לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ח
ראובן ששלח כתב לשמעון וכו'. משמע דמדינא מהני וכדכתב הרב ב"י בספר כ"מ וקשה דא"כ מאי שאלו בגמרא לשמואל מאי תקנתיה לימא בכה"ג. וי"ל דבעי לאשכוחי גוונא אחרינא רווחא וכן תירץ שם הרב הנמוקי ז"ל בפרק הגוזל דהוקשה לו דלימא דעשאו שליח בעדים:
ואותיות שביניהם בייחוד וכו'. אע"ג דבגמרא אמר גבי דיוקני ואפילו שעדים חתומים עליה לא הוצרך רבינו להזכיר דעדים החתומים לא ידעו אלא דדיוקני שלו הוא זה אבל לא שראוהו העדים שחתם שם וא"כ טפי מהא כתב רבינו ז"ל שהיה אותיות ביניהם ביחוד שהוא יודע שזה דיוקני שלו אבל אולי אחר ראה ועשה כן: