אור ברסלב
לי לישועה (על התנך) נביאים › מלאכי

לי לישועה (על התנך)· רבי ישועה ב"ר יצחק הלוי

נביאים · מלאכי

חבקוק

סי' ג' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלד'ים לאשר לא עבדו, אפשר לפרש דעסיק קרא בשב בתשובה דבעל תשובה כיון שהוא עצמו היה רשע וחזר בתשובה ונעשה צדיק בודאי יוכל לידע ולהתבונן מה בין צדיק לרשע ההפרש שיש בין חיי הצדיק לחיי הרשע שחיי הצדיק בהשקט ובבטחה אע"פ שיהי' לו יסורין מ"מ לבו בטוח בה' וצדיק באמונתו יחיה שלו ונח לא כן חיי הרשע בחרדה ובהלה בשמחה המביאה לידי דאגה ויכולים לפרש עליהם ארורים הרשעי' שאין טובתם טובה שלהם עצמם אינה שלימה כלל וכמה חילוקים שיש בין ימי הצדיק לימי הרשע כיתרון האור מן החושך וזהו שאומר ושבתם בתשובה ואז וראיתם מה בין צדיק לרשע וכשהאדם עוש' תשובה העבירות נעשים לו כזכיות ונמצא שהוא שוה לצדיק אלא דההפרש הוא דהצדיק מעיקרא עובד אלהים כי כל זכיותיו הכל היה עבודת אלהים אבל בעל תשובה זכיותיו מאשר לא עבדו לאוין הנתקים לעשה ונ"מ דהצדיק מעיקרו נעשה לו כטבע והורגל בעבודת ה' ואינו קשה עליו אבל בעל התשובה בהיות שלא עבדו ולא הורגל קשה עליו יותר עבודת ה' והיינו טעמא דבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

שם הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וכו' והשיב לב אבות על בנים וכו', כתב הרב מדבר קדמות ערך אליהו בשם קונטרס ר"י ז"ל אליהו ז"ל מושיב כל צדיק וצדיק בג"ע ואותו שבא זמנו לצאת מגהינם יום שלישי או יום שני או אחד בשבת אליהו מוציאו מגהינם וסובל דינו עד שבת (נראה שצ"ל שעת) שהיה אותו צדיק שנפטר צריך לסבול והיינו דאמר אליהו ז"ל הרני כפרת ר' חייא ובניו לכך נהגו לומר במוצאי שבת עכ"ל, ולפ"ז נמצא שאליהו ז"ל יושב במקום הצדיקי' עד ג' ימים קודם כדי שיצא הצדיק בשבת וזה מה שרומז הפסוק הנה אנכי שולח לכם את אליהו וכו' לפני ב"א גימט' שלשה כדי שיבא הצדיק ביום ה' הגדול שהוא השבת למנוחתו בג"ע עם נשמת אבותיו ובזה משיב לב אבות על בנים שיושב בג"ע עם אבותיו תיכף ואליהו נכנס במקומו עד זמן ב"א דהיינו יום א' או ב' או ב"א גימט' ג':

תוכן העניינים

לי לישועה (על התנך)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה