו הכבד אין אנו יכולים לעלות ולר~ אות ולהשתחוות לפניו בשלש פעמי רגלינו ליכנוס לביתו הקדוש שהוא הבית המקדש לקבל אור הפנים. כי מפי חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו וכו'. ואין אנו יכולים וכו'. עלכן חמל עלינו בעל הרחמים ברחמיו העצומים והוסף לנו שני היים הקדושים האלו שהם חנוכ ופורים שתיקנו לנו הצדיקים הגדולים שהם אנשי כנסת הגדולה. כדי להמשיך לנו אור הפנים לתוך ביתינו בתוקף גלותינו שיזכה כלא חד בביתו בחנוכה להדליק נר חנוכה שהוא בחינת אור הפנים בחינת (תהלים קד) להצהיל פנים משמן שזהוב חנית השגת אלקות כנ"ל. וכן בפורים כל אחד ממשיך על עצמו בחינתקבלת התורה שמקבלין אז בכל שנה בתוקף הגלות בבחינת (אסתר ט) קימו וקיבלו, ועל כן חנוכה ופורים הם בבחינת רגלין. (כי הם בחינת נו"ה שהם בחיענת רגלין כידוע). וזהו בחינת מצות ביקור חולים שהמצוה ברגלין. היינו בחינת הנ"ל שהשם יתברך מרחם עלינו והולך לבקרינו ומאיר לנו פניו הקדושים בתוקף גלותינו שאנו חולים כאלה כאשר יודע כל אחד בנפשו. והוא ברחמיו מבקרינו ומחיה ~ אותנו באור פניו הקדושים על ידי קדושת הימים הקדושים האלו שנתן לנו שהם חנוכה ופורים שהם מועדים קדושים בימי החול שהם בחינת ימי הגלות שאז אין בנו כח לעלות אליו לבית המקדש לקבל מאור הפנים רק הוא יתברך ממשיך לנו אור הפנים לתוך ביתינו כדי להחיותינו על ידי הצדיקים הגדולים האמתיים שבכל דור שהם עוסקים בתיקונינו שהם משתדלים ביותר להחיות החולים ביותר וכנ"ל:

אות טו

וזה בחינת מה שמסבבין העניים בחנוכה לקבל מעות חנוכה. זה בחינת הארת פנים מלמעלה שהשם יבתרך מאיר פניו לנו לתוך ביתינו כנ"ל.כי אי אפשר לקבל אור פני מלך חיים כי אם על ידי הצדקה כמו שכתוב (תהלים יז) אני בצדר אחזה פניך. ועל כן ברגלים שצריכין לעלות לרגל לביתהמקדש לקבל אור הפנים. על כן צריך איש כמתנת ידו להביא עולת ראיה כמו שכתוב (דברים ט"ז) ולא יראה את פני ה' ריקם וכו'. אבל ברגלים שצריכין לעלות לבית ד' לקבל אור הפנים צריכין להעלות הקרבן שהוא נדבת לבו בחינת צדקה. וצריכין לטרוח בו להעלותו לבית ה'. אבל בחנוכהנ באים הענים לתוך הבית שהם מאנין תבירין דילי' (זוהר יתרו דף פו) שבהם שכינת אור פניו כמו שכתוב (ישעיה נז) אשכון את דכא. ועל כן כשהשם יתברך אוה את אחד ורוצה להאיר לו פניו שולח לו עני לזכות בו כמו שכתוב בזוהר הקדוש (יתרו דף פו) מאן דקוב"ה רחים לי' שדר ליה דורונא מסכנא. ועל כן בחנוכה שאז הוא בחינת שהשם יבתרך מאיר פניו לתוך ביתינו. על כן ברחמיו שולח לנו העניים לתוך ביתינו כדי לקבל על ידם אור הפנים שמאיר אז לתוך ביתינו וכנ"ל:

אות טז

והנה עינן מחלוקת בית שמאי ובית הלל הנ"ל בענין ההתקרבות הנפשו"ת הרחוקות מאד מאד שאין ראוי מן הדין לקרבן שביתש מאי אומרים פוחת והולך להעלים האור מהן שלא יתקרבו. ובית הלל אומרים מוסיף והולך. כי צריכין לעשו"ת כלים וצמצומים כאלה באופן שיוכלו להאיר גם בהם אורו יתברך כדי שיתקרבו גם כהם וכנ"ל. הנה ענין מחלוקת זאת זהו בחינת כלל המחלוקת שבכל דור על הצדיקים השלימים העוסקים לקבל נפשו"ת הרחוקים להשם יבתרך שרבים מאד קמים עליהם וגם רבים מגדולי הצדיקים חולקים עליהם מחמת שמדת הדין מתלבש בהם. ועל ידי זה נכנס בלבם טינא עד שנדמה להם כאלו אינו מתנהג כראוי וחולקים עליו כאשר כבר היה לעולמים ברוב הדורות. ובפרט בימינו בעקבות משיחא שנתרבה הקטוגריא בין התלמידי חכמים מאד. וביותר על רבינו הגדל והנורא זצוק"ל על אשר מסר נפשו מנגד ועסק כל ימיו לרחם על ישראל על כל הרחוקים לקרבם להשם יבתרך. וזה בחינת מחלוקת של השבטים על יוסף הצדיק. כי יוסף הוא בחינת הצדיק שעוסק לקרב להשם יתברך. וזה בחינת מחלוקת של השבטים עלעיוסף הצדיק. כי יוסף הוא בחינת הצדיק שעוסק לקרב להשם יתברך על ידי שמוסיף והולך האור בכל יום. כי עושה בכל פעם צמצומים וכלים נפלאים באופן שיוכלו להתקרב כל מי שירצה בעולם. ועל שם זה נקרא יוסף בחינת מוסיף והולך כנ"ל והשבטים אף על פי שכולם קדושים כי היו כולם צדיקים גדולים חלקו עליו בשביל זה וכנ"ל. וזה בחינת (בראשית לז) וישב יעקב בארץ מגורי אביו ודרשו רז"ל (מדרש רבה) שהיה מגייר גרים (כמובא בדבריו ז"ל ח"א סימן רכ"ח), וזה (שם) אלה תולדות יעקב יוסף. היינו שיוסף הלך בדרך אביו יעקב והיה עוסק גם כן לגייר גרים ולקרב נפשו"ת הרחוקות. כי כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף שזהו פירוש אלה תולדות יעקב יוסף כמו שפירש רש"י שם. שכל מה שקיבל משם ועבר מסר לו. וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף וכו'. וכל זה נסמך לפסוק מגורי אביו שהוא מה שהיה יעקב מגייר גרים. ותיכף נסמך אלה תולדות יעקב יוסף שפירושו שמסר לו כל חכמות כנ"ל. היינוכ נ"ל. כמו שיעקב גייר גרים על ידי עוצם חכמתו שהיה יודע לעשו"ת צמצומים כאלה עד שיוכל לרפ~ אות החולים ביותר. כמו כן היה יוסף הצדיק עוסק בזה תמיד. כי יעקב מסר לו כל חכמתו. כי עיקר החכמה הוא להכניס השגות אלקות בעולם להודיע לבני האדם גבורותיו וכו' וזהו בחינת (שם) יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו בצאן. רועה צאן זה בחינת מנהיג הדור שנקרא בכל מקום בשם רועה צאן. וזהו בן שבע עשרה שנה היה וכו'. שבע עשהר בגימטריא טוב כמוא. היינו שיוסף היה טוב לכל והיה כולו טוב ועל ידי זה היה יכול לקרב הכל. כי מצא בהגרוע שבגרועים נקודות טובות ועל ידי זה קריבם להשם יתברך. וזהו (שם) והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וכו'. שהם בני השפחות הם בחינת משפחות הירודות שבישראל שהיה מוריד את עצמו אליהם ביותר כדי לקרבם. ועל שם זה נקראים הרחוקים בני בלהה ובני זלפה. זה רמז שנאחז בהם ביותר בהעל דבר וחיילותיו שזהו בחינתבני בלהה בחינת בלהות אתנך וכו' (יחזקאל כ"ח) ופירש רש"י שם שדים. היינו חילות היצר הרע שהם שדים וקליפות שה מבהלים ומבלבלים ומרשיעים את האדם. וזה בחינת בני זלפה בחינת זלעפה אחזתני מרשעים (תהלים קי"ט) כי חיילות היצר הרע הם בחינת בלהות וזלעפות וכל הנמשכים אחריהם נקראים בני בלהה ובני זלפה. והצדיק הגדול בחינת יוסף עוסק עמהם ומוריד את עצמו אליהם כדי לקרבם להשם תברך. וזהו והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וכו' ופירש רש"י שהיה עוסה מעשה נערותוכו'. כי הצדיק האמת בעוצם חכמתו מוריד את עצמו אליהם כל כך עד שנדמה כאלו עושה מעשה נערות. כי מדבר עמהם שיחת חולין ואוכל ושותה עמהם ופעמים מטייל ומשחק עמהם וכל כוונתו כדי לקרבם על ידי זה להשם יתברך. וכמובן בדבריו ז"ל בכמה מקומות (ח"א סימן ס' ח"ב סימן ע"ח) כמה וכמה הצדיק מוריד את עצמו אל העולם שכלזה נחשב אצלו מעשה נערות אבל כוונתו רצויה להשם יבתרך לבד בשביל לקרב הרחוקים מאד להשם בתרך שאי אפשר לקרבם כי אם על ידי זה. וזהו בחינת והא נערי את בני בלהה ואת בני זלפה וכו' וכנ"ל:

אות יז

ועל כן נקרא יוסף. בחינת (בראשית ל) אסף אלקים את חרפתי שמאסף ומבטל כל החרפות ובושו"ת מישראל.כי מחזירם בתשובה ומקרבם להשם יתברך וזה בחינת (שם) יוסף ה' לי בן שעל שם זה נקרא יוסף. היינו שהצדיק עוסק תמיד להוסיף ולקרב נפשו"ת חדשו"ת בכל פעם ומבקש תמיד מהשם יבתרך על זה בחינת יוסף ה' לי בן אחר, שיוסף ה' לו בכל פעם תלמיד חדש שנקרא בן. כי כל המלמד בן חבירו תורה כאלו ילדו (סנהדרין צט). והוא מחפש ומבקש תמיד להוסיף ולקרב חדשים בבחינת יוסף ה' לי בן אחר. ועל כן וישראל אהב את יוסף מכל בניו. כי בן זקונים הוא לו שאהב ~ אותו בשביל זה מאד. כי הוא חפץ בזה לרחם על הכל ולעשו"ת תחבולות לקרב הכל. וזהו כי בן זקונים הוא לו. זקן זה בחינת רחמים גדולים מאד בחינת זקן מלא רחמים בחינת תליסר ת"ד שהם רחמם גדולים מאד. היינו שקיבל ממנו כל השלש עשרה מדות של רחמים שהם בחינת זקן כנ"ל שעל ידי זה הוא מרחם על הכל ומקרב כולם. וזהו שתרגם אונקלוס כי בן זקונים כי בר חכים הוא לי'. בר חכים ודדאי. כי צריכין לזה חכמה גדולה חכמה נפלאה חכמה עמוקה מאד מאד כדי שיוכל לעשו"ת כלים וצמצומים כאלה שיוכל לקרב נפשו"ת רחקות כאלה חולים כאלה ולהכניס בהם השגות אלקות וכנ"ל. וזה (שם) ועשה לו כתונת פסים שפירושו כלי מילת שיש בה גוונין יפים בחינת כרפס ותכלת. היינו מחמת שראטה שעוסק בה לקרב נפשו"ת רחוקות. על כן עשה לו לבושים נפלאים שיש בם גוונין יפים ונפלאים בחינת כתונת פסים. היינו בחינת צמצומים נפלאים שהם בחינת כלים ולבושים כדי שיוכל להמשיך על ידם השגת אלקות אפילו להרחוקים מאד וכנ"ל. כי בחינת הצמצומים הנ"ל שהם בחינת חכמה תתאה הנ"ל הם כלולים מכל הגונין שהם כלל כל הכלים והלבושין של הקדושה שעל ידם משיגין אלקותו יתברך כמו שכתוב בזוהר הקדוש כמה פעמים דאיהי כלילא מכל הגוונין:

אות יח

וזה שחלם (שם ל"ז) והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה שפירושו קשרים. היינו בחינת צמצומים הנ"ל. שהם בחינת קשרים. כי הצמצום בחינת קשר. היינו שכולם היו עוסקים בזה שהיו מאלמים אלומים ועושים קשרים וצמצומים כדי למשוך על ידם השגת אלקות. אבל הצמצומים והכלים של יוסף הצדיק עלו על כולם בבחינת (שם) והנה קמה אלומתי וגם נצבה וכו'. שהקשר והצמצום שלו קמה וגם נצבה לעד ולנצח. (שם) והנה תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי. שכולם צריכין לקבל ממנו השגות אלקות על ידי הצמצומים נפלאים שעשה בחכמתו העמוקה על ידי שעסק לקרב נפשו"ת תמיד שעל ידי זה זכה שאפילו הצדיקים הגדולים שעוסקין בזה להשיג השגות אלקות עלידי הצמצומים גם הם צריכין לקבל ממנו כי שלו עולה על כולם בבחינת (משלי ל"א) רבות בנות עשו חיל ואת עלית על עולנה שנאמר על הצדיק האמת הגדול ביותר העוסק לעשו"ת כלים ולבושים ולהמשיך תורה בחכמה אמתיות כזאת עד שיוכלו להתקרב הכל להשם יתברך שזהו בחינת השבת של אשת חיל וכו' (שם) בחינת דרשה צמר ופשתים שהם בחינת כלים ולבושים להשגת אלקות וכו'. וזהו בחינת היתה כאניות סוחר ממרחק וכו'. ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וכו'. שבתוקף חשכת ליל הגלות של נפשו"ת ישראל היא נותנות להם טרף וכו'. וכן הולך וסובב כל השבח הקדוש הזה וזה בחינת נודע בשערים בעלה. שהם בחינת שיעורין דאתוון דאורייתא היינו בחינת צמצומים הנ"ל שהוא ממשיך בחכמתו. על ידם נודע השם יתברך בעולם בחינת נודע בשערים בעלה וכו'. וזהו פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה. ודרשו רז"ל (סוטה מ"ט) זה הלומד תורה על מנת ללמדה היינו כנ"ל. שמלמד תורתו לאחרים לקרבם להשם יתברך. וזהו צופיה הליכות ביתה שצופה הילוך ביתו איך יתנהג לעולם באופן שלא תכבה נרו לעולם ועד שיהיה נשאר השארת חכמתו לדורי דורות לנצח. כי ולחם עצלות לא תאכל. כי לחמו ותורתו אינו לחם עצלות ח"ו. כי היה זריז מאד מאד בעבודתו יתברך. על כן קמו בניה ויאשרוה הם התלמידים שנקראים בנים שקירבם להשם יתברך. בעלה ויהללה זה השם יתברך. כי השם יתברך מסכים על זה כי חפץ בזה שיקרב כולם אליו כי חפץ חסד הוא. ועל כן רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה וכנ"ל:

אות יט

וזהו (בראשית ל"ז) והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. שמש וירח הם בחינת משפיע ומקבל בחינת שכל עליון ושכל תחתון בחינת הרב והתלמיד. כי הצדיק שהוא הרב נקרא שמש כמו שכתוב (קהלת א') וזרח השמש ובא השמש ודרשו רז"ל (קדושין ע"ב) עד שלא שקעה וכו'. והירח בחינת התלמיד שמקבל האור מרבו כמו הלבנה מהחמה. ואחר עשר כוכבים זה בחינת הנפשו"ת הרחוקות שמקרבים ~ אותם להשם יתברך שהם נפשו"ת קדושו"ת מאד. אך היו תחלה בעמקי הקליפות ועלו משם בבחינת אחד עשר סממני הקטרת שזהו בחינת אחד עשר כוכבים בחינת (דניאל יב) וטמצדיקי הרבים ככוכבים. וכולם משתחוים לי. כי הצדיק הגדול ממשיך שכליות כאלה עד שכל הגדולים והקטנים וכל הרחוקים רוצים להתקרב וכולם צריכים לקבל ממנו כי כבר מבואר לעיל שגם בהצמצומים בעצמן יש בחינת שכל עליון ושכל תחתון. כי יש בהם כמה וכמה מדריגות ויש בהם בחינת רב ותלמיד שמש וירח וכו'. וכולם צריכים להכניע ולהשתחוות ולהתבטל לפני הצדיק הגדול ביותר בחינת יוסף. כי הוא מכניס השגות אלקות בכולם וכנ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי הלכות - אור החיים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה