אור ברסלב

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון

פרק יג · הלכה ח

הלכה ז

אחד שלקח שדה אחת משנים וכו'. יש מי שאומר דרבינו מפרש בההיא דכתב בפי"ב דמוכר כל שדותיו לית ביה דינא דבר מצרא דאי אמר מצרן אנא זביננא לכולהו נכסי דיכול לומר כן ודקדוק לשון הרמב"ם ז"ל מורה כן שכתב אין בעל המצר של שדה אחת מסלק את הלוקח וכו' שהרי היא והאחרת קנה כאחד משמע שאם האחר רצה לומר לו אני אקח שניהם הדין עמו אע"פ שיש לדחות זה ולומר דה"ק שהרי היא והאחרת קנה כאחת ואין יכול לומר לו אקח שניהם דאין לו כח אלא על זה שהוא בן המצר ולא על אחר שאינו בן המצר ומ"מ דקדוק לשונו משמע כפירוש קמא וכן כתוב בתרומת הדשן סימן של"ח ומשם יצא לו דינים אלו דאחד שלקח מב' אינו יכול לסלקו משום דמצי א"ל אני לקחתי הכל ביחד גם אתה תקחנו ממני ביחד דאי לא אית ליה פסידא ללוקח דיאמר אני קניתי הכל ביחד כי היכי דהתם אמרינן דיאמר שהרי היא והאחרת קנה כאחת וכיון שקנה שניהם יחד אינו יכול לסלק מאחד ולהניח לו אחד אבל מוכר קרקע לשני בעלי המצר יכול לסלקו ולומר הריני נכנס במקום זה ולית פסידא לא למוכר ולא ללוקח אבל מדברי ה"ה ז"ל שכתב לעיל ההיא דכתב הרמב"ן ז"ל אפילו אמר מצרן זביננא לכולהו נכסי דלא מצי לומר כן על דברי רבינו ז"ל סתמא משמע דלא הבין בדברי רבינו ז"ל כדכתיבנא ולכך כתב כאן שלא ידע כל אלו הדינים היכן מצאן רבינו ז"ל:

תוכן העניינים

לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה