לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ד
והמיר בה אחר שנפדית וכו'. בר"פ הזרוע במתניתין גבי הקדשות שקדם מומם להקדשן דאמרינן התם דעושין תמורה פירש"י ועושין תמורה קודם פדיונן אבל רבינו כתב אחר שנפדית וקשה דבפ"ב דבכורות גבי ולדן אסור אמרינן דהיינו דוקא דאיעבר לפני פדיון ואתייליד לאחר פדיון דהתם לית להו תקנה משום דלא אלימי למתפס פדיון ולהקריבם אי אפשר דאתי מכח קדושה דחויה אבל איעבר לאחר פדיון חולין גמורים הם וא"כ הכא נמי כיון דהתפיס לאחר פדיון אמאי מיתפס והוי תמורה דהא אשכחנן ולד תמורה מתמורה דקדוש לבדק הבית דקדשי שותפין אין עושין תמורה וולדן קדוש. ואע"ג דבריש פ' אלו קדשים אמרינן מה לתמורה שכן נוהגת בכל הקדשים ויהיב עדיפותא לתמורה על הולד מ"מ מנין לו לרבינו כן וצ"ע: