לחם משנה על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי אברהם די בוטון
פרק ב · הלכה יז
המוכר גינה לחבירו סתם וכו'. יצא לו לרבינו זה מההיא דפכ"א כדכתב ה"ה ואין להקשות לימא מוכר בעין יפה הוא מוכר כדאמרינן גבי חלונות וסולמות דאין לו למוכר על הלוקח חלונות וסולמות משום דמוכר בעין יפה הוא מוכר דלא אמרינן הכי אלא כדי לומר דמה שמכר לו לא שייר בו כלום אבל לענין לעשות לו מחיצה ודאי שהמוכר רוצה שהלוקח יעשה אותה ויהיה הוא שמור והחילוק מבואר וק"ל: