לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ו
עולה שנתערבה בזבחים כו' מביא זבח אחר מתוך ביתו וכו'. הרב בעל כ"מ כתב בשם בעל מ"ע דבהמה זו ששית שמביאין לתמורה שניה היא לחלל התמורה השניה. ודברים הללו אינם מתיישבים דאיך יחלל בהמה של תמורה שהיא ספק עולה או ספק שלמים על בהמה אחת לבד שתי בהמות הוה ליה לאתויי חדא לחלל עליה קדושת עולה וחדא לחלל עליה קדושת שלמים ותו אם חלל בהמה זו של תמורה א"כ היא נשארה חולין ממה נפשך דאם תמורתה תמורה לא חלה קדושה עליה ואם היא תמורה הרי חללה על אחרת וא"כ הרי היא חולין גמורים ואיך כתב רבינו שהיא כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה. מיהו לזה הייתי יכול לומר דלא קאמר הכי אלא לזבח לבד שהביא וכמו שאבאר בעז"ה ועוד דבחילול צריך להמתין שיומר כדי לחללו וזה לא הזכיר רבינו. ובודאי שהאמת כדברי הר"י קורקוס דזה הקדש מחדש וזה דומה לבהמה שהביא ראשונה בתמורה ראשונה וכעין מה שעשה בראשונה עשה באחרונה וכל מ"ש הר"י קורקוס לפרש דברי הר"א ורבינו דבריו האמת והצדק אין בהם נפתל ועקש. ולענין מה שהקשה לדעת רבינו דכיון דסוף סוף צריך להמתין לשתי בהמות שיוממו ימתין לראשונה של תמורה שתומם ודי בכך. י"ל דאם ימתין עד שתומם שמא לא יביא אלא בהמה אחת לחלל זו דטעי ויאמר כיון דהיא בהמה אחת די בהמה אחרת לחללה לכן הצריכוהו להביא אחרת ולעשות תערובת זו קודם שיוממו כדי שאח"כ ע"כ יביא שתי בהמות לחלל אלו הב' ולא יטעה לומר דדי בבהמה אחת לחלל זה: ומ"ש רבינו ז"ל
וה"ז שהביא עם התמורה כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה. נראה דהכי פירושו בתערובת הראשון כבר ידענו שזו היא של תמורה וזו היא של קדש אלא שלא ידענו איזו עולה ואי זו היא שלמים אבל אם בא אחר והתפיס בזו שהביא להתערובת הראשונה ועשאה קדש ודאי דהוי קדוש דהרי התפיס בהקדש ודאי אלא שלא ידענו אם היא עולה או שלמים אבל זו שהובאה לתערובת השנייה אם התפיס בה נתן לו הדין כמו הקדש ותמורה שנתערבו יחד והמיר אחת בהן דהדין הוא שהוא ספק תמורה מפני שלא ידענו אם התפיס בתמורה או בקדש דאם התפיס בתמורה אינו כלום דאין תמורה עושה תמורה ואם התפיס בקדש הוי תמורה הכא נמי הוי הקדש ספק דלא ידענו אם חולין או קדש דכבר אם אמר דאם היה התמורה תמורת זו היא חולין ואף על גב דגם כאן צריך להביא שתי בהמות לתקן מה שהתפיס בזה הזבח כמו מי שהתפיס בזה של תערובת הראשון מ"מ הודיענו רבינו שכאן הוי התפיסה בספק ובתערובת הראשון הוי התפיסה בודאי. והוזקקתי לכך מפני שבאופן אחר איך תמצא הזבח והתמורה מעורב הרי ידענו כאן בתערובת השניה אי זו היא זבח ואי זו היא תמורה בשלמא לדעת הר"א ז"ל כיון שהתמורה הוממה וחללנוה על ב' בהמות הרי ידענו אי זו היא עולה ואי זו היא שלמים אלא שלא ידענו אי זו היא תמורה ואי זו היא זבח וכמ"ש הוא ז"ל בהשגתו אבל לדעת רבינו ז"ל לא תמצא כן. ואעפ"כ לפי זה שפירשנו היה לו לרבינו ז"ל לומר ה"ז כחולין וקדשים שנתערבו זה בזה ואמר כזבח ותמורה מפני דלעיל כשאמר חזר והמיר באחת מהן ואינו יודע איזו מהן הרי זה כזבח ותמורה שנתערבו להכי קאמר השתא דהוי כמו הדין של מעלה: