לחם משנה על משנה תורה, הלכות תמורה· רבי אברהם די בוטון
פרק ג · הלכה ג
בהמה שהקדישה חצייה עולה וכו'. בדברי רבינו איתא אמר חצי בהמה זו תמורה וחציה עולה הרי זו תקרב עולה ואע"ג דבגמרא ליתא להך חלוקה אין קפידא בכך דכיון דאמרינן בגמרא בחצייה עולה וחצייה מעשר דלא חייל מעשר לגבי עולה משום דאין מעשר קדש כה"ג ה"ה חצייה תמורה דלא חייל גבי עולה דגריע טפי מעולה דלא קאי שם בהמה גביה כדכתב רש"י שיהא ממיר בה וכן כתב רש"י ז"ל לפי נוסחא דידן וה"ה נמי אמר חצייה עולה וחצייה תמורה ולכך אני תמיה על הר"א ז"ל ועל הרב בעל כ"מ ז"ל שהוצרכו לומר שכך היה גריס רבינו ואין גירסתו בגמרא כגירסתנו אלא דהך חלוקה דחצייה עולה וחציה תמורה רבינו גריס ליה בגמרא דאין אנו צריכים לכך דזיל בתר טעמא כדכתיבנא ואפילו לטעמו של הר"א ז"ל דסבר דמעשר גריע דליתיה לחצאין וכן תמורה גריע משום דעביד איסורא מ"מ כיון דבחצייה עולה וחצייה מעשר אמרינן דמעשר לא חיילי לגבי עולה דודאי לאו להכי איתכוין ה"ה גבי תמורה דהוי איסורא דאמרינן דלאו להכי איכוון ואי משום דכתב רבינו שאמר חציה תמורה בתחילה ואח"כ חצייה עולה. ואפשר לומר דלא אמרו בגמרא תקרב עולה אלא כשהזכיר חצייה עולה ראשונה לא היא דאם כן בחצייה תמורה וחצייה מעשר אמאי אמרינן בגמרא בחד צד דכיון דגריע תמורה ממעשר שכן מעשר מקדש לפניו ולאחריו דחייל מעשר ולא תמורה הא הזכיר תמורה בתחלה אלא ודאי כיון דגריע מינה אע"ג דהזכירו בראשונה לא חייל בין לטעמו של רש"י בין לטעמו של הר"א ז"ל ומינה בחצייה תמורה וחצייה עולה ואין צריך לשנות הגירסא לדעת רבינו. ואולי דהוצרכו לשנות מפני דמנ"ל לרבינו דלא גריע עולה מתמורה ומאי דשאלו בגמרא אי עדיפא ממעשר דמשמע מעשר לבד קא מבעיא ליה אי עדיפא אבל מעולה לא אפשר לומר דהא והא מיבעיא ליה אי עדיפא ממעשר ואפילו מעולה או דילמא גריע אפילו ממעשר ומפני כן הוצרכו לומר דגירסתו בגמרא היה כך ובאמת דוחק לומר כן. אלא ודאי דאפילו לפי גירסתנו נפיק דינו של רבינו ז"ל שפיר ופירוש השמועה יכול לפרשה רבינו או כר"א ז"ל או כרש"י ולא כמ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל דגירסתו מתפרשת על דרך פירש"י דלכולהו פירושי א"ש וכטעמו של רש"י ז"ל גבי תמורה משום דלא קאי גביה. ואין להקשות דא"כ אפילו כולה תמורה נמי כיון דלית ליה לא עביד תמורה כדכתב רבינו בריש פ"ב דאפילו דאית ליה עביד ולהכי איכוון אלא כיון דלית ליה גביה נראה דחייל עולה ולא תמורה: