אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי אברהם די בוטון

פרק ו · הלכה ב

הלכה א

כפועל בטל מאותה מלאכה שבטל ממנה וכו'. רש"י ז"ל פירוש כפועל בטל היינו שאם היה עושה מתחילה מלאכה כבדה והרויח הרבה וזו היא קלה אומרים כמה יניח משכרו לעשות מלאכה זאת ומדברי סמ"ג ז"ל נראה שזו דעת הרי"ף ז"ל. וקשה דלרש"י הוי מתניתין כר"ש והרי"ף מפרש דמתניתין כר"מ וי"ל דרש"י ז"ל מפרש דברי ר"מ דאמר בין מרובה בין מועט ר"ל רב או מעט כל שכר שיקצוב לו די ולכך מתניתין לא מיפרשא כר"מ והרי"ף ז"ל מפרש דבין מרובה בין מועט דקאמר ר"מ ר"ל בין שהיה השכר מרובה בין מועט כפי המלאכה שהיה ראוי לעשות משערין לו ואין לו שכר קצוב. וא"ת לפירוש הרי"ף ז"ל שמואל דקאמר לקמן קוצץ לו דינר וכן רב דאמר ריש עגלא לתירוצא קמא דלא איירי דאית ליה בהמה לדידיה כמאן סברי אי כר"ש הא אית ליה נותן לו שכרו משלם ואי כרבי יהודה טובל בציר סגי ואי כר"מ הא הוא אית ליה כפועל בטל בשלמא לפירוש רש"י ז"ל שמפרש דלר"מ כל שכר שיקצוב בין רב בין מעט ניחא וכן פירש סמ"ג ז"ל דאתי כר"מ אלא להרי"ף ז"ל קשה וי"ל דכר"מ אתי וס"ל דשאני הכא שקצץ וכי אמר ר"מ כפועל בטל היינו דלא קצץ והתנה מתחלה. ודברי רבינו ז"ל סתומים ואפשר לפרשם כדברי רבו הרי"ף ז"ל:

אלא אפילו העלה לו דינר וכו' אם אמר לו כל הריוח וכו'. כתב הרב כ"מ דקאמר הכא דבדינר או מותר שליש בעינן עסק אחר היינו בלא התנה אבל בהתנה מתחלה לא בעינן עסק אחר וכדכתב רבינו ז"ל לקמן וא"ת מאי מקשה בגמרא מההיא דריש עגלא לפטומא להא דמותר שליש אמאי לא מחלק בהאי ולימא הא דקאמר ריש עגלא היינו בלא התנה והא דקאמר מותר שליש דמהני היינו בהתנה מעיקרא וי"ל דהוה מצי לשנויי הכי אלא בעי לאוקמי כולהו בלא התנה ולכך מוקים הא דמותר שליש דאית ליה בהמה לדידיה והא דקאמר ריש עגלא דלית ליה בהמה לדידיה ואע"ג דלא התנה סגי וכ"כ רבינו ז"ל לקמן בפרק שמיני דאע"ג דאין לו עסק אחר אם אמר לו הראש והאליה שלך סגי והאי דקאמר והאליה ר"ל או האליה דמדקאמר בגמרא יהיב לך אליתא משמע ליה דהראש והאליה שוים. וא"ת כיון דההיא דכתב רבינו ז"ל לקמן דראש או האליה סגי אפילו באין לו עסק אחר איירי בלא התנה כדכתיבנן דבהכי אמר רב ריש עגלא לפטומא א"כ כמאן דלא כרבי יהודה דלדידיה אפילו טובל בציר סגי ואי כר"ש שכרו משלם בעי ואי כר"מ הא בעי כפועל בטל לדעת הרי"ף ז"ל וי"ל דרצו חכמים לתת שיעור שוה אפילו למי שאין לו מלאכה אחרת כדי שנאמר לו כפועל בטל אלא דרכו לגדל בהמות ונתנו חכמים שיעור שוה לכל שהוא ריש עגלא ודומה לזה קצת כתב סמ"ג ז"ל במ"ע סימן פ"ב. וא"ת רבינו ז"ל שכתב שיעלה לו דינר בימי השותפות ויש לו עסק אחר מנא ליה הא אי משמואל הא שמואל אפילו באין לו עסק אחר מיירי לתירוץ קמא ולתירוצא בתרא דאי בעית אימא וכו' לא אמר דבעינן בהמה לדידיה אלא משום רב אבל שמואל כדקאי קאי תדע דשמואל קוצץ לו דינר קאמר וכיון דקצץ אית ליה לרבינו ז"ל דאפילו אין לו עסק אחר סגי וי"ל דסובר רבינו ז"ל דודאי בדינר בעינן קציצה היכא דאין לו עסק אחר אבל היכא דאית ליה עסק אחר משמע דלא גרע ממותר שליש דמהני בלא תנאי כלל וה"ה מותר דינר דמהני וזה שלא כדברי הרב בעל כ"מ שכתב בהא דאם יעלה לו דינר היכא דיש לו עסק אחר דנפקא ליה מדשמואל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה