לחם משנה על משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין· רבי אברהם די בוטון
פרק א · הלכה ז
השולח מעות וכו' וכן אם מתו השלוחים וכו' אינו יכול להשביעו היסת שלא פרעו השליח שאין כאן מי שטוען עליו טענת ודאי שלקח. והא דבפי"ו מהלכות מלוה גבי היכא דמת פועל דנוטל חנוני בלא שבועה נתן טעם אחר משום דאין בעל הבית מפסיד כלום ולא נתן טעם שנתן כאן משום דהכא שייך הך טעמא דהוי כאיני יודע אם פרעתיך דהוי ודאי בחיובא וספק בחזרה אבל התם הוי כאיני יודע אם הלויתני וכמו שהקשו עליו שם והוזכר בדברי ה"ה ז"ל שם ולכך הוצרך לתת טעם אחר דאינו מפסיד כלום: