לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון
פרק יג · הלכה ז
לפיכך אם השביח נוטל הוצאה וכו'. הטור בסימן קע"ה כתב אחר זה וכתב גאון דהוה ליה כיורד ברשות ושמין לו וידו על העליונה ע"כ. ומלשונו משמע דהגאון לא פליג אקמא אלא דבריו הראשונים אפשר לפרשם כדברי גאון ולכך לא כתב אבל גאון כתב וא"כ הוא נפרש דברי רבינו ז"ל ג"כ כדברי גאון ואפשר נמי דפליג אגאון וטעמא דכיון דהוא שליח הרי זה כמי שאמר לו לך ועשה הוצאה ואני אפרע לך דלעולם אין לו אלא הוצאה אבל יורד ברשות אינו אלא כאומר עשה ואשלם מה שתשביח או תוציא וידו על העליונה:
בד"א שמחשבין לו הפירות כו'. דוקא פירות שאכל קודם שבא בן המצר הם שלו דחשבינן ליה כלוקח עד אותו זמן ואפילו הפירות שהיו בשעת הקנייה שלקח עם פירותיו ואכלה הוא פטור אבל אם הרס או בנה כיון דהוא לא הוי אלא כקונה עד זמן קצוב כדכתב ה"ה ז"ל מחוייב הוא למוסרו כמו שקנאו וכיון שבנה והרס מנכין לו הדמים: