לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון
פרק יד · הלכה ג
או חולה או קטן וכו'. וא"ת קטן אמאי אין ב"ד מסלקין אותו כדכתב לעיל קטן שהיה בן המצר וראו ב"ד שזכות הוא לו וכו' ומה טעם הוא לזה שאם אתה אומר כן אין אדם יכול למכור קרקעותיו הא ב"ד לקטן במקום מצרן הוי וילך לב"ד ויאמר רוצים אתם לקנות בשביל הקטן או לא ועם זה יכול למכור קרקעותיו כמו שעושה לבן המצר. וי"ל דהכא איירי דב"ד ראו שלא היה לו זכות ולכך לא לקחוהו לקטן דנראה להם שהיה ביותר ועל זה אמר דכשגדל הקטן אינו יכול לומר אני רוצה לקנותו ולי שוה הרבה דכיון דב"ד לא נראה בעיניהם ללוקחו אין הקטן יכול למחות כשיגדיל: