לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון
פרק יד · הלכה ד
שהמוכר נתן לזה מתנה וכו'. וא"ת דכיון דבמתנה הוא לית ביה דינא דבר מצרא ואפילו שיתן המאתים לא מצי מפיק ליה מידיה וי"ל דלכולהו טעמי דכתב הרב"י ז"ל דבמתנה לית בה דינא דבר מצרא אתי שפיר לטעמא דקאמר דבמתנה אין המצרן יכול לומר אילו אתה לא היית מקבלה אני הייתי זוכה בה דלא בעי למיהב ליה מתנה הכא ודאי לא מצי לומר כן דהתם שאני דלא היה זה רוצה למכור אבל הכא היה צריך לזוזי המנה שמכר וע"כ היה מוכר נהי דהיה מוכר לו בשוויה ולזה אוזיל לכך נותן לו הק' ולטעמי בתראי דניחא לנותן ולמקבל שיהיה זה הקרקע לו לשם שנתנו לו בשביל עבודתו הכא ליכא שם דכ"ע אמרי דהוי מכירה אע"ג דהוי מכירה בזול מ"מ קלא דנפיק הוי מכירה ולא מתנה וליכא שם: סליקו להו הלכות שכנים
סוף הספר